×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא קמא ל׳.גמרא
;?!
אָ
מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כּוּ׳. לָא קַשְׁיָא הָא דִידֵיהּ הָא דְרַבֵּיהּ.: מתני׳מַתְנִיתִין: אהַשּׁוֹפֵךְ מַיִם ברה״רבִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהוּזַּק בָּהֶן אַחֵר חַיָּיב בְּנִזְקוֹ בהַמַּצְנִיעַ אֶת הַקּוֹץ וְאֶת הַזְּכוּכִית וְהַגּוֹדֵר אֶת גְּדֵרוֹ בְּקוֹצִים וְגָדֵר שֶׁנָּפַל לרה״רלִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהוּזְּקוּ בָּהֶן אֲחֵרִים חַיָּיב בְּנִזְקָן.: גמ׳גְּמָרָא: אָמַר רַב לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּנִטְנְפוּ כֵּלָיו בְּמַיִם אֲבָל הוּא עַצְמוֹ פָּטוּר קַרְקַע עוֹלָם הִזִּיקַתּוּ. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא לְרַב גלֹא יְהֵא אֶלָּא כְּרִפְשׁוֹ. מִי סָבְרַתְּ דְּלָא תַּמּוּ מַיָּא בִּדְתַמּוּ מַיָּא. וְתַרְתֵּי לְמָה לִי. חֲדָא בִּימוֹת הַחַמָּה וַחֲדָא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. דְּתַנְיָא כׇּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ פּוֹתְקִין בִּיבוֹתֵיהֶן וְגוֹרְפִין מְעָרוֹתֵיהֶן בִּימוֹת הַחַמָּה אֵין לָהֶן רְשׁוּת וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים יֵשׁ לָהֶם רְשׁוּת ואע״פוְאַף עַל פִּי שֶׁבִּרְשׁוּת אִם הִזִּיקוּ חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם.: הַמַּצְנִיעַ אֶת הַקּוֹץ [וְכוּ׳].: א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דלֹא שָׁנוּ אֶלָּא מַפְרִיחַ אֲבָל מְצַמְצֵם לָא מ״טמַאי טַעְמָא פָּטוּר אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא הלְפִי שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם לְהִתְחַכֵּךְ בַּכְּתָלִים. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן והַמַּצְנִיעַ קוֹצוֹתָיו וּזְכוּכִיּוֹתָיו לְתוֹךְ כּוֹתֶל שֶׁל חֲבֵירוֹ וּבָא בַּעַל כּוֹתֶל וְסָתַר כּוֹתְלוֹ וְנָפַל לרה״רלִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקוּ חַיָּיב הַמַּצְנִיעַ. א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן זלֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּכוֹתֶל רָעוּעַ אֲבָל בְּכוֹתֶל בָּרִיא הַמַּצְנִיעַ פָּטוּר וְחַיָּיב בַּעַל הַכּוֹתֶל. אָמַר רָבִינָא חזֹאת אוֹמֶרֶת הַמְכַסָּה בּוֹרוֹ בְּדׇלְיוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ וּבָא בַּעַל דְּלִי וְנָטַל דׇּלְיוֹ חַיָּיב בַּעַל הַבּוֹר. פְּשִׁיטָא. מַהוּ דְּתֵימָא הָתָם הוּא דְּלָא הֲוִי יָדַע לֵיהּ דְּלוֹדְעֵיהּ אֲבָל הָכָא דְּיָדַע לֵיהּ הֲוָה לֵיהּ לְאוֹדוֹעֵיהּ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן טחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מַצְנִיעִים קוֹצוֹתֵיהֶם וּזְכוּכִיּוֹתֵיהֶם בְּתוֹךְ שְׂדוֹתֵיהֶן וּמַעֲמִיקִים לָהֶן ג׳שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעַכֵּב הַמַּחֲרֵישָׁה. רַב שֵׁשֶׁת ישָׁדֵי לְהוּ בְּנוּרָא רָבָא כשָׁדֵי לְהוּ בְּדִגְלַת. אָמַר רַב יְהוּדָה הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמֶהֱוֵי חֲסִידָא לְקַיֵּים מִילֵּי דִּנְזִיקִין רָבָא אָמַר מִילֵּי דְאָבוֹת וְאָמְרִי לַהּ מִילֵּי דִּבְרָכוֹת.: מתני׳מַתְנִיתִין: להַמּוֹצִיא אֶת תִּבְנוֹ וְקַשּׁוֹ לרה״רלִרְשׁוּת הָרַבִּים לִזְבָלִים וְהוּזַּק בָּהֶן אַחֵר חַיָּיב בְּנִזְקוֹ וְכׇל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כׇּל הַמְקַלְקְלִין ברה״רבִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקוּ חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם וְכׇל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה. הַהוֹפֵךְ אֶת הַגָּלָל ברה״רבִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהוּזַּק בָּהֶן אַחֵר חַיָּיב בְּנִזְקוֹ.: גמ׳גְּמָרָא: לֵימָא מתני׳מַתְנִיתִין דְּלָא כר׳כְּרַבִּי יְהוּדָה. דְּתַנְיָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מבִּשְׁעַת הוֹצָאַת זְבָלִים אָדָם מוֹצִיא זִבְלוֹ לרה״רלִרְשׁוּת הָרַבִּים וְצוֹבְרוֹ כׇּל שְׁלֹשִׁים יוֹם כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִישּׁוֹף בְּרַגְלֵי אָדָם וּבְרַגְלֵי בְּהֵמָה שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִנְחִיל יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָאָרֶץ. אפי׳אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה שֶׁאִם הִזִּיק מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיק. וְהָתְנַן רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּנֵר חֲנוּכָּה פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת מַאי לָאו מִשּׁוּם רְשׁוּת בֵּית דִּין. לָא מִשּׁוּם רְשׁוּת מִצְוָה דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּנֵר חֲנוּכָּה פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא רְשׁוּת מִצְוָה. ת״שתָּא שְׁמַע נכׇּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ מוּתָּרִין לְקַלְקֵל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אִם הִזִּיקוּ חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר. אָמַר רַב נַחְמָן מתני׳מַתְנִיתִין שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הוֹצָאַת זְבָלִים ור׳וְרַבִּי יְהוּדָה הִיא. רַב אָשֵׁי אָמַרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
ור׳ אלעזר סבר פטור. והאי דאמר – בב׳ דברין אינן ברשותו של אדם כו׳. משום ר׳ ישמעאל רביה – קאמר וליה לא סבירא ליה. וקיימא לן כר׳ ישמעאל. מתני: השופך את המים לרשות הרבים והוזק בהן אחר חייב. אמר רב הונא אמר רב: לא שנו חייב אלא שנטנפו כליו במים, אבל הוא עצמו פטור מאי טעמא? קרקע עולם הזיקתו. ומקשי׳ אדרב: לא יהא אלא בריפשו – פי׳ מלשון ויגרשו מימיו רפש וטיט, וכי המטיל חבירו ברפש והוזק גופו פטור? ופריק בדתמו מיא – דלאו בריפשו הוזק. ואקשי׳ לרב ותרתי למאי1 לי? – פי׳ תנן: נשברה כדו ברשות הרבים והוחלק אחר במים כו׳, ואמר רב יהודה אמר רב: לא שנו אלא שנטנפו כליו במים אבל הוא עצמו פטור. ותנן נמי: השופך מים ברשות הרבים והוזק כו׳, ואמר רב הונא אמר רב: לא שנו אלא שנטנפו2 כליו. ופרק׳: חדא בימות החמה וחדא בימות הגשמים – כלומר בין בימות החמה בין בימות הגשמים חייב ופטור בגופו. דתניא: כל אלו שאמרו פותקין ביבותיהן וגורפין מערותיהן, בימות החמה3 אין להן רשות. בימות הגשמים אף על פי שיש להן רשות אם הזיקו חייבין לשלם. פיסקא: המצניע את הקוץ כו׳ אוקימנא במפריח אבל במצמצם פטור כו׳. תנו רבנן: המצניע קוציו וזכוכיותיו בתוך כותלו שלחברו ובא בעל הכותל וסתרו, חייב המצניע. אמר ר׳ יוחנן: לא שנו אלא בכותל רעוע אבל בכותל בריא פטור המצניע וחייב בעל הכותל. דייק רבינא – מינה כשם שהמצניע קוציו בכותל חבירו4 ובא בעל הכותל וסתר כותלו ונגלו הקוצים והזיקו, חייב המצניע. כך המכסה בורו בדליו של חבירו, ובא בעל הדלי ונטל דליו, חייב בעל הבור. פשיטא – היא היא. מהו דתימא – בכותל מאי טעמא פטור? דלא הוה ידע ליה לבעל הקוץ לאודועי – הא גונא סתר כותלי טול קוציך והצניעם, אבל גבי דלי דידע ליה לבעל הבור איבעי ליה לאודועי. קא משמע לן – דכיון דשקיל דידיה, לא חייש לבורא דחבריה. תנו רבנן: חסידים הראשונים היו כו׳. רב ששת שדי להו לקוצין וכיוצא בהן לנורא וקלי להו. מאן דבעי למהוי חסידא ליקיים מילי דנזיקין – דת״ר: חסידים הראשונים5 כו׳, פי׳ החפץ להיות חסיד יקים מילי דנזקין אפילו ברשות6 הרבים. רבינא אמר מילי דאבות – מסכת אבות משה קיבל תורה וג׳. ואמרי לה מילי דברכות7 כדאמרי׳ אסור לאדם ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה וכיוצא בו. מתני׳: המוצא8 תבנו וקשו לרשות הרבים לזבלים והוזק בהן אחר חייב כול׳. לימא מתני׳ דלא כר׳ יהודה. ושקלי וטרו ואסיק ת״ש: כל אלו שאמרו מותרין לקלקל ברשות הרבים אם הזיקו חייבין לשלם, ור׳ יהודה פוטר – ולית הילכתא כר׳ יהודה דגרסי׳ בסוף בבא מציעא: אמר אביי: רבן שמעון בן גמליאל ור׳ יהודה ור׳ טרפון, כולהו סבירא להו כל שנתנו לו חכמים רשות והזיק פטור מלשלם. ואלו הן שיטה ולית הלכ׳ כחד מינייהו. ואסיק׳ לשמעתין שלא בשעת הוצאת זבלין – ודברי הכל חייב.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 כן בכ״י לונדון. בעדי נוסח של הבבלי: ״למה״.
2 כן בספר הנר בשם ר״ח. בכ״י לונדון 27194: ״שנטפו״.
3 כן בספר הנר בשם ר״ח. בכ״י לונדון 27194 חסר: ״בימות החמה״.
4 כן בספר הנר בשם ר״ח. בכ״י לונדון: ״חביר״.
5 כן בספר הנר ושטמ״ק בשם ר״ח. בכ״י לונדון: ״חסדין הראשונין״.
6 כן בספר הנר ושטמ״ק בשם ר״ח. בכ״י לונדון: ״לרשות״.
7 כן בספר הנר ושטמ״ק בשם ר״ח. בכ״י לונדון: ״ואמרי לה ברכות״.
8 כן בכ״י לונדון. בדפוס וילנא תקון ל: ״המוציא״.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144