×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ כּוֹחֵל שְׁתֵּי עֵינָיו כְּאַחַת.:
Rather, even if he does not paint both of his eyes as one, any priest with an abnormally sunken nose is considered a ḥarum.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אף על פי שאינו כוחל שתי עיניו כאחת, אלא כל ששורש אפו שקוע מן הרגיל הרי זה מום.
Rather, even if he does not paint both of his eyes as one, any priest with an abnormally sunken nose is considered a ḥarum.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) [שְׁתֵּי עֵינָיו לְמַעְלָה] שְׁתֵּי עֵינָיו לְמַטָּה.: מָה שְׁתֵּי עֵינָיו לְמַעְלָה שְׁתֵּי עֵינָיו לְמַטָּה אִילֵּימָא שְׁתֵּי עֵינָיו לְמַעְלָה דְּחָזֵי לְמַעְלָה שְׁתֵּי עֵינָיו לְמַטָּה דְּחָזֵי לְמַטָּה עֵינוֹ אַחַת לְמַעְלָה וְעֵינוֹ אַחַת לְמַטָּה דַּחֲזַאי עֵינוֹ אַחַת לְמַטָּה וְעֵינוֹ אַחַת לְמַעְלָה הַיְינוּ רוֹאֶה אֶת הַחֶדֶר וְאֶת הָעֲלִיָּיה כְּאֶחָת.

§ The mishna teaches that if both of one’s eyes are above or both of his eyes are below, he is disqualified from performing the Temple service. The Gemara asks: What does the mishna mean when it mentions a priest wherein both of his eyes are above or both of his eyes are below? If we say that the phrase: Both of his eyes are above, means that he constantly gazes upward, and the phrase: Both of his eyes are below, means that he constantly gazes downward, then the case where one of his eyes is above and one of his eyes is below must similarly mean that he gazes with one of his eyes downward and one of his eyes upward. But if so, this is identical to the next case in the mishna, that one sees both the room on the ground floor and the upper story as one.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דחזיין למעלה – שעומדות במקומן בסדר אבל כל שעה רואות למעלה:
חדר למטה עלייה למעלה.
א נאמר במשנה: שתי עיניו למעלה שתי עיניו למטה. ושואלים: מה פירוש שתי עיניו למעלה שתי עיניו למטה? אילימא [אם תאמר] ששתי עיניו למעלהדחזי [שרואה, שנראה כמסתכל] כל הזמן למעלה, וכן שתי עיניו למטהדחזי [שרואה] כל הזמן למטה, אם כן מה שהוא שונה: עינו אחת למעלה ועינו אחת למטה, צריך אתה לפרש באותו אופן, שכוונתו — דחזאי [שרואה] עינו אחת למטה ועינו אחת למעלה, ואולם היינו [הרי זה בדיוק] אותה הלכה שנאמרה לאחר מכן: רואה את החדר ואת העלייה כאחת!
§ The mishna teaches that if both of one’s eyes are above or both of his eyes are below, he is disqualified from performing the Temple service. The Gemara asks: What does the mishna mean when it mentions a priest wherein both of his eyes are above or both of his eyes are below? If we say that the phrase: Both of his eyes are above, means that he constantly gazes upward, and the phrase: Both of his eyes are below, means that he constantly gazes downward, then the case where one of his eyes is above and one of his eyes is below must similarly mean that he gazes with one of his eyes downward and one of his eyes upward. But if so, this is identical to the next case in the mishna, that one sees both the room on the ground floor and the upper story as one.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אֶלָּא שְׁתֵּי עֵינָיו לְמַעְלָה דְּקָיְימָן לְמַעְלָה שְׁתֵּי עֵינָיו לְמַטָּה דְּקָיְימָן לְמַטָּה עֵינוֹ אַחַת לְמַעְלָה וְעֵינוֹ אַחַת לְמַטָּה דְּקָיְימִי עֵינוֹ אַחַת לְמַעְלָה וְעֵינוֹ אַחַת לְמַטָּה וְקָיְימִי כְּסִדְרָן נָמֵי וְרוֹאֶה אֶת הַחֶדֶר וְאֶת הָעֲלִיָּיה כְּאַחַת.

Rather, the phrase: Both of his eyes are above, is referring to a case where his eyes are situated above their normal place, and the phrase: Both of his eyes are below, is referring to a case where his eyes are situated below their normal place. Similarly, the case where one of his eyes is above and one of his eyes is below is where one of his eyes is situated above and one of his eyes is situated below. And the mishna adds that in a case where his eyes are situated in their proper arrangement as well, but he sees the room on the ground floor and the upper story as one, he too is considered blemished.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דקיימן למעלה – בגובה המצח שלא כשאר בני אדם.
וקיימן כסדרן – כלומר והינן עומדות במקומן כסדר אבל רואה את החדר ואת העליה שעינו אחת רואה למעלה ועינו אחת רואה למטה.
אלא כך צריך לומר: שתי עיניו למעלהדקיימן [שמצויות] עיניו למעלה ממקומן הרגיל, וכן שתי עיניו למטהדקיימן [שמצויות] למטה ממקומן, עינו אחת למעלה ועינו אחת למטהדקיימי [שמצויות] עינו אחת למעלה ועינו אחת למטה. ועל כך הוסיפה המשנה: וקיימי במקרה שמצויות] עיניו כסדרן, במקומן הרגיל נמי [גם כן], ורואה את החדר ואת העלייה כאחת — הרי זה מום.
Rather, the phrase: Both of his eyes are above, is referring to a case where his eyes are situated above their normal place, and the phrase: Both of his eyes are below, is referring to a case where his eyes are situated below their normal place. Similarly, the case where one of his eyes is above and one of his eyes is below is where one of his eyes is situated above and one of his eyes is situated below. And the mishna adds that in a case where his eyes are situated in their proper arrangement as well, but he sees the room on the ground floor and the upper story as one, he too is considered blemished.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) מְנָא הָנֵי מִילֵּי דת״רדְּתָנוּ רַבָּנַן {ויקרא כ״א:כ׳} בְּעֵינוֹ כׇּל מָה שֶׁבְּעֵינוֹ מִכָּאן אָמְרוּ שְׁתֵּי עֵינָיו לְמַטָּה שְׁתֵּי עֵינָיו לְמַעְלָה עֵינוֹ אַחַת לְמַעְלָה וְעֵינוֹ אַחַת לְמַטָּה וְרוֹאֶה אֶת הַחֶדֶר וְאֶת הָעֲלִיָּיה כְּאֶחָת אוֹ שֶׁמְּדַבֵּר עִם חֲבֵירוֹ וְאַחֵר אוֹמֵר לִי רוֹאֶה.

The Gemara asks: From where are these matters derived? As the Sages taught in a baraita: The verse states with regard to blemishes that disqualify priests: “Or a cataract or a tevallul in his eye” (Leviticus 21:20). Since it is obvious that a cataract or a tevallul can occur only in one’s eyes, why does the verse state: In his eye? The term “in his eye” indicates that any blemish that is in his eye disqualifies him from performing the Temple service. From here the Sages stated: If both of his eyes are below or both of his eyes are above, or if one of his eyes is above and one of his eyes is below, or if he sees the room and the upper story as one, or if when he speaks with his friend another person says: He is looking at me, he is blemished and is disqualified from performing the Temple service.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בעינו – דכתיב או תבלול בעינו:
בעינו – תבלול בעינו דהוה ליה למכתב דק תבלול ואנא ידענא דלא שייכא אלא בעין.
ושואלים: מנא הני מילי [מנין הדברים הללו], שמומים אלו פוסלים? דתנו רבנן [ששנו חכמים]: נאמר במומי הכהנים: ״או דק או תבלול בעינו״ (ויקרא כא, כ). והרי ידוע שדק ותבלול הם בעינו! אלא, לכך נאמר ״בעינו״ — ללמד: כל מה, כל מום שישנו בעינו, הרי זה פוסלו. מכאן אמרו חכמים: שתי עיניו למטה, שתי עיניו למעלה, עינו אחת למעלה ועינו אחת למטה, ורואה את החדר ואת העלייה כאחת, או שמדבר עם חבירו, ואדם אחר אומר: לי (אותי) רואה — כל אלה הם מומים הפוסלים את הכהן מעבודה.
The Gemara asks: From where are these matters derived? As the Sages taught in a baraita: The verse states with regard to blemishes that disqualify priests: “Or a cataract or a tevallul in his eye” (Leviticus 21:20). Since it is obvious that a cataract or a tevallul can occur only in one’s eyes, why does the verse state: In his eye? The term “in his eye” indicates that any blemish that is in his eye disqualifies him from performing the Temple service. From here the Sages stated: If both of his eyes are below or both of his eyes are above, or if one of his eyes is above and one of his eyes is below, or if he sees the room and the upper story as one, or if when he speaks with his friend another person says: He is looking at me, he is blemished and is disqualified from performing the Temple service.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) תָּנוּ רַבָּנַן {ויקרא כ״א:י״ח} עִוֵּר בֵּין סוֹמֵא בִּשְׁתֵּי עֵינָיו בֵּין סוֹמֵא בְּאַחַת מֵעֵינָיו חֲוַרְוָור וְהַמַּיִם הַקְּבוּעִין מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר אִישׁ עִוֵּר.

§ The Sages taught in a baraita: When it is stated that a blind man [iver] is disqualified from performing the Temple service (see Leviticus 21:18), this applies whether he is blind in both of his eyes or blind in one of his eyes. With regard to a priest who cannot see due to pale spots on the eye or due to tears streaming from the eye that are constant, from where is it derived that he is disqualified? The same verse states: “A blind man [ish iver].” The superfluous word “ish” serves to include these conditions as well.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
איש עור – מריבויא דאיש.
ב וביחס לשאר מומים ששנו חכמים בעין, תנו רבנן [שנו חכמים]: מה שנאמר במומי האדם ״עור״ (ויקרא כא, יח) כוונתו — בין שהוא סומא מטבע ברייתו בשתי עיניו, בין סומא באחת מעיניו. אבל מי שאינו מסוגל לראות מחמת חורוור והמים הקבועין שבעין, שהם מחלות הגורמות לאובדן כושר הראיה, מנין שהוא פסול? תלמוד לומר: ״איש עור״ (ויקרא כא, יח) ו״איש״ בא לרבות גם את אלו.
§ The Sages taught in a baraita: When it is stated that a blind man [iver] is disqualified from performing the Temple service (see Leviticus 21:18), this applies whether he is blind in both of his eyes or blind in one of his eyes. With regard to a priest who cannot see due to pale spots on the eye or due to tears streaming from the eye that are constant, from where is it derived that he is disqualified? The same verse states: “A blind man [ish iver].” The superfluous word “ish” serves to include these conditions as well.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אָמַר רָבָא לְמָה לִי דִּכְתַב רַחֲמָנָא אִישׁ עִוֵּר דַּק תְּבַלּוּל בְּעֵינוֹ צְרִיכִי דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא עִוֵּר מִשּׁוּם דְּלֵיתַנְהוּ כְּלָל אֲבָל חֲוַרְוָור וְהַמַּיִם הַקְּבוּעִין דְּאִיתַנְהוּ בֵּיהּ לָא כְּתַב רַחֲמָנָא אִישׁ.

Rava says: Why do I need the Merciful One to write the terms “man,” “blind,” “cataract,” “tevallul,” and “in his eye” (Leviticus 21:18, 20)? All these are necessary, as had the Merciful One written only “blind,” then one might say that a blind person is disqualified because his eyes are not in their sockets at all, i.e., they were enucleated. But in the case of a priest with pale spots on the eye or tears streaming from the eye that are constant, where his eyes are still in their sockets but he cannot see, perhaps he is not considered blemished. Therefore, the Merciful One wrote “man” to include these conditions as well.
מיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דליתנהו כלל – לעיניה:
ערך ברבל
ברבלא(בכורות מד.) אבל מברבלתא לא כתב רחמנא תבלול פירוש שמבולבל לבן בשחור:
א. [פערמישט.]
עור – משמע שניטלו עיניו וליתנהו כלל.
ועוד בענין זה, אמר רבא: למה לי כל הפירוט דכתב רחמנא [שכתבה התורה] במומי העין: ״איש״, ״עור״, ״דק״, ״תבלול״, ״בעינו״? צריכי [צריכים] הם כולם, דאי כתב רחמנא [שאם היתה כותבת התורה] רק ״עור״ — הייתי אומר שהוא נחשב למום משום דליתנהו עיניו אינן קיימות] כלל, אבל חורוור והמים הקבועין דאיתנהו ביה [שישנם בו] העיניים, אלא שאינו רואה — לא נחשב כמום, לכן כתב רחמנא [כתבה התורה]: ״איש״ לרבות גם את אלה.
Rava says: Why do I need the Merciful One to write the terms “man,” “blind,” “cataract,” “tevallul,” and “in his eye” (Leviticus 21:18, 20)? All these are necessary, as had the Merciful One written only “blind,” then one might say that a blind person is disqualified because his eyes are not in their sockets at all, i.e., they were enucleated. But in the case of a priest with pale spots on the eye or tears streaming from the eye that are constant, where his eyes are still in their sockets but he cannot see, perhaps he is not considered blemished. Therefore, the Merciful One wrote “man” to include these conditions as well.
מיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא אִישׁ מִשּׁוּם דְּלָא קָא חָזֵי כְּלָל אֲבָל מַחְסוֹרַיְיתָא לָא כְּתַב רַחֲמָנָא דַּק וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא דַּק מִשּׁוּם דִּמְחַסְּרָן אֲבָל מְבַלְבְּלִיתָא לָא כְּתַב רַחֲמָנָא תְּבַלּוּל.

And had the Merciful One written only “man,” one might have thought that only total blindness disqualifies a priest, because he cannot see at all. But if his condition causes merely impaired vision, then he is not considered blemished. Therefore, the Merciful One wrote “cataract” to include conditions of impaired vision as well. And had the Merciful One written only that a priest with a cataract is disqualified, it might have been thought that such a priest is disqualified because his vision is impaired. But if his vision is not impaired but his eyes are mixed, i.e., the black and white parts of his eyes are mixed together, then he is not disqualified. Therefore, the Merciful One wrote “tevallul.”
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אבל מחסורייתא – שנפחת קצת ממראות עיניו כתב רחמנא דק והיינו מחסוריתא אבל מבלבליתא לא. שמבולבל לבן בשחור:
מחסורייתא – שחסרה מראיתו אבל רואה מקצת.
דק – טייל״א מחסרת המראה ואינו ניטל.
מבלבליתא – לבן הפוסק בסירה ונכנס בשחור ואינו מקצר המראית כלל.
ואי כתב רחמנא [ואם היתה כותבת התורה] ״איש עור״, הייתי אומר שהוא פסול משום דלא קא חזי [שאינו רואה] כלל, בין משום שאין לו עינים, ובין משום מחלה, אבל אם ראייתו קיימת, אלא שהיא מחסורייתא [חסרה, לקויה]לא פסול, לכן כתב רחמנא [כתבה התורה]: ״דק״, שעניינו כתם המפריע לראיה. ואי כתב רחמנא [ואם היתה כותבת התורה] גם ״דק״ — הייתי אומר שהוא פסול משום דמחסרן עיניו חסרות בראייתן], אבל אם ראייתו תקינה, אלא שיש בעינו מבלבליתא [תבלול, המבלבל ומערב את השחור והלבן שבעין], וכפי ששנינו בפרק הקודם (לז,א) — לא פסול, לכן כתב רחמנא [כתבה התורה]: ״תבלול״.
And had the Merciful One written only “man,” one might have thought that only total blindness disqualifies a priest, because he cannot see at all. But if his condition causes merely impaired vision, then he is not considered blemished. Therefore, the Merciful One wrote “cataract” to include conditions of impaired vision as well. And had the Merciful One written only that a priest with a cataract is disqualified, it might have been thought that such a priest is disqualified because his vision is impaired. But if his vision is not impaired but his eyes are mixed, i.e., the black and white parts of his eyes are mixed together, then he is not disqualified. Therefore, the Merciful One wrote “tevallul.”
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא תְּבַלּוּל מִשּׁוּם דִּמְבַלְבְּלָן אֲבָל מִשּׁוּם מְשַׁנְּיוּתָא לָא כְּתַב רַחֲמָנָא בְּעֵינוֹ.

And had the Merciful One written only tevallul,” one might say that this disqualifies a priest because his eyes are mixed. But the Torah does not disqualify a priest due to a deviation from normal appearance, e.g., especially large eyes, or eyes situated higher than normal. Therefore, the Merciful One wrote “in his eye.”
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אבל בשניותא – שמשונה מראה עיניו:
משונייתא – שמשונות במעמדן כגון למעלה או למטה או רואה חדר ועלייה כאחת.
ואי כתב רחמנא [ואם היתה כותבת התורה] גם ״תבלול״ — הייתי אומר שהוא פסול משום דמבלבלן [שהן מבולבלות], אבל משום משניותא [שינוי], שעיניו משונות במיקומן או בגודלן, או שונות זו מזו — לא פסול, לכן כתב רחמנא [כתבה התורה]: ״בעינו״.
And had the Merciful One written only tevallul,” one might say that this disqualifies a priest because his eyes are mixed. But the Torah does not disqualify a priest due to a deviation from normal appearance, e.g., especially large eyes, or eyes situated higher than normal. Therefore, the Merciful One wrote “in his eye.”
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אָמַר רָבָא הִלְכָּךְ כֹּל מֵחֲמַת כַּהְיוּתָא אָתְיָא מֵאִישׁ מַחְסוֹרַיְיתָא מִדַּק מְבַלְבְּלִיתָא מִתְּבַלּוּל מְשַׁנְּיוּתָא מִבְּעֵינוֹ.:

In summary, Rava says: Therefore, all blemishes of the eyes that disqualify a priest on account of dimness, i.e., blindness, are derived from the term “man.” All blemishes of the eyes that are related to vision impairment are derived from “cataract.” All blemishes that are related to parts of the eye being intermingled are derived from “tevallul.” Finally, the disqualification of deviations is derived from “in his eye.”
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כהיותא – שאינו רואה כלל:
כהיותא – דאינו רואה.
אתיא מאיש – דהני חורוור והמים הקבועין כהיותא נינהו ומפיק להו תנא דברייתא מאיש.
אמר רבא: הלכך [על כן], כל מום שהוא מחמת כהיותא [כהות, אובדן מאור העיניים]אתיא [בא, נלמד] מהריבוי של ״איש״, כל דבר שיש בו מחסורייתא [חסרון בכושר הראיה]מ״דק״, כל דבר שיש בו מבלבליתא [בלבול השחור והלבן שבעין] — נלמד מ״תבלול״, ואילו משניותא [שינוי שבעין]מ״בעינו״.
In summary, Rava says: Therefore, all blemishes of the eyes that disqualify a priest on account of dimness, i.e., blindness, are derived from the term “man.” All blemishes of the eyes that are related to vision impairment are derived from “cataract.” All blemishes that are related to parts of the eye being intermingled are derived from “tevallul.” Finally, the disqualification of deviations is derived from “in his eye.”
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) סָכֵי שֶׁמֶשׁ.: תָּנֵי רַב יוֹסֵף סָנֵי שֶׁמֶשׁ זַגְדְּיָין מַחְוֵי רַב הוּנָא חַד מִדִּידַן וְחַד מִדִּידְהוּ וְאִיקְּפַד רַב יְהוּדָה.

§ The mishna teaches that those unable to look at the sun [sakhei shemesh] are disqualified from performing the Temple service. Rav Yosef taught that this is a reference to those who hate the sun [sanei shemesh], i.e., they are incapable of opening their eyes in sunlight. The mishna further states that one whose eyes are different is disqualified from performing the Temple service. In order to illustrate this blemish, Rav Huna pointed with his finger while saying: The term: Different eyes, is referring to an individual wherein one of his eyes is like ours and one of his eyes is like theirs. And since Rav Huna was pointing at Rav Yehuda, who had abnormal eyes, Rav Yehuda took offense.
מיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
סכי שמש – תני רב יוסף היינו סני שמש שאינו יכול להסתכל בשמשו:
זגדים מחוי רב הונא חדא מדידן וחדא מדידהו – היינו שעינו אחת בריאה דומה לשלנו והאחרת דומה לאותן שעיניהם משונות:
ואיקפד רב יהודה – מפני שהוא היה כן. וגרם שכביא הצירי:
ערך זגדוס
זגדוסא(בכורות מד.) סכי שמש והזגדוס והצירן מחוי רב הונא חדא מדידן וחדא מדידה עינו אחת דומה לשלנו ועינו אחת דומה לאותן שעיניהן משונות ועוד פי׳ בבריתא שגבינו אחד שחור ואחד לבן מ״ט תנא כל זוגא דלא שוי להדדי זגדוס קרי ליה פי׳ זוג דוס זוג שנים דוס שנים כלו׳ הזוג של עינים או של גבינים בשני ענינים:
א. [אונגלייכעס פאאר.]
סכי שמש תני רב יוסף סני שמש – ששונא את השמש ואינו יכול לראות מקום שחמה זורחת שם.
חד מדידהו וחד מדידן – שיש לו עין אחת דומה לעין אלו היושבין נגדי ועין אחת שלי. רב יהודה היה יושב כנגדו והיו עיניו משונות.
מחוי רב הונא חד מדידהו – פירוש רב יהודה שהיה לפניו פי׳ בקונט׳ שהיו עיניו משונות ולא פירש במה היו משונות ור״ת מפרש דרב יהודה אריך בדורו הוה דאמר בפרק המפלת (נדה דף כד:) ורב הונא איניש גוצא הוה כדאי׳ במסכת תעניות פרקא דחסידים ומשום הכי לא היו עיניו נכרות קטנות כ״כ משל סתם בני אדם אבל משל רב יהודה היו נכרות שהיו גדולות הרבה ולכך הקפיד רב יהודה והיינו שינוי דעינו אחת גדולה ואחת קטנה ואע״ג דלא הוי מומא לענין אחולי עבודה עד שתהא גדולה כשל עגל או קטנה כשל אווז מכל מקום אין זה שוה בזרעו של אהרן.
בד״ה מחוי רב הונא חד מדידהו כו׳ לפניו פי׳ בקונט׳ שהיו עיניו משונות כו׳ ור״ת מפרש דר׳ יהודה ארוך כו׳ ורב הונא איניש גוצא הוה כדאיתא במס׳ תענית פירקא דחסידים ומש״ה לא היו עיניו ניכרות קטנות כ״כ משל סתם בני אדם אבל משל רב יהודה היו ניכרות שהיו גדולות כו׳ עד שתהא גדולה כשל עגל כו׳ של אהרן הס״ד ואח״כ מ״ה עיניו תרוטות כו׳ כמו כי תרוטה בסנהדרין גבי לבנה וצירנות כו׳ כיון דתנא קילתא כ״ש חמירתא וכענין זה קשה גבי דתני דומעות כו׳ כצ״ל ובנוסחת פ׳ היו בודקין שלפנינו גבי לבנה ל״ג כי תריטא אלא כי נפיא אבל בפרק העור והרוטב גרסינן ליה כי תריטא וכי נפיא ודו״ק:
ג שנינו במשנה: סכי שמש. תני [שנה] רב יוסף בהסבר דבר זה: סני [שונא] שמש, כלומר, מי שאינו מסוגל לפקוח את עיניו באור השמש. ועוד שנינו במשנה: זגדיין. כפירוש לכך היה מחוי [מחוה, מורה באצבעו] רב הונא: כמו מי שיש לו חד מדידן [עין אחת משלנו] שהיא עין רגילה, וחד מדידהו [ואחת משלהם], והצביע לעבר רב יהודה. ואיקפד [והקפיד] על כך רב יהודה, שהצביע לעברו, שהיו לו עיניים משונות משל אחרים.
§ The mishna teaches that those unable to look at the sun [sakhei shemesh] are disqualified from performing the Temple service. Rav Yosef taught that this is a reference to those who hate the sun [sanei shemesh], i.e., they are incapable of opening their eyes in sunlight. The mishna further states that one whose eyes are different is disqualified from performing the Temple service. In order to illustrate this blemish, Rav Huna pointed with his finger while saying: The term: Different eyes, is referring to an individual wherein one of his eyes is like ours and one of his eyes is like theirs. And since Rav Huna was pointing at Rav Yehuda, who had abnormal eyes, Rav Yehuda took offense.
מיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) מֵיתִיבִי שָׁכְבָנָא אשֶׁגְּבִינָיו שׁוֹכְבִים זַגְדּוֹם אֶחָד שָׁחוֹר וְאֶחָד לָבָן תַּנָּא כֹּל זוּגָא דְּלָא שָׁוֵי לַהֲדָדֵי זַגְדּוֹם קָרֵי לֵיהּ.

The Gemara raises an objection from a baraita to Rav Huna’s interpretation of one whose eyes are different: When the Sages taught that a shekhavna is disqualified from performing the Temple service, they were referring to one whose eyebrows lie flat [shokhvim] and cover his eyes. When they taught that one whose eyes are different [zagdum] is disqualified, they were referring to a case where one of his eyebrows is black and one is white. The Gemara responds: With regard to any pair of limbs that are not identical to one another, the tanna of this baraita calls them different.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שכבנא – שגביניו ארוכין ושוכבין על עיניו.
מיתיבי [מקשים] על פירושו של רב הונא ל״זגדיין״, ממה ששנינו בברייתא: שכבנא ששנו חכמים שהוא פסול — הריהו זה שגביניו (גבות עיניו) שוכבים על עיניו. זגדום, כלומר, זגדיין — שאחד מגביניו שחור ואחד לבן! ומשיבים: התנא, כל זוגא דלא שוי להדדי [כל זוג איברים שאינם שווים זה לזה] ״זגדום״ קרי ליה [קורא לו].
The Gemara raises an objection from a baraita to Rav Huna’s interpretation of one whose eyes are different: When the Sages taught that a shekhavna is disqualified from performing the Temple service, they were referring to one whose eyebrows lie flat [shokhvim] and cover his eyes. When they taught that one whose eyes are different [zagdum] is disqualified, they were referring to a case where one of his eyebrows is black and one is white. The Gemara responds: With regard to any pair of limbs that are not identical to one another, the tanna of this baraita calls them different.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) הַצַּיְרָן בעֵינָיו תְּרוּטוֹת וְצִירָנִיּוֹת דּוֹמְעוֹת דּוֹלְפוֹת טוֹרְדוֹת.

§ The mishna teaches that one whose eyes tear constantly is disqualified from performing the Temple service. The Gemara cites a baraita that defines such an individual: His eyes, i.e., his eyelids, droop and can open only partially, or his eyes are round; his eyes tear, or tears stream from his eyes, or tears flow intensely from them.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
טרוטות – עגולות:
צירניות – שעגול אותו מקום שהעין מונח בו:
דולפות – יותר מדומעות:
טורדות – שדולפות בלא הפסק. ואיכא דאמרי טורדות שאין יכול לעצום עיניו אלא בטורח גדול למ״ה. זיוור דמזוורן עיניה. מטמרין עיניו:
ערך דלף
דלףא(יומא כח:) שברירי דשמשא קשי משמשא וסימן דילפא.(כתובות ס) הוו לה בני דולפני פי׳ בנים שעיניהן דולפות דמעות תמיד (בכורות מד.) דולפנות דמעות וטורדות פירוש דולפות דמע יותר מדמעות:
א. [אויגען טרערן.]
תרוטות – עגולות.
וצירניות – עגולות יותר מתרוטות.
דומעות – מעט.
דולפות – יותר מדומעות.
טורדות – יותר מדולפות כמו (משלי כז) דלף טורד.
עיניו תרוטות – פי׳ בקונטרס עגולות כמו כי תרוטה בסנהדרין (דף קז) גבי לבנה וצירניות פירש בקונט׳ עגולות יותר מתרוטות ותימה כיון דתנא קילתא כ״ש חמירתא וכענין זה קשה גבי דתנא דומעות דולפות וטורדות דולפות יותר מדומעות וטורדות יותר מדולפות ושמא איצטריך למיתני כולהו לאשמועינן דלא מיפסלי משום מומא אלא משום דאין שוה בזרעו של אהרן.
ועוד שנינו במשנה: הצירן. ובענין זה מביאים מה ששנינו בברייתא: עיניו תרוטות, שעפעפיו פתוחים מעט, וצירניות, עגולות לגמרי, וכן מי שעיניו דומעות, או דולפות, או טורדות.
§ The mishna teaches that one whose eyes tear constantly is disqualified from performing the Temple service. The Gemara cites a baraita that defines such an individual: His eyes, i.e., his eyelids, droop and can open only partially, or his eyes are round; his eyes tear, or tears stream from his eyes, or tears flow intensely from them.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) תַּנָּא הַזִּדֵּיר וְהַלּוּפְיָן וְהַתָּמִיר זִוֵּיר דִּמְזַוַּר עֵינֵיהּ לוּפְיָן דִּנְפִישִׁין זִיפֵיהּ תָּמִיר שֶׁתַּמּוּ זִיפִין וְהָנֵי גַּבֵּי מוּמִין תָּנוּ לְהוּ וְהָתְנַן שֶׁנָּשְׁרוּ רִיסֵי עֵינָיו פָּסוּל מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן לָא קַשְׁיָא הָא דְּאִשְׁתְּיוּר גַּרְדּוּמֵי הָא דְּלָא אִישְׁתְּיוּר גַּרְדּוּמֵי.:

The Sages taught in a baraita: The zadir, and the lupin, and the tamir are disqualified from performing the Temple service. Zadir is a reference to one whose eyes are strange. Lupin is a reference to one with an abundance of eyelashes. Tamir is a reference to one whose eyelashes are depleted. The Gemara asks: And does the tanna teach these cases together with full-fledged blemishes? But didn’t we learn in the mishna: One whose eyelashes have fallen out is disqualified from performing the Temple service due to the appearance of a blemish? Clearly, this is not considered an actual blemish. The Gemara answers that it is not difficult. This mishna is referring to a case where the roots of his eyelashes remain, whereas that baraita is referring to a case where the roots do not remain.
מיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לופין – דנפיש זיפי שריסי עיניו גדולות:
והתימין שתמו זיפין – דלית ביה ריסי עינים כלל:
לא קשיא – הני דמוסיף תנא ברא הא דאישתייר גרדומי כלומר אע״ג דנשתייר עיקרו פוסל:
והא – דמתניתין דלא אישתיור מגרדומי כלל:
ערך זוור
זוורא(בכורות מד.) זגדוס זיוור דמזוורין עיניה פי׳ מנומרין עיניו:
ערך זיף
זיףב(בכורות מד.) לופין דנפישי זיפיה עיין ערך לפן:
ערך זריד
זרידג((בכורות מד.) תנא הזריד והלופין והתמיר זויר דמזור עיניה בעל הערוך גריס זיזור בערך לפן:)
ערך רס
רסד(בכורות מד.) ושנשרו ריסי עיניו פסול מפני מראית העין (בכורות לח.) ריס של עין שניקב. ס״א חריץ של עין שניקב פי׳ בגמ׳ תורא ברא בעיניה והיינו עור של העין (קידושין לא) אמר לו מבין ריסי עיניך אתה ניכר שבן אלמנה אתה (נגעים פרק ח) בשתי ריסי עיניו אע״פ שמדביקין זה לזה טהור (בבא בתרא כג) עד שנשרו ריסי עיניו (א״ב תרגום ושבו העבים אחר הגשם ריסי עינך יהון זלגין דמעין כעננין):
ערך תמן
תמןה(בכורות מד.) תנא הזייור והליפן והתימן שתמו זיפיו פי׳ דלית ליה ריסי עינים כלל (א״ב בנוסח׳ כתוב והתימר):
א. [געפינטלטע אויגען.]
ב. [אויגין ליד.]
ג. [שיקילדיג.]
ד. [אויגען ברוינער.]
ה. [אהנע ברעממע.]
תנא אף הזריין ולופיין והתומיין – הוי מום דמזורדן עיניו.
והא גבי מומין תני להו – להאי תומיין מי הוי מום והא לא פסיל ליה מתני׳ אלא משום מראית העין.
אישתייר גרדומי – שרשין לא הוי מום אלא משום מראית העין.
גמרא דמזור עיניה כו׳ בערוך בערך זוור פירש מנומרין עיניו:
[שם] דנפישין זיפיה בערך לף שריסי עיניו גדולות:
[שם] שתמוזיפין בערך תמי דלית ליה ריסי עינים כלל עכ״ל ע״ש:
שם והני גבי מומין תנו כו׳ (באמצע) [באצבע] קטנה ואח״כ פסקא הצימום והצומע כו׳ ואשתכח גדיא חזיזא אמר כו׳ כצ״ל:
בפרש״י בד״ה וקיימי כסדרן כלומר והינון עומדת כו׳ ובד״ה איש עור מריבויא דאיש הס״ד ובד״ה אתיא מאיש דהני חורוור כו׳ כהיות׳ נינהו כו׳ ובד״ה חזיזא אזניו ארוכות כו׳ כצ״ל:
תנא [שנה החכם] בברייתא מומים נוספים שבעין: הזדיר והלופין והתמיר. ומבארים: זויר (זדיר) — הוא דמזור עיניה [שמוזרות עיניו], לופיןדנפישין זיפיה [שמרובים זיפיו, ריסי עיניו], תמירשתמו [שאין לו] זיפין. ושואלים: והני [ואלה] שאין לו ריסים, גבי מומין תנו להו [אצל המומים הוא שונה אותם]? והתנן [והרי שנינו במשנה]: מי שנשרו ריסי עיניו פסול מפני מראית העין, אבל אין זה מום! ומשיבים: לא קשיא [אינו קשה], הא דאשתיור גרדומי [זה שנשארו גדמים, שורשי הריסים בעפעף] — הרי זה פסול רק מפני מראית עין, הא דלא אישתיור גרדומי [זה שלא נשתיירו אפילו גדמים], הריהו נחשב למום.
The Sages taught in a baraita: The zadir, and the lupin, and the tamir are disqualified from performing the Temple service. Zadir is a reference to one whose eyes are strange. Lupin is a reference to one with an abundance of eyelashes. Tamir is a reference to one whose eyelashes are depleted. The Gemara asks: And does the tanna teach these cases together with full-fledged blemishes? But didn’t we learn in the mishna: One whose eyelashes have fallen out is disqualified from performing the Temple service due to the appearance of a blemish? Clearly, this is not considered an actual blemish. The Gemara answers that it is not difficult. This mishna is referring to a case where the roots of his eyelashes remain, whereas that baraita is referring to a case where the roots do not remain.
מיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) מַתְנִי׳: געֵינָיו גְּדוֹלוֹת כְּשֶׁל עֵגֶל אוֹ קְטַנּוֹת כְּשֶׁל אֲוָּוז דגּוּפוֹ גָּדוֹל מֵאֵבָרָיו אוֹ קָטָן מֵאֵבָרָיו החוֹטְמוֹ גָּדוֹל מֵאֵבָרָיו אוֹ קָטָן מֵאֵיבָרָיו הַצִומֵּם וְהַצִּומֵּעַ אֵיזֶהוּ צִומֵּעַ כֹּל ושֶׁאׇזְנָיו קְטַנּוֹת וְהַצִּומֵּם כֹּל שֶׁאׇזְנָיו דּוֹמוֹת לִסְפוֹג זשְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה עוֹדֶפֶת עַל הַתַּחְתּוֹנָה הַתַּחְתּוֹנָה עוֹדֶפֶת עַל הָעֶלְיוֹנָה הֲרֵי זֶה מוּם חוְשֶׁנָּשְׁרוּ שִׁינָּיו פָּסוּל מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן.:

MISHNA: The mishna lists additional blemishes that disqualify a priest from performing the Temple service: If a priest’s eyes are large like those of a calf or small like those of a goose; if his body is disproportionately large relative to his limbs or disproportionately small relative to his limbs; if his nose is disproportionately large relative to his limbs or disproportionately small relative to his limbs, he is disqualified. And the tzomem and the tzome’a are also disqualified. What is a tzome’a? It is anyone whose ears are small. And what is the tzomem? It is anyone whose ears are similar to a sponge. If his upper lip protrudes beyond the lower lip or his lower lip protrudes beyond the upper lip, that is a blemish. And one whose teeth fell out is disqualified due to the appearance of a blemish.
קישוריםעין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך צמח
צמחא(בכורות מד.) הצימח והצימם איזהו הצומח שאזניו קטנות צימם שאזניו דומות לספוג פי׳ גדולות מקובצות ביחד תנא אף הצימע מאן בעי צימע ואשתכח גדיא חזיזא פירוש שאזניו תלויות לו למטה:
א. [קליינע עורען.]
מתני׳ מאבריו – כגון ידיו ורגליו ושוקיו.
צימם צימע – במתני׳ מפרש לה.
לספוג – שכווצות וסתומות.
ד משנה ועוד מומים המיוחדים לאדם, ופוסלים את הכהן לעבודה: היו עיניו של הכהן גדולות כשל עגל או קטנות כשל אווז. היה גופו גדול מאבריו, כלומר, ביחס לידיו ורגליו, או שהיה גופו קטן מאבריו לפי היחס הרגיל, וכן אם היה חוטמו גדול הרבה מאבריו האחרים באופן יחסי, או קטן מאיבריו. הצומם והצומע. איזהו צומע? כל שאזניו קטנות, והצומםכל שאזניו דומות לספוג. היתה שפתו העליונה עודפת על התחתונה, או התחתונה עודפת על העליונההרי זה מום. ומי שנשרו שיניופסול, אבל לא משום שהוא מום, אלא רק מפני מראית העין.
MISHNA: The mishna lists additional blemishes that disqualify a priest from performing the Temple service: If a priest’s eyes are large like those of a calf or small like those of a goose; if his body is disproportionately large relative to his limbs or disproportionately small relative to his limbs; if his nose is disproportionately large relative to his limbs or disproportionately small relative to his limbs, he is disqualified. And the tzomem and the tzome’a are also disqualified. What is a tzome’a? It is anyone whose ears are small. And what is the tzomem? It is anyone whose ears are similar to a sponge. If his upper lip protrudes beyond the lower lip or his lower lip protrudes beyond the upper lip, that is a blemish. And one whose teeth fell out is disqualified due to the appearance of a blemish.
קישוריםעין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) גְּמָ׳: אָמַר רַב מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עֶשֶׂר אַמּוֹת הָיָה שֶׁנֶּאֱמַר {שמות מ׳:י״ט} וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן מִי פְּרָשׂוֹ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ פְּרָשׂוֹ וּכְתִיב {שמות כ״ו:ט״ז} עֶשֶׂר אַמּוֹת אוֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ.

GEMARA: Rav says: Moses, our teacher, was ten ammot tall, as it is stated: “And he spread the tent over the Tabernacle” (Exodus 40:19). Who spread the tent over the Tabernacle? Moses, our teacher, spread it, and it is written with regard to the height of the Tabernacle: “Ten ammot shall be the length of a board” (Exodus 26:16). Moses must have been at least as tall as the Tabernacle itself for him to have spread the tent over it.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ עשר אמות – קס״ד באמה שלו.
ה גמרא שנינו במשנה: היה גופו גדול מאבריו או קטן מאבריו. ובענין זה מסופר, אמר רב: משה רבינו עשר אמות היה גובהו, ומנין? שנאמר: ״ויפרש את האהל על המשכן״ (שמות מ, יט), מי פרשומשה רבינו פרשו. וכתיב כן נאמר] ביחס לגובה המשכן: ״עשר אמות אורך הקרש״ (שמות כו, טז), ורק אם היה משה גבוה כגובה המשכן לפחות, יכול היה לפרוש את האהל על הקרשים.
GEMARA: Rav says: Moses, our teacher, was ten ammot tall, as it is stated: “And he spread the tent over the Tabernacle” (Exodus 40:19). Who spread the tent over the Tabernacle? Moses, our teacher, spread it, and it is written with regard to the height of the Tabernacle: “Ten ammot shall be the length of a board” (Exodus 26:16). Moses must have been at least as tall as the Tabernacle itself for him to have spread the tent over it.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) אֲמַר לֵיהּ רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא לְרַב אִם כֵּן עֲשִׂיתוֹ לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ בַּעַל מוּם דִּתְנַן גּוּפוֹ גָּדוֹל מֵאֵבָרָיו אוֹ קָטָן מֵאֵבָרָיו אֲמַר לֵיהּ שִׁימִי בְּאַמָּה שֶׁל קרש קאמר.:

Rav Shimi bar Ḥiyya said to Rav: If so, you have rendered Moses, our teacher, a blemished person, as we learned in the mishna: If one’s body is disproportionately large relative to his limbs or disproportionately small relative to his limbs, then he is blemished. A typical person is no more than three arm-lengths [ammot] tall, and yet Moses was apparently ten times taller than the length of his own arm. Rav said to him: Shimi, when I said that Moses was ten ammot tall, I said so in reference to the cubit [amma] of a board used in the building of the Tabernacle. The limbs of Moses were proportional to the rest of his body, but he was indeed ten cubits tall.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שימי באמה של קודש קאמינא – דהוה משה רבנו י׳ אמות באמותיו שלו לא היה אלא ג׳ אמות שלו כדרך כל אדם שגבוה ג׳ אמות שלו:
בעל מום – דגופו גדול מזרועותיו דהא כל אדם אין גופו אלא שלש אמות באמתו.
באמה של קרש קאמינא – דהיינו עשר אמה באמה של קרשים דאורך הקרשים לא נמדד באמתו של משה. והא דאמרן בפירקא דלעיל (דף מ.) אחת יתירה על של משה חצי אצבע לאו בשל משה ממש קאמר דודאי של משה היתה יתירה מאד על אותה של קדש שתיקן משה.
אמר ליה [לו] רב שימי בר חייא לרב: אם כן עשיתו למשה רבינו בעל מום, דתנן הרי שנינו] במשנתנו לגבי מומים הפוסלים בכהן: גופו גדול מאבריו או קטן מאבריו. והרי אורך גופו של אדם רגיל אינו ארוך אלא כשלוש אמות שלו, ואילו משה היה גבוה עשר אמות! והבין רב שימי כי כוונת רב היתה שקומתו של משה היתה כעשר אמות של משה עצמו, ונמצא שגופו גדול הרבה מאיבריו. אמר ליה [לו] רב: שימי, לא באורך האמה של משה עצמו מדובר, אלא באמה של קרש קאמר [הוא אומר], שהשתמשו בה לבניית המשכן, שהיה משה בגובה עשר אמות של אדם רגיל, כגובה המשכן. ואמתו היתה גדולה בהתאם לגודל גופו.
Rav Shimi bar Ḥiyya said to Rav: If so, you have rendered Moses, our teacher, a blemished person, as we learned in the mishna: If one’s body is disproportionately large relative to his limbs or disproportionately small relative to his limbs, then he is blemished. A typical person is no more than three arm-lengths [ammot] tall, and yet Moses was apparently ten times taller than the length of his own arm. Rav said to him: Shimi, when I said that Moses was ten ammot tall, I said so in reference to the cubit [amma] of a board used in the building of the Tabernacle. The limbs of Moses were proportional to the rest of his body, but he was indeed ten cubits tall.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) חוֹטְמוֹ גָּדוֹל כּוּ׳.: תָּנָא כְּאֶצְבַּע קְטַנָּה.:

The mishna taught that if one’s nose is disproportionately large relative to his limbs or disproportionately small relative to his limbs, he is blemished. The Sages taught in a baraita: The measure of disproportion is the size of one’s small finger.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תנא עד כעובי אצבע קטנה – הא קטן או גדול הוי מום:
דומות לספוג מקובצות ביחד:
כאצבע קטנה – אם חוטמו גדול לפי שאר אברין יותר מדאי כשיעור רוחב אצבע קטנה הוי מום היכי משערינן ליה מודדין חוטמו לחוטם בני אדם הארוכין בגופן כמוהו.
ועוד שנינו ברשימת המומים שבמשנה: חוטמו גדול מאבריו או קטן מאבריו. תנא [שנה החכם] בברייתא: שיעור זה הוא כאצבע קטנה.
The mishna taught that if one’s nose is disproportionately large relative to his limbs or disproportionately small relative to his limbs, he is blemished. The Sages taught in a baraita: The measure of disproportion is the size of one’s small finger.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) הצימם והצימע.: תָּנָא אַף הַצִּימֵּחַ לָא הֲווֹ יָדְעִי רַבָּנַן מַאי צִימֵּחַ שְׁמַעוּ לְהָהוּא טַיָּיעָא דַּהֲוָה קָאָמַר מַאן דְּבָעֵי צִימֵּחַ וְאִישְׁתְּכַח גַּדְיָא חֲזִיזָא.

§ The mishna also taught that the tzomem and the tzome’a are blemished. The Sages taught in a baraita: The tzime’aḥ is also disqualified from performing the Temple service. The Sages did not know what a tzime’aḥ is. They heard a certain Arab who was saying: Who wants a tzime’aḥ, and it was found to be a long-eared goat.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גדיא חזיזא – שאזניו תלויות לו למטה:
חזיזא – אזניו ארוכות מאד עד שתכופות למטה.
ו שנינו ברשימת המומים שבמשנה: הצימם והצימע. תנא [שנה החכם] בברייתא: אף הצימח פסול. מסופר, לא הוו ידעי רבנן מאי ״צימח״ [לא היו יודעים חכמים מהו ״צימח״], שמעו לההוא טייעא דהוה קאמר [שמעו ערבי אחד שהיה אומר]: מאן דבעי [מי הוא זה שרוצה] צימח, ואישתכח גדיא חזיזא [ונמצא גדי שאזניו ארוכות מאד]. ואם כן, הכוונה היא לכהן שאזניו ארוכות ונופלות. מתוך שהובא דינם של הצימח הצימע והצומם באדם, דנים במומים אלה כשהם בבהמה.
§ The mishna also taught that the tzomem and the tzome’a are blemished. The Sages taught in a baraita: The tzime’aḥ is also disqualified from performing the Temple service. The Sages did not know what a tzime’aḥ is. They heard a certain Arab who was saying: Who wants a tzime’aḥ, and it was found to be a long-eared goat.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) אָמַר רַב חִסְדָּא עֵז שֶׁאֵין לָהּ קַרְנַיִם וְרָחֵל שֶׁיֵּשׁ לָהּ קַרְנַיִם כְּשֵׁרִים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ.

The Gemara discusses the halakha of a tzomem, tzome’a, and tzime’aḥ with regard to animals. Rav Ḥisda says: A female goat that has no horns and a female lamb that has horns are fit for sacrificing upon the altar, i.e., they are not considered blemished, despite the fact that they differ from regular female goats and female lambs.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וכך אמר רב חסדא: עז שאין לה קרנים כלל, ורחל (כבשה) שיש לה קרניםכשרים לגבי מזבח, אף על פי שהם שונים משאר עזים ורחלים.
The Gemara discusses the halakha of a tzomem, tzome’a, and tzime’aḥ with regard to animals. Rav Ḥisda says: A female goat that has no horns and a female lamb that has horns are fit for sacrificing upon the altar, i.e., they are not considered blemished, despite the fact that they differ from regular female goats and female lambs.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) תַּנְיָא נָמֵי הָכִי יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵן כְּמוּמִין וְאֵינָן כְּמוּמִין וְשׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶם בְּמִקְדָּשׁ אֲבָל לֹא בַּמְּדִינָה וְאֵלּוּ הֵן עֵז שֶׁאֵין לוֹ קַרְנַיִם וְרָחֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַרְנַיִם וְהַצִּימֵּחַ וְהַצִּימֵּם והצומע.

The Gemara notes that this is also taught in a baraita: There are matters that appear like blemishes but they are not truly like blemishes, and one may therefore slaughter sacrificial animals on account of them in the Temple, i.e., they are fit for sacrifice despite these blemishes; but if they are firstborn animals, they are not permitted for slaughter in the rest of the country on account of these blemishes, as the unique physical characteristics of these animals are not true blemishes. And these are the blemishes: A female goat that has no horns, and a female lamb that has horns, and the tzime’aḥ, and the tzomem, and the tzome’a.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
במקדש – דלא הוי מום.
והצמח והצימם והצמע – ומתני׳ דחשיב להו (באדם מומין) קאמר לפי שאינו שוה בזרעו של אהרן.
ומעירים, תניא נמי הכי [שנויה ברייתא גם כן כך]: יש דברים שהן נראים כמומין, ואולם באמת אינן כמומין, ולכן שוחטין עליהם במקדש, כלומר, מקריבים בהמה למרות שיש בה פגם זה, אבל לא הותר לשחוט את הבהמה במדינה בגללם, גם מפני שבאמת אין זה מום. ואלו הן: עז שאין לו (לה) קרנים, ורחל שיש לו (לה) קרנים, וכן הצימח והצימם והצימע. שאין הם נחשבים מומים אלא באדם, כפי ששנינו במשנתנו, אבל לא בבהמה.
The Gemara notes that this is also taught in a baraita: There are matters that appear like blemishes but they are not truly like blemishes, and one may therefore slaughter sacrificial animals on account of them in the Temple, i.e., they are fit for sacrifice despite these blemishes; but if they are firstborn animals, they are not permitted for slaughter in the rest of the country on account of these blemishes, as the unique physical characteristics of these animals are not true blemishes. And these are the blemishes: A female goat that has no horns, and a female lamb that has horns, and the tzime’aḥ, and the tzomem, and the tzome’a.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר אַמֵּימָר טנִטְּלוּ קַרְנוֹתָן וְזַכְרוּתָן עִמָּהֶן פְּסוּלָה וְאֵין פּוֹדִין עֲלֵיהֶם נִטְּלוּ טְלָפַיִים וְזַכְרוּתָם עִמָּהֶן פְּסוּלִין וְנִפְדִּין עֲלֵיהֶם.

With regard to the horns of an animal, Rav Ḥisda says that Ameimar says: If the horns of an animal were removed, and their bones, i.e., the bones inside the horns, were removed with them, the animal is unfit for sacrifice. But even so, one may not redeem the animal on account of such blemishes, as they are not full-fledged blemishes. But if the hooves were removed, and their bones, i.e., the portion of the leg to which the hooves are attached, were removed with them, they are unfit for sacrifice and they are even redeemed on account of such blemishes, as they are full-fledged blemishes.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וזכרותו עמהם – העצם שבפנים פסולה להקרבה:
זכרותן – היינו עצם התחוב בתוך הקרניים: זכרות הטלפים היינו עצם שבתוך הטלפים דזו היא כף הרגל.
ואין נפדין עליהם – אם בהמת שאר קדשים שאינה בכור אינה נפדית בכך דלא הוי מום גמור אלא לאיפסולי.
ז ועוד בענין קרניים, אמר רב חסדא אמר אמימר: אם נטלו קרנותן של בהמות, וזכרותן (מעין עצם שבתוך הקרן) עמהן — הרי זו פסולה להקרבה, ואולם אין פודין עליהם את הקדשים, שאין זה מום גמור. אבל אם נטלו טלפיים, החלק הקרני שבקצות רגליהם, הפרסה, וזכרותם (חלק הרגל שהטלפיים מחוברות אליו) עמהן, עם הטלפיים — פסולין להקרבה וגם נפדין עליהם, מפני שהוא מום גמור.
With regard to the horns of an animal, Rav Ḥisda says that Ameimar says: If the horns of an animal were removed, and their bones, i.e., the bones inside the horns, were removed with them, the animal is unfit for sacrifice. But even so, one may not redeem the animal on account of such blemishes, as they are not full-fledged blemishes. But if the hooves were removed, and their bones, i.e., the portion of the leg to which the hooves are attached, were removed with them, they are unfit for sacrifice and they are even redeemed on account of such blemishes, as they are full-fledged blemishes.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) מֵיתִיבִי נִטְּלוּ קַרְנַיִין וּטְלָפַיִין וְזַכְרוּתָן עִמָּהֶן פְּסוּלִין וְנִפְדִּין עֲלֵיהֶן לָא קַשְׁיָא הָא דְּאִיתְעֲקוּר אִיתְעֲקוֹרֵי יהָא דְּאִיגּוּם אִיגּוֹמֵי.

Rav Ḥisda stated that the removal of a horn and its bone is not considered a full-fledged blemish that enables the animal to be redeemed. The Gemara raises an objection from a baraita: If the horns or the hooves of an animal were removed, and their respective bones were removed with them, they are unfit and they are redeemed on account of them. The Gemara explains that it is not difficult. This baraita is referring to a case where the bone was entirely uprooted, which is a full-fledged blemish on account of which the animal may be redeemed. That statement of Rav Ḥisda is referring to a case where the bones were cut but were not uprooted entirely.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הא דאיגום איגומי – דנשתייר מקצת מזכרותן אין נפדית עליהן:
ונפדית עליהן – וקשיא לרב חסדא דאמר אין נפדין.
ברייתא דקתני בדעקור איעקורי – קרנים ושרשי הזכרות ונראית גומא בראש.
רב חסדא דאיגום איגומי – נחתכין מלמעלה ושרשיו נשארו.
על מה שאמר רב חסדא שאם ניטלו הקרניים עם זכרותם אין זה מום גמור כדי לפדות בגללו את הקדשים, מיתיבי [מקשים] ממה ששנינו בברייתא: נטלו קרניין וטלפיין וזכרותן עמהןפסולין ונפדין עליהן! ומשיבים: לא קשיא [אין זה קשה], הא דאיתעקור איתעקורי [זה שנעקרו לגמרי] זכרותם של הקרניים — הרי זה מום גמור, ונפדים על כך. הא דאיגום איגומי [זה שנגממו, נחתכו] זכרותם, אבל לא נעקרו לגמרי — פסולים, אבל אין נפדים על כך.
Rav Ḥisda stated that the removal of a horn and its bone is not considered a full-fledged blemish that enables the animal to be redeemed. The Gemara raises an objection from a baraita: If the horns or the hooves of an animal were removed, and their respective bones were removed with them, they are unfit and they are redeemed on account of them. The Gemara explains that it is not difficult. This baraita is referring to a case where the bone was entirely uprooted, which is a full-fledged blemish on account of which the animal may be redeemed. That statement of Rav Ḥisda is referring to a case where the bones were cut but were not uprooted entirely.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(23) וּדְאִיגּוּם אִיגּוֹמֵי פָּסוּל וּרְמִינְהוּ פָּרָה כשֶׁקַּרְנֶיהָ וּטְלָפֶיהָ שְׁחוֹרִים יָגוֹד תַּרְגְּמַהּ זְעֵירִי מֵעִילָּוֵי זַכְרוּת.:

The Gemara asks: But in a case where the bones of the animal were cut, is the animal even rendered unfit? And the Gemara raises a contradiction from a mishna (Para 2:2): With regard to a red heifer whose horns and hooves are black, the halakha is that one should cut away the black parts so that the heifer remains entirely red. Evidently, cutting away the horns of the heifer does not inflict a blemish upon it. Ze’eiri interpreted the mishna as referring to cutting the horn specifically from above the bone inside it. In such a case, the heifer is not disqualified. Cutting the bone itself does disqualify the animal.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פרה אדומה שקרניה שחורות בראשו יגור במגרה אותו שחור ותהיה כשרה קסבר אף על גב דחתך מזכרותן:
לא תרגמא זעירי מעילוי דכרותיהו חתך ולא איפסלה:
ודאיגום איגומי – מי שייך בה אפילו פסלות.
פרה – אדומה.
יגוד – יחתוך כמו (דניאל ד) גודו אילנא.
תרגמה זעירי – האי [דקתני] יחתוך מעילווי זכרותייהו שיש בחודו של קרן כשתים ושלש אצבעות שאין זכרות מגיע שם ואם השחרות אין מגיע עד מקום הזכרות יחתוך אבל יותר מכאן פסולה.
ושואלים: ודאיגום איגומי במקרה שרק נגממו] זכרותם של קרניים, האם פסול הוא? ורמינהו [ומשליכים על כך] קושיה ממה ששנינו: פרה אדומה שקרניה וטלפיה שחורים — הרי זה יגוד [יחתוך אותן], ותישאר כולה אדומה. משמע שאפשר לחתוך את הקרניים, ואין זה נחשב מום! תרגמה [תרגם, הסביר אותה] זעירי משנה זו: מדובר שם שחותך את הקרניים מעילוי [מעל] הזכרות, שהרי אין הזכרות מגיעה עד קצה הקרן ממש. אבל אם נחתך מן הזכרות עצמה — הרי זה פוסל.
The Gemara asks: But in a case where the bones of the animal were cut, is the animal even rendered unfit? And the Gemara raises a contradiction from a mishna (Para 2:2): With regard to a red heifer whose horns and hooves are black, the halakha is that one should cut away the black parts so that the heifer remains entirely red. Evidently, cutting away the horns of the heifer does not inflict a blemish upon it. Ze’eiri interpreted the mishna as referring to cutting the horn specifically from above the bone inside it. In such a case, the heifer is not disqualified. Cutting the bone itself does disqualify the animal.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

בכורות מד. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים בכורות מד., עין משפט נר מצוה בכורות מד. – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מיוחס לר׳ גרשום בכורות מד., הערוך על סדר הש"ס בכורות מד., רש"י בכורות מד., תוספות בכורות מד., מהרש"א חידושי הלכות בכורות מד., פירוש הרב שטיינזלץ בכורות מד.

Bekhorot 44a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Bekhorot 44a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Bekhorot 44a, Attributed to R. Gershom Bekhorot 44a, Collected from HeArukh Bekhorot 44a, Rashi Bekhorot 44a, Tosafot Bekhorot 44a, Maharsha Chidushei Halakhot Bekhorot 44a, Steinsaltz Commentary Bekhorot 44a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144