איתמר רב אבא בר יעקב בר אבא אמר ר׳ יוחנן הלכה כרשב״ג ור׳ אסי אמר רב נחמן הלכה כדברי חכמים:
סימן קכ
פסק רבינו יצחק אלפס זצ״ל הלכה כרב נחמן דבתרא הוא. וכן כתב הרב ר׳ משה בר מיימון זצ״ל המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה לא יגע בהן ואע״פ שמתמעטין וחסרין והולכין בד״א כשחסרו חסרון הראוי להן בכל שנה אבל אם חסרו יתר מכדי חסרונן מוכרו בב״ד מפני השב אבידה לבעלים כשהוא מוכרן ימכרם לכהנים בדמי תרומה שמא עשו אותן הבעלים תרומה או תרומת מעשר על פירות אחרות עכ״ל. והרב ר׳ ברוך מארץ יון זצ״ל כתב בפירושיו והילכתא כר׳ יוחנן דביותר מכדי חסרונן כולי עלמא לא פליגי דלית מאן דלא חייש להפסד מרובה ובכדי חסרונן נמי הלכה כרשב״ג דר׳ יוחנן ושמואל פסקי כוותיה. ירושלמי רבי יוחנן חקוקא אפקיד גבי ר׳ חייא בר אשי רבה חד דיסקיא מליאה חמץ אתא שאיל ר׳ אמר ימכר ע״פ ב״ד בשעת הביעור חד בר נש אפקיד גבי ר׳ חייא בר אשי חד גרב דכותח אתא שאיל לרב אמר ימכר על פי ב״ד בשעת הביעור. וכן הדין כי המפקיד אצל חבירו פירות ונפסד בהו מחמת רקב או כיוצא בו כדי חסרונן ימכרם ע״פ בית דין וישמור לו הדמים עכ״ל:
[שם] המפקיד פירות אצל חבירו והרקיבו יין והחמיץ שמן והבאיש דבש והדביש הרי זה לא יגע בהן ד״ר מאיר וחכמים אומרים עושין להן תקנה ומוכרן בבית דין וכשהוא מוכרן אין מוכרן לעצמו. כיוצא בו גבאי צדקה שאין להם עניים לחלק כשהן פורטין לאחרים ולא לעצמן גבאי תמחוי שאין להם עניים לחלק מוכרין לאחרים ואין מוכרין לעצמן. מאי תקנה עביד להו אמר רב אשי לקנקנו פי׳ הכלי שהן בתוכו יתקלקל אם ישהא בתוכו במאי קמיפלגי ר׳ מאיר ורבנן פי׳ מאחר שמודה ר׳ מאיר יותר מכדי חסרונן. מר סבר להפסד מרובה חששו כגון יותר מכדי חסרונן דריקבון פירות וקלקול הקנקן דיין והחומץ לא חששו ומר סבר להפסד מועט נמי חששו. וכתב רבינו יצחק אלפס זצ״ל חזינן לרבוואתא דאוקמי חכמים דברייתא כרשב״ג דמתני׳ ואפחיתות מהילכתא משום דפסק רב נחמן דהילכתא כחכמים דמתניתין ואנן לא סבירא לן הכי דהא האי דקתני בברייתא יין והחמיץ שמן והבאיש דבש והדביש ליתא במתני׳ כל עיקר דהא אמר בגמרא דבתקנת חכמים פליגי ר׳ מאיר סבר להפסד מרובה חששו דאינון הפירות ביתר מכדי חסרונן והאי יין והחמיץ שמן והבאיש דבש והדביש כיון דקם קם ולא מיתוסף ביה פסידא הילכך לא יגע בהן ואי משום הפסד קנקנים הפסד מועט ולהפסד מועט לא חששו ורבנן דפליגי עליה סברי להפסד מועט נמי חששו ומזבין ליה להאי יין שהחמיץ ושמן שהבאיש ודבש שהדביש ואע״ג דקם ליה לא מיתוסף ביה פסידא משום תקנת קנקנים דלא ליפסדו והא מלתא ליתא במתני׳ הילכתא כרבנן דברייתא: