Attributed to R. Gershom Temurah 22a – מיוחס לר' גרשום תמורה כב.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

^אלֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין וְאִם עַד שֶׁלֹּא כִּיפְּרוּ הַבְּעָלִים תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב וְתִמָּכֵר וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ אַחֶרֶת וְעוֹשָׂה תְּמוּרָה וּמוֹעֲלִין בָּהּ.: גמ׳גְּמָרָא: מַאי טַעְמָא לָא תָּנֵי לְהוּ גַּבֵּי הֲדָדֵי רֵישָׁא פְּסִיקָא לֵיהּ וְסֵיפָא לָא פְּסִיקָא לֵיהּ. לְמָה לִי לְמִיתְנְיַיהּ גַּבֵּי מְעִילָה לְמָה לִי לְמִיתְנְיַיהּ גַּבֵּי תְּמוּרָה תְּנָא הָכָא תְּמוּרָה וְאַיְּידֵי דִּתְנָא תְּמוּרָה תְּנָא נָמֵי מְעִילָה וְאַיְּידֵי דִּתְנָא גַּבֵּי מְעִילָה מְעִילָה תְּנָא נָמֵי תְּמוּרָה. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ ^בחַטָּאת שֶׁעִיבְּרָה שְׁנָתָהּ רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ עוֹמֶדֶת בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וְרוֹעָה. תְּנַן שֶׁעִיבְּרָה שְׁנָתָהּ וְאָבְדָה וְנִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם אִם אַחַר שֶׁכִּיפְּרוּ בְּעָלִים מֵתָה תְּיוּבְתָּא דְּרֵישׁ לָקִישׁ. אָמַר לָךְ רֵישׁ לָקִישׁ כִּי קָתָנֵי רֵישָׁא מֵתָה אַאָבְדָה וְנִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם אִם אַחַר שֶׁכִּיפְּרוּ בְּעָלִים תָּמוּת. אִי הָכִי אֵימָא סֵיפָא אִם עַד שֶׁלֹּא כִּיפְּרוּ הַבְּעָלִים תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב וְאִי בַּעֲלַת מוּם הָא מְסָאֲבָא וְקַיְימָא. אָמַר רַבָּה הָכִי קָאָמַר (תַּנָּא) שֶׁאָבְדָה וְנִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם עוֹבֵר אִם אַחַר שֶׁכִּפְּרוּ בְּעָלִים מֵתָה אִם קוֹדֶם שֶׁכִּיפְּרוּ בְּעָלִים תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב בְּמוּם קָבוּעַ וְתִימָּכֵר. אָמַר רָבָא שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת בַּדָּבָר חֲדָא דְּאִם כֵּן יִשְׁמוֹר מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמִיתְנֵי וְעוֹד שֶׁעִיבְּרָה שְׁנָתָהּ לְמַאי הִלְכְתָא קָתָנֵי. אֶלָּא אָמַר רָבָא ^גהָכִי קָתָנֵי עִבְּרָה שְׁנָתָהּ וְאָבְדָה אוֹ אָבְדָה וְנִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם אַחַר שֶׁכִּיפְּרוּ הַבְּעָלִים מֵתָה קוֹדֶם שֶׁכִּיפְּרוּ הַבְּעָלִים תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב וְתִימָּכֵר. וְצָרִיךְ לְמִיתְנֵי אִם אָבְדָה גַּבֵּי בַּעֲלַת מוּם [וְגַבֵּי עִבְּרָה שְׁנָתָהּ] דְּאִי תְּנָא גַּבֵּי שֶׁעִיבְּרָה שְׁנָתָהּ הֲוָה אָמֵינָא הָתָם הוּא דְּמַהְנְיָא לַהּ אֲבֵדָה מִשּׁוּם דְּלָא חַזְיָא לְמִילְּתַהּ אֲבָל בַּעֲלַת מוּם דְּאִי לָא מוּמָא חַזְיָא אֵימָא לָא תַּהֲנֵי לֵיהּ אֲבֵדָה. וְאִי תָּנֵי גַּבֵּי בַּעֲלַת מוּם הָתָם הוּא דְּמַהְנְיָא לַהּ אֲבֵדָה מִשּׁוּם דְּלָא חַזְיָא לְהַקְרָבָה אֲבָל עִיבְּרָה שְׁנָתָהּ דחזי׳דְּחַזְיָא לְהַקְרָבָה אֵימָא לָא תַּהֲנֵי לַהּ אֲבֵדָה צְרִיכָא. וּמִי אָמַר רָבָא הָכִי וְהָאָמַר רָבָא אֲבֵידָה דְּלַיְלָה לָא שְׁמַהּ אֲבֵידָה. לָא דָּמֵי אֲבֵידָה דְּלֵילְיָא לָא חַזְיָא לָא לְגוּפַהּ וְלָא לִדְמֵי אֲבָל הָא נְהִי דִּלְגוּפַהּ לָא חַזְיָא לִדְמֵי חַזְיָא. תְּנַן ^דהַשֵּׁנִי יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב וְיִמָּכֵר וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה לְפִי שֶׁאֵין חַטַּאת הַצִּיבּוּר מֵתָה הָא דְּיָחִיד מֵתָה. וא״רוְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין וּכְשֶׁהוּא מִתְכַּפֵּר בְּשֵׁנִי שֶׁבְּזוּג שֵׁנִי מִתְכַּפֵּר. וְאִידַּךְ קַמָּא הָוֵה לֵיהּ כִּי עִיבְּרָה שְׁנָתָהּ וְטַעְמָא דְּצִיבּוּר הָא דְּיָחִיד מֵתָה. אָמַר לָךְ דְּחוּיִין לְחוּד וַאֲבוּדִין לְחוּד מ״טמַאי טַעְמָא אֲבוּדִין דַּעְתֵּיהּ עֲלֵיהוֹן דִּילְמָא מִשְׁתַּכְחִין דְּחוּיִין לָא הָדָרִי מִתְחֲזַיִיןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות מעילה ג׳:ד׳

^ב רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ד׳:ז׳

^ג רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ד׳:ח׳

^ד רמב״ם הלכות עבודת יום הכיפורים ה׳:ט״ו

לא נהנין בה מדרבנן: ולא מועלין – בה מדאורייתא: אם עד שלא כפרו הבעלי׳ עיברה שנתה או נמצא ורוצין להתכפר בדמיהן אותה שעיברה שנתה תרעה ותימכר ואותה שהיא בעלת מום תימכר לאלתר ועושין תמורה כיון דיש בה קדושת דמים ומועלין בה נמי: מ״ט לא תני – לה כולה מתניתין כהדדי לכולה חמש חטאות המיתות בהדי אלא פליג ותני לה לתלת לחוד דימותו ולתרי לחוד. משום דרישא הני תלת קמאי פסיקא ליה. דבין לפני כפרה ובין לאחר כפרה מיתות: סיפא לא פסיקא ליה – דהא לפני כפרה ירעו. ומאי טעמא תני לה בתמורה דקאמר ועושין תמורה והדר תני מועלין בה משום אגב דקאי בתמורה ואיידי דתנא תמורה תני ומועלין בה והתם במס׳ מעילה איכא פירקא דמתחיל נמי ולד חטאת כו׳. ואיידי דהתם תני מעילה תנא נמי התם דתמורה: חטאת שעיברה שנתה – אע״ג דקיימא בעזרה: רואין אותה כאילו עומד בבית הקברות – מה התם לא מצי כהן אזיל לאייתויי אף הכא נמי לא חזיא להקרבה אלא תרעה: [אם משכיפרו הבעלים תמות – משמע דקאמר נמי אשעיברה שנתה]: אי הכי אימא סיפא כו׳ – [אמר לך ריש לקיש כי קתני תמורה אאבדה ונמצא בעל מום ולא אעיברה שנתה. ואי בעל מום למה לי תרעה אלא אעיברה שנתה קאמר תרעה] מדהא קא מיירי בעיברה שנתה אף משכיפרו בעלים תמות נמי מיירי בעיברה שנתה וקשיא לריש לקיש: אמר רבה תני הכי אם עיברה שנתה [או] אבדה ונמצא בעל מום עובר (או אבדה) [ושאבדה] ונמצאת בעלת מום קבוע אם משכיפרו בעלים תמות דהכא איכא תרתי לריעותא דאבדה ונמצ׳ בעל מום הלכך תמות ולא קשיא סיפא נמי דכולה בחדא [מיירי] (איידי ואיהיא ואיהיא) תרעה עד שתסתאב במום קבוע: דא״כ – דבבעלת מום עובר קא מיירי אמאי קתני תרעה ישמור עד שיעשה מום קבוע (אידי) בעי למיתנא ועוד כיון דההיא שעיברה שנתה אם משכיפרו הבעלים לא תמות אא״כ אבדה ונמצאת בעלת מום לחוד למאי הלכתא קתני לה (א״כ לעיברה) [ההיא דעיברה] שנתה. ל״א ותוב כי קתני תמות אאבדה ונמצאת בעלת מום ולא אאעיברה שנתה [א״כ] למה תנייה לעיברה שנתה בין הני דמתניתין אלא אמר רבא (הכי קתני) [הכי נמי] שעיברה שנתה ואבדה וכן נמי ההיא דאבדה ונמצ׳ בעל מום אם משכיפרו הבעלים תמות משום דאית בכל חדא תרתי לריעותא ולא קשיא לריש לקיש והאי דקתני אם עד שלא כיפרו תרעה אעיברה שנתה לחוד קאי ולא אאבדה ונמצא בעל מום: ומי אמר רבא הכי – דשעיברה שנתה ואבדה דמשום הכי תמות משום דאבדה והאמר רבא אבודה דלילה ונמצא בשחרית לא שמה אבוד דלא מיפסלה באבידה דלילה משום דלילה לאו זמן הקרבה וכן נמי כי אבדה לאחר שעיברה שנתה דלא חזיא להקרבה לא תיפסל בה אבידה: קסבר רבא – לא דמיא דאבודה דלילה להכי לא שמה אבודה דאותה אבודה דלילה לא חזיא לא לקדושת הגוף ליקרב עצמה בלילה ולא לקדושת דמים למוכרה ולהביא אחרת תחתיה בלילה אבל שעיברה שנתה ואבדה ונמצא נהי דלקדושת הגוף ליקרב עצמה דהא עיברה שנתה לא חזיא לקדושת דמים למוכרה ולהביא בדמיה אחרת חזיא וכיון דבשעת אבידה חזיא לקדושת דמים הלכך פסלה לה אבדה ותמות: [תנן במסכת יומא מת אחד מן השעירים עד שלא הגרילו עליהן יביא אחר ומזויג לו ואם משהגריל יביא שנים אחרים ויגריל עליהן ויאמר אם של שם מת זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו ואם של עזאזל מת כו׳. עד והשני ירעה עד שיסתאב ויפלו דמיו לנדבה לפי שאין חטאת הציבור מתה. כדאמר לעיל בפ׳ יש בקרבנות]: וא״ר יוחנן – התם בעלי חיים שהיו ראויין ולא אירע בעצמו פסול נידחין מהקרבה וכשהוא מתכפר בשני שבזוג שני מתכפר שלא מת אחד מהן ואידך קמא שמת חברו כיון דעבר זמנו דנתכפרו באחר הוה ליה כי עיברה שנתה וטעמא דציבור דרועה הא דיחיד מתה וקשיא לרבא דאמר שעיברה שנתה ואבדה אם נמצא עד שלא כיפרו הבעלים תרעה והא הכא דאיתיה להאי [קמא] דקאי עד שלא כיפרו הבעלים וטעמא דציבור הוא הא דיחיד מתה אמר לך רבא דחויין לחוד הא משום הכי הוה מיית אי הוה דיחיד דדחוי הוא לגמרי מהקרבה ואבודין לחוד דלא מסח דעתיה מינייהו דסבר מישתכחי (הילכת׳) [הלכך] ירעו: ל״א אלמא הואיל דאי דחיית לה כו׳ – כלישנא קמא לית בינייהו אלא שינוי לשון:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון