גמרא
פירוש
תַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא ה׳:ד׳} לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב מָה הֲטָבָה רְשׁוּת אַף הֲרָעָה רְשׁוּת איָצָא נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא בִּיטֵּל שֶׁאֵין הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. חַד קְרָא לְמִיפְטְרֵיהּ מִקׇּרְבַּן שְׁבוּעָה וְחַד לְמִיפְטְרֵיהּ מִן לָאו דִּשְׁבוּעָה.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות שבועות ה׳:י״ד
סמ״ג מצוות לא תעשה רל״ח
טור יורה דעה רל״ט:ד׳
שולחן ערוך יורה דעה רל״ט:ד׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רל״ח
טור יורה דעה רל״ט:ד׳
שולחן ערוך יורה דעה רל״ט:ד׳
ב רמב״ם הלכות נדרים ג׳:ב׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור יורה דעה רכ״ט:א׳
טור יורה דעה רכ״ט:ג׳
טור יורה דעה רל״ט:י״ג
שולחן ערוך יורה דעה רכ״ט:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רכ״ט:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה רל״ט:י״ג
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור יורה דעה רכ״ט:א׳
טור יורה דעה רכ״ט:ג׳
טור יורה דעה רל״ט:י״ג
שולחן ערוך יורה דעה רכ״ט:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רכ״ט:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה רל״ט:י״ג
המשנה הרביעית והכונה בה בביאור ענין החלק השלישי גם כן והוא שאמר יש נדר בתוך נדר ואין שבועה בתוך שבועה כיצד אמר הרי אני נזיר אם אוכל הרי אני נזיר אם אוכל הרי אני נזיר אם אוכל ואכל חייב על כל אחת ואחת שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכל ואכל אינו חייב אלא אחת אמר הר״ם חייב על כל אחת ואחת הוא שיהיה נזיר שלשים יום שאמר נזיר סתם כמו שיתבאר או הזמן אשר נדר ויביא קרבן נזיר עוד יחוייב השנית ויצא בקרבן וכן הג׳ וכן הד׳ ואמר בשבועה אינו חייב אלא אחת שהוא יתחייב מלקות לבד אבל אם נשאל לחכם והותרה לו שבועה שלישית הלא תראה אמרו אינו חייב אלא אחת ולא אמר הרי זו שבועה אחת: אמר המאירי יש נדר בתוך נדר ואין שבועה בתוך שבועה ר״ל יש נדר שהוא חל על נדר אע״פ שאינו כן ברוב נדרים ואין שבועה חלה על שבועה בשום פנים ולא מצא נדר חל על נדר אלא בנזירות והוא שאמר כיצד נדר חל על נדר הריני נזיר אם אוכל הריני נזיר אם אוכל ואכל חייב על כל אחת ואחת ר״ל שהיה ככר לפניו ואמר הריני נזיר אם אוכל ככר זו הריני נזיר אם אוכל ככר זו ואכל חייב על כל אחת ואחת ר״ל למנות שתי נזירות זה אחר זה כל אחת משלשים יום ובגמרא שאלו מאי איצטריך למיתני אם אוכל מדאמר הריני נזיר הרי הוא נזיר וכי אכיל מידי דמיתסר לנזיר כמה זמני ומתרו ביה מחוייב על כל אכילה ואכילה אף בנזירות אחת ואחר שכן אם אוכל דקאמר לישנא יתירא הוא ולא היה צריך לומר אלא כיון דאמר הריני נזיר הרי הוא נזיר כלומר לכל דיני נזירות וכי הדר אמר הריני נתחייב נזירות אחרת ואף בלאו אם אוכל משכחת לה ותירץ דודאי הכי הוא אלא דאיצטריך למיתני בשבועה שבועה שלא אוכל תנא בנזירות אם אוכל ומ״מ בתוספות כתבו דלישנא דייקא הוא ורבותא אשמעינן כלומר לא סוף דבר באומר הריני נזיר והדר אמר בתוך נזירותו הריני נזיר שנתחייב נזירות אחרת שהרי כבר חל הראשון אלא אף בתולה את הנזירות באכילת הככר שנמצאו שתי הנזירות חלין כאחת בשעת אכילת הככר נתחייב שתים ובשבועה אם אמר שבועה שלא אוכל ככר זה שבועה שלא אוכל ככר זה ואכלה אינו חייב אלא אחת שמיד שנשבע השבועה נאסר הככר וכשחזר ונשבע עליו נשבע לקיים את המצוה ולא חיילא ודכותה בנדרים אם אמר קונם ככר זה עלי קונם ככר זה עלי ואכלו שאינו חייב אלא אחת ואע״פ שגדולי המחברים חולקים בזה ושגדולי המגיהים מחלו להם בה אי אפשר להעמיד את דבריהם שאין הנדר השני חל עליו ואע״פ שהנדרים חלים על דבר מצוה כבר ביארנו שאינם חלים על קיום מצוה וזו היא שאמרנו בתחלת דברינו שלא מצא נדר בתוך נדר אלא בנזירות שאין איסורו אלא לשלשים וראויים לחול בזה אחר זה אבל הככר כשנאסר נאסר לעולם ואין איסור שני חל עליו ואע״פ שאפשר לפרש משנתנו בקנם ובנודר לזמן ובתוך הזמן חוזר ונודר סתם בזו אף בשבועה כן שאם אמר שבועה שלא אוכל ככר זה היום וחזר ונשבע שבועה שלא אוכלנו נאסר מהיום ואילך מכח שבועה שניה אבל כל שאמר בשתיהן היום או בשתיהן סתם אינו חייב אלא אחת ואף בנזירות אם אמר שני פעמים הריני נזיר ואכל ענבים אינו חייב אלא אחת שאין הנזירות חל בתוך איסור הראשון אלא אחריו שמאחר שנאסרו הענבים בראשון אין איסור שני חל עליו שאין איסור חל על איסור ואם לא כן היה לו לתנא שבמשנתנו לפרשו בלשון קונם ר״ל שאם אמר קנם עלי ככר זה וחזר ואמר קנם עלי ככר זה ואכלו יהא חייב שתים וכן לא היה לו לומר חייב על כל אחת ואחת אלא שחייב שתים ר״ל באכילתו אלא ודאי כמו שכתבנו וראיה גמורה לזה שבגמרא נחלקו שלדעת רב הונא דוקא כשאמר הריני נזיר היום הריני נזיר למחר ולשמואל אפילו אמר בשתיהן הריני נזיר היום ומכל מקום כלם מודים ששתי נזירות הוא מונה ומאחר שכן היאך ילקה שתים באכילה זו והרי עדיין לא חלה הנזירות השניה ואין לומר שיתחייב שתים באכילה אחת אלא אם כן אתה מפרש ששני הנזירות חלין כאחד ושיהא מנין אחד פוטר וזה אינו שהרי בגמרא אמרו נזר שתי נזירות מנה את הראשונה והפריש קרבן ונשאל על הראשונה עלתה לו שניה בראשונה אלמא שתי נזירות הוא מונה ולא נאמר בו שנדר חל על נדר בתוך זמן הנזירות אלא אחריו ואינו דומה מכל וכל ממה שאין שבועה חלה על שבועה שיהא זה הפך זה לגמרי אלא זה במינו וזה במינו ואם אתה בא לפרשן על דרך אחת אתה מפרש שבנזירות אמר הריני נזיר הריני נזיר נתחייב בשתי נזירות זה אחר זה וכיוצא בה בשבועה אם אמר שבועה שלא אוכל ככר זה כל שלשים וחזר ונשבע לאלתר פעם אחרת לא נאסר לו אלא אותם השלשים כלל: ונשוב לדברינו והוא שמכל מקום יש חוככין לומר שיהא חייב שתים באכילה אחת והוא שמקשין לדברינו מה שהקשה בגמרא שמואל לרב הונא אדתני ואין שבועה חלה על שבועה לפלוג ולתני בדידה ר״ל בנדר גופיה כלומר פעמים שיש נדר בתוך נדר ופעמים שאין נדר בתוך נדר כיצד הריני נזיר היום הריני נזיר למחר יש נדר בתוך נדר הריני נזיר היום אין נדר בתוך נדר לותיב ליה ולדידך נמי קשיא לתני יש נדר בתוך נדר בנזירות ואין נדר בתוך נדר בקונם ואינה קושיא שהתנא פשוט היה לו שאין נדר בתוך נדר בקונם ולא מצאה אלא בנזירות ושמואל מנזירות גופיה הוה ליה לאקשויי ומ״מ הם באים עלינו ממה שאמרו בתלמוד המערב שבפרק ראשון אם אתה אומר איסור שבועה חייב על כל שבועה ושבועה לרבי יוסי לא אתיא אלא בחמשה ככרים אבל בככר אחד מכיון שהזכיר עליו שבועה עשאו כנבלה מכאן ואילך כמיחל שבועות על האסורין ואין שבועות חלות על האסורין ואמר ר׳ יודן והוא שהזכיר נדר ואחר כך שבועה אבל אם הזכיר שבועה ואחר כך נדר נדרים חלין על האיסורין ואם כן אף בנדר על נדר כן ואין זו קושיא שבשבועה לא עשה זה הככר איסור אלא שאסר עצמו עליו ולענין שבועה הוא שנעשה איסור דהואיל וכבר אסר עצמו עליו אינו חל עוד עליו אבל נדר ודאי חל שמוסיף הוא שעד עכשו לא אסר הככר עליו ועכשו הוא אוסרו אבל נדר אחר נדר או שבועה אחר נדר אינן חלין כלל שמשעה ראשונה נאסר גופו של ככר כנבלה ואין איסור חל על איסור: לענין מחלקת שהזכרנו לרב הונא ושמואל הלכה כשמואל ולא סוף דבר באומר הריני נזיר היום וחזר ואמר הריני נזיר למחר שמאחר שמוסיף בדבריו יום אחר שאינו צריך לו לנזירות אחרת הוא מכוין אלא אף כשאמר בשתיהן ביום אחד הריני נזיר היום או הריני נזיר סתם מונה שתי נזירות ובתלמוד המערב אמרו שאף בשבועה אם קבלן בבת אחת כגון שאמר שבועה שבועה שלא אוכל ככר זו ואכלה חייב שתים ואין הלכה כן: זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן: אע״פ שכבר ביארנו במשנתנו במחלקתם של שמואל ורב הונא שהלכה כשמואל מ״מ רואה אני להעירך בביאור הסוגיא מעט ולהודיעך פרטי פסקים שבה מתוך ביאורה והוא שאמרו אמר רב הונא לא שאנו ר״ל שנזירות חל על נזירות אלא דאמר הריני נזיר היום שנמצא נזירותו שלשים והדר אמר הריני נזיר למחר ועל כל פנים אתה צריך לפרש במחר זה שלא על מחר דוקא הוא נאמר שהרי כבר הוא נזיר לשלשים יום אלא על כל פנים ליום שאחר שלשים הוא מכוין כלומר ממחר עד יום שלשים ונמצא מכוין להאריך נזירותו יום אחד ומאחר שיש לנזירות שניה מקום לאחר שלשים חל עליו נזירות שלם וכמו שאמרו במסכת נזיר הריני נזיר ויום אחד שמונה שתי נזירות ומעתה הרי זה משלים ומונה שתי נזירות אבל אם אמר הריני נזיר היום הריני נזיר היום הריני נזיר היום הואיל ואין מקום לנזירות שניה לחול אלא בגבול הראשונה אין נזירות חל על נזירות כך פירשוה גדולי הרבנים ומכל מקום יש מפרשים לדעת רב הונא הריני נזיר היום הריני נזיר למחר שמכיון שאמר הריני נזיר היום חל עליו נזירות שלשים וכשאמר הריני נזיר למחר מתחיל נזירותו מלמחר ולא הוסיף בנזירותו אלא יום אחד וממה שאמר מיגו דמיתוסף יומא יתירא חיילא נזירות על נזירות פירושו להבאת שתי קרבנות אלא שאינו מונה ימי נזירות שלמים אלא שמונה שלשים מיום הנזירות השניה שבתוך הראשונה ולדעת זה אם שתה בימים הראויים לשתי הנזירות כגון כל כ״ט יום אם היתה הנזירות השניה במחרתה של ראשונה חייב שתים וראשון עיקר ושמואל אמר אפילו אמר הריני נזיר היום הריני נזיר היום או הריני נזיר הריני נזיר מונה שתי נזירות והקשו לרב הונא אם כן ליתני במתניתין יש נדר בתוך נדר ואין נדר בתוך נדר ר״ל יש נדר בתוך נדר באומר הריני נזיר היום הריני נזיר למחר ואין נדר בתוך נדר בהריני נזיר היום הריני נזיר היום וסלקא בקשיא אלא שמכל מקום אינה קושיא חזקה דמכל מקום חומרי דאיכא לנדר יתר על השבועה קתני:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush