גמרא
פירוש
אהֶקְדֵּשׁ חָמֵץ בוְשִׁחְרוּר מַפְקִיעִין מִידֵי שִׁיעְבּוּד.
לֵימָא דְּרָבָא תַּנָּאֵי הִיא לָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרָבָא וְהָכָא אַלְמוּהּ רַבָּנַן לְשִׁיעְבּוּדָא דְבַעַל.
וְאִיבָּעֵית אֵימָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא לֵית לְהוּ לְהָנֵי תַּנָּאֵי תַּקָּנַת אוּשָׁא וְהָכָא בְּקִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי קָמִיפַּלְגִי.
וּבִפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי דְּתַנְיָא הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְאַחֵר וּפָסַק עִמּוֹ עַל מְנָת שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנּוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות ערכים וחרמים ז׳:י״ד
רמב״ם הלכות מלוה ולווה י״ח:ו׳-ז׳
רמב״ם הלכות נדרים י״ב:י׳
סמ״ג מצוות עשה צ״ד
סמ״ג מצוות עשה קל״ב
טור חושן משפט קי״ז:ז׳
שולחן ערוך חושן משפט קי״ז:ז׳
רמב״ם הלכות מלוה ולווה י״ח:ו׳-ז׳
רמב״ם הלכות נדרים י״ב:י׳
סמ״ג מצוות עשה צ״ד
סמ״ג מצוות עשה קל״ב
טור חושן משפט קי״ז:ז׳
שולחן ערוך חושן משפט קי״ז:ז׳
או בעי אימ׳ אידי ואידי לאחר תקנה, כדרבא דאמ׳: הקדש, חמץ, וש[חרור]1 עבדים מפקיעין מיד שיעבוד – פיר׳: חמץ כגון ישראל דשעביד חמצו לגוי והגיעה שעת הביעור, לא אמרינן כיון דמשעבד לגוי [דגוי הוא],2 אלא אפקע שיעבודא דגוי וחל עליה איסור חמץ באכילה ובהנאה. הקדש קדושת הגוף הוא דמפקע שעבודא, כגון ששיעבדו ואחר כך הקדשו קדושת הגוף. [כיוצא בה כההיא בפרק]3 אלמנה לכהן גדול בתחלתו (בבלי יבמות ס״ו:): ההיא איתתא דעיילה [לגברא]4 איצטלא דמילתא. שכיב, שקליה יתמי ופרסוה אמיתנא. [אמר רבא קנייה מיתנא,]5 רבא לטעמיה [דאמר: רבא הקדש חמץ ושחרור]6 מפקיעין מיד שיעבוד. ואף על גב דשמענא ליה7 לרבא בסוף פרק [נגמר הדין]8 דהזמנה לאו מילתא היא ופסקינן הילכתא כותיה, מודה דאי נגעו במת כתכריכין הן ואיסורי הנאה נינהו9 כקדושת הגוף. הלא תראה שאמ׳10 בכתובות פרק אף על פי שאמרו (בבלי כתובות נ״ט:): אלא אמ׳ רב אשי קונמות קא אמרת, שאני קונמות דקדושת הגוף נינהו, וכדרבא דאמ׳ הקדש חמץ ושחרור מפקיעין מיד שיעבוד וכול׳. ואקשינן התם, או הכי האומרת לבעלה קונם שאני עושה לפיך נקדשוה מהשתא, דהא קדושה מפקיע שעבודי. ופרקינן אלמוה [רבנן]11 שיעבודא דבעל דלא תקדוש מעשיה, אבל הקדש קדושת דמים לא מפקע שיעבודא, דתנן12 בערכין פרק שום היתומין: המקדיש נכסיו והיתה עליו כתובת אשה ובעל חוב, אין האשה יכולה לגבות כתובתה מן ההקדש ולא בעלי חוב את חובם, אלא הפודה פודה על מנת לתת לאשה כתובתה ולבעל חוב חובו. הקדיש צ׳ מנה והיה חובו מאה מנה, מוסיף עוד דינר ופודה את הנכסים על מנת ליתן לאשה כתובתה ולבעל חוב חובו. ואמ׳ שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון שחרור. ותנן בפרק השולח גט לאשתו: עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו כול׳, עד כופין את רבו ועושהו בן חורין וכול׳. וגרסינן בתלמוד ארץ ישראל, בתחלת פרק אלמנה לכהן גדול, בעניין עבדי מלוג יוצאין בשן ועין לאשה ולא לאיש, ואמ׳ ר׳ יוחנן קל הוא בשחרור כחדה דתני, העושה עבדו אפותיקי מכרו אינו מכור שיחררו משוחרר.
ואקשינן נימא דרבא תנאי היא, כי זה התנא שאומר לא לאשה ולא לאיש חולק עליו, ופרקינן, לא, כולי עלמא אית להו דרבא, ושני שיעבודא דבעל דרבנן אלמוה – דלא לאפוקיה השיחרור. ודרב אשי בקונמות כדאמרינן לעילא.
ובפלוגתא דהני תנאי, דתניא: המוכר את עבדו ופסק שישמשנו שלשים יום וכול׳ – ודברי זו הבריתא פשוטין הן, מיהו אנו מפרשין כמי מהם הלכה. האי תנא דתני לא לאיש ולא לאשה כר׳ אלעזר, והא דתני לאשה אבל לא לאיש כר׳ יהודה. וקימא לן כר׳ יהודה, דסבר קניין פירות לאו כקניין הגוף דאמי, ולית הילכתא כר׳ אלעזר.
והא דאמר אמימר: איש ואשה שמכרו בניכסי מלוג לא עשו ולא כלום, כמאן? כר׳ אלעזר. והתניא מי שחציו עבד וחציו בן חורין, וכן עבד של שני שותפין כול׳ כר׳ אלעזר – ונראה לנו להעמיד דדברי אלו התנאין כולן קודם תקנת אושא כי היכי דלא תיקשי לן הילכתא אהילכתא.
מתני׳ המכה אביו ואמו וכול׳. התוקע לחבירו נותן לו סלע, ר׳ יהודה אומ׳ משום ר׳ יוסי הגלילי מנה – הרי מפורש במשנתינו כי מנה צורי הוא שקל הקדש, דתנן: חמש סלעים של בן במנה צורי, שלשים של עבד וסלע מדינה אלו הכספים שאמרנו שמשקל כל אחד מהן כשש שעורות. והלכה כתנא קמא שנותן לו סלע, והסלע ד׳ כספים מאלו הנקראין תומנאי, והוא חצי כסף.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
מתני׳ המכה אביו ואמו וכול׳. התוקע לחבירו נותן לו סלע, ר׳ יהודה אומ׳ משום ר׳ יוסי הגלילי מנה – הרי מפורש במשנתינו כי מנה צורי הוא שקל הקדש, דתנן: חמש סלעים של בן במנה צורי, שלשים של עבד וסלע מדינה אלו הכספים שאמרנו שמשקל כל אחד מהן כשש שעורות. והלכה כתנא קמא שנותן לו סלע, והסלע ד׳ כספים מאלו הנקראין תומנאי, והוא חצי כסף.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 שוחזר מתשובות הגאונים (אסף) צ״ח שם מובא ציטוט ר״ח בתוך תשובת רב האי גאון. קשה לפענח מלה זו בכ״י קמברידג׳.
2 שוחזר מתשובות הגאונים (אסף) צ״ח. קשה לפענח מלים אלו בכ״י קמברידג׳.
3 שוחזר מתשובות הגאונים (אסף) צ״ח. קשה לפענח מלים אלו בכ״י קמברידג׳.
4 כן בבבלי יבמות ס״ו:. קשה לפענח מלה זו בכ״י קמברידג׳.
5 כן בבבלי יבמות ס״ו:. קשה לפענח מלים אלו בכ״י קמברידג׳.
6 כן בבבלי יבמות ס״ו:-ס״ז. קשה לפענח מלים אלו בכ״י קמברידג׳.
7 שוחזר מתשובות הגאונים (אסף) צ״ח. קשה לפענח מלה זו בכ״י קמברידג׳.
8 שוחזר מתשובות הגאונים (אסף) צ״ח. קשה לפענח מלים אלו בכ״י קמברידג׳.
9 כן בכ״י קמברידג׳. בתשובות הגאונים (אסף) צ״ח: ״ואסורין בהנאה״.
10 שוחזר מתשובות הגאונים (אסף) צ״ח. קשה לפענח מלה זו בכ״י קמברידג׳.
11 שוחזר מבבלי כתובות נ״ט:. קשה לפענח מלה זו בכ״י קמברידג׳.
12 שוחזר מתשובות הגאונים (אסף) צ״ח. קשה לפענח מלה זו בכ״י קמברידג׳.
הערות
Gemara
Peirush