×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא מציעא ל״ט.גמרא
;?!
אָ
״נְטוּשִׁים״, דבע״כדִּבְעַל כָּרְחוֹ, דִּכְתִיב: ״וְהַשְּׁבִיעִית תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ״ (שמות כ״ג:י״א), אַפְקַעְתָּא דְּמַלְכָּא; ״רְטוּשִׁים״, דְּמִדַּעְתָּן, דִּכְתִיב: ״אֵם עַל בָּנִים רוּטָּשָׁה״ (הושע י׳:י״ד). תְּנָא: אוְכוּלָּם שָׁמִין לָהֶם כָּאָרִיס. אַהֵיָיא? אִילֵימָא אַשְּׁבוּיִין, הָשָׁתָא זָרִיז וְנִשְׂכָּר הֲוָה, מַאי דְּאַשְׁבַּח מִיבַּעְיָא! אֵלָּא אָרְטוּשִׁים. וְהָא ״מוֹצִיאִין אוֹתָן מִיָּדוֹ״ קָתָנֵי! אֵלָּא אַנְּטוּשִׁים. לְמַאן? אִילֵימָא לְרַבָּנַן, הָא אָמְרִי ״מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיָּדוֹ״, אִי רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, הָא אֲמַר ״שָׁמַעְתִּי שֶׁהַנְּטוּשִׁים כַּשְּׁבוּיִין״! כַּשְּׁבוּיִין וְלֹא שְׁבוּיִין; כַּשְּׁבוּיִין דְּאֵין מוֹצִיאִין אוֹתָן מִיָּדוֹ וְלֹא שְׁבוּיִין דְּאִילּוּ הָתָם זָרִיז וְנִשְׂכָּר וְאִילּוּ הָכָא שָׁיְימִינַן לֵיהּ כָּאָרִיס. וּמַאי שְׁנָא מֵהָא דִּתְנַן: בהַמּוֹצִיא הוֹצָאוֹת עַל נִכְסֵי אִשְׁתּוֹ, הוֹצִיא הַרְבֵּה וְאָכַל קִימְעָא, קִימְעָא וְאָכַל הַרְבֵּה, מַה שֶּׁהוֹצִיא הוֹצִיא וּמַה שֶּׁאָכַל אָכַל. הָא לָא דָמְיָא אֵלָּא לְהָא (דִּתְנַן) גהַמּוֹצִיא הוֹצָאוֹת עַל נִכְסֵי אִשְׁתּוֹ קְטַנָּה, כְּמוֹצִיא עַל נִכְסֵי אַחֵר דָּמֵי. אַלְמָא כֵּיוָן דְּלָא סַמְכָא דַּעְתֵּיהּ, תַּקִּינוּ לֵיהּ רַבָּנַן כִּי הֵיכִי דְּלָא לַפְסְדִינְהוּ; הָכָא נַמֵי, תַּקִּינוּ לֵיהּ רַבָּנַן כִּי הֵיכִי דְּלָא לַפְסְדִינְהוּ. וְכוּלָּן שָׁמִין לָהֶם כָּאָרִיס. ״וְכוּלָּן״, לְאַיְתוֹיֵי מַאי? לְאַיְתוֹיֵי הָא דַּאֲמַר רַב נַחְמָן אֲמַר שְׁמוּאֵל: שָׁבוּי שֶׁנִּשְׁבָּה, מוֹרִידִין קָרוֹב לִנְכָסָיו. יָצָא לַדַּעַת, אֵין מוֹרִידִין קָרוֹב לִנְכָסָיו. וְרַב נַחְמָן דִּידֵיהּ אֲמַר: דבּוֹרֵחַ, הֲרֵי הוּא כַּשָּׁבוּי. בּוֹרֵחַ מֵחֲמַת מַאי? אִילֵימָא מֵחֲמַת כְּרָגָא, הַיְינוּ לַדַּעַת! האֵלָּא בּוֹרֵחַ מֵחֲמַת מְרָדִין. אֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר שְׁמוּאֵל: ושָׁבוּי שֶׁנִּשְׁבָּה וְהִנִּיחַ קָמָה לִקְצוֹר, עֲנָבִים לִבְצוֹר, תְּמָרִים לִגְדּוֹר, זֵיתִים לִמְסוֹק, בֵּית דִּין יוֹרְדִין לִנְכָסָיו וּמַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, וְקוֹצֵר וּבוֹצֵר וְגוֹדֵר וּמוֹסֵק, ואח״כוְאַחַר כָּךְ מוֹרִידִין קָרוֹב לִנְכָסָיו. וְלוֹקֵים אַפּוֹטְרוֹפָּא לְעוֹלָם! זאַפּוֹטְרוֹפָּא לְדִיקְנְנֵי לָא מוֹקְמִינַן.: אֲמַר רַב הוּנָא: חאֵין מוֹרִידִין קָטָן לְנִכְסֵי שָׁבוּי, טוְלֹא קָרוֹב לְנִכְסֵי קָטָן, יוְלֹא קָרוֹב מֵחֲמַת קָרוֹב לְנִכְסֵי קָטָן. ״אֵין מוֹרִידִין קָטָן לְנִכְסֵי שָׁבוּי״, דִּלְמָא מַפְסִיד לְהוּ; ״וְלֹא קָרוֹב מֵחֲמַת קָרוֹב לְנִכְסֵי קָטָן״, בְּאַחֵי מֵאִימָּא; ״[וְלֹא קָרוֹב לְנִכְסֵי קָטָן]״, כֵּיוָן דְּלָא מָחֵי, אָתֵי לְאַחְזוֹקֵי בֵּיהּ. אֲמַר רָבָא: שְׁמַע מִינֵּיהּ מִדְּרַב הוּנָא: כאֵין מַחֲזִיקִין בְּנִכְסֵי קָטָןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
תנא וכולן שמין להם באריס ואוקימנ׳ לאתויי הא דאמר רב נחמן אמר שמואל שבוי שנשבה מורידין קרוב לנכסיו דכיון שהיה שפוי בדעתו ולא ציוהו לירד בנכסיו ש״מ לא ניחא ליה. ורב נחמן דידיה אמר בורח מחמת מרדין הרי הוא כשבוי. פי׳ שהרג את הנפש ופרסאי הורגים על שפיכות דמים כדאמר בבא קמא מרדין רציחה בלשון פרסי כך מפורש בשערי דרב האיי. וכתב הרב ר׳ ברוך מארץ יון זצ״ל והילכתא שבוי שנשבה ובורח מחמת מרדין אע״ג דלא שמעו בהן שמתו מורידין קרובין לנכסיהן אבל נטושין ורטושין אין מורידין עד שישמעו שמתו כשמואל ורב נחמן אבל מטלטלי שבויין ובורח לא מסרי׳ להו אלא ב״ד מפקדי להו גבי אדם נאמן עד דייתו או עד שישמעו שמתו וכל שכן מטלטלי דנטושין ודטושין עכ״ל. וקשיא לי דהואיל ופסק דמורידין קרוב לנכסי שבוי ה״ה דמורידין לנכסי נטושין דהיינו שבויין כדפרי׳ דהיינו תנאי. ותו דעל כרחין חד טעמא הוא כדאסקי׳ מורידין קרוב לנכסי שבוי תנאי היא ואייתינא תנאי דאיפליגו בנטושין. ותו דהואיל חד טעמא הוא מאי האי דמסיק וכולן שמין להו כאריס לאתויי הא דאמר רב נחמן אמר שמואל והלא היא דנטושין היינו דשמואל ותו אי לאו חד טעמא הוא קשיא לשמואל מברייתא דר׳ אלעזר דלית לתשובת עולא כדאמר רב ששת דדומיא דנשיהם קתני ולא משכח שמואל תנא דקאי כוותיה. ונראה בעיני דודאי חד טעמא הוא דרב ושמואל איפליגו בשבוי שתחילת יציאתו על ידי שבי ששבוהו על כרחו ולא שמעו בו שמת דלרב אין מורידין ולשמואל מורידין. וברייתא דשבויין דנטושין ורטושין איירי הכל ביוצא מדעת אלא ששבויין היינו ששמעו בהן שמתו ונטושין לא שמעו בהן שמתו וגם הקרובים לא ידעו ביציאתם ורטושין לא שמעו בהן שמתו אבל הקרובים ידעו ביציאתם והיינו פירוש שלא מדעתו שלא מדעת קרוביהם ועד כאן לא קאמרי רבנן דאין מורידין אלא בנטושין משום שיצא מדעת ולא שמעו בו שמת אבל בשבי גמור שתחילת יציאתו על ידי שבי מודו רבנן דמורידין והיינו תנאי דכולי עלמא ביוצא מתחילה על ידי שבי שמורידין שהרי רטושין לכולי עלמא אין מורידין הואיל וידעו הקרובים את יציאתו הוה ליה לצוות לירד לנכסיו הואיל ולא ציוה ש״מ לא ניחא ליה. והשתא אתי שפיר דבשבוי גמור דהיינו שמתחילתו יצא על ידי שבי קיימא לן דמורידין דרב ושמואל הילכתא כשמואל בדיני ותו דרב נחמן דהוא בתרא וקיימא לן כוותיה נמי בדיני ובנטושין הואיל ויצא מדעת הוה ליה לצוות וכ״ש רטושין שידעו בו הקרובים. הילכך קיימא לן כרבנן דאין מורידין קרובין לנכסיהן והשתא שייך שפיר למימר לאתויי הא דאמר רב נחמן אמר שמואל דשמין להם כאריס:

סימן קכב
הילכך נראה בעיני הלכה כדברי הרב ר׳ ברוך מארץ יון זצ״ל. ולקמן בעובדא דסיבתא פירש״י זצ״ל דהילכתא כרשב״ג דקם ליה שמואל כוותיה:
[שם]
אמר רב יהודה אמר שמואל שבוי שנשבה והניח קמה לקצור ענבים לבצור ותמרים לגדור זיתים למסוק ב״ד יורדין לנכסיו ומעמידין אפוטרופוס פי׳ להכניס דבר המוכן ויהי׳ שמור לבעלים ואחר כך מורידין קרוב להשביח ליטול בעדים אבל לא מוקמינן אפטרופא לעולם שלא יטול כלום משום דאפטרופא לדיקנני לא מוקמי׳ מפני שאין ב״ד טורחין לבקש אפוטרופוס לאנשים גדולים שנתמלא זקנם לפי שלא ימצאוהו דבשלמא ליתמי איכא דשמיע להו והוי אפטרופוס לדבר מצוה אבל לדיקנני לא שמעי להו. וכן הלכה:
[שם]
אמר רב הונא אין מורידין קטן לנכסי שבוי פי׳ ואפי׳ הוא ראוי ליורשו דקא מפסיד להו ומוטב שיורידו להן איש נכרי. ולא קרוב לנכסי קטן הראוי לירש לנכסי קטן לעשות ולאכול דכיון דקטן לא ידע למחויי אתי האי קרוב לאחזוקי בהו ולומ׳ לחלק ירושתו באו. וטוב להוריד איש נכרי דלא מצי למיטען בהו ירושה ולא שנא אחיו מאביו ולא שנא אחיו מאמו דאין מורידין פן יאמר של אביו היו נכסי מלוג ואביו של קטן שהיה בעל אמי היה מוחזק בהן מחמת שהיה אוכל פירות והוא מת קודם לאמי ולא ירשה ואני יורש חציין מחמת אמי. ולא קרוב מחמת קרוב לנכסי קטן כגון קטן שיש לו אח מאב ואותו אח מאב יש לו אח מאם דאיש נכרי הוא אצל קטן אין מורידין אותו אח מאם לנכסי קטן מחמת קורבת אחיו של זה שהוא אח גם לקטן. דאתי לאחזוקי בהו מחמת אחיו האמר נכסים הללו מחמת אחי מאמי הם שנפלו לו מאביו ואלו לחלקו באו ויצטרכו לטעון בב״ד ולא שנא ארעתא ולא שנא בתים דאין מורידין ולא אמרי׳ שהשכנים יעידו עליהם שבאו לחלקו של קטן. ואפי׳ כתבו שטר חלוקה כשחלקו מתחילה אין מורידין ואע״ג דקיימא לן בריש חזקת הבתים דשטר קלא אית ליה אפילו הכי במילתייהו דיתמי חיישינן טפי:

סימן קכג
ואיתמר משמיה דרב צמח גאון זצ״ל מעות קטן ממנין עליהן אפטרופ׳ אפי׳ קרוב הראוי לירש דאמרי׳ מעיינינן דאינש מעלי ושפו נכסיה ולא פליג רבנן בין קרוב ובין רחוק ואף רב דאמר לא קרוב בנכסי קטן במקרקעי ובתי קאמר ולא מעות. הילכך מעות קטן יהבינן להו אפילו לקרובים. כך כתב רבינו יצחק אלפס זצ״ל:
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144