×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא פסחים ע״ט.גמרא
;?!
אָ
וְאִיבָּעֵית אֵימָא רַב דְּאָמַר כר׳כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁבַּתּוֹרָה בֵּין שֶׁנִּטְמָא בָּשָׂר וְחֵלֶב קַיָּים בֵּין שֶׁנִּטְמָא חֵלֶב וּבָשָׂר קַיָּים זוֹרֵק אֶת הַדָּם. נָזִיר וְעוֹשֵׂה פֶסַח נִטְמָא חֵלֶב וּבָשָׂר קַיָּים זוֹרֵק אֶת הַדָּם נִטְמָא בָּשָׂר וְחֵלֶב קַיָּים אֵין זוֹרֵק אֶת הַדָּם וְאִם זָרַק הוּרְצָה. נִטְמְאוּ הַבְּעָלִים בְּמֵת לֹא יִזְרוֹק וְאִם זָרַק לֹא הוּרְצָה.: בַּמּוּקְדָּשִׁין אֵינוֹ כֵּן וְכוּ׳.: מַתְנִיתִין מַנִּי. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אכׇּל הַזְּבָחִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנִּשְׁתַּיֵּיר מֵהֶן כְּזַיִת בָּשָׂר אוֹ כְּזַיִת חֵלֶב זוֹרֵק אֶת הַדָּם כַּחֲצִי זַיִת בָּשָׂר וְכַחֲצִי זַיִת חֵלֶב אֵין זוֹרֵק אֶת הַדָּם. וּבָעוֹלָה אֲפִילּוּ כַּחֲצִי זַיִת בָּשָׂר וְכַחֲצִי זַיִת חֵלֶב זוֹרֵק אֶת הַדָּם מִפְּנֵי שֶׁכּוּלָּהּ כָּלִיל וּבַמִּנְחָה אע״פאַף עַל פִּי שֶׁכּוּלָּהּ קַיֶּימֶת לֹא יִזְרוֹק. מִנְחָה מַאי עֲבִידְתֵּהּ אָמַר רַב פָּפָּא מִנְחַת נְסָכִים סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא כֵּיוָן דְּקָא אָתְיָא מִכֹּחַ זֶבַח כְּגוּפֵיהּ דְּזֶבַח דָּמֵי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. חֵלֶב מְנָא לַן אָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וּמָטוּ בַּהּ מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה דְּאָמַר קְרָא {ויקרא י״ז:ו׳} וְהִקְטִיר הַחֵלֶב לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לַה׳ חֵלֶב אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּשָׂר. אַשְׁכְּחַן חֵלֶב יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי כְלָיוֹת מְנָא לַן. הֵיכָא אָמְרִינַן דְּזָרְקִינַן מִדְּקָתָנֵי וּבַמִּנְחָה אע״פאַף עַל פִּי שֶׁכּוּלָּהּ קַיֶּימֶת לֹא יִזְרוֹק מִנְחָה הוּא דְּלָא אֲבָל יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת שַׁפִּיר דָּמֵי מְנָא לַן. רַבִּי יוֹחָנָן דִּידֵיהּ אָמַר אָמַר קְרָא לְרֵיחַ נִיחוֹחַ כֹּל שֶׁאַתָּה מַעֲלֶה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ. וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב חֵלֶב וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב רֵיחַ נִיחוֹחַ דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא חֵלֶב הֲוָה אָמֵינָא חֵלֶב אִין יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת לָא כְּתַב רַחֲמָנָא לְרֵיחַ נִיחוֹחַ וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא לְרֵיחַ נִיחוֹחַ הָוֵה אָמֵינָא כׇּל הָעוֹלִין לְרֵיחַ נִיחוֹחַ ואפי׳וַאֲפִילּוּ מִנְחָה כְּתַב רַחֲמָנָא חֵלֶב.: מתני׳מַתְנִיתִין: בנִטְמָא קָהָל אוֹ רוּבּוֹ אוֹ שֶׁהָיוּ הַכֹּהֲנִים טְמֵאִים וְהַקָּהָל טְהוֹרִים יַעֲשׂוּ בְּטוּמְאָה נִטְמָא מִיעוּט הַקָּהָל הַטְּהוֹרִין עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן וְהַטְּמֵאִין עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁנִי.: גמ׳גְּמָרָא: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן גהֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל טְמֵאִין וְכֹהֲנִים וּכְלֵי שָׁרֵת טְהוֹרִין אוֹ שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל טְהוֹרִין וְכֹהֲנִים וּכְלֵי שֶׁרַת טְמֵאִין וַאֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל וְכֹהֲנִים טְהוֹרִין וּכְלֵי שָׁרֵת טְמֵאִין יַעֲשׂוּ בְּטוּמְאָה שֶׁאֵין קׇרְבַּן צִיבּוּר חָלוּק. אָמַר רַב חִסְדָּא דלֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנִּטְמָא הַסַּכִּין בִּטְמֵא מֵת דְּרַחֲמָנָא אָמַר {במדבר י״ט:ט״ז} בַּחֲלַל חֶרֶב חֶרֶב הֲרֵי הוּא כֶּחָלָל. וְקָא מְטַמֵּא לְגַבְרָא דְּמֵעִיקָּרָא כִּי מִיתְעֲבִיד בְּטוּמְאַת הַגּוּף דְּכָרֵת קָא מִיתְעֲבִיד. האֲבָל נִטְמָא הַסַּכִּין בְּטוּמְאַת שֶׁרֶץ דְּבָשָׂר הוּא דִּמְטַמְּיָא לֵיהּ לְגַבְרָא לָא מְטַמְּיָא לֵיהּ טְהוֹרִין עָבֵיד טְמֵאִין לָא עָבֵיד מוּטָב יֵאָכֵל בְּטוּמְאַת בָּשָׂר בְּלָאו וְאַל יֵאָכֵל בָּשָׂר בְּטוּמְאַת הַגּוּף שֶׁהוּא בְּכָרֵת. אַלְמָא קָסָבַר רַב חִסְדָּא טוּמְאָה דְּחוּיָה הִיא בְּצִיבּוּר וְכֵן אָמַר ר׳רַבִּי יִצְחָק טוּמְאָה דְּחוּיָה הִיא בְּצִיבּוּר. וְרָבָא אָמַר אֲפִילּוּ טְמֵאִין נָמֵי עָבְדִי מַאי טַעְמָא דִּכְתִיב {ויקרא ז׳:י״ט} וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכׇל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף וְהַבָּשָׂר כׇּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר. כׇּל הֵיכָא דְּלָא קָרֵינַן בֵּיהּ וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכׇל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל לָא קָרֵינַן בֵּיהּ וְהַבָּשָׂר כׇּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר כׇּל הֵיכָא דְּקָרֵינַן בֵּיהּ וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכׇל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל קָרֵינַן בֵּיהּ וְהַבָּשָׂר כׇּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר. אִיתְּמַר הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מֶחֱצָה טְהוֹרִין וּמֶחֱצָה טְמֵאִין רַב אָמַר מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה כְּרוֹב וְרַב כָּהֲנָא אָמַר מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה אֵינוֹ כְּרוֹב. רַב אָמַר מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה כְּרוֹב והַלָּלוּ עוֹשִׂין לְעַצְמָן וְהַלָּלוּ עוֹשִׂין לְעַצְמָן ור״כוְרַב כָּהֲנָא אָמַר מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה אֵינוֹ כְּרוֹב טְהוֹרִין עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן וּטְמֵאִין עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁנִי. אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רַב כָּהֲנָא מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה אֵינוֹ כְּרוֹב טְהוֹרִין עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ואי בעית אימא רב דאוקמי למתני׳ לכתחלה אבל דיעבד אם זרק הורצה כר׳ יהושע דתניא ר׳ יהושע אומר נזיר ועושה פסח נטמא בשר וחלב קיים אינו זורק את הדם נטמא חלב ובשר קיים זורק את הדם ואם זרק הורצה נטמאו בעלים במת לא יזרק ואם זרק הורצה. ובמוקדשין אינו כן אף על פי שנטמא בשר וחלב קיים זורק את הדם.
תניא ר׳ יהושע אומר כל הזבחים שבתורה כו׳ – פשוטה היא [ובמנחה] פי׳ ובמנחות נסכים הבאה עם הזבח והמנחה כלה קיימת לא יזרק מהו דתימא כי גופיה דזבח דמיא קא משמע לן דלא ואסיק׳ ואי כתב רחמנא לריח ניחוח הוה אמינא כל העולין ואפילו מנחה כתב רחמנא חלב.
מתני׳ נטמאו קהל או רובו או שהיו הכהנים טמאין והקהל טהור יעשה בטומאה כו׳ תנו רבנן הרי שהיו ישראל טמאין וכהנים וכלי שרת טהורין או שהיו ישראל טהורין וכהנים וכלי שרת טמאין יעשו בטומאה שאין קרבן ציבור חלוק אמר רב חסדא לא שנו כלי שרת טמאין יעשו בטומאה אלא בסכין שנטמאת בטמא מת דרחמנא אמר בחלל חרב דחרב הרי הוא כחלל ומטמאה הסכין לאדם דכי קא מתעביד בטומאת הגוף מתעביד דתניא בשאר ספרי דבי רב מגיד שהחרב טמאה טומאת שבעה והנוגע בחרב טמא טומאת שבעה אבל אם נטמא הסכין בטומאת שרץ שאינו מטמא בטומאת סכין אלא הבשר אבל האדם לא דאין כלי הבא מחמת שרץ מטמא אדם וכבר פירשנוה בפ״א.
טהורין עושין הפסח טמאין אין עושין מוטב יאכל בטומאת בשר בלאו שנאמר (ויקרא ז יט) והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל ואל יאכל בטומאת הגוף שהוא בכרת שנאמר (שם ז כ) והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לי״י וטומאתו עליו ונכרתה הנפש ההיא וגו׳.
אלמא קסבר רב חסדא טומאה דחויה היא בצבור ורבא [אמר] אפילו הטמאים טומאת הגוף נמי עבדי כל היכא דקרינא ביה והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל הוא דבעינא והבשר כל טהור יאכל בשר כלומר יאכלנו בטהרה ואל יאכלנו בטומאה אבל היכא דהותרה טומאת בשר לא בעינן לדקדק על טומאת הגוף. איתמר הרי שהיו ישראל מחצה טהורין ומחצה טמאין רב אמר מחצה על מחצה כרוב הללו עושין לעצמן בטהרה בראשון והללו עושין לעצמן בטומאה בראשון. רב כהנא אמר מחצה על מחצה אינו כרוב טהורין עושין את הראשון וטמאין עושין את השני איכא דאמרי רב כהנא אמר מחצה על מחצה אינו כרוב טהורין עושין את הראשון וטמאין אינן עושין לא את הראשון ולא את השני ואקשינן עליה דרב מדתנן נטמא קהל או רובו יעשה בטומאה רובו של קהל הוא דעבדו בטומאה אבל פלגא [לא] ומשני רב בזמן שרוב הקהל טמאין עושין הכל בטומאה ואפילו הטהורין אבל בזמן שחצי הקהל טמאין עושין הטמאין בטומאה והטהורין בטהרה ומוקמינן להאי שינויא דודאי [הכי] הוא מדקתני סיפא נטמא מיעוט הקהל טהורין עושין הראשון וטמאין את השני מיעוט עושין את השני אבל חצין של קהל לא אי הכי קשיא לרב כהנא ומשני רב כהנא הכי קתני נטמא מיעוט הקהל טהורין עושין את הראשון וטמאין עושין את השני אבל אם הן מחצה ומחצה טהורין עושין הראשון וטמאין אין עושין לא [את] הראשון ולא [את] השני וללישנא קמא דרב כהנא אמר לך הוא הדין אפילו פלגא ופלג׳ טהורין עושין הראשון וטמאין השני ואיידי דתנא רישא רוב הקהל תנא סיפא מיעוט.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×