גמרא
פירוש
וְחַד מִינַּיְיהוּ קָטָעֵי שָׁעָה וּמַשֶּׁהוּ.
אֲזַל רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה אַמְרַהּ לִשְׁמַעְתְּתָא קַמֵּיהּ דְּרָבָא אָמַר וּמָה אִילּוּ דָּיְיקִינַן בְּהָנֵי סָהֲדֵי דְּהַאי דְּקָאָמַר שָׁלֹשׁ בִּתְחִילַּת שָׁלֹשׁ וְהַאי דְּקָאָמַר חָמֵשׁ בְּסוֹף חָמֵשׁ וְהָוְיָא עֵדוּת מוּכְחֶשֶׁת וְלָא קָטְלִינַן וַאֲנַן נֵיקוּם וְנִקְּטֹיל מִסְּפֵקָא וְרַחֲמָנָא אָמַר {במדבר ל״ה:כ״ד} וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה וְהִצִּילוּ הָעֵדָה.
אֶלָּא אָמַר רָבָא לְדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר אָדָם טוֹעֶה שְׁתֵּי שָׁעוֹת חָסֵר מַשֶּׁהוּ לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה אָדָם טוֹעֶה שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת חָסֵר מַשֶּׁהוּ לְדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר אָדָם טוֹעֶה שְׁתֵּי שָׁעוֹת חָסֵר מַשֶּׁהוּ מַעֲשֶׂה כִּי הֲוָה אוֹ בִּתְחִלַּת שְׁתַּיִם אוֹ בְּסוֹף שָׁלֹשׁ וְחַד מִינַּיְיהוּ קָטָעֵי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
בתוס׳ בד״ה באיזה יום תימא כיון שכבר כיוונו יום א׳ לחדש כו׳ עד סוף הדיבור. בר״פ היו בודקין כתב רש״י ז״ל לתרץ קושיא זו בענין אחר הא דשיילינן להו באיזה יום היינו משום שעי״כ יוכלו לבא לידי הזמה יותר דאפשר שעדי הזמה לא ישימו על לבם לכווין יום החדש אם לא ע״י החקירות של איזה יום בשבת עי״כ יזכרו גם כן איזה יום בחדש ומהרש״ל כתב שם דאפילו בלא״ה הוי מצי רש״י לפ׳ דאי לאו חקירה באיזה יום לא הוי שייך תורת הזמה בחקירה לכמה בחדש אם יכחישו העידי הזמה זה את זה זה אומר בב׳ וזה אומר בג׳ דהוי מצי למיתלי דחד מנייהו טעי בקביעא דירחא כו׳ ע״ש. ומהרש״א ז״ל השיגו וכ׳ דא״כ בצרי להו מז׳ חקירות לפ״ז הוי שייך הך קושיא גם כן על תירוץ הב׳ שכתבו התוס׳ כאן אלא דבאמת עיקר דברי מהרש״א אינם מובנים לי כלל דהא בלא״ה ודאי לא סגיא בחקירות דאיזה יום לחוד כיון שעדיין אין כאן הגדה אם נעשה בתחלת החדש או בסוף החדש באותו יום מימי שבת עצמו נמצא דלפ״ז שפיר הוי בכמה בחדש מן ז׳ חקירות דמחקירה דאיזה יום לבד היו מזימין צריכין לומר עמנו הייתם בכל אותן הימים מימי השבת של כל אותו חדש אלא דעיקר כוונת התוס׳ כאן היינו אם לא יכחישו זה את זה בחקירה דכמה בחדש וע״ז כתבו שני תירוצים וכוונת תירוץ השני דאפ״ה לעולם צריך לישאל באיזה יום אם יכחישו זא״ז בימי החדש אבל כבר כתבתי דמסדר לשון המשנה משמע שבתחלה היו שואלין בכמה בחדש ואם כן הדרא קושיא לדוכתא אם כיוונו עדותן בימי החדש למה שואלין אותו באיזה יום וכיון שתירוץ זה דוחק ותירוץ ראשון גם כן דוחק כמו שכתב מהרש״ל ז״ל כאן לכך הוכרח רש״י לפרש בפ׳ היו בודקין בענין אחר כנ״ל ודוק היטיב: בגמרא אלא אמר רבא לדברי ר״מ אדם טועה שתי שעות ולדברי ר״י כו׳ כאן ודאי יש להקשות מה שהקשיתי לעיל דהכא משמע דלר״י אדם טועה יותר מלר״מ אף ע״ג דאותן שטועין יותר הוי מיעוטא דמיעוטא ובעלמא איפכא שמעינן ר״מ חייש טפי למיעוטא ונ״ל ליישב משום דבלא״ה הא מסקינן ביבמות בר״פ האשה שהלכה דהיכא דאיכא רובא בהדי חזקה לא חייש רבי מאיר למיעוטא ואם כן שפיר איכא למימר דבהא קמיפלגי דר״מ דאמר עדותן בטילה היינו משום דחזקת גברא מסייעא לרובא דלא טעי ומשו״ה לא קטלינן עלייהו דהא בחזקת שאינו חייב מיתה הוי מעיקרא ור״י סבר דטפי אית לן למיזל בתר חזקת עדים ומוקמינן להו בחזקת כשרות שאינן משקרין ובודאי טעה והא דאלים ליה ר״י חזקת עדים טפי מחזקת גברא היינו משום דחזקת גברא מיהו אתרע משא״כ חזקת עדים לא אתרע כלל כיון דאיכא למימר דטעי כן נראה לי נכון ודו״ק:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush