גמרא
פירוש
לִמְדוּרָה וּקְדֵרוֹת מַקִּיפוֹת אוֹתָהּ.
מִטָּה שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כֵּיצַד כֹּל שֶׁאֵין תַּחְתֶּיהָ אֶלָּא סַנְדָּלִין בִּימוֹת הַחַמָּה וּמִנְעָלִין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וְשֶׁל עַם הָאָרֶץ דּוֹמָה לְאוֹצָר בָּלוּס.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
[ערוך ע׳ אוצר] מטה של עם הארץ דומה לאוצר בלום, בפ׳ חזקת הבתים. פירוש אוצר מבולבל שמניחין בו רוב מינין. ובסוף דהאומר (גיטין סז.) ר״ע אוצר בלום, כלומר בקי במשנה בתלמוד בהלכות באגדות ובמדרש ובכל דבר. ויש ששונין אוצר בלוס, עיסה בלוסה (שבת עו:), כלומר מעורב, שהיו מעורבין בו כל מיני חכמה.א
[ערוך ע׳ גן] בפ׳ חזקת הבתים: א״ל מאי קא עביד אברהם אבינו גני בכנפיה דשרה. פירוש שוכב. [ערוך ע׳ דיוקן] בפ׳ חזקת הבתים: כי מטא במערתיה דאדם הראשון יצאתה בת קול ואמרה לו נסתכלת בדמות דיוקני בדיוקני עצמה לא תסתכל, פירוש כי בצלם אלוקים עשה את האדם. ובפ׳ גיד הנשה (חולין צא:) עולין ומסתכלין בדמות של מעלה וכו׳. אך בצלם (תהלים לט ז) תרגומו: ברם בדיקנא, פי׳ גאון דיוקני היא צורה, ועיקר צורת אדם המצוירת [בכ״י במקומו: המצוייה] בו איקונין והצורה המצויירת על הניר או על הסיד דיוקני כלומר זו שנייה לזו כעין דיופי שהוא כלי שיש לו שתי פיות. [תשב״ץ ח״ג סי׳ שכ״ג] [כאן: ר׳ בנאה הוה מציין מערתא דאדם הראשון ודאברהם אבינו]: לענין טומאת אהל הוא שנסתפק (יבמות סא.) אם הם (-העכו״ם) מטמאין באהל, דבפ׳ המקבל (קיד א-ב) א״ר אבהו אשכחיה לאליהו דקאי בבית הקברות של עכו״ם א״ל ר׳ אבהו לאליהו מר לאו כהן הוא, א״ל לא גמר מר סדר טהרות דתניא רשב״י אומר קברי עכו״ם אין מטמאין באהל. מכאן נראה דהלכה כרשב״י כיון שאליהו ז״ל ס״ל כוותיה, והרבה הקשו על זה שהרי באחרון מאהלות (מ״ז) שנינו רשב״ג אומר מדורות העכו״ם טמאים מפני שהנשים קוברות שם נפליהם וכו׳, עוד הקשו מדאמרינן בפ׳ חזקת ר׳ בנאה הוה מציין מערתא דאדם הראשון ודאברהם אבינו והם היו בני נח אלמא עכו״ם מטמאין באהל, ויש אומרים שאלו שהיו לפני הדיבור היו מטמאין באהל והוכיחו כן מספרי, והרמב״ן ז״ל דחה דהיא דספרי לענין מגע אתמר וכ״כ רש״י במסכת נזיר (נד.) והרב ז״ל כתב שמפני כבודם היה מציין לא מפני הטומאה לפי שאין מטמאין באהל אלא ישראל שקבלו התורה, אבל דעת ר״ח ז״ל הוא לדחות ההיא דרשב״י משום הא דמדורות העכו״ם, והרמב״ם ז״ל (אבל פ״ג ה״ג) פסק כוותיה שאין קברי עכו״ם מטמאין באהל.ב
[ר״ח עירובין נג, א] [כאן: ולמ״ד שני בתים זו למעלה מזו כמדת העליונה כך מדת התחתונה. שם]: מערת המכפלה רב ושמואל חד אמר ב׳ בתים זה לפנים מזה וחד אמר בית ועליה. [ערוך ע׳ אמגושא] ההוא אמגושא דהוה מחטט שכבי, בחזקת הבתים. פי׳רוש גוי מכשף שהיה מפשיט מתים. [ערוך ע׳ אודדא] בסוף ג׳מרא דחזקת הבתים: ההוא דא״ל חביתא דעפרא לחד בראי, וחביתא דגרמא לחד בראי, וחביתא דאודדי לחד בראי. פירש [להם] ר׳ בנאה אודדי מצעות הן, כגון כרים וכסתות וכיוצא בהן, ועפרא הוא קרקע שלו, וגרמי הן עבדים ושפחות ובהמות וחיות וכיוצא בהן.
[ערוך ע׳ בסתרקי] בפ׳ חזקת הבתים: חביתא דאודדא לחד ברי... אית לכו ביסתרקי וכו׳ פי׳רוש כרים וכסתות.
[ערוך ע׳ זרנק] בס״ג דפ׳ חזקת הבתים: א״ל זרנוקא אמר לנו וכו׳. פירוש חמת עשויה מעור למלאות בו מים מן הבור וכו׳. כי הייתי כנאד בקיטור (תהלים קיט ג) תרגומו [בכ״י נוסף: ארום] הויתי היך זרינקא דתלי בקוטרא [בכ״י: בקיטרא].מהדורת הרב יקותיאל כהן, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד
[ערוך ע׳ גן] בפ׳ חזקת הבתים: א״ל מאי קא עביד אברהם אבינו גני בכנפיה דשרה. פירוש שוכב. [ערוך ע׳ דיוקן] בפ׳ חזקת הבתים: כי מטא במערתיה דאדם הראשון יצאתה בת קול ואמרה לו נסתכלת בדמות דיוקני בדיוקני עצמה לא תסתכל, פירוש כי בצלם אלוקים עשה את האדם. ובפ׳ גיד הנשה (חולין צא:) עולין ומסתכלין בדמות של מעלה וכו׳. אך בצלם (תהלים לט ז) תרגומו: ברם בדיקנא, פי׳ גאון דיוקני היא צורה, ועיקר צורת אדם המצוירת [בכ״י במקומו: המצוייה] בו איקונין והצורה המצויירת על הניר או על הסיד דיוקני כלומר זו שנייה לזו כעין דיופי שהוא כלי שיש לו שתי פיות. [תשב״ץ ח״ג סי׳ שכ״ג] [כאן: ר׳ בנאה הוה מציין מערתא דאדם הראשון ודאברהם אבינו]: לענין טומאת אהל הוא שנסתפק (יבמות סא.) אם הם (-העכו״ם) מטמאין באהל, דבפ׳ המקבל (קיד א-ב) א״ר אבהו אשכחיה לאליהו דקאי בבית הקברות של עכו״ם א״ל ר׳ אבהו לאליהו מר לאו כהן הוא, א״ל לא גמר מר סדר טהרות דתניא רשב״י אומר קברי עכו״ם אין מטמאין באהל. מכאן נראה דהלכה כרשב״י כיון שאליהו ז״ל ס״ל כוותיה, והרבה הקשו על זה שהרי באחרון מאהלות (מ״ז) שנינו רשב״ג אומר מדורות העכו״ם טמאים מפני שהנשים קוברות שם נפליהם וכו׳, עוד הקשו מדאמרינן בפ׳ חזקת ר׳ בנאה הוה מציין מערתא דאדם הראשון ודאברהם אבינו והם היו בני נח אלמא עכו״ם מטמאין באהל, ויש אומרים שאלו שהיו לפני הדיבור היו מטמאין באהל והוכיחו כן מספרי, והרמב״ן ז״ל דחה דהיא דספרי לענין מגע אתמר וכ״כ רש״י במסכת נזיר (נד.) והרב ז״ל כתב שמפני כבודם היה מציין לא מפני הטומאה לפי שאין מטמאין באהל אלא ישראל שקבלו התורה, אבל דעת ר״ח ז״ל הוא לדחות ההיא דרשב״י משום הא דמדורות העכו״ם, והרמב״ם ז״ל (אבל פ״ג ה״ג) פסק כוותיה שאין קברי עכו״ם מטמאין באהל.ב
[ר״ח עירובין נג, א] [כאן: ולמ״ד שני בתים זו למעלה מזו כמדת העליונה כך מדת התחתונה. שם]: מערת המכפלה רב ושמואל חד אמר ב׳ בתים זה לפנים מזה וחד אמר בית ועליה. [ערוך ע׳ אמגושא] ההוא אמגושא דהוה מחטט שכבי, בחזקת הבתים. פי׳רוש גוי מכשף שהיה מפשיט מתים. [ערוך ע׳ אודדא] בסוף ג׳מרא דחזקת הבתים: ההוא דא״ל חביתא דעפרא לחד בראי, וחביתא דגרמא לחד בראי, וחביתא דאודדי לחד בראי. פירש [להם] ר׳ בנאה אודדי מצעות הן, כגון כרים וכסתות וכיוצא בהן, ועפרא הוא קרקע שלו, וגרמי הן עבדים ושפחות ובהמות וחיות וכיוצא בהן.
[ערוך ע׳ בסתרקי] בפ׳ חזקת הבתים: חביתא דאודדא לחד ברי... אית לכו ביסתרקי וכו׳ פי׳רוש כרים וכסתות.
[ערוך ע׳ זרנק] בס״ג דפ׳ חזקת הבתים: א״ל זרנוקא אמר לנו וכו׳. פירוש חמת עשויה מעור למלאות בו מים מן הבור וכו׳. כי הייתי כנאד בקיטור (תהלים קיט ג) תרגומו [בכ״י נוסף: ארום] הויתי היך זרינקא דתלי בקוטרא [בכ״י: בקיטרא].מהדורת הרב יקותיאל כהן, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד
הערות
א ועי׳ תוס׳ ב״מ קג, ב. תוס׳ גיטין שם, ועי׳ ערוך ע׳ בלס, א.
ב ועי׳ תוס׳ כאן ד״ה מציין ובדבר אברהם ח״א סי׳ י׳ אות טז.
הערות
Gemara
Peirush