×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא קמא צ״א.גמרא
;?!
אָ
אַלְמָא בָּעֵינַן אוּמְדָּנָא דְּבֵי דִינָא וְהָא כֵּיוָן דִּגְמַר דינא לִקְטָלָא לָא מְשַׁהֵינַן לֵיהּ לְאוּמְדָּנָא דְּבֵי דִינָא וְלָא מְעַנֵּינַן לְדִינֵיהּ. וְאָמֵינָא לְהוּ אֲנָא אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי עֲקִיבָא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁבָּרַח. אִי בָּרַח כִּי לֹא דָּנוּהוּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת הֵיכִי דיינינא לֵיהּ דִּינֵי מָמוֹנוֹת בְּלֹא בְּעָלִים דְּקַבֵּיל סָהֲדִי וּבָרַח. סוֹף סוֹף מֵהֵיכָא מִשְׁתַּלַּם אמֵרִידְיָא אִי הָכִי תָּם נְדַיְינֵיהּ דִּינֵי מָמוֹנוֹת בְּרֵישָׁא וְנִשְׁתַּלַּם מֵרִידְיָא וַהֲדַר נְדַיְינֵיהּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת. אָמַר רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא זֹאת אוֹמֶרֶת רִידְיָיא עֲלִיָּיה דְּמָרֵהּ הוּא.: אִיבַּעְיָא לְהוּ יֵשׁ אוֹמֶד לִנְזָקִין אוֹ אֵין אוֹמֶד לִנְזָקִין. מִי אָמְרִינַן לִקְטָלָא הוּא בדְּאָמְדִינַן בְּהָכִי נָפְקָא נְשָׁמָה בְּהָכִי לָא נָפְקָא נְשָׁמָה אֲבָל לִנְזָקִין כֹּל דְּהוּ אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא. ת״שתָּא שְׁמַע מָה בּוֹר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית עֲשָׂרָה טְפָחִים אַף כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית עֲשָׂרָה טְפָחִים הָיוּ פְּחוּתִין מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר וָמֵת פָּטוּר הוּזַּק בּוֹ חַיָּיב. מַאי לָאו מִמַּטָּה לְמַעְלָה קָא חָשֵׁיב וְהָכִי קָאָמַר מִטֶּפַח וְעַד עֲשָׂרָה מִיתָה לֵיכָּא נְזָקִין אִיכָּא אַלְמָא לִנְזָקִין כֹּל דְּהוּ שְׁמַע מִינַּהּ אֵין אוֹמְדִין לִנְזָקִין. לֹא מִמַּעְלָה לְמַטָּה קָא חָשֵׁיב וְהָכִי קָאָמַר עֲשָׂרָה מִיתָה אִיכָּא פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה פּוּרְתָּא נְזָקִין אִיתָא מִיתָה לֵיכָּא וּלְעוֹלָם אֵימָא לָךְ יֵשׁ אוֹמֶד לִנְזָקִין וְכֹל מִידֵּי וּמִידֵּי כִּי הֵיכִי דְּמִיתַּזְקָה בֵּיהּ בָּעֵינַן. תָּא שְׁמַע גהִכָּהוּ עַל עֵינוֹ וְסִימְּאוֹ עַל אׇזְנוֹ וְחֵירְשׁוֹ עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת כְּנֶגֶד עֵינוֹ וְאֵינוֹ רוֹאֶה כְּנֶגֶד אׇזְנוֹ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֵין עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת מַאי טַעְמָא לָאו מִשּׁוּם דְּבָעֵינַן אוּמְדָּנָא וּשְׁמַע מִינַּהּ יֵשׁ אוּמְדָּנָא לִנְזָקִין. לָא מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן הוּא דְּאַבְעֵית נַפְשֵׁיהּ כִּדְתַנְיָא דהַמַּבְעִית אֶת חֲבֵירוֹ פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם כֵּיצַד תָּקַע בְּאׇזְנוֹ וְחֵירְשׁוֹ פָּטוּר האֲחָזוֹ וְתָקַע בְּאׇזְנוֹ וְחֵירְשׁוֹ חַיָּיב. ת״שתָּא שְׁמַע וחֲמִשָּׁה דְּבָרִים אוֹמְדִין אוֹתוֹ וְנוֹתְנִין לוֹ מִיָּד רִיפּוּי וָשֶׁבֶת עַד שֶׁיִּתְרַפֵּא אֲמָדוּהוּ וְהָיָה מִתְנַוְנֶה וְהוֹלֵךְ אֵין נוֹתְנִין לוֹ אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁאֲמָדוּהוּ. אֲמָדוּהוּ וְהִבְרִיא נוֹתְנִין לוֹ כׇּל מַה שֶּׁאֲמָדוּהוּ ש״משְׁמַע מִינַּהּ יֵשׁ אוֹמֶד לִנְזָקִין לְמֵימַד גַּבְרָא כַּמָּה לִיקְּצַר מֵיהָא מַכָּה כַּמָּה לָא מִקְּצַר לָא קָא מִבְּעֵי לַן דְּוַדַּאי אָמְדִינַן כִּי קָא מִבַּעְיָא לַן לְמֵימַד חֶפְצָא אִי עָבֵיד הַאי נִזְקָא אוֹ לָא מַאי. ת״שתָּא שְׁמַע שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר מָה אֶגְרוֹף מְיוּחָד שֶׁמָּסוּר לָעֵדָה וְלָעֵדִים אַף כֹּל מְיוּחָד שֶׁמָּסוּר לָעֵדָה וְלָעֵדִים שְׁמַע מִינַּהּ זיֵשׁ אוֹמֶד לִנְזָקִין שְׁמַע מִינַּהּ.: אָמַר מָר חאֲמָדוּהוּ וְהִבְרִיא נוֹתְנִין לוֹ כׇּל מַה שֶּׁאֲמָדוּהוּ מְסַיַּיע לֵיהּ לְרָבָא דְּאָמַר רָבָא הַאי מַאן דַּאֲמָדוּהוּ לְכוּלֵּי יוֹמָא וְאִיתְּפַח לְפַלְגָא דְיוֹמָא וְקָא עָבֵיד עֲבִידְתָּא יָהֲבִינַן לֵיהּ דְּכוּלֵּי יוֹמָא מִן שְׁמַיָּא הוּא דְּרַחֲמֵי עֲלֵיהּ.: רָקַק וְהִגִּיעַ בּוֹ הָרוֹק וְהֶעֱבִיר כּוּ׳.: אָמַר רַב פָּפָּא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בּוֹ טאֲבָל בְּבִגְדוֹ לָא וְנִיהְוֵי כִּי בִיֵּישׁ בִּדְבָרִים. אָמְרִי בְּמַעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין זֹאת אוֹמֶרֶת יבִּיְּישׁוֹ בִּדְבָרִים פָּטוּר מִכְּלוּם.: הַכֹּל לְפִי כְבוֹדוֹ [וְכוּ׳].: אִיבַּעְיָא לְהוּ תַּנָּא קַמָּא לְקוּלָּא קָאָמַר אוֹ לְחוּמְרָא קָאָמַר כלְקוּלָּא קָאָמַר דְּאִיכָּא עָנִי דְּלָא בָּעֵי לְמִשְׁקַל כּוּלֵּי הַאי אוֹ דִלְמָא לְחוּמְרָא קָאָמַר דְּאִיכָּא עָשִׁיר דְּבָעֵי לְמִיתַּב לֵיהּ טְפֵי. תָּא שְׁמַע מִדְּקָאָמַר ר׳רַבִּי עֲקִיבָא אֲפִילּוּ עֲנִיִּים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל רוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ הֵן בְּנֵי חוֹרִין שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם שֶׁהֵם בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שְׁמַע מִינַּהּ תַּנָּא קַמָּא לְקוּלָּא קָאָמַר ש״משְׁמַע מִינַּהּ.: וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁפָּרַע רֹאשׁ הָאִשָּׁה [וְכוּ׳].: וּמִי יָהֲבִינַן זְמַן וְהָאָמַר רַבִּי חֲנִינָא לאֵין נוֹתְנִין זְמַן לַחֲבָלוֹת. כִּי לָא יָהֲבִינַן לֵיהּ זְמַן לַחֲבָלָה דְּחַסְּרֵיהּ מָמוֹנָא מאֲבָל לְבוֹשֶׁת דְּלָא חַסְּרֵיהּ מָמוֹנָא יָהֲבִינַן.: שְׁמָרָהּ עוֹמֶדֶת עַל פֶּתַח חֲצֵירָהּ וְכוּ׳.: וְהָתַנְיָא אָמַר לוֹ ר׳רַבִּי עֲקִיבָא צָלַלְתָּ בְּמַיִם אַדִּירִים וְהֶעֱלִיתָ חֶרֶס בְּיָדְךָ אָדָם רַשַּׁאי לַחְבֹּל בְּעַצְמוֹ. אָמַר רָבָא לָא קַשְׁיָא כָּאן בַּחֲבָלָה כָּאן בְּבוֹשֶׁת וְהָא מַתְנִיתִין בְּבוֹשֶׁת הוּאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
ואקשינן, אמאי? ופירק רבה: כגון שהעידו עדים בבית דין על זה השור שהרג בפני בעלין וברח – וליתיה דלשהידו עליה בהזיק ממון. ואקשינן, הא דתאני דנין אותו דיני ממונות וחוזר׳ ודנין אותו דיני נפשות. אם אין בעלים משלם מן העליה, מנין מישתלם הניזק הזיקו? מרידיא – פיר׳, ממה שחורש בזה השור ונוטל שכר. גבי תם נמי ידינוהו דיני ממונות – ויחרוש עד שישתלם הניזק חצי נזק ואחר כך ידינוהו דיני נפשות. ופירק רב מארי, זאת אומרת – שמע מינה מיהא מתניתא דרידיא דתורא ליתיה חשובה מגופא דתורא, אלא מעליה דמריה דתוריה הוא והתם מגופו משתלם ולא מן העליה דמריה. ושכר חרישת זה השור מן העליה של בעליו הוא חשוב ואין תשלומין לתם מן העליה. איבעיא להו, יש אומד לנזקין או לא? – פיר׳, צריכין לשער האבן שהזיק אם יש בו שיעור כדי להזיק זה ההזק חייב ואם לאו פטור או לא. ואתינן למיפשטה מן הבור, מה בור – מטפח ועד עשרה טפחים במיתה פטור, עשרה טפחים חייב במיתה, אבל מטפח עד עשרה לעניין נזקין דינם אחד. שמע מינה אין אומד לנזקין ובנזקין כל שהוא חייב. ודחינן, לעולם יש אומד לנזקין, והכי קאמר עשרה איכא מיתה, תשעה נזקא איכא במיתה פטור, ובנזקין מידי דשיעורא דמיתזק אמדינן ליה. תא שמע: הכהו על עינו וסימאה כול׳ עבד יוצא לחירות, כנגד עינו ואינו רואה כול׳, אין עבד יוצא לחירות – דכת׳ ושחתה – עד1 דעביד ליה השחתה.
