גמרא
פירוש
וְלִיפְרְקִינְהוּ וְלִיכַסִּינְהוּ אבָּעֵינַן הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה.
וּכְמַאן אִי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
וליפרקינהו – ויהיו מותרים באכילה והדר ליכסייה לדם.
בעינן העמדה והערכה – אין פודין את הקדשים לאחר מיתה מפני שכתוב בהן (ויקרא כז) והעמיד את הבהמה לפני הכהן (והרים) [והעריך] אותה הכהן ולאחר מיתה אינה יכולה לעמוד. וכמאן – מוקמת למתניתין דתרצת לה בהני תרי טעמי שחיטה שאינה ראויה לאו שחיטה היא ובעינן העמדה והערכה.
אי כר״מ דאמר – בפ״ב דתמורה (דף לב: ע״ש).
הכל היו בכלל העמדה והערכה – אחד קדשי מזבח שנפל בהם מום ואחד קדשי בדק הבית.
האמר – במתני׳ (לקמן דף פה.) השוחט ונמצאת טריפה חייב לכסות אלמא שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה. ר״ש – סבירא ליה התם קדשי מזבח בכלל העמדה והערכה קדשי בדק הבית לא היו. רבי היא – מתניתין רבי סתמה לפי דעתו ונסיב מילתיה כי הני תרי תנאי בחדא כמר שראה דבריו של זה בזו ושל זה בזו. והשתא דאתית להכי – דדרשינן כה״ג.
אפילו תימא בקדשי מזבח – ודקאמרת ליגרריה וליכסייה אמר קרא כו׳. מה חיה – סתמא אינה קדש שאינה ראויה להקריב. אוציא תורים ובני יונה – מדין כסוי ואפילו הן של חולין.
הואיל ויש במינן קדש – אלא לא גרסי׳. לא חלקת בה – דכולן חייבות בכסוי דהא אין בה קדושה.
אף עופות לא תחלוק בהם – לומר מין זה חייב ומין זה פטור ומיהו חולין בעינן כחיה. לסימנין – שאין סימני חיה מפורשת אלא בבהמה כתיב (דברים יד) כל בהמה מפרסת פרסה וגו׳.
אימא נמי בהמה בכלל חיה לכסוי – דהא ילפינן בבהמה המקשה (לעיל דף ע:) דאף בהמה בכלל חיה. אלא מעתה יטבילו בו – כיון דמים אקרי.
אך מעין ובור – בפרשת שרצים כתיב דמשמע אך מעין ובור יטהר את מי שנטמא בשרצים. אבל דם דאקרי מים ה״נ – דמטבילין. זוחלין – שאר משקין שנתנן במקום מדרון והזחילן למקוה דאילו גבי מים קי״ל בתמורה בפ״ק (תמורה יב:) השאיבה מטהרת ברבייה והמשכה אם רבו מי גשמים עד כ״א סאין ממשיך לתוכן שאובין בזחילה י״ט סאין. תלת מיעוטי – דמים אכולהו קאי.
מעין מים – ולא שאר משקין ואפילו זוחלים.
בור מים – ולא שאר משקין ואפילו מכונסין.
מקוה מים – ולא דם. אלא בהזמנה הזאת – כאילו הוא צד שאינה מזומנת לו כלומר לא יאכל בשר תדיר שלא יעני. מבקרך – אם יש לו בעדרו יקח ואם לאו לא יקנה בשוק.
כל בקרו – אם אין לו אלא שור אחד יזבחנו. לפסו – לקדרתו. לשון אילפס.
משקל ליטרא ירק – אבל בשר לא יאכל.
דגים היו בזול במקומם יותר מן הבשר.
ישפות – כשנותנין קדרה על הכירה קרי שפיתה.
ואינך אימת – אלו האחרים שאמרו ליטרא דגים וליטרא בשר אימת יאכלוה אם לא בכל יום. לחוש – ולהסתפק במזונות קלים.
אבא ממשפחת בריאים – רבי יוחנן קרי לרב אבא.
כגון אנו – שאין אנו בריאים.
מי שאין לו אלא פרוטה יריצנה לחנוני – ולא יסגף עצמו בעינוי ויצטרך לבריות יותר.
אמר רב נחמן כגון אנו – רב נחמן אחר דורו של ר׳ יוחנן היה ותמיד העולם היה משתנה והולך ולא היה בריא כאותן שבימי רבי יוחנן ולפיכך הוא אומר כגון אנו דאפילו אין לנו הפרוטה עלינו ללוות ולאכול. כבשים ללבושך – מקרא הוא בספר משלי. קנה לך צאן ויהא לך הגיזין ללבוש.
ויקח עתודים – צאן שיש לו מהם חלב לפרנסה וגיזין ללבוש.
דיו לאדם – הכי משמע די חלב עזים די לך בחלבם ולא תשחטם ותאכלם. תן חיים לנערותיך – לבני ביתך למד דרכי חיים להסתפק במזונות קלים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
בעינן העמדה והערכה – אין פודין את הקדשים לאחר מיתה מפני שכתוב בהן (ויקרא כז) והעמיד את הבהמה לפני הכהן (והרים) [והעריך] אותה הכהן ולאחר מיתה אינה יכולה לעמוד. וכמאן – מוקמת למתניתין דתרצת לה בהני תרי טעמי שחיטה שאינה ראויה לאו שחיטה היא ובעינן העמדה והערכה.
אי כר״מ דאמר – בפ״ב דתמורה (דף לב: ע״ש).
הכל היו בכלל העמדה והערכה – אחד קדשי מזבח שנפל בהם מום ואחד קדשי בדק הבית.
האמר – במתני׳ (לקמן דף פה.) השוחט ונמצאת טריפה חייב לכסות אלמא שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה. ר״ש – סבירא ליה התם קדשי מזבח בכלל העמדה והערכה קדשי בדק הבית לא היו. רבי היא – מתניתין רבי סתמה לפי דעתו ונסיב מילתיה כי הני תרי תנאי בחדא כמר שראה דבריו של זה בזו ושל זה בזו. והשתא דאתית להכי – דדרשינן כה״ג.
אפילו תימא בקדשי מזבח – ודקאמרת ליגרריה וליכסייה אמר קרא כו׳. מה חיה – סתמא אינה קדש שאינה ראויה להקריב. אוציא תורים ובני יונה – מדין כסוי ואפילו הן של חולין.
הואיל ויש במינן קדש – אלא לא גרסי׳. לא חלקת בה – דכולן חייבות בכסוי דהא אין בה קדושה.
אף עופות לא תחלוק בהם – לומר מין זה חייב ומין זה פטור ומיהו חולין בעינן כחיה. לסימנין – שאין סימני חיה מפורשת אלא בבהמה כתיב (דברים יד) כל בהמה מפרסת פרסה וגו׳.
אימא נמי בהמה בכלל חיה לכסוי – דהא ילפינן בבהמה המקשה (לעיל דף ע:) דאף בהמה בכלל חיה. אלא מעתה יטבילו בו – כיון דמים אקרי.
אך מעין ובור – בפרשת שרצים כתיב דמשמע אך מעין ובור יטהר את מי שנטמא בשרצים. אבל דם דאקרי מים ה״נ – דמטבילין. זוחלין – שאר משקין שנתנן במקום מדרון והזחילן למקוה דאילו גבי מים קי״ל בתמורה בפ״ק (תמורה יב:) השאיבה מטהרת ברבייה והמשכה אם רבו מי גשמים עד כ״א סאין ממשיך לתוכן שאובין בזחילה י״ט סאין. תלת מיעוטי – דמים אכולהו קאי.
מעין מים – ולא שאר משקין ואפילו זוחלים.
בור מים – ולא שאר משקין ואפילו מכונסין.
מקוה מים – ולא דם. אלא בהזמנה הזאת – כאילו הוא צד שאינה מזומנת לו כלומר לא יאכל בשר תדיר שלא יעני. מבקרך – אם יש לו בעדרו יקח ואם לאו לא יקנה בשוק.
כל בקרו – אם אין לו אלא שור אחד יזבחנו. לפסו – לקדרתו. לשון אילפס.
משקל ליטרא ירק – אבל בשר לא יאכל.
דגים היו בזול במקומם יותר מן הבשר.
ישפות – כשנותנין קדרה על הכירה קרי שפיתה.
ואינך אימת – אלו האחרים שאמרו ליטרא דגים וליטרא בשר אימת יאכלוה אם לא בכל יום. לחוש – ולהסתפק במזונות קלים.
אבא ממשפחת בריאים – רבי יוחנן קרי לרב אבא.
כגון אנו – שאין אנו בריאים.
מי שאין לו אלא פרוטה יריצנה לחנוני – ולא יסגף עצמו בעינוי ויצטרך לבריות יותר.
אמר רב נחמן כגון אנו – רב נחמן אחר דורו של ר׳ יוחנן היה ותמיד העולם היה משתנה והולך ולא היה בריא כאותן שבימי רבי יוחנן ולפיכך הוא אומר כגון אנו דאפילו אין לנו הפרוטה עלינו ללוות ולאכול. כבשים ללבושך – מקרא הוא בספר משלי. קנה לך צאן ויהא לך הגיזין ללבוש.
ויקח עתודים – צאן שיש לו מהם חלב לפרנסה וגיזין ללבוש.
דיו לאדם – הכי משמע די חלב עזים די לך בחלבם ולא תשחטם ותאכלם. תן חיים לנערותיך – לבני ביתך למד דרכי חיים להסתפק במזונות קלים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush