×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) וְלִיגְמַר מִינֵּיהּ גַּלִּי רַחֲמָנָא גַּבֵּי חַטָּאת {ויקרא ו׳:כ׳} כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ יִקְדָּשׁ אלִהְיוֹת כָּמוֹהָ שֶׁאִם פְּסוּלָה תִּפָּסֵל וְאִם כְּשֵׁרָה תֵּאָכֵל כֶּחָמוּר שֶׁבָּהּ.
The Gemara objects: Let us learn from the case of the nazirite’s ram that the flavor of sacrificial food can be nullified. The Gemara explains: The Merciful One revealed in the Torah with regard to the sin offering: “Whatever shall touch its flesh shall be holy” (Leviticus 6:20). This teaches that the halakhic status of any food that touches and absorbs flavor from a sin offering becomes like it, so that if the sin offering is disqualified, this food shall also be disqualified, and if the sin offering is valid, this food may be eaten in accordance with the stringencies that apply to a sin offering.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
ואם כשרה יאכל כחמור שבה שאם מבשל שום קדשים עם חטאת אפי׳ אותן קדשים שמבשל עם החטאת יהיו נאכלין לשני ימים ולילה אחד כיון שבשלו עם חטאת יהא נאכל ליום ולילה כחטאת דנותן טעם כעיקר חשוב:
וליגמר מיניה – למשרי אף שאר קדשים בששים או מאה כגון נותר או פגול.
להיות כמוה – הנוגע בה ובלע ממנה.
שאם פסולה – היא יפסל הבולע.
ואם כשרה – היא תאכל זו כחמור שבחטאת שאפי׳ הן שלמים אסורין ליאכל אלא לזכרי כהונה ליום ולילה ולפנים מן הקלעים. ומהכא גמרינן לכל איסורי קדשים דלא בטלי לגמרי.
גלי רחמנא גבי חטאת כו׳ – הקשה ר״ת דהאי קרא דחטאת מייתי הכא לטעם כעיקר ובפ׳ אלו עוברין (פסחים דף מה.) מוקי להיתר מצטרף לאיסור לכ״ע וטעם כעיקר מפיק ליה ממשרת ולר״ע מגיעולי עובדי כוכבים לכך נראה לר״ת דגרסינן הכא לא נצרכא אלא להיתר מצטרף לאיסור דבכל ענין התיר הכתוב ואפילו יש חצי זית בעין משמנונית של זרוע על חתיכת האיל שחוץ לרוטב ומיהו א״צ להגיה הספרים דאיכא למימר דנקט הדרשה הפשוטה דאי לאו קרא דמשרת ודגיעולי עובדי כוכבים דאתו לטעם כעיקר הוה מוקמי קרא דחטאת לטעם כעיקר ולא להיתר מצטרף לאיסור וכי האי גוונא איכא בכמה דוכתין ועוד י״ל דסוגיא דהכא אתיא כי סוגיא דנזיר פ׳ שלשה מינין (נזיר לז:) דגרסינן התם ורבנן תיפוק להו דהיתר מצטרף לאיסור מחטאת ומשני התם נמי לטעם כעיקר הוא דאתא ואע״ג דמשרת נמי אתי לטעם כעיקר מצרך צריכי דאי כתב רחמנא חטאת הוה אמינא נזיר לא אתי מיניה דנזיר מקדשים לא ילפינן ואי כתב רחמנא נזיר הוה אמינא חטאת מנזיר לא ילפינן דחמיר איסורו דאפי׳ חרצן אסיר ליה.
תאכל כחמור שבה – רבינו חננאל גריס תאכל כחמור שבהן משמע דאיכא חומרא בשלמים דליכא בחטאת כגון שבשל שלמים דאתמול בקדירה דחטאת דהיום דרמינן עלייהו חומרא דחטאת לאסור לזרים לנשים ולעבדים וחומרא דשלמים שאין נאכלין אלא עד הלילה וחטאת של היום זמן אכילתה עד למחר.
בא״ד ויש לומר דמכל מקום פריך דאי כזית כו׳ יש לנו להחמיר אף במינו כו׳ כיון דלקי בשאינו מינו עכ״ל יש לדקדק דאם כן לפי זה הדרא קושיין דלעיל לדוכתיה דתקשה ליה מה״ט כיון דטעם כעיקר דאורייתא יש לנו להחמיר אף במינו כו׳ כיון דלקי בשאינו מינו וי״ל דודאי חיוב כזית בכדי אכילת פרס שייך קצת גם במינו כיון שהוא אוכל קצת מן האיסור דאם היה ניכר היה חייב עליו אף במינו ולכך גם אם אינו ניכר יש להחמיר במינו כיון דלקי באינו מינו אבל חיוב טעם כעיקר לא שייך כלל במינו ואין להחמיר בו משום אינו מינו וכה״ג כתבו התוס׳ בפרק ג׳ מינין ע״ש:
ושואלים על דברי רבא: וליגמר מיניה [ושנלמד ממנו] מהכתוב ב״זרוע בשלה״ אף לענין שאר קדשים שנאסרו, שהתבשלו בהיתר אם יש בהיתר פי ששים או פי מאה, שיבטלו את האיסור! ומשיבים: גלי רחמנא גבי [גילתה התורה אצל] הנאמר בקרבן חטאת ״כל אשר יגע בבשרה יקדש״ (ויקרא ו, כ) — ללמדנו שכל הנוגע בה, ובלע ממנה, הרי נעשה להיות כמוה, שאם פסולה היא החטאת באחד מפסולי הקדשים — תפסל גם החתיכה הנוגעת בה, ואם כשרה היא החטאת — תאכל אותה חתיכה שבלעה, כדין החמור שבה שבין שני הקרבנות הללו.
The Gemara objects: Let us learn from the case of the nazirite’s ram that the flavor of sacrificial food can be nullified. The Gemara explains: The Merciful One revealed in the Torah with regard to the sin offering: “Whatever shall touch its flesh shall be holy” (Leviticus 6:20). This teaches that the halakhic status of any food that touches and absorbs flavor from a sin offering becomes like it, so that if the sin offering is disqualified, this food shall also be disqualified, and if the sin offering is valid, this food may be eaten in accordance with the stringencies that apply to a sin offering.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) וּמַאי חָזֵית דְּגָמְרִינַן מֵהַאיְךְ לִיגְמַר מֵהַאי חִדּוּשׁ הוּא וּמֵחִדּוּשׁ לָא גָּמְרִינַן.

The Gemara asks: And what did you see to indicate that we learn the principle of nullification concerning sacrificial food from that verse of the sin offering? Derive it instead from this verse concerning the foreleg of the nazirite’s ram. The Gemara answers: This case of the nazirite’s ram is a novelty, and we do not learn principles from a novelty.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יריטב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ליגמר מהכא – כלומר מן הזרוע בשלה:
אלא חדוש הוא כו׳ – כלומר חדוש הוא שאיסור נתבשל עם היתר מוקדשין שאסור לישראל [נתבשל] עם החולין ואינו אוסרו:
ליגמר מהאי – וליבטלו בק׳.
אלא חדוש הוא – ל״ג אלא.
חדוש הוא – כדפרישית דלכתחלה מבטלינן ליה ומייתינן ליה לידי כך בידים.
במאי חזית דגמרת מהאי ליגמור מהאי – פי׳ דהכא עדיף דאלו האי קרא הנוגע בו איכא לאוקמי להיתר מצטרף לאיסור וכל שאפשר לקיים שניהם ודאי עדיף ועוד י״ל דטעם כעיקר היינו היכי דהוי חד בתרי בלחוד וכי איכא התירא טפי לא להוי כעיקר ויתקיימו שני המקראות וכדפרי׳ לעיל.
לאו בס׳ – פי׳ רש״י ז״ל דכי בעינא ק״א כדקי״ל מאת מקדשו היכא דאי׳ לאיסורא בעיני כגון חטין בחטין או כל דבר שלא נתבשל אבל היכא דליתי בעיני לא בעינן מאה וא׳ ע״כ ולפירוש מיירי שסילק הגריסין וזה דחוק לכך פי׳ בתוס׳ די״ל דס״ל דכי אמרי׳ ק״א בתרומה ה״מ מין במינו ונראים דבריהם דהא אפילו בדברים האוסרי׳ במשהו כגון טבל וי״נ וקונמות וכיוצא בהם שכולם במינא במשהו כשהן שלא במינם שיעורן בנ״ט בלחוד ולא חמור תרומה מנייהו וכיון דקיי״ל כמ״ד כל האיסורין שבתור׳ בס׳ קיימא לן נמי תרומה מין בשא״מ בס׳ ואין תרומה בק״א אלא כשהוא מין במינו וכן הדין לערלה ולכלאי הכרם דלא עדיפא מאיסורי משהו דבמינן במשהו ושלא במינן בנ״ט ולפ״ז אין דין ק״א בתרומה לר׳ יהודה דאי בשא״מ בס״ ואי במינו ולח בלח אוכל דבר המתערב או מתבשל שיעורו במשהו ואם יבש ביבש חד בתרי בטיל מדאוריית כדאית׳ בפ׳ הניזקין גבי אגוזי פרך ורימוני בדן ובפרקין מוכח דלרבנן ה״ה בכל יבש ביבש דבטיל חד בתרי מדרבנן וכדפרכינן לקמן וליבטלו ברובא ולא אשכחן לר״י דפליג על רבנן לא בדין מין בשא״מ ולא במין במינו היכא דהוי יבש ביבש ומשמע דמודי הוא לרבנן דבטיל חד בתרי מדאורייתא וזה דבר תימא שיהא כל שיעורי א׳ ומאה דתרומה ור׳ דערלה וכלאי כרם דלא כר״י ואפשר לומר שהחמירו חכמים בתרומה וערלה וכלאי הכרם שיהא אוסר במינו בשיעורו אף על פי שהוא יבש ביבש ולא יהא בטל אפי׳ בס׳ ואף על פי ששאר איסורין בטלין חד בתרי אפילו מדרבנן וכדתניא נפלו ונתפצעו אחד שוגג וא׳ מזיד לא יעלו דברי ר״מ ור״י ר״י ור״ש אומרים יעלו ואמרו עלה בפ׳ הניזקין והא הכא דמדאורייתא חד בתרי בטיל וכו׳ וההיא ע״כ יבש ביבש הי׳ אדאל״כ האיך בטיל חד בתרי לר״י ואפ״ה קתני יעלו ומשמע יעלו באחת ומאתים כדין ערלה וכן פירש רש״י ז״ל וחומר שהחמירו בתרומה מפני גזל השבטים ובערלה וכלאי הכרם דאיסורי הנאה הן השוו דינו כשהוא יבש ביבש כמו שהוא לח בלח וה״נ משמע מהא דתנן ומייתי לה בפ׳ הזהב התרומה והבכורים חייבים עליהם מיתה וחומש ואסורין לזרים ועולים בא׳ ומאתים משא״כ במעשר ופרישנא בפ׳ הזהב משא״כ במעשר דבטיל ברובא ומשמע ברובא ממש ואפילו מדרבנן וא״כ ע״כ מיירי כשהוא יבש ביבש ואפ״ה לקתני רישא דתרומה בק״א כנ״ל.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: ומאי חזית דגמרינן מהאיך, ליגמר מהאי [ומה ראית שלומדים דין טעם כעיקר בקדשים, ולאסור מפסוק זה האמור בחטאת, למד מכתוב זה האמור בזרוע בשלה, ולהתיר]? ומשיבים: חדוש הוא בזרוע בשלה, ומחדוש לא גמרינן [אין אנו לומדים].
The Gemara asks: And what did you see to indicate that we learn the principle of nullification concerning sacrificial food from that verse of the sin offering? Derive it instead from this verse concerning the foreleg of the nazirite’s ram. The Gemara answers: This case of the nazirite’s ram is a novelty, and we do not learn principles from a novelty.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יריטב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אִי הָכִי לְמֵאָה וְשִׁשִּׁים נָמֵי לָא לִיגְמַר אַטּוּ אֲנַן לְקוּלָּא קָא גָמְרִינַן לְחוּמְרָא קָא גָמְרִינַן דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא בְּרוּבָּא בָּטֵיל.

The Gemara objects: If so, if the case of the nazirite’s ram is not a viable precedent for general halakhic principles, then one should also not learn from that case that when forbidden food is mixed with permitted food of a different type, it is nullified in either one hundred or sixty times its own volume. As discussed above, the two opinions in this regard are both based on the case of the nazirite’s ram. The Gemara responds: Is that to say that we learn that forbidden food is nullified in sixty or one hundred times its volume of permitted food as a leniency? We learn it only as a stringency, as if it were not for this derivation, one would say that by Torah law forbidden food is nullified in a mixture in which there is a simple majority of permitted food.
מיוחס לר׳ גרשוםמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דמדאוריית׳ בטל ברובא – כלומר כדחזינן בקרא אחרי רבים להטות. אמר רבא לא נצרכא [אלא] לטעם כעיקר כלומר מה דתנא זהו היתר הבא מכלל איסור לאו למעוטי כל איסורין שבתורה אלא לטעם כעיקר כו׳:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומקשים: אי הכי [אם כך], שחידוש הוא ואין למדים ממנו, אף לענין ביטול איסורים בשיעור מאה וכן בשיעור ששים (לשיטות השונות של חכמים) נמי לא ליגמר [גם כן לא נלמד]! ומשיבים: אטו אנן לקולא קא גמרינן [וכי אנו להקל אנו לומדים] מזרוע בשלה?! והרי לחומרא קא גמרינן [להחמיר אנו לומדים], דמדאורייתא ברובא בטיל הרי מן התורה ברוב בלבד הוא בטל], ואנו למדים מכאן להוסיף עד שישים או מאה. ומביאים עוד הסבר בדברי הברייתא שבענין זרוע בשלה ״זהו היתר שבא לכלל איסור״.
The Gemara objects: If so, if the case of the nazirite’s ram is not a viable precedent for general halakhic principles, then one should also not learn from that case that when forbidden food is mixed with permitted food of a different type, it is nullified in either one hundred or sixty times its own volume. As discussed above, the two opinions in this regard are both based on the case of the nazirite’s ram. The Gemara responds: Is that to say that we learn that forbidden food is nullified in sixty or one hundred times its volume of permitted food as a leniency? We learn it only as a stringency, as if it were not for this derivation, one would say that by Torah law forbidden food is nullified in a mixture in which there is a simple majority of permitted food.
מיוחס לר׳ גרשוםמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) רָבִינָא אָמַר לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לִמְקוֹם חֲתָךְ דְּאָמַר מְקוֹם חֲתָךְ בְּעָלְמָא אָסוּר וְהָכָא שְׁרֵי.

Ravina said an alternative explanation of the term: This is, that appears in the baraita with regard to the nazirite’s ram. This limitation is necessary only for the place where the foreleg is cut from the body of the ram, as it was said that in a case where permitted and forbidden foods were attached and one cut the forbidden section from the permitted section, the place of the cut on the permitted part is generally forbidden. But here, in the case of the nazirite’s ram, it is permitted.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רבינא אמר לא נצרכא אלא למקום חתך כלומר הא דאמרי׳ זהו היתר הבא מכלל איסור דאפי׳ מקום חתך הזרוע מותר דאמר מקום חתך בעלמא אסור כגון שהוציא עובר את ידו ושחט את אמו ואח״כ החזירה אסור אפי׳ במקום חתך והכא שרי אפי׳ במקום חתך:
לא נצרכא – זהו.
אלא למקום חתך – דבעלמא בכל איסור והיתר המחוברים כגון הוציא העובר את ידו וכגון אבר המדולדל כולן אסורין כדאמרינן בבהמה המקשה (לעיל דף סח:).
לא נצרכא אלא למקום חתך – דבעלמא אסור כגון שהוציא העובר את ידו לחוץ דנפקא לן בפ׳ בהמה המקשה (לעיל דף סח:) דמקום חתך אסור מדאצטריך פרסה החזיר אכול מקום חתך מכלל דאי לא החזירה אסור ונראה דשאר קדשים כגון חזה ושוק ואימורין שרי נמי מקום חתך שלהם דהא לא אשכחן קרא בזרוע בשלה יותר מבשאר קדשים ואי ילפי בהו מעובר דאסור מקום חתך בזרוע בשלה נמי ליתסר אלא בכולן לא אסר הכתוב מקום חתך דזרוע בשלה וחזה ושוק ואימורים צוה הכתוב להסיר ולא מקום חתך והא דקאמר הכא דבעלמא אסור היינו באבר שיצא לחוץ והכא שרי בכל הקדשים ולכך לא פריך הכא מאי חזית דגמרת כו׳ כדפריך אאינך.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רבינא אמר: לא נצרכא אמירה זו להורות לנו אלא לענין מקום חתך הזרוע מן האיל. שכן ככלל אמר החכם כי מקום חתך בעלמא [בסתם] איסור והיתר שהיו מחוברים זה לזה, ונחתך האיסור מן ההיתר שמקום החתך אסור. ואילו הכא שרי [כאן, בזרוע בשלה הנחתכת מהאיל, מותר].
Ravina said an alternative explanation of the term: This is, that appears in the baraita with regard to the nazirite’s ram. This limitation is necessary only for the place where the foreleg is cut from the body of the ram, as it was said that in a case where permitted and forbidden foods were attached and one cut the forbidden section from the permitted section, the place of the cut on the permitted part is generally forbidden. But here, in the case of the nazirite’s ram, it is permitted.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) יָתֵיב רַב דִּימִי וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא.

§ The Gemara returns to discussing the statement of Rabbi Shmuel bar Rav Yitzḥak (98a) that forbidden food is nullified in a mixture only if there is one hundred times its volume of permitted food. Rav Dimi sat and said this halakha.
רש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
להא שמעתא – דרב שמואל בר רב יצחק.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

א ושבים לבירור דברי רב שמואל בר רב יצחק שאמר כי בכל איסורים שבתורה, אין ההיתר שבלע מן האיסור מותר אלא אם כן יש בו פי מאה כנגד האיסור. ונמסר כי יתיב [ישב] רב דימי וקאמר לה להא שמעתא [והיה אומר את אותה הלכה].
§ The Gemara returns to discussing the statement of Rabbi Shmuel bar Rav Yitzḥak (98a) that forbidden food is nullified in a mixture only if there is one hundred times its volume of permitted food. Rav Dimi sat and said this halakha.
רש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְכׇל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה בְּמֵאָה וְהָתְנַן לָמָה אָמְרוּ כׇּל הַמְחַמֵּץ וּמְתַבֵּל וּמְדַמֵּעַ לְהַחְמִיר מִין וּמִינוֹ לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר מִין וְשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ.

Abaye said to him: And is it true that all the forbidden foods in the Torah that are mixed with permitted foods are nullified only in a mixture containing one hundred times their volume of permitted food? But didn’t we learn in a mishna (Orla 2:6): Why did the Sages say that with regard to anyone who leavens non-sacred food with a leavening agent that is teruma or flavors it with spices of teruma or mixes teruma into non-sacred food, thereby making the food forbidden for non-priests, the halakha is to be stringent if he mixed one type of food that is teruma with non-sacred food of the same type. But the halakha is to be lenient and to be stringent if he mixed one type of teruma with non-sacred food of a different type.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
א״ל אביי וכל איסורין שבתורה במאה והתנן כל המתבל כלומר מתבל בקדרה של חולין מתבלין של תרומה ומחמץ בשאור של תרומה עיסה של חולין ומדמע תרומה עם חולין:
למה אמרו – המחמץ לאיזו איסור אמרו לתרומה שהמחמץ חולין בשאור שלה או מתבל קדרה חולין בתבלי תרומה או מדמע ומבשל חולין ותרומה יחד שאנו הולכים אחריו להחמיר.
למין ומינו – אמרו כן דאזלינן ביה לחומרא כדקתני לקמיה.
ולמה אמרו להקל ולהחמיר – שפעמים להקל ופעמים להחמיר.
מין ושאינו מינו – על זה אמרו פעמים להקל ופעמים להחמיר.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר ליה [לו] אביי: וכי כל איסורין שבתורה בטלים במאה? והתנן [והרי שנינו במשנה]: למה (אימתי) אמרו חכמים כי כל המחמץ עיסת חולין על ידי שהכניס לתוכה שאור של תרומה, וכן המתבל תבשיל של חולין בתבלין של תרומה, וכן המדמע (מערב) תרומה בחולין, שבכל אלה יש להחמיר — הרי זה אמור בתערובת חולין ותרומה דווקא של מין ומינו. ואימתי אמרו שיש להקל ולהחמיר — הרי זה בתערובת מין ושאינו מינו.
Abaye said to him: And is it true that all the forbidden foods in the Torah that are mixed with permitted foods are nullified only in a mixture containing one hundred times their volume of permitted food? But didn’t we learn in a mishna (Orla 2:6): Why did the Sages say that with regard to anyone who leavens non-sacred food with a leavening agent that is teruma or flavors it with spices of teruma or mixes teruma into non-sacred food, thereby making the food forbidden for non-priests, the halakha is to be stringent if he mixed one type of food that is teruma with non-sacred food of the same type. But the halakha is to be lenient and to be stringent if he mixed one type of teruma with non-sacred food of a different type.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) וְקָתָנֵי סֵיפָא לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר מִין וְשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ כֵּיצַד בגְּרִיסִין שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִם הָעֲדָשִׁים אִם יֵשׁ בָּהֶם בְּנוֹתֵן טַעַם בֵּין יֵשׁ בָּהֶן לְהַעֲלוֹת בְּמֵאָה וְאֶחָד בֵּין אֵין בָּהֶן לְהַעֲלוֹת בְּמֵאָה וְאֶחָד אָסוּר.

And it is taught in the latter clause, i.e., in the following mishna (Orla 2:7): When it is stated that the halakha is to be lenient and to be stringent if he mixed one type of teruma with non-sacred food not of its type, how is this accomplished? For example, in a case of split beans of teruma that were cooked with non-sacred lentils, if there are enough split beans relative to the lentils to impart flavor to the lentils, then regardless of whether there are enough lentils to neutralize the split beans in one hundred and one times their volume, i.e., the volume of the lentils is one hundred and one times the volume of the split beans, or whether there are not enough lentils to neutralize the split beans in one hundred and one times their volume, the entire mixture is forbidden to a non-priest.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גריסין שנתבשלו עם עדשים כלומר גריסין של תרומה שנתבשלו עם עדשים של חולין בין שיש בהן להעלות באחד ומאה כלומר שיש מאה של חולין לבד מן התרומה בין שאין להעלות באחד ומאה שאין מאה של חולין לבד מן התרומה אבל בכלל התרומה יש מאה אסור לפי שיש באיסור בנותן טעם הא מדרישא במאה הוי סיפא בששים כלומר הא מדרישא במאה הוי דלהחמיר ולאיסור מכלל דסיפא דלהקל דתני מותר בששים. דאי במאה אנן בעינן להקל ובמאה לאו להקל הוא דאנן להחמיר אמרינן במאה ואי להקל במאה מותר [ולהחמיר במאה אסור] ובאחד ומאה (אסור) [מותר] אין בינתים אלא אחד אין זה להקל אלא לאו בששים:
גריסין – של פול דתרומה.
שנתבשלו עם עדשים – של חולין וטעמנום ויש בהם טעם תרומה בחולין אע״פ שיש בחולין מאה ואחד שתרומה דינה לבטל בכך דנפקא לן בספרי מקראי מכל חלבו את מקדשו ממנו שאם נפל בתוכו הרי הוא מקדשו ובתרומת מעשר משתעי קרא שהיא אחד ממאה וקאמר שאם חזרה לתוך התשעים ותשעה מקדשתן מכאן אמרו תרומה במאה עם האסור אסורה במאה והיא מותרת והכא כיון דנותנת טעם אע״פ שיש כאן היתר כדי לבטל איסור אסור דטעמא לא בטיל הרי להחמיר.
כבר ביארנו בשיעור ששים זה שהוא ברוב איסורין שבתורה כגון שקצים ורמשים ודג טמא ונבלה וטרפה וחלב ודם ובשר בחלב וכיוצא באלו בין איסורי מלקות כגון נבלה וחברותיה בין איסורי הנאה כבשר בחלב בין איסורי כרת כחלב ודם ומ״מ יש קצת איסורין בשיעורין אחרים יש מהן במשהו כגון יין נסך במינו וחמץ בפסח אף בשאינו מינו ויש מהם באחד ומאה כגון תרומה ויש מהם באחד ומאתים כגון ערלה וכלאי הכרם במה דברים אמורים במינן אבל בשאינו מינן ונתבשלו בנותן טעם כיצד גריסין של תרומה שנתבשלו עם העדשים אם יש בהם בנותן טעם אפי׳ יש בהם כדי לעלות באחד ומאה אסורין לא היה בהן בנותן טעם אפי׳ אין בהן כדי להעלות באחד ומאה מותרין:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וקתני סיפא [ושנינו בסופה] של אותה משנה, וכהסבר לדברים שנשנו בה מקודם: הנהגה זו של להקל ולהחמיר השנויה בתערובת מין ושאינו מינו, כיצד היא? גריסין של תרומה שנתבשלו עם העדשים של חולין. אם יש בהם בגריסים הללו שיעור בכדי שיהא נותן טעם בעדשים, בין יש בהן בעדשים כדי להעלות (לבטל) במאה ואחד, בין אין בהן להעלות במאה ואחדאסור הכל להיאכל כחולין, וזה שאינו כהן אינו יכול לאוכלו. והרי זה ״להחמיר״ — שאסור הדבר אף שיש בחולין פי מאה כנגד התרומה.
And it is taught in the latter clause, i.e., in the following mishna (Orla 2:7): When it is stated that the halakha is to be lenient and to be stringent if he mixed one type of teruma with non-sacred food not of its type, how is this accomplished? For example, in a case of split beans of teruma that were cooked with non-sacred lentils, if there are enough split beans relative to the lentils to impart flavor to the lentils, then regardless of whether there are enough lentils to neutralize the split beans in one hundred and one times their volume, i.e., the volume of the lentils is one hundred and one times the volume of the split beans, or whether there are not enough lentils to neutralize the split beans in one hundred and one times their volume, the entire mixture is forbidden to a non-priest.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אֵין בָּהֶן בְּנוֹתֵן טַעַם בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן לְהַעֲלוֹת בְּמֵאָה וְאֶחָד בֵּין אֵין בָּהֶן לְהַעֲלוֹת בְּמֵאָה וְאֶחָד מוּתָּר.

Conversely, if there are not enough split beans of teruma to impart flavor to the lentils, then regardless of whether there are enough lentils to neutralize the split beans in one hundred and one times their volume, or whether there are not enough lentils to neutralize the split beans in one hundred and one times their volume, the mixture is permitted even to a non-priest.
רש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אין בהן בנותן טעם – אע״פ שאין כאן היתר כדי לבטל מותר דכי בעינן אחד ממאה היכא דאיסורא בעיניה הוא כגון חטין בחטין או כל דבר שלא נתבשל אבל הכא דליתיה בעיניה לא בעינן אחד ומאה הרי להקל אבל מין ומינו לעולם להחמיר כדאמרינן לקמן דלא מישתרי עד דאיכא תרתי לטיבותא אין נותן טעם ואחד ומאה.
אין בהם בנותן טעם אע״פ שאין בהן כדי להעלות מותר – פי׳ בקונטרס וכי בעינן מאה ואחד היינו היכא דאיסור בעיניה אבל הכא דליתיה בעיניה לא בעינן מאה ואחד אלמא צ״ל לפירושו דהכא מיירי כגון שהסיר הגריסים מתוך העדשים דאז אי אפשר להסירם שאינו מכירן ואיכא ממשות האיסור היה צריך מאה ואחד וקשה לפירושו אמאי נקט רישא שאור של חטים שנפל לתוך עיסה של חטין דהוי מין במינו אפי׳ בשלא במינו נמי בעינן מאה ואחד היכא דאיתיה לאיסור בעיניה וי״ל דנקט מין במינו דאפילו הסיר אחרי כן השאור בעינן מאה ואחד לבטל אבל שלא במינו לא בעינן ונראה דא״צ לדחוק כן דשאינו מינו בטל בששים כשאר איסורין אפילו איתיה לאיסורא בעיניה כיון דאינו מכירו ובמינו הוא דבעינן מאה ואחד דהא דדרשינן בספרי את מקדשו ממנו ממנו שנפל לתוכו הרי הוא מקדשו במינו כתיב.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואולם אם אין בהן בגריסים בנותן טעם בעדשים, בין שיש בהן להעלות במאה ואחד, בין אין בהן להעלות במאה ואחדמותר. והרי זה ״להקל״ — שמותר הדבר אף שאין בחולין כדי שיעור ביטול במאה.
Conversely, if there are not enough split beans of teruma to impart flavor to the lentils, then regardless of whether there are enough lentils to neutralize the split beans in one hundred and one times their volume, or whether there are not enough lentils to neutralize the split beans in one hundred and one times their volume, the mixture is permitted even to a non-priest.
רש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אֵין בָּהֶן לְהַעֲלוֹת בְּמֵאָה וְאֶחָד אֶלָּא בְּמַאי לָאו בְּשִׁשִּׁים

Abaye commented: When the mishna says that there are not enough lentils to neutralize the split beans in one hundred and one times their volume, and nevertheless if the split beans did not impart flavor to the lentils, the mixture is permitted, in what amount of lentils are the split beans nullified? Is it not that the split beans are permitted because they are mixed with sixty times their volume of non-sacred lentils? This contradicts the opinion of Rabbi Shmuel bar Rav Yitzḥak.
רש״יתוספותרשב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
קתני מיהא דכי לא יהיב טעמא לא בעינן מאה ואחד ובמאי בטיל לאו בששים אלמא ביטולא היכא דליכא טעמא בששים הוא.
אלא במאי לאו בששים – וא״ת הא דבטל הכא בששים היינו דטעמיה כהן ואפי׳ בפחות היה בטל אי טעמיה כהן ואין נותן טעם ולא כמו שפירש בקונטרס לעיל אבל בסתמא בעינן מאה ואחד לבטלה דהא רישא נמי דקתני אם יש בהן בנותן טעם אסור אפי׳ יש בהן להעלות במאה ואחד על כרחך איירי בטעמיה כהן וי״ל דממשנה יתירה דייק דבסיפא הוה ליה למיתני אין בהן בנותן טעם מותר ותו לא ושפיר ידעינן דאבין יש לו להעלות במאה ואחד ובין אין לו להעלות במאה ואחד דארישא קאי אלא להכי הדר תנא לאשמועינן דבבציר ממאה ואחד יש שיעור לבטל נתינת טעם.
מאי לאו בס׳ לא (במראה) [במאה]. ומיהו קיימא לן כמאן דאמר בס׳ וכדאפסיקא הלכתא בע״ז (ע״ז סט.) והלכתא בששים וכן לכל איסורין שבתורה וכדפסק רב נחמן לעיל (חולין צז:) וכדאמר׳ רבא לעיל אמור רבנן בס׳. וכיון דקיימא לן הכי שמעינן דעצמות ובשר בהדי בשר ועצמות משערינן (ב)[כ]⁠זרוע בשלה ופעמים להקל כעין זרוע בשלה דפעמים משערי בזרוע בשלה ופעמים (להקל כעין זרוע בשלה דפעמים) להחמיר כגון שיש באיסור רוב עצמות ובשר מועט דבעינן ס׳ כנגד בשר (ב)⁠עצמות דאיסורא, וש״מ דהא דגרסינן בירושלמי (תרומות פ״י, ה״ו) קליפי איסור מעלין את ההיתר ליתא, שאם כן עצמות זרוע יצטרפו להתר ויותר ממאה הן, ומצאתי בפירושי הרמב״ן ז״ל שכך הוא מפורש בפ״ק דערלה ירושלמי (ה״ג) דמ״ד בס׳ אין מוצא עצמות מן הזורע ול״ל קליפי איסור מעלין את ההיתר, וכתב הרב (ז״ל) בעל העיטור [ז״ל] ומסתברא מדפסקינן לעיל (חולין צז:) במאי דאיתיה קמן משערינן [ד]⁠בתר רוטב דהשתא משערינן ולא חשבינן רביעית בכזית ונימא לכשיקרא יהא בו כזית.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ויש לשאול: זה ששנינו שכאשר אין התרומה נותנת בהם טעם, אף שאין בהן להעלות במאה ואחד, החולין מותרים, אלא במאי [במה], באיזה שיעור בטלה התרומה? לאו [האם לא] שהיא בטלה בששים, ושלא כדברי רב שמואל בר רב יצחק!
Abaye commented: When the mishna says that there are not enough lentils to neutralize the split beans in one hundred and one times their volume, and nevertheless if the split beans did not impart flavor to the lentils, the mixture is permitted, in what amount of lentils are the split beans nullified? Is it not that the split beans are permitted because they are mixed with sixty times their volume of non-sacred lentils? This contradicts the opinion of Rabbi Shmuel bar Rav Yitzḥak.
רש״יתוספותרשב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

חולין צט. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה חולין צט. – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מיוחס לר׳ גרשום חולין צט., רש"י חולין צט., תוספות חולין צט., רשב"א חולין צט. – מהדורות על⁠־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי חולין צט. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), ריטב"א חולין צט., מהרש"א חידושי הלכות חולין צט., פירוש הרב שטיינזלץ חולין צט., אסופת מאמרים חולין צט.

Chulin 99a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Chulin 99a, Attributed to R. Gershom Chulin 99a, Rashi Chulin 99a, Tosafot Chulin 99a, Rashba Chulin 99a, Meiri Chulin 99a, Ritva Chulin 99a, Maharsha Chidushei Halakhot Chulin 99a, Steinsaltz Commentary Chulin 99a, Collected Articles Chulin 99a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144