ודיקינן, הכהו כנגד עינו אמאי אינו יוצא לחירות, לאו משום דבענן אמדויי – לההיא הכאה דמחיה או מעוורתא לא, ושמעינן מינה בענן אומדנא. ודחינן, לעולם לא בענן אומדנא, והכא כנגד עינו ואינו רואה, משום דאמרינן הוא בעית נפשיה. כדתניא: המבעית את חבירו הוא פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים, כיצד? תקע באזנו וחירשו פטור, מאי טעמא? איהו מבעית נפשיה. אחזו ותקע בו וחרשו חייב.
תא שמע: וכולן הני חמשה דברים אומדין אותו ונותנין לו מיד. אמדוהו והיה מתנונה והולך אין נותנין לו אלא כמה שאמדוהו וכול׳ – ואמרינן למימר מכה כזו בכמה ימים מתרפא ובכמה סמים צריך להתרפות בהן. ואמרינן מימר מכה לא קא מיבעיא לן דודאי בעי אומדנא, כי קא מיבעיא לן למימר חפצא – כגון האבן או העץ וכיוצא בהן צריכין אומד אם יש בו שיעור להזיק זה ההזק או לא.
תא שמע: שמעון התימני אומ׳ מה אגרוף מיוחד שמסור וכול׳, שמע מינה יש אומד לנזקין, שמע מינה.
אמ׳ רבא: אמדוהו לכוליה יומא – וברא ועבד עבודה מפלגיה דיומא נותנין לו דכולי יומא כמו שאמדוהו, מאי טעמא? מן שמיא רחים עליה.
ותניא נמי הכי: רקק והגיע בו הרוק. לא שנו אלא בו בעצמו, אבל בבגדו פטור. ודייקינן זאת אומרת המבזה חבירו בדברים פטור מכלום. הכל לפי כבודו. ירושלמי: חד אמ׳ בשם ריש לקיש המבייש הזקן נותן לו בושתו משלם. חד בר נש איקפד לר׳ יהודה בר חנינה. רואין אותן אלו בני חורין שירדו מנכסיהן שהן בני אברהם יצחק ויעקב כול׳. איבעיא להו, תנא קמא – דקתאני רקק והגיע בו הרוק, העביר טליתו ממנו, פרע ראש האשה נתן לה ת׳ זוז הכל לפי כבודו, לקולא קאמ׳ – דאי איתיה המתבייש עני יהיב ליה טפי מארבע מאה זוזי ופטור? מדקתאני ר׳ עקיבה וכולן רואין אותן כאלו הן בני חורין שירדו מנכסיהן, שמע מינה תנא קמא לקולא קאמ׳ – דאי אית ליה עני המתבייש פחתינן מת׳ זוז ויהבינן ליה לפי כבודו. ואקשינן לר׳ עקיבה שנתן זמן לזה שפרע ראש האשה, ומי יהבי זמן לחבלות? ופרקינן לחבלות דחסריה ממונא לא יהבינן לה זמן, אבל לבשת דלית בה חסרון ממון יהבינן זמן. שימרה כשראה אותה עומדת על פתח חצרה שבר הפך כול׳ עד לא אמרת כלום שהחובל בעצמו אף על פי שאינו רשאי פטור. והתניא אמ׳ לו ר׳ עקיבה אדם רשאי לחבל בעצמו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 בכ״י אוקספורד מופיעות כאן המלים ״שיתכוון לשחתה״ עם סימנים מעליהן למוחקן.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×