גמרא
פירוש
לְמַאי חֲזוֹ? שֶׁמֶן חֲזִי לְגִלְדֵּאֵי, דְּבַשׁ לְכְתִישָׁא דְּגַמְלֵי.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות שאלה ופקדון ז׳:ב׳
סמ״ג מצוות עשה פ״ח
טור חושן משפט רצ״ב:ט״ז
שולחן ערוך חושן משפט רצ״ב:ט״ז
סמ״ג מצוות עשה פ״ח
טור חושן משפט רצ״ב:ט״ז
שולחן ערוך חושן משפט רצ״ב:ט״ז
ב רמב״ם הלכות נחלות ז׳:ד׳-ה׳
סמ״ג מצוות עשה צ״ז
טור חושן משפט רפ״ה:ב׳-ג׳
שולחן ערוך חושן משפט רפ״ה:ב׳-ג׳
שולחן ערוך חושן משפט רפ״ה:ה׳
סמ״ג מצוות עשה צ״ז
טור חושן משפט רפ״ה:ב׳-ג׳
שולחן ערוך חושן משפט רפ״ה:ב׳-ג׳
שולחן ערוך חושן משפט רפ״ה:ה׳
איתמר רב אבא בר יעקב בר אבא אמר ר׳ יוחנן הלכה כרשב״ג ור׳ אסי אמר רב נחמן הלכה כדברי חכמים:
סימן קכ
פסק רבינו יצחק אלפס זצ״ל הלכה כרב נחמן דבתרא הוא. וכן כתב הרב ר׳ משה בר מיימון זצ״ל המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה לא יגע בהן ואע״פ שמתמעטין וחסרין והולכין בד״א כשחסרו חסרון הראוי להן בכל שנה אבל אם חסרו יתר מכדי חסרונן מוכרו בב״ד מפני השב אבידה לבעלים כשהוא מוכרן ימכרם לכהנים בדמי תרומה שמא עשו אותן הבעלים תרומה או תרומת מעשר על פירות אחרות עכ״ל. והרב ר׳ ברוך מארץ יון זצ״ל כתב בפירושיו והילכתא כר׳ יוחנן דביותר מכדי חסרונן כולי עלמא לא פליגי דלית מאן דלא חייש להפסד מרובה ובכדי חסרונן נמי הלכה כרשב״ג דר׳ יוחנן ושמואל פסקי כוותיה. ירושלמי רבי יוחנן חקוקא אפקיד גבי ר׳ חייא בר אשי רבה חד דיסקיא מליאה חמץ אתא שאיל ר׳ אמר ימכר ע״פ ב״ד בשעת הביעור חד בר נש אפקיד גבי ר׳ חייא בר אשי חד גרב דכותח אתא שאיל לרב אמר ימכר על פי ב״ד בשעת הביעור. וכן הדין כי המפקיד אצל חבירו פירות ונפסד בהו מחמת רקב או כיוצא בו כדי חסרונן ימכרם ע״פ בית דין וישמור לו הדמים עכ״ל:
[שם]
המפקיד פירות אצל חבירו והרקיבו יין והחמיץ שמן והבאיש דבש והדביש הרי זה לא יגע בהן ד״ר מאיר וחכמים אומרים עושין להן תקנה ומוכרן בבית דין וכשהוא מוכרן אין מוכרן לעצמו. כיוצא בו גבאי צדקה שאין להם עניים לחלק כשהן פורטין לאחרים ולא לעצמן גבאי תמחוי שאין להם עניים לחלק מוכרין לאחרים ואין מוכרין לעצמן. מאי תקנה עביד להו אמר רב אשי לקנקנו פי׳ הכלי שהן בתוכו יתקלקל אם ישהא בתוכו במאי קמיפלגי ר׳ מאיר ורבנן פי׳ מאחר שמודה ר׳ מאיר יותר מכדי חסרונן. מר סבר להפסד מרובה חששו כגון יותר מכדי חסרונן דריקבון פירות וקלקול הקנקן דיין והחומץ לא חששו ומר סבר להפסד מועט נמי חששו. וכתב רבינו יצחק אלפס זצ״ל חזינן לרבוואתא דאוקמי חכמים דברייתא כרשב״ג דמתני׳ ואפחיתות מהילכתא משום דפסק רב נחמן דהילכתא כחכמים דמתניתין ואנן לא סבירא לן הכי דהא האי דקתני בברייתא יין והחמיץ שמן והבאיש דבש והדביש ליתא במתני׳ כל עיקר דהא אמר בגמרא דבתקנת חכמים פליגי ר׳ מאיר סבר להפסד מרובה חששו דאינון הפירות ביתר מכדי חסרונן והאי יין והחמיץ שמן והבאיש דבש והדביש כיון דקם קם ולא מיתוסף ביה פסידא הילכך לא יגע בהן ואי משום הפסד קנקנים הפסד מועט ולהפסד מועט לא חששו ורבנן דפליגי עליה סברי להפסד מועט נמי חששו ומזבין ליה להאי יין שהחמיץ ושמן שהבאיש ודבש שהדביש ואע״ג דקם ליה לא מיתוסף ביה פסידא משום תקנת קנקנים דלא ליפסדו והא מלתא ליתא במתני׳ הילכתא כרבנן דברייתא:
סימן קכא
וכן כתב הרב ר׳ משה בר מיימון זצ״ל כדברי חכמים דברייתא:
[שם]
איתמר שבוי שנשבה רב אמר אין מורידין קרוב לנכסיו פירוש לקרקעות של שבוי לעובדן ולשומרן עד שיבואו הבעלים ושמואל אמר מורידין קרוב לנכסיו. כששמעו בו שמת כולי עלמא לא פליגי דמורידין פי׳ ואם יבואו הבעלים קודם שיאכל זה הפירות יטול זה כשאר אריסין ויחזיר השאר ואם יבואו עדים שמת יירש הכל כי פליגי שלא שמעו בו שמת רב אמר אין מודידין דילמא מפסיד להו פי׳ לא יזבל את הקרקעות ויזרעם ויכחישם תמיד ושמואל אמר מורידין כיון דאמר מר שיימינן להו באריס לא מפסיד להו. מותיב ר׳ אלעזר ממשמע שנאמר וחרה אפי והרגתי אתכם וגו׳ איני יודע שנשיהם אלמנות ובניהם יתומים אלא מלמד שנשיהם מבקשות לינשא ואין מניחין אותן ובניהן רוצים לירד לנכסי אביהם ואין מניחין אותם. הוה עובדא בפומבדיתא בשבוי שנשבה ובא יורשו לירד בנכסיו ופשטה רב ששת מהא מתני׳ אין מורידין א״ל רב עמרם דילמא לירד ולמכור קתני תנא דאין מניחין אבל לעשות לאכול וליטול כאריס שפיר דמי. א״ל בפומדיתא אתית דמעיילא פילא בקופא דמהטא והא דומיא דנשיהם קתני מה התם כלל לא הכא נמי כלל לא:
[שם]
מורידין קרוב לנכסי שבוי תנאי היא דתניא היורד לנכסי שבויין אין מוציאין אותן מידו ולא עוד אלא אפי׳ שמע שממשמשין ובאין וקדם ותלש ואכל הרי זה זריז ונשכר ואלו הן נכסי שבויין הרי שהיה אביו או אחיו או אחד מן המורישין כאן והלכו להם למדינת הים ושמעו בהם שמתו. והיורד לנכסי נטושין מוציאין אותן מידו ואלו הן נכסי נטושין הרי שהיה אביו או אחיו או אחד מן מורישיו כאן והלכו להם למדינת הים ולא שמעו בהם שמתו אמר רשב״ג שמעתי שהנטושים כשבויין והיורד נכסי רטושין מוציאין אותן מידו ואלו הן נכסי רטושין הרי שהיה אביו או אחיו או אחד מן המורישין כאן ואינו יודע להיכן הלכו פירש״י זצ״ל נכסי נטושין שהנכסים נטושין נכסי רטושים שהנכסים רטושין ולקמן מפרש לה דרטושים משמע שעזבום בעליה מדעתם והלכו להם וכיון דהוו להו לצוות הורידו יורשיי לנכסיי ולא ציוה ש״מ לא ניחא ליה ונטושים שהנטישום בעליהם על כרחם כגון שנשבו והיינו תנאי דרשב״ג סבר מורידין ורבנן סברי אין מורידין. ה״נ נטושין על כרחן:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
סימן קכ
פסק רבינו יצחק אלפס זצ״ל הלכה כרב נחמן דבתרא הוא. וכן כתב הרב ר׳ משה בר מיימון זצ״ל המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה לא יגע בהן ואע״פ שמתמעטין וחסרין והולכין בד״א כשחסרו חסרון הראוי להן בכל שנה אבל אם חסרו יתר מכדי חסרונן מוכרו בב״ד מפני השב אבידה לבעלים כשהוא מוכרן ימכרם לכהנים בדמי תרומה שמא עשו אותן הבעלים תרומה או תרומת מעשר על פירות אחרות עכ״ל. והרב ר׳ ברוך מארץ יון זצ״ל כתב בפירושיו והילכתא כר׳ יוחנן דביותר מכדי חסרונן כולי עלמא לא פליגי דלית מאן דלא חייש להפסד מרובה ובכדי חסרונן נמי הלכה כרשב״ג דר׳ יוחנן ושמואל פסקי כוותיה. ירושלמי רבי יוחנן חקוקא אפקיד גבי ר׳ חייא בר אשי רבה חד דיסקיא מליאה חמץ אתא שאיל ר׳ אמר ימכר ע״פ ב״ד בשעת הביעור חד בר נש אפקיד גבי ר׳ חייא בר אשי חד גרב דכותח אתא שאיל לרב אמר ימכר על פי ב״ד בשעת הביעור. וכן הדין כי המפקיד אצל חבירו פירות ונפסד בהו מחמת רקב או כיוצא בו כדי חסרונן ימכרם ע״פ בית דין וישמור לו הדמים עכ״ל:
[שם]
המפקיד פירות אצל חבירו והרקיבו יין והחמיץ שמן והבאיש דבש והדביש הרי זה לא יגע בהן ד״ר מאיר וחכמים אומרים עושין להן תקנה ומוכרן בבית דין וכשהוא מוכרן אין מוכרן לעצמו. כיוצא בו גבאי צדקה שאין להם עניים לחלק כשהן פורטין לאחרים ולא לעצמן גבאי תמחוי שאין להם עניים לחלק מוכרין לאחרים ואין מוכרין לעצמן. מאי תקנה עביד להו אמר רב אשי לקנקנו פי׳ הכלי שהן בתוכו יתקלקל אם ישהא בתוכו במאי קמיפלגי ר׳ מאיר ורבנן פי׳ מאחר שמודה ר׳ מאיר יותר מכדי חסרונן. מר סבר להפסד מרובה חששו כגון יותר מכדי חסרונן דריקבון פירות וקלקול הקנקן דיין והחומץ לא חששו ומר סבר להפסד מועט נמי חששו. וכתב רבינו יצחק אלפס זצ״ל חזינן לרבוואתא דאוקמי חכמים דברייתא כרשב״ג דמתני׳ ואפחיתות מהילכתא משום דפסק רב נחמן דהילכתא כחכמים דמתניתין ואנן לא סבירא לן הכי דהא האי דקתני בברייתא יין והחמיץ שמן והבאיש דבש והדביש ליתא במתני׳ כל עיקר דהא אמר בגמרא דבתקנת חכמים פליגי ר׳ מאיר סבר להפסד מרובה חששו דאינון הפירות ביתר מכדי חסרונן והאי יין והחמיץ שמן והבאיש דבש והדביש כיון דקם קם ולא מיתוסף ביה פסידא הילכך לא יגע בהן ואי משום הפסד קנקנים הפסד מועט ולהפסד מועט לא חששו ורבנן דפליגי עליה סברי להפסד מועט נמי חששו ומזבין ליה להאי יין שהחמיץ ושמן שהבאיש ודבש שהדביש ואע״ג דקם ליה לא מיתוסף ביה פסידא משום תקנת קנקנים דלא ליפסדו והא מלתא ליתא במתני׳ הילכתא כרבנן דברייתא:
סימן קכא
וכן כתב הרב ר׳ משה בר מיימון זצ״ל כדברי חכמים דברייתא:
[שם]
איתמר שבוי שנשבה רב אמר אין מורידין קרוב לנכסיו פירוש לקרקעות של שבוי לעובדן ולשומרן עד שיבואו הבעלים ושמואל אמר מורידין קרוב לנכסיו. כששמעו בו שמת כולי עלמא לא פליגי דמורידין פי׳ ואם יבואו הבעלים קודם שיאכל זה הפירות יטול זה כשאר אריסין ויחזיר השאר ואם יבואו עדים שמת יירש הכל כי פליגי שלא שמעו בו שמת רב אמר אין מודידין דילמא מפסיד להו פי׳ לא יזבל את הקרקעות ויזרעם ויכחישם תמיד ושמואל אמר מורידין כיון דאמר מר שיימינן להו באריס לא מפסיד להו. מותיב ר׳ אלעזר ממשמע שנאמר וחרה אפי והרגתי אתכם וגו׳ איני יודע שנשיהם אלמנות ובניהם יתומים אלא מלמד שנשיהם מבקשות לינשא ואין מניחין אותן ובניהן רוצים לירד לנכסי אביהם ואין מניחין אותם. הוה עובדא בפומבדיתא בשבוי שנשבה ובא יורשו לירד בנכסיו ופשטה רב ששת מהא מתני׳ אין מורידין א״ל רב עמרם דילמא לירד ולמכור קתני תנא דאין מניחין אבל לעשות לאכול וליטול כאריס שפיר דמי. א״ל בפומדיתא אתית דמעיילא פילא בקופא דמהטא והא דומיא דנשיהם קתני מה התם כלל לא הכא נמי כלל לא:
[שם]
מורידין קרוב לנכסי שבוי תנאי היא דתניא היורד לנכסי שבויין אין מוציאין אותן מידו ולא עוד אלא אפי׳ שמע שממשמשין ובאין וקדם ותלש ואכל הרי זה זריז ונשכר ואלו הן נכסי שבויין הרי שהיה אביו או אחיו או אחד מן המורישין כאן והלכו להם למדינת הים ושמעו בהם שמתו. והיורד לנכסי נטושין מוציאין אותן מידו ואלו הן נכסי נטושין הרי שהיה אביו או אחיו או אחד מן מורישיו כאן והלכו להם למדינת הים ולא שמעו בהם שמתו אמר רשב״ג שמעתי שהנטושים כשבויין והיורד נכסי רטושין מוציאין אותן מידו ואלו הן נכסי רטושין הרי שהיה אביו או אחיו או אחד מן המורישין כאן ואינו יודע להיכן הלכו פירש״י זצ״ל נכסי נטושין שהנכסים נטושין נכסי רטושים שהנכסים רטושין ולקמן מפרש לה דרטושים משמע שעזבום בעליה מדעתם והלכו להם וכיון דהוו להו לצוות הורידו יורשיי לנכסיי ולא ציוה ש״מ לא ניחא ליה ונטושים שהנטישום בעליהם על כרחם כגון שנשבו והיינו תנאי דרשב״ג סבר מורידין ורבנן סברי אין מורידין. ה״נ נטושין על כרחן:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush