גמרא
פירוש
הָא אָמְרַתְּ בְּצִיבּוּר אֲפִילּוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מוֹדֶה.
אֶלָּא רוֹאֶה אֲנִי דִּבְרֵי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
איני והא מדקתני ומודה ר׳ יהושע שאם זרק הורצה כלומר בדיעבד אפילו ר׳ יהושע מודה ומה הוצרך ר׳ יוסי לומר רואה אני דברי ר׳ אליעזר בדיעבד והוא דברי הכל הוא אמרינן מודה בדיעבד בנטמא בלבד אבל באבוד ושרוף פליג ר׳ יהושע דאפילו דיעבד לא הורצה ואאבוד ושרוף אומר ר׳ יוסי רואה אני דברי ר׳ אליעזר דאיעבד הורצה וכר׳ אליעזר ולכתחלה לא יעשה כר׳ יהושע.
אית לן למימר כיון דסוגיא דשמעתין ס״ד דציץ מרצה על אכילות אמאי תני הני חמשה דברים דתנינן במתני׳ אין נאכלין אית לן למימר הא דאמרי׳ דציץ מרצה על אכילת לאו להתירן להאכל בטומאה הוא דתני אלא לדברים אחרים כגון הא דתנינן במנחות נטמאת אחת מן החלות או אחת מן הסדרים ר׳ יהודה אומר שניהם ישרפו וחכמים אומרים הטמא בטומאתו והטהו׳ יאכל ואמר רב פפא עלה בציץ מרצה על אכילות פליגי רבנן סברי כיון דאלו נאכל והציץ מרצה עליהן כטהורין חשבינן להו הלכך אותם שלא נטמאו אינן נפסלין בטומאות אלא הטהורין נאכלין והטמאין נשרפין. וסוגיא דשמעתא נמי אהאי אורחא אית לן לאסוקה. נטמא בשר וחלב קיים אינו זורק את הדם נטמא חלב כו׳ אמר רב אם זרק הורצה ואף על פי שהבשר טמא אכילת פסחים לא מעכבא איני והכתיב איש לפי אכלו למצוה אבל לעכב לא והתניא במכסת מלמד כו׳ אמר רב דאמר כר׳ נתן דסבר כל ישראל יוצאין בפסח אחד וכי כל ישראל אוכלין מפסח אחד אלא שמע מינה אכילת פסחים לא מעכבא ודחי׳ להא ודילמא שאני התם דאי ממשכי הני חזי להני ואי ממשכי הני חזי להני אלא הא ר׳ נתן דתניא נמנו עליו וחזרו ונמנו עליו ראשונים שיש להם כזית (חייבין לעשו׳ פסח) אוכלין ופטורין מלעשות פסח שני האחרונים שאין להם כזית חייבין לעשות פסח שני ר׳ נתן אומר אלו ואלו פטורין מלעשות פסח שני שכבר נזרק הדם שמע מינה לר׳ נתן אכילת פסחים לא מעכבא ומאי דוחקיה דרב לאוקמה למתני׳ דקתני אינו זורק לכתחלה הוא דאינו זורק הא אם זרק הורצה ואליבא דר׳ נתן דסבר אכילת פסחים לא מעכבא נוקמה אפילו דיעבד אם זרק לא הורצה דבעינן אכילת פסחים מעכבא [ובסוף שחיטת קדשים אמר רבא [בגליון רבינא] אכילת פסחים מעכבא] מדרבה בר רב הונא דאמר וכן ששמע אחר שקיעת החמה ואוקימ׳ שמע מינה אכילת פסחים מעכבא ודייק רבא מדקתני אינו זורק ולא קתני נטמא הבשר והחלב קיים פסול שמע מינה לכתחלה הוא דאינו זורק ואם זרק דאיעבד הורצה האי תנא סבר אכילת פסחים לא מעכבא. ור׳ נתן האי איש לפי אכלו למה לי אמר לך בעינן גברא דחזי לאכלו ואי לא אכיל לא חיישינן והא דתנו רבנן שחטו לאכליו לזרוק דמו שלא לאכליו הפסח עצמו כשר ואדם יוצא ידי חובתו נימא ר׳ נתן היא ולא רבנן אפילו תימא רבנן אין מחשבת אוכלין בזריקה והא דתנו רבנן שחטו בטהרה ואחר כך נטמאו בעליו יזרק הדם בטהרה ואין הבשר נאכל בטומאה אינה לדברי הכל אלא במחלוקת שנויא ור׳ נתן היא ר׳ יוחנן אמר אפילו תימא רבנן והא מתניתא בציבור היא דעבדו בטומאה ואמאי אין הבשר נאכל גזרה שמא יטמאו בעליו לאחר זריקה ויאמרו אשתקד זמנינו ואכלנו השתא נמי ניכול ואינהו לא ידעו דאשתקד נטמאו קודם זריקה ונזרק הדם והן טמאין והשתא בשעת זריקה טהורין הן ואין רשאין לאכלו בטומאה אחרי שנזרק הדם והן טהורין.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
אית לן למימר כיון דסוגיא דשמעתין ס״ד דציץ מרצה על אכילות אמאי תני הני חמשה דברים דתנינן במתני׳ אין נאכלין אית לן למימר הא דאמרי׳ דציץ מרצה על אכילת לאו להתירן להאכל בטומאה הוא דתני אלא לדברים אחרים כגון הא דתנינן במנחות נטמאת אחת מן החלות או אחת מן הסדרים ר׳ יהודה אומר שניהם ישרפו וחכמים אומרים הטמא בטומאתו והטהו׳ יאכל ואמר רב פפא עלה בציץ מרצה על אכילות פליגי רבנן סברי כיון דאלו נאכל והציץ מרצה עליהן כטהורין חשבינן להו הלכך אותם שלא נטמאו אינן נפסלין בטומאות אלא הטהורין נאכלין והטמאין נשרפין. וסוגיא דשמעתא נמי אהאי אורחא אית לן לאסוקה. נטמא בשר וחלב קיים אינו זורק את הדם נטמא חלב כו׳ אמר רב אם זרק הורצה ואף על פי שהבשר טמא אכילת פסחים לא מעכבא איני והכתיב איש לפי אכלו למצוה אבל לעכב לא והתניא במכסת מלמד כו׳ אמר רב דאמר כר׳ נתן דסבר כל ישראל יוצאין בפסח אחד וכי כל ישראל אוכלין מפסח אחד אלא שמע מינה אכילת פסחים לא מעכבא ודחי׳ להא ודילמא שאני התם דאי ממשכי הני חזי להני ואי ממשכי הני חזי להני אלא הא ר׳ נתן דתניא נמנו עליו וחזרו ונמנו עליו ראשונים שיש להם כזית (חייבין לעשו׳ פסח) אוכלין ופטורין מלעשות פסח שני האחרונים שאין להם כזית חייבין לעשות פסח שני ר׳ נתן אומר אלו ואלו פטורין מלעשות פסח שני שכבר נזרק הדם שמע מינה לר׳ נתן אכילת פסחים לא מעכבא ומאי דוחקיה דרב לאוקמה למתני׳ דקתני אינו זורק לכתחלה הוא דאינו זורק הא אם זרק הורצה ואליבא דר׳ נתן דסבר אכילת פסחים לא מעכבא נוקמה אפילו דיעבד אם זרק לא הורצה דבעינן אכילת פסחים מעכבא [ובסוף שחיטת קדשים אמר רבא [בגליון רבינא] אכילת פסחים מעכבא] מדרבה בר רב הונא דאמר וכן ששמע אחר שקיעת החמה ואוקימ׳ שמע מינה אכילת פסחים מעכבא ודייק רבא מדקתני אינו זורק ולא קתני נטמא הבשר והחלב קיים פסול שמע מינה לכתחלה הוא דאינו זורק ואם זרק דאיעבד הורצה האי תנא סבר אכילת פסחים לא מעכבא. ור׳ נתן האי איש לפי אכלו למה לי אמר לך בעינן גברא דחזי לאכלו ואי לא אכיל לא חיישינן והא דתנו רבנן שחטו לאכליו לזרוק דמו שלא לאכליו הפסח עצמו כשר ואדם יוצא ידי חובתו נימא ר׳ נתן היא ולא רבנן אפילו תימא רבנן אין מחשבת אוכלין בזריקה והא דתנו רבנן שחטו בטהרה ואחר כך נטמאו בעליו יזרק הדם בטהרה ואין הבשר נאכל בטומאה אינה לדברי הכל אלא במחלוקת שנויא ור׳ נתן היא ר׳ יוחנן אמר אפילו תימא רבנן והא מתניתא בציבור היא דעבדו בטומאה ואמאי אין הבשר נאכל גזרה שמא יטמאו בעליו לאחר זריקה ויאמרו אשתקד זמנינו ואכלנו השתא נמי ניכול ואינהו לא ידעו דאשתקד נטמאו קודם זריקה ונזרק הדם והן טמאין והשתא בשעת זריקה טהורין הן ואין רשאין לאכלו בטומאה אחרי שנזרק הדם והן טהורין.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush