גמרא
פירוש
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
מנין שאין נשבעין לעבור על המצוה ר״ל שאינה שבועה שנאמר לא יחל דברו אבל מיחל הוא חפצי שמים ר״ל אם נשבע לעבור עליהן אבל נדר כתיב כי ידור נדר לה׳ ר״ל שהוא חל אף על חפצי שמים ושאלו בה שאף שבועה נאמר בה או השבע שבועה לה׳ ר״ל דהרי כתיב כי ידור נדר לה׳ או השבע שבועה ואתה יכול לדרוש לה׳ לאחריו כלפניו ופירש בה הא דאמר ישיבת סכה עלי הא דאמר שבועה שלא אשב בסכה ואין בדבר זה שום חדוש אלא הטעם שביארנו כלומר שאין הדבר צריך למקראות שהסברא נותנת כן שהשבועה הוא איסור עצמו על המצוה והרי הוא משועבד לה אבל הנדר הוא איסור המצוה עליו ומעתה אם בלשון שבועה אסר המצוה על עצמו כגון שאמר ישיבת סכה עלי ר״ל בהזכרת לשון שבועה כגון שאמר ישיבת סכה עלי שבועה או בשבועה שנאסר בה שאין הדבר תלוי בשבועה אלא בלשון שבועה ועל זו אתה רשאי לדרוש דרך אסמכתא שבועה לה׳ ולא שיאסר מן התורה שמן התורה אין שבועה בלשון נדר ולא נדר בלשון שבועה אלא מדברי סופרים הא דאמר שלא אשב בסכה ר״ל שבועה שלא אשב בסכה שזו אינה חלה כלל וכן הדין בקנם שאם אמר בלשון שבועה קנם עלי שלא אשב בסכה אינה כלום ולא עוד אלא שיש שאין גורסין כאן שבועה ומפרשים אותה בנדר כלומר הא דאמר ישיבת סכה עלי שהוא נדר גמור וכגון שהזכיר בה קנם והא דאמר שלא אשב כלומר בקנם שלא אשב וגדולי הדורות סוברים שהפוך הלשון מועיל בשבועה ולא בנדר והם גורסים כאן שבועה על הדרך שכתבנו תחלה אבל בקנם אפילו בלשון שבועה מועיל ר״ל אפילו אמר קנם שלא אשב ופירשו הטעם דגבי נדר כתוב נדר לה׳ ואין דורשין אותו על השבועה דאו הפסיק הענין והדברים מתמיהים והלא אף בדבר הרשות ר״ל שאמר קנם שלא אוכל אינו כלום אלא עקר הדברים כמו שכתבנו אלא שכל שנשבע בלשון נדר או שנדר בלשון שבועה אין בה אלא איסור סופרים לדעתנו כמו שביררנו בשבועות ולא עוד אלא שיש שאין גורסין כאן שבועה כלל אלא הא דאמר ישיבת סכה עלי הא דאמר שלא אשב בסכה כלומר חלוק זה שבין נדר לשבועה אינו צריך ראיה מן המקרא שהסברא נותנת כן שהנדר הוא איסור החפץ או המצוה על עצמו ולפיכך אסור שאין מאכילין לאדם דבר האסור לו אבל שבועה שהוא שלא אשב שאוסר עצמו על החפץ והרי הוא משועבד לו ומתוך כך ראוי לומר שיהא לה׳ נדרש לפניו לנדר ולא לאחריו לשבועה ולא דבר כן בשבועה שבלשון נדר ולא בנדר שבלשון שבועה אלא שמכל מקום כל שהוא כן יש בו איסור סופרים כמו שכתבנו:
זה שביארנו שהנדרים חלין על דבר מצוה כבר ביררנו במסכת שבועות שלא נאמרה אלא בביטול מצות עשה אבל קיום מצות עשה או קיום מצות לא תעשה ובטול מצות לא תעשה אין הנדר חל עליהם כלל וקיום מצות עשה כגון שיאמר הרי עלי לישב בסכה ואם עבר ולא ישב אינו לוקה מדין בל יחל וקיום מצות לא תעשה כגון שאמר קונם עלי אכילת חזיר שאינו נדר ללקות עליו מדין בל יחל אם עבר ואכל ובטול מצות לא תעשה כגון שאמר הרי עלי שאוכל חזיר והשנים מהם ר״ל קיום מצות עשה וביטול מצות לא תעשה אי אתה צריך בהן לראיה שאין הנדר חל בהם שהרי אין לשון נדר אלא במניעת דבר אבל בחיוב עשיית דבר אינו לשון נדר אלא לשון שבועה ונדר בלשון שבועה אינו כלום אלא שבדבר הרשות יש בו איסור סופרים אבל השלישית והיא קיום מצות לא תעשה שהנדר נדר גמור צריך ראיה שלא לחול הנדר ללקות עליה אף מבל יחל וראייתך משמועת גדליה בן אחיקם האמורה למעלה שאע״פ שמצד עצמו הוא אסור חל עליו נדר אחר שאין איסורו אלא מדברי סופרים הא אלו נאסר מצד עצמו מן התורה לא היה נדר חל עליו וכן באחרון של מכות (כ״ב.) בענין יש חורש תלם אחד וחייב עליה כמה לאוין הקשו וליתני נמי שבועה שלא אחרוש ביום טוב ותירץ ומי חיילא עליה שבועה ולא חזר והקשה וליתני שאמר חרישת יום טוב עלי ומשום דנדרים חלין על דבר מצוה אלמא שאין נדרים חלין על דבר מצוה לקיום מצות לא תעשה ויש חולקין בו אלא שעיקר הדברים כמו שכתבנו:
ממה שכתבנו למדת שישיבת הסכה דבר שיש בו ממש הוא שאם לא כן אף בנדר אינו חל אלא אם כן יאמר עשיית סוכה ומכל מקום הנאת הסוכה דבר שאין בו ממש הוא ואם אמר קנם הנאת סוכה עלי אינו כלום ולא נפטר מן הסכה ואף מצד אחר אתה מחייבו לקיום המצוה דמצות לאו ליהנות ניתנו ואין הנאת קיום המצוה הנאה כלל אלא אם כן מצטרפת עמה הנאת הגוף על הדרך שביארנו במסכת ראש השנה אמר שבועה שלא אהנה מן הסכה אע״פ שהשבועה חלה אף על דבר שאין בו ממש ואף כשנשבע בכולל חייב בסוכה מכל מקום מצות לאו ליהנות נתנו אלא שכל להנאת הגוף אסור:
שבועת ביטוי יש בזדונה מלקות ובשגגתה קרבן אבל הנדר יש בזדונו מלקות אבל שגגתו בלא כלום כמו שביארנו במסכת שבועות:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
זה שביארנו שהנדרים חלין על דבר מצוה כבר ביררנו במסכת שבועות שלא נאמרה אלא בביטול מצות עשה אבל קיום מצות עשה או קיום מצות לא תעשה ובטול מצות לא תעשה אין הנדר חל עליהם כלל וקיום מצות עשה כגון שיאמר הרי עלי לישב בסכה ואם עבר ולא ישב אינו לוקה מדין בל יחל וקיום מצות לא תעשה כגון שאמר קונם עלי אכילת חזיר שאינו נדר ללקות עליו מדין בל יחל אם עבר ואכל ובטול מצות לא תעשה כגון שאמר הרי עלי שאוכל חזיר והשנים מהם ר״ל קיום מצות עשה וביטול מצות לא תעשה אי אתה צריך בהן לראיה שאין הנדר חל בהם שהרי אין לשון נדר אלא במניעת דבר אבל בחיוב עשיית דבר אינו לשון נדר אלא לשון שבועה ונדר בלשון שבועה אינו כלום אלא שבדבר הרשות יש בו איסור סופרים אבל השלישית והיא קיום מצות לא תעשה שהנדר נדר גמור צריך ראיה שלא לחול הנדר ללקות עליה אף מבל יחל וראייתך משמועת גדליה בן אחיקם האמורה למעלה שאע״פ שמצד עצמו הוא אסור חל עליו נדר אחר שאין איסורו אלא מדברי סופרים הא אלו נאסר מצד עצמו מן התורה לא היה נדר חל עליו וכן באחרון של מכות (כ״ב.) בענין יש חורש תלם אחד וחייב עליה כמה לאוין הקשו וליתני נמי שבועה שלא אחרוש ביום טוב ותירץ ומי חיילא עליה שבועה ולא חזר והקשה וליתני שאמר חרישת יום טוב עלי ומשום דנדרים חלין על דבר מצוה אלמא שאין נדרים חלין על דבר מצוה לקיום מצות לא תעשה ויש חולקין בו אלא שעיקר הדברים כמו שכתבנו:
ממה שכתבנו למדת שישיבת הסכה דבר שיש בו ממש הוא שאם לא כן אף בנדר אינו חל אלא אם כן יאמר עשיית סוכה ומכל מקום הנאת הסוכה דבר שאין בו ממש הוא ואם אמר קנם הנאת סוכה עלי אינו כלום ולא נפטר מן הסכה ואף מצד אחר אתה מחייבו לקיום המצוה דמצות לאו ליהנות ניתנו ואין הנאת קיום המצוה הנאה כלל אלא אם כן מצטרפת עמה הנאת הגוף על הדרך שביארנו במסכת ראש השנה אמר שבועה שלא אהנה מן הסכה אע״פ שהשבועה חלה אף על דבר שאין בו ממש ואף כשנשבע בכולל חייב בסוכה מכל מקום מצות לאו ליהנות נתנו אלא שכל להנאת הגוף אסור:
שבועת ביטוי יש בזדונה מלקות ובשגגתה קרבן אבל הנדר יש בזדונו מלקות אבל שגגתו בלא כלום כמו שביארנו במסכת שבועות:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush