Attributed to R. Gershom Temurah 22b – מיוחס לר' גרשום תמורה כב:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

גּוּפָא אָמַר רָבָא אֲבוּדָה דְּלַיְלָה לָא שְׁמַהּ אֲבוּדָה אַלִּיבָּא דְּמַאן אִילֵימָא אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן מַאי אִירְיָא אֲבוּדָה דְּלַיְלָה אפי׳אֲפִילּוּ אֲבוּדָה דְּיוֹם נָמֵי דְּאָמְרִי רַבָּנַן אֲבוּדָה בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה רוֹעָה. וְאֶלָּא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי אֶלָּא אֲבֵידָה דְּיוֹם אֲבָל אֲבֵידָה דְּלַיְלָה אפי׳אֲפִילּוּ רַבִּי מוֹדֶה דְּלִרְעִיָּיה אָזְלָא. אִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן וְהָכָא בְמַאי עָסְקִינַן ^אבְּאָבְדָה בִּשְׁעַת כַּפָּרָה עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן אָבְדָה בִּשְׁעַת כַּפָּרָה מֵתָה אֶלָּא הֵיכָא דְּעִיקַּר אֲבֵידָתָהּ בַּיּוֹם אֲבָל הֵיכָא דְּעִיקַּר אֲבֵידָתָהּ בַּלַּיְלָה לָא. אָמַר אַבָּיֵי נָקְטִינַן ^באֲבֵידָה וְלֹא גְּנוּבָה אֲבֵידָה וְלֹא גְּזוּלָה. הֵיכִי דָמֵי אֲבֵידָה א״ראָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא אֲפִילּוּ אַחַת בְּעֶדְרוֹ וַאֲפִילּוּ אַחַת בְּאַחַת ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת. אִיבַּעְיָא לְהוּ הֵיכִי קָאָמַר אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת הוּא דְּלֵיכָּא דְּקָא חָזֵי לַהּ אֲבָל אַבָּרַאי דְּאִיכָּא דַּחֲזֵי לַהּ לָא הָוְיָא אֲבוּדָה אוֹ דִילְמָא אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת ^גדְּאִי מַהְדַּר אַפֵּיהּ חָזֵי לַהּ הָוְיָא אֲבוּדָה וְכׇל שֶׁכֵּן אַבָּרַאי דְּלָא קָחָזֵי לַהּ תֵּיקוּ. א״ראָמַר רַב פָּפָּא ^דגָּמְרִינַן אֲבוּדָה מִמֶּנּוּ וְלֹא מֵרוֹעָהּ לָא הָוְיָא אֲבוּדָה וכ״שוְכׇל שֶׁכֵּן אֲבוּדָה מֵרוֹעָהּ וְלֹא אֲבוּדָה מִמֶּנּוּ אֲבוּדָה מִמֶּנּוּ וּמֵרוֹעָהּ ^הוְאֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם מַכִּיר בָּהּ מַאי תֵּיקוּ. בָּעֵי רַב פָּפָּא אֲבוּדָה בַּכּוֹס מַהוּ אַלִּיבָּא דְּמַאן אִילֵימָא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי הָאָמַר אֲבוּדָה בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה מֵתָה. אֶלָּא כִּי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן מִי אָמְרִינַן כִּי אָמְרִי רַבָּנַן בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה רוֹעָה קוֹדֶם שֶׁיְּקַבֵּל דָּמָהּ בַּכּוֹס אֲבָל הָכָא סְבִירָא לְהוּ כָּל הָעוֹמֵד לִיזָּרֵק כְּזָרוּק דָּמֵי. אוֹ דִלְמָא כְּמָה דְּלָא אִזְדְּרִיק דָּם כִּי אָבְדָה בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה דָּמְיָא וְרָעֲיָא. וְאִיכָּא דְאָמְרִי לְעוֹלָם אַלִּיבָּא דְּרַבִּי כִּי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ כְּגוֹן שֶׁקִּיבֵּל דָּמָהּ בִּשְׁתֵּי כוֹסוֹת וְאָבַד אֶחָד מֵהֶן. וְאַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר כּוֹס עוֹשֶׂה חֲבֵירוֹ דָּחוּי לָא תִּיבְּעֵי לָךְ כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ אַלִּיבָּא דמ״דדְּמַאן דְּאָמַר כּוֹס עוֹשֶׂה חֲבֵירוֹ שִׁירַיִים. ה״מהָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּאִיתַנְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ דְּכֹל הֵיכָא דְּבָעֵי זָרֵיק אֲבָל הָכָא הָא לֵיכָּא אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא תֵּיקוּ.: מתני׳מַתְנִיתִין: ^והַמַּפְרִישׁ חַטָּאת וְאָבְדָה (וְהִפְרִישׁ) אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה תָּמוּת. ^זהַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְחַטָּאתוֹ וְאָבְדוּ (וְהִפְרִישׁ) חַטָּאת תַּחְתֵּיהֶם וְאַחַר כָּךְ נִמְצְאוּ הַמָּעוֹת יוֹלִיכֵם לְיָם הַמֶּלַח. ^חהַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְחַטָּאת וְאָבְדוּ וְהִפְרִישׁ מָעוֹת אֲחֵרוֹת תַּחְתֵּיהֶן וְלֹא הִסְפִּיק לִיקַּח חַטָּאת מֵהֶן עַד שנמצאות הָרִאשׁוֹנוֹת יָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ חַטָּאת וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה. ^טהַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְחַטָּאתוֹ וְאָבְדוּ וְהִפְרִישׁ חַטָּאת תַּחְתֵּיהֶן לֹא הִסְפִּיק לְהַקְרִיבָהּ עַד שֶׁנִּמְצְאוּ הַמָּעוֹת וַהֲרֵי חַטָּאת בַּעַל מוּם תִּמָּכֵר וְיָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ חַטָּאת וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה. ^יהַמַּפְרִישׁ חַטָּאת וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ מָעוֹת תַּחְתֶּיהָ וְלֹא הִסְפִּיק לִיקַּח מֵהֶן חַטָּאת עַד שֶׁנִּמְצָא חַטָּאתוֹ וַהֲרֵי הִיא בַּעֲלַת מוּם תִּימָּכֵר וְיָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ חַטָּאת וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה. הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ לֹא הִסְפִּיק לְהַקְרִיבָהּ עַד שֶׁנִּמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן בַּעֲלַת מוּם יִמָּכְרוּ וְיָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ חַטָּאת וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה. הַמַּפְרִישׁ חַטָּאת ^כוְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ לֹא הִסְפִּיק לְהַקְרִיבָהּ עַד שֶׁנִּמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה הָיוּ שְׁתֵּיהֶן תְּמִימוֹת אַחַת מֵהֶן תִּיקְרַב חַטָּאת וְהַשְּׁנִיָּה תָּמוּת דִּבְרֵי רַבִּי וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין חַטָּאת מֵתָה אֶלָּא שֶׁנִּמְצֵאת מֵאַחַר שֶׁכִּיפְּרוּ הַבְּעָלִים ^לוְאֵין הַמָּעוֹת הוֹלְכִים לְיָם הַמֶּלַח אֶלָּא שֶׁנִּמְצְאוּ מֵאַחַר שֶׁכִּיפְּרוּ הַבְּעָלִים. ^מהַמַּפְרִישׁ חַטָּאת וַהֲרֵי הִיא בַּעֲלַת מוּם מוֹכְרָהּ וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ אַחֶרֶת ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר בר״שבְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אִם קָרְבָה שְׁנִיָּה עַד שֶׁלֹּא נִשְׁחֲטָה תָּמוּת שֶׁכְּבָר כִּיפְּרוּ הַבְּעָלִים.: גמ׳גְּמָרָא: טַעְמָא דְּהִקְרִיב אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ הָא לֹא הִקְרִיב אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ רוֹעָה מַנִּי רַבָּנַן הִיא דְּאָמְרִי אֲבוּדָה בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה רוֹעָה. אֵימָא סיפ׳סֵיפָא הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְחַטָּאת וְאָבְדוּ וְהִפְרִישׁ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם יָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה טַעְמָא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ הָא הֵבִיא מֵאֶחָד מֵהֶן הַשֵּׁנִי יוֹלִיכוֹ לְיָם הַמֶּלַח אֲתָאן לְרַבִּי דְּאָמַר אֲבוּדָה בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה מֵתָה. רֵישָׁא רַבָּנַן וְסֵיפָא רַבִּי הָנִיחָא לְרַב הוּנָא דא״רדְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַבמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ד׳:ט׳

^ב רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ד׳:ט׳

^ג רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ד׳:י״ג

^ד רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ד׳:י׳

^ה רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ד׳:י״ב

^ו רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ד׳:ג׳

^ז רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ה׳:א׳

^ח רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ה׳:ב׳

^ט רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ה׳:ג׳

^י רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ה׳:ד׳

^כ רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ד׳:ג׳

^ל רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ה׳:א׳

^מ רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ד׳:ז׳

אילימא אליבא דרבנן דפליגי עליה דרבי במתניתין המפריש חטאת ואבדה והפריש אחרת תחתיה ולא הספיק כו׳: השתא אבודה בשעת הפרשה – דיממא (בהדא) דאבודה היא בשעת הפרשה דשניה ולא בשעת כפרה ואמור רבנן עליה דרועה דלא שמה אבודה למות אבודה דלילה לא כ״ש: אלא אליבא דר׳ – דפליג עלייהו דרבנן קאמר ולא קשיא דע״כ לא קאמר ר׳ כו׳: ואיבע״א לעולם אליבא דרבנן – קאמר: והכא במאי עסקינן – כגון שנאבדה בלילה ועדיין היתה אבודה ביום בשעת כפרה ואחר [כך] נמצאת: וע״כ לא קאמרי רבנן אבודה בשעת כפרה מתה אלא היכא דעיקר אבידתה ביום אבל הכא דעיקר תחילת אבידתה בלילה הוה לא מתה אלא רועה: נקיטינן – דקא מיירי מתניתין אבודה ממש ולא גנובה וגזולה. דאבודה גמירי: כגון שנחלפה לו אחת חטאת – בתוך עדרו ואינו מכירה או אפילו אחת חטאת באחת של חולין ואינו יודע אי זו היא של חטאת: או אם (נדחה) [ברחה] אחרי הדלת. ואין אדם רואה אותה: אבל אבראי – אם ברחה חוץ דאיכא שם אדם דקא חזי ליה: או דילמא אחורי הדלת דאי מהדר אפיה – בעל הבהמה להתם הוה חזי ליה ואפי׳ הכי כל כמה דלא חזי ליה (הויא) [חשובה] אבידה וכל שכן אבראי דלא חזי ליה כלל: ל״א אבל נתחלפה בעדר – דקא חזי ליה אבל אינו מכירה לא הוי אבודה דאמרינן דלמא מידכר סימניה ומוציאה מן העדר ופליג עליה [דר״א]: אבודה ממנו – שאינו מכירה: ולא אבודה מרועה – שהרועה מכירה: [אבודה בכוס – שהיתה אבודה עד שעה שכבר קבלו דמה של חברתה בכוס ואח״כ נמצאת קודם זריקה אי אליבא דרבי יש לומר אבודה בשעת הפרשה חברתה בלבד א״ר מתה אבודה בכוס כ״ש]: ואי בעי תימא אפי׳ לר׳ קא מיבעיא ליה ולא מיבעיא ליה אבידה היא עצמה הבהמה אלא הכי קא מיבעיא ליה כגון שקבל דמה בב׳ כוסות ואבד אחד מהן ואליבא דמאן דאמר במס׳ יומא בפ׳ הוציאו לו [כוס עושה חברו דחוי דהכי קאמר התם למעלה הוא אומר בשעיר נשיא ואת כל דמו ישפוך ולמטה הוא אומר בשעירת יחיד ואת כל דמה ישפוך: מניין לחטאת שקבל דמה בד׳ כוסות – ונתן (ד׳ מתנות מכוס אחד) [מתנה אחת מזה ומתנה אחת מזה] שכולם האחרים נעשו שיריים ונשפכים ליסוד ת״ל ואת כל דמה ישפך אל יסוד יכול לא נתן אלא (מתנה אחת) [ד׳ מתנות] מאחת מהן שהאחרים נשפכין ליסוד ת״ל ואת (כל) דמו של אותו כוס בלבד ישפוך ליסוד והן האחרי׳ נשפכין לאמה (לזבל והינו) ואליבא דמאן דאמ׳ כוס עושה חברו דחוי שאינו נשפך ליסוד אלא לאמה לא תיבעי לך דהאי נמי כי אבד דמי דלא מצי [זריק] ליה כ״ש דהוי דחוי: כי תבעי לך אליבא דמאן דאמר כוס עושה חברו שירים – היינו ר״א ב״ר שמעון [דאמר מניין שאפי׳ לא נתן אלא (מתנה אחת) [ד׳ מתנות] מכוס אחד שכולן נשפכין ליסוד ת״ל ואת כל דמה ישפך והא כת׳ ואת כל דמו ישפוך ההוא למעוטי שירים שבצואר בהמה דנשפכין לאמה מאי] מי אמרינן כי אמרינן כוס עושה חברו שירים הני מילי כי איתינון לתרויהון דלא נאבד אחד מהן אבל אבד אחד מהן מהניא ביה אבידה והוי דחוי או דלמא לא שנא דאפילו (אבד) [הכי] לא מיפסל אידך תיבעי. ול״א האי נמי קאמר אלא דמשני לשון: המפריש חטאת ואבדה והקריב אחרת תחתיה ואח״כ נמצאת הראשונה תמות – משום דהויא אבודה בשעת כפרה וכן המפריש מעות לחטאתו ואבדו והקריב חטאת אחר׳ תחתיה: ואח״כ נמצאו לאחר כפרה ילכו לים המלח – היינו במקום מיתה: אבל המפריש מעות לחטאתו ונאבדו והפריש מעות אחרים תחתיהם ולא הספיק כו׳ – יביא מאלו ומאלו חטאת ששניהם ראויין ליקח מהן שהראשונה לא נאבדו אלא בשעת הפרשה בלבד והשאר המותר מאלו ומאלו יפלו לנדבה: וכן המפריש מעות לחטאתו ואבדו והפריש חטאת תחתיה ולא הספיק להקריבה עד שנמצאו המעות והרי חטאת בעל מום תמכר ודינו כמעות דלעיל וכן לא שנא הפריש המעות תחילה ואח״כ חטאת ונמצאת בעל מום או הפריש חטאת תחילה ואח״כ מעות או הפריש חטאת ואח״כ חטאת ושניהם בעל מום דהוו קדושת דמים דינן אחד הוא: המפריש חטאת ואבדה כו׳ – מחלוקת רבי ורבנן דר׳ אית ליה אבודה בשעת הפרשה מתה ורבנן סברי אין מתה אלא אבודה בשעת כפרה והוא הדין למעות: המפריש חטאת ובשעת שחיטה נמצאת שהיא בעל מום מוכרה והיא חולין ויביא בדמיה אחרת ר׳ אלעזר ב״ר שמעון אומר כו׳. מפרש טעמא בסיפא דפירקין משום דפסולי המוקדשין אלימי למיתפס פדיונן: טעמא משום דיש מותר מאלו ומאלו משום הכי יפלו לנדבה הא הביא מאלו משאינן אבודין ולא נשתייר מהן כלום ולא הביא מאלו מן האבודין ילכו האבודין לים המלח אע״ג דלא הי׳ אבודה אלא בשעת הפרשה ולא בשעת כפרה אתיא לרבי דאמר אבודה בשעת הפרשה מתה רישא רבנן וסיפא רבי: הניחא לרב הונא דאמר – לקמן בהא שמעתא¹ הכל מודין. בין רבי ובין רבנן כשנמצאת האבודה והרי שתיהן עומדות תמימין שאם משך אחת מהן מדעתו שלא נמלך איזו יקריב אלא הקריב מדעתו אחת שהשניה מתה לדברי הכל ה״נ סיפא דקא דייקינן הא הביא מאלו ולא הביא מאלו אמאי ילכו לים המלח הנך דנשתיירו משום דמשך אחת מהן מהלין מעות מדעתו והקריבן הלכך ילכו האחרים לים המלח לדברי הכל ומיתוקמא רישא וסיפא כרבנן:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

¹ עד כאן שייך לעמוד הקודם

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון