גמרא
פירוש
״נְטוּשִׁים״, כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
תנא וכולן שמין להם באריס ואוקימנ׳ לאתויי הא דאמר רב נחמן אמר שמואל שבוי שנשבה מורידין קרוב לנכסיו דכיון שהיה שפוי בדעתו ולא ציוהו לירד בנכסיו ש״מ לא ניחא ליה. ורב נחמן דידיה אמר בורח מחמת מרדין הרי הוא כשבוי. פי׳ שהרג את הנפש ופרסאי הורגים על שפיכות דמים כדאמר בבא קמא מרדין רציחה בלשון פרסי כך מפורש בשערי דרב האיי. וכתב הרב ר׳ ברוך מארץ יון זצ״ל והילכתא שבוי שנשבה ובורח מחמת מרדין אע״ג דלא שמעו בהן שמתו מורידין קרובין לנכסיהן אבל נטושין ורטושין אין מורידין עד שישמעו שמתו כשמואל ורב נחמן אבל מטלטלי שבויין ובורח לא מסרי׳ להו אלא ב״ד מפקדי להו גבי אדם נאמן עד דייתו או עד שישמעו שמתו וכל שכן מטלטלי דנטושין ודטושין עכ״ל. וקשיא לי דהואיל ופסק דמורידין קרוב לנכסי שבוי ה״ה דמורידין לנכסי נטושין דהיינו שבויין כדפרי׳ דהיינו תנאי. ותו דעל כרחין חד טעמא הוא כדאסקי׳ מורידין קרוב לנכסי שבוי תנאי היא ואייתינא תנאי דאיפליגו בנטושין. ותו דהואיל חד טעמא הוא מאי האי דמסיק וכולן שמין להו כאריס לאתויי הא דאמר רב נחמן אמר שמואל והלא היא דנטושין היינו דשמואל ותו אי לאו חד טעמא הוא קשיא לשמואל מברייתא דר׳ אלעזר דלית לתשובת עולא כדאמר רב ששת דדומיא דנשיהם קתני ולא משכח שמואל תנא דקאי כוותיה. ונראה בעיני דודאי חד טעמא הוא דרב ושמואל איפליגו בשבוי שתחילת יציאתו על ידי שבי ששבוהו על כרחו ולא שמעו בו שמת דלרב אין מורידין ולשמואל מורידין. וברייתא דשבויין דנטושין ורטושין איירי הכל ביוצא מדעת אלא ששבויין היינו ששמעו בהן שמתו ונטושין לא שמעו בהן שמתו וגם הקרובים לא ידעו ביציאתם ורטושין לא שמעו בהן שמתו אבל הקרובים ידעו ביציאתם והיינו פירוש שלא מדעתו שלא מדעת קרוביהם ועד כאן לא קאמרי רבנן דאין מורידין אלא בנטושין משום שיצא מדעת ולא שמעו בו שמת אבל בשבי גמור שתחילת יציאתו על ידי שבי מודו רבנן דמורידין והיינו תנאי דכולי עלמא ביוצא מתחילה על ידי שבי שמורידין שהרי רטושין לכולי עלמא אין מורידין הואיל וידעו הקרובים את יציאתו הוה ליה לצוות לירד לנכסיו הואיל ולא ציוה ש״מ לא ניחא ליה. והשתא אתי שפיר דבשבוי גמור דהיינו שמתחילתו יצא על ידי שבי קיימא לן דמורידין דרב ושמואל הילכתא כשמואל בדיני ותו דרב נחמן דהוא בתרא וקיימא לן כוותיה נמי בדיני ובנטושין הואיל ויצא מדעת הוה ליה לצוות וכ״ש רטושין שידעו בו הקרובים. הילכך קיימא לן כרבנן דאין מורידין קרובין לנכסיהן והשתא שייך שפיר למימר לאתויי הא דאמר רב נחמן אמר שמואל דשמין להם כאריס:
סימן קכב
הילכך נראה בעיני הלכה כדברי הרב ר׳ ברוך מארץ יון זצ״ל. ולקמן בעובדא דסיבתא פירש״י זצ״ל דהילכתא כרשב״ג דקם ליה שמואל כוותיה:
[שם]
אמר רב יהודה אמר שמואל שבוי שנשבה והניח קמה לקצור ענבים לבצור ותמרים לגדור זיתים למסוק ב״ד יורדין לנכסיו ומעמידין אפוטרופוס פי׳ להכניס דבר המוכן ויהי׳ שמור לבעלים ואחר כך מורידין קרוב להשביח ליטול בעדים אבל לא מוקמינן אפטרופא לעולם שלא יטול כלום משום דאפטרופא לדיקנני לא מוקמי׳ מפני שאין ב״ד טורחין לבקש אפוטרופוס לאנשים גדולים שנתמלא זקנם לפי שלא ימצאוהו דבשלמא ליתמי איכא דשמיע להו והוי אפטרופוס לדבר מצוה אבל לדיקנני לא שמעי להו. וכן הלכה:
[שם]
אמר רב הונא אין מורידין קטן לנכסי שבוי פי׳ ואפי׳ הוא ראוי ליורשו דקא מפסיד להו ומוטב שיורידו להן איש נכרי. ולא קרוב לנכסי קטן הראוי לירש לנכסי קטן לעשות ולאכול דכיון דקטן לא ידע למחויי אתי האי קרוב לאחזוקי בהו ולומ׳ לחלק ירושתו באו. וטוב להוריד איש נכרי דלא מצי למיטען בהו ירושה ולא שנא אחיו מאביו ולא שנא אחיו מאמו דאין מורידין פן יאמר של אביו היו נכסי מלוג ואביו של קטן שהיה בעל אמי היה מוחזק בהן מחמת שהיה אוכל פירות והוא מת קודם לאמי ולא ירשה ואני יורש חציין מחמת אמי. ולא קרוב מחמת קרוב לנכסי קטן כגון קטן שיש לו אח מאב ואותו אח מאב יש לו אח מאם דאיש נכרי הוא אצל קטן אין מורידין אותו אח מאם לנכסי קטן מחמת קורבת אחיו של זה שהוא אח גם לקטן. דאתי לאחזוקי בהו מחמת אחיו האמר נכסים הללו מחמת אחי מאמי הם שנפלו לו מאביו ואלו לחלקו באו ויצטרכו לטעון בב״ד ולא שנא ארעתא ולא שנא בתים דאין מורידין ולא אמרי׳ שהשכנים יעידו עליהם שבאו לחלקו של קטן. ואפי׳ כתבו שטר חלוקה כשחלקו מתחילה אין מורידין ואע״ג דקיימא לן בריש חזקת הבתים דשטר קלא אית ליה אפילו הכי במילתייהו דיתמי חיישינן טפי:
סימן קכג
ואיתמר משמיה דרב צמח גאון זצ״ל מעות קטן ממנין עליהן אפטרופ׳ אפי׳ קרוב הראוי לירש דאמרי׳ מעיינינן דאינש מעלי ושפו נכסיה ולא פליג רבנן בין קרוב ובין רחוק ואף רב דאמר לא קרוב בנכסי קטן במקרקעי ובתי קאמר ולא מעות. הילכך מעות קטן יהבינן להו אפילו לקרובים. כך כתב רבינו יצחק אלפס זצ״ל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
סימן קכב
הילכך נראה בעיני הלכה כדברי הרב ר׳ ברוך מארץ יון זצ״ל. ולקמן בעובדא דסיבתא פירש״י זצ״ל דהילכתא כרשב״ג דקם ליה שמואל כוותיה:
[שם]
אמר רב יהודה אמר שמואל שבוי שנשבה והניח קמה לקצור ענבים לבצור ותמרים לגדור זיתים למסוק ב״ד יורדין לנכסיו ומעמידין אפוטרופוס פי׳ להכניס דבר המוכן ויהי׳ שמור לבעלים ואחר כך מורידין קרוב להשביח ליטול בעדים אבל לא מוקמינן אפטרופא לעולם שלא יטול כלום משום דאפטרופא לדיקנני לא מוקמי׳ מפני שאין ב״ד טורחין לבקש אפוטרופוס לאנשים גדולים שנתמלא זקנם לפי שלא ימצאוהו דבשלמא ליתמי איכא דשמיע להו והוי אפטרופוס לדבר מצוה אבל לדיקנני לא שמעי להו. וכן הלכה:
[שם]
אמר רב הונא אין מורידין קטן לנכסי שבוי פי׳ ואפי׳ הוא ראוי ליורשו דקא מפסיד להו ומוטב שיורידו להן איש נכרי. ולא קרוב לנכסי קטן הראוי לירש לנכסי קטן לעשות ולאכול דכיון דקטן לא ידע למחויי אתי האי קרוב לאחזוקי בהו ולומ׳ לחלק ירושתו באו. וטוב להוריד איש נכרי דלא מצי למיטען בהו ירושה ולא שנא אחיו מאביו ולא שנא אחיו מאמו דאין מורידין פן יאמר של אביו היו נכסי מלוג ואביו של קטן שהיה בעל אמי היה מוחזק בהן מחמת שהיה אוכל פירות והוא מת קודם לאמי ולא ירשה ואני יורש חציין מחמת אמי. ולא קרוב מחמת קרוב לנכסי קטן כגון קטן שיש לו אח מאב ואותו אח מאב יש לו אח מאם דאיש נכרי הוא אצל קטן אין מורידין אותו אח מאם לנכסי קטן מחמת קורבת אחיו של זה שהוא אח גם לקטן. דאתי לאחזוקי בהו מחמת אחיו האמר נכסים הללו מחמת אחי מאמי הם שנפלו לו מאביו ואלו לחלקו באו ויצטרכו לטעון בב״ד ולא שנא ארעתא ולא שנא בתים דאין מורידין ולא אמרי׳ שהשכנים יעידו עליהם שבאו לחלקו של קטן. ואפי׳ כתבו שטר חלוקה כשחלקו מתחילה אין מורידין ואע״ג דקיימא לן בריש חזקת הבתים דשטר קלא אית ליה אפילו הכי במילתייהו דיתמי חיישינן טפי:
סימן קכג
ואיתמר משמיה דרב צמח גאון זצ״ל מעות קטן ממנין עליהן אפטרופ׳ אפי׳ קרוב הראוי לירש דאמרי׳ מעיינינן דאינש מעלי ושפו נכסיה ולא פליג רבנן בין קרוב ובין רחוק ואף רב דאמר לא קרוב בנכסי קטן במקרקעי ובתי קאמר ולא מעות. הילכך מעות קטן יהבינן להו אפילו לקרובים. כך כתב רבינו יצחק אלפס זצ״ל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush