Collected from HeArukh Berakhot 5a – הערוך על סדר הש"ס ברכות ה.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא, אֵין צָרִיךְ. אֲמַר אַבַּיֵי: אַף תַּלְמִיד חָכָם, מִיבָּעֵי לֵיהּ לְמֵימַר חַד פְּסוּקָא דְּרַחֲמֵי, כְּגוֹן: ״בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי ה׳ אֵל אֱמֶת״ (תהלים ל״א:ו׳).: א״ראֲמַר רִבִּי לֵוִי בַּר חַמָּא אֲמַר ר״שרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע, שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר: ״רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ״ (תהלים ד׳:ה׳).. אִם נִצְּחוֹ, מוּטָב, וְאִם לָאו, יַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם״. אִם נִצְּחוֹ, מוּטָב, וְאִם לָאו, יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל מִשְׁכַּבְכֶם״. אִם נִצְּחוֹ, מוּטָב, וְאִם לָאו, יִזְכּוֹר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְדוֹמּוּ סֶלָה״.. וא״רוַאֲמַר רִבִּי לֵוִי בַּר חַמָּא אֲמַר ר׳רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב: ״וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לוּחוֹת הָאֶבֶן, וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרוֹתָם״ (שמות כ״ד:י״ב)? ״לוּחוֹת״, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת; ״תּוֹרָה״, זֶה מִקְרָא; ״וְהַמִּצְוָה״, זוֹ מִשְׁנָה; ״אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי״, אֵלּוּ נְבִיאִים וּכְתוּבִים; ״לְהוֹרוֹתָם״, זֶה תַלְמוּד¹. מְלַמֵּד שֶׁכּוּלָּם נִתְּנוּ לְמֹשֶׁה מִסִּינַי.: א״ראֲמַר רִבִּי יִצְחָק: כָּל הַקּוֹרֵא ק״שקְרִיאַת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ, כְּאִלּוּ אוֹחֵז חֶרֶב שֶׁל שְׁתֵּי פִּיוֹת בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם״ (תהלים קמ״ט:ו׳). מַאי מַשְׁמַע? אֲמַר מָר זוּטְרָא וְאִיתֵימָא רַב אָשֵׁי: מֵרֵישָׁא דְּעִנְיָנָא, דִּכְתִיב: ״יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם״ (תהלים קמ״ט:ה׳). וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם״.. וַאֲמַר רִבִּי יִצְחָק: כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ, מַזִּיקִין בְּדֵילִין הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף״ (איוב ה׳:ז׳). וְאֵין עוּף אֵלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ״ (משלי כ״ג:ה׳). וְאֵין רֶשֶׁף אֵלָּא מַזִּיקִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מְזֵי רָעָב וּלְחוּמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי״ (דברים ל״ב:כ״ד).. אֲמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, יִסּוּרִין בְּדֵילִין הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף״. וְאֵין עוּף אֵלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ״. וְאֵין רֶשֶׁף אֵלָּא יִסּוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מְזֵי רָעָב וּלְחוּמֵי רֶשֶׁף״. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן: הָא אֲפִילּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבַּן יוֹדְעִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה׳ רוֹפְאֶךָ״ (שמות ט״ו:כ״ו). אֵלָּא כָּל שֶׁאֶפְשַׁר לוֹ לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק, הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא עָלָיו יִסּוּרִין מְכוֹעָרִין, וְעוֹכְרִין אוֹתוֹ, שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר: ״נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה, הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר״ (תהלים ל״ט:ג׳). וְאֵין ״טוֹב״ אֵלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזוֹבוּ״ (משלי ד׳:ב׳).. אֲמַר רִבִּי זֵירָא, וְאִיתֵימָא רִבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא: בֹּא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, אָדָם מוֹכֵר חֵפֶץ לַחֲבֵירוֹ, מוֹכֵר עָצֵב וְלוֹקֵחַ שָׂמֵחַ; אֲבָל הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, נָתַן לָהֶם תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל וְשָׂמֵחַ, שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזוֹבוּ״.. אֲמַר רָבָא וְאִיתֵימָא רַב חִסְדָּא: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּסּוּרִין בָּאִין עָלָיו, יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר: ״נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקוֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד ה׳⁠ ⁠⁠״ (איכה ג׳:מ׳); פִּשְׁפֵּשׁ וְלֹא מָצָא, יִתְלֶה בְּבִטּוּל תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ״ (תהלים צ״ד:י״ב); וְאִם תָּלָה וְלֹא מָצָא, בַּיָּדוּעַ שֶׁיִּסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה׳ יוֹכִיחַ״ (משלי ג׳:י״ב).. אֲמַר רָבָא אֲמַר רַב סְחוֹרָה אֲמַר רַב הוּנָא: כָּל שהקב״השֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בּוֹ, מְדַכְּאוֹ בַּיִּסּוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַה׳ חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי״ (ישעיהו נ״ג:י׳). יָכוֹל אֲפִילּוּ לֹא קִבְּלָם מֵאַהֲבָה? תִּלְמוֹד לוֹמַר ״אִם תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ״ (ישעיהו נ״ג:י׳), מַה אָשָׁם לַדַּעַת, אַף יִסּוּרִין לַדַּעַת. וְאִם קִבְּלָם, מַה שְּׂכָרוֹ? ״יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים״ (ישעיהו נ״ג:י׳). וְלֹא עוֹד, אֵלָּא שֶׁתַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּים בְּיָדוֹ, שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְחֵפֶץ ה׳ בְּיָדוֹ יִצְלָח״ (ישעיהו נ״ג:י׳). פְּלִיגִי בַהּ רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי וְרִבִּי אֲחָא בַּר חֲנִינָא; חַד אֲמַר: אֵלּוּ הֵם יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה, כָּל שֶׁאֵין בָּהֶן בִּטּוּל תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ״; וְחַד אָמַר: אֵלּוּ הֵם יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה, כָּל שֶׁאֵין בָּהֶן בִּטּוּל תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בָּרוּךְ אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ מֵאִתִּי״ (תהלים ס״ו:כ׳). אֲמַר לְהוּ רִבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דר׳דְּרִבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: הָכִי אֲמַר ר׳רִבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא א״ראֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן: אֵלּוּ וְאֵלּוּ יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה׳ יוֹכִיחַ״, אֵלָּא מַה ת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר ״וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ״? אַל תִּקְרֵי ״תְּלַמְּדֶנּוּ״ אֵלָּא תְּלַמְּדֵנוּ, דָּבָר זֶה מִתּוֹרָתְךָ תְּלַמְּדֵנוּ, ק״וקַל וָחוֹמֶר מִשֵּׁן וָעַיִן: מַה שֵּׁן וָעַיִן, שֶׁהֵן אֶחָד מֵאֵבָרָיו שֶׁל אָדָם, עֶבֶד יוֹצֵא בָהֶן לְחֵרוּת, יִסּוּרִין, שֶׁמְּמָרְקִין כָּל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְהַיְינוּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, דַּאֲמַר רשב״לרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: נֶאֱמַר בְּרִית בַּמֶּלַח וְנֶאֱמַר בְּרִית בַּיִּסּוּרִין; נֶאֱמַר בְּרִית בַּמֶּלַח, דִּכְתִיב: ״וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית״ (ויקרא ב׳:י״ג), וְנֶאֱמַר בְּרִית בַּיִּסּוּרִין, דִּכְתִיב: ״אֵלֶּה דִּבְרֵי הַבְּרִית״ (דברים כ״ח:ס״ט); מַה בְּרִית הָאָמוּר בַּמֶּלַח, מֶלַח מְמַתֶּקֶת אֶת הַבָּשָׂר, אַף בְּרִית הָאָמוּר בַּיִּסּוּרִין, יִסּוּרִין מְמָרְקִין כָּל עֲוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם.: תַּנְיָא: רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וְכוּלָּן לֹא נְתָנָן אֵלָּא ע״יעַל יְדֵי יִסּוּרִין. אֵלּוּ הֵן: תּוֹרָה, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהָעוֹלָם הַבָּא. תּוֹרָה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ״. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב: ״כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ, ה׳ אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָ״ (דברים ח׳:ה׳), וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה״. הָעוֹלָם הַבָּא, דִּכְתִיב: ״כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר״ (משלי ו׳:כ״ג).. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דר׳דְּרִבִּי יוֹחָנָן: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״גמרא״.

ערך רשף
רשף – ^א(ברכות ה.) א״ר יצחק כל הקורא קרית שמע על מטתו מזיקין בדילין ממנו דכתיב ובני רשף יגביהו עוף ואין עוף אלא דברי תורה שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו ואין רשף אלא מזיקין שנא׳ מזי רעב ולחומי רשף אר״ל כל העוסק בתורה יסורין בדלין הימנו שנאמר ובני רשף יגביהו עוף ואין רשף אלא יסורין שנאמר מזי רעב ולתמי רשף ואין עוף אלא תורה (פסחים קיא.) ודבי ניגרי רשפי (א״ב בנוסח׳ כתב דבי איגרי פרש״י שדים המצרם בגגות שמם רשפים וגרסת בעל ערוך נכונה שבבית נפחים יש רשפי אש).
ערך מרק
מרק – ^ב(יומא לב: חולין כט.) קרצו ומירק אחר שחיטה על ידו למה לי למרק מצוה למרק פירוש מצוה להשלים בשחיטה מיעוט סימנים שנשארו שלא ישאר כלום (ברכות ה.) יסורין הממרקין כל גופו של אדם על אחת כמה וכמה. פי׳ מריקין דמו ומכלין כחו מלשון המתחיל במצוה אומר לו מרוק כולה והשלם המצוה. (תמיד לא.) מירק את ההפשט. (אהלות פי״ג) שייר בה החרש מלמטה או מלמעלה הגיפה ולא מירקה פי׳ שייר האומן הגיפה סגר הדלת אבל לא השלים הסגירה (מקואות פ״י) או שהכניסן כדרכן ולא מירקן פי׳ לא גמר מלאכתן.
ערך ברית
ברית – ^ג(ברכות ה.) נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין וכו׳ פי׳ ברית במלח ברית מלת עולם הוא לפני ה׳ ברית ביסורין והבאתי אתכם במסורת הברית וי״א אלה דברי הברי׳ (בסוף תוכחות) והיה כי תבא (ברכות מח:) פלימו אומר צריך שיקדים ברית לתורה שזו ניתנה בג׳ בריתות וזו ניתנה בי״ג פי׳ בג׳ בריתות דתורה בלוחות שניות הנה אנכי כורת ברית כרתי אתך ברית ואת ישראל במכתב הראשון אלה דברי הברית י״ג בריתות דמילה מפורש בפרשת ויהי אברהם (פסחים לח) בגמ׳ חלות תודה ברית הן הן הדברים שנאמרו למשה בסיני. א״ד בתמיהה ואית דאמרי ברית הן הן הדברים שנאמרו לו למשה בסיני בניחותא פי׳ ללישנא קמא נראין הדברים כי רבי אליעזר אמר לו לרבי אלעאי ברית הן הן הדברים שנאמרו לו למשה בסיני כלומר בתמיהה. ללישנא בתרא כי רבי יהושע עצמו הוא שאמר לו ברית הן הן הדברים כלומר ודאי ברית בשבועה נשבע לו כי הן הן הדברים שנאמרו למשה בסיני ואף על פי שהן הלכה למשה מסיני לאו טעמא בעיא ש״מ שכל הדברים המפורשים במשנה הלכה למשה מסיני אע״פ שהן שנויין סתמא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

^א [פלאמע. בליץ. בייזער גייסט.]

^ב [פאללענדען.]

^ג [בונד.]

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון