×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) שָׁלוֹם עָלֶיךָ נִיכָּר שֶׁהוּא יָשֵׁן חוֹבְטוֹ בְּמַקְלוֹ וּרְשׁוּת הָיְתָה לוֹ לִשְׂרוֹף אֶת כְּסוּתוֹ וְהֵם אוֹמְרִים מָה קוֹל בָּעֲזָרָה קוֹל בֶּן לֵוִי לוֹקֶה וּבְגָדָיו נִשְׂרָפִין שֶׁיָּשַׁן לוֹ עַל מִשְׁמָר ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר פַּעַם אַחַת מָצְאוּ אֶת אֲחִי אִמִּי יָשֵׁן וְשָׂרְפוּ אֶת כְּסוּתוֹ.
Peace be upon you. If he would not reply, it was evident that he was sleeping. The man of the Temple Mount would therefore strike him with his staff, and he even had license to burn the watchman’s garment, in order to discipline him. And those overhearing the watchman being rebuked would say to one another: What is that sound in the Temple courtyard? It is the sound of a Levite being flogged and having his clothing burned, as he was caught sleeping during his watch. Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: Once, the supervisors found my mother’s brother sleeping on his watch, and they burned his garment.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והן אומרים – השומרים אחרים:
מה קול בעזרה ואומרין זה לזה ודאי קול בן לוי לוקה כו׳ – משנה זו של מדות הוא:
ורשות היה לו לשרוף את כסותו והם אומרים מה קול בעזרה אומרים זה לזה בן לוי לוקה – ובשביל כך הוא צועק ונשמע קולו בכאן.
מימך תותיה. לכפול תחתיו כמו מוך שקי׳ וגני [תענית ו:]:
באותן שאין בהם כלאים. מצנפת וכתונת:
״שלום עליך״! ניכר בו בשומר שהוא ישן, ואינו שומר כראוי — עומד איש הר הבית וחובטו במקלו כעונש על כך. ואף רשות היתה לו, לאיש הר הבית להעניש את השומר הישן, ולשרוף את כסותו. והם, השומעים את קולו של השומר הנענש, אומרים האחד לחבירו: מה טיבו של קול זה הנשמע בעזרה? וחבירו משיב לו: הרי זה הקול של בן לוי הלוקה ובגדיו נשרפין משום שישן לו על משמר. ר׳ אליעזר בן יעקב אומר: פעם אחת מצאו את אחי אמי שהיה מן השומרים ישן על משמרתו, ושרפו את כסותו.
Peace be upon you. If he would not reply, it was evident that he was sleeping. The man of the Temple Mount would therefore strike him with his staff, and he even had license to burn the watchman’s garment, in order to discipline him. And those overhearing the watchman being rebuked would say to one another: What is that sound in the Temple courtyard? It is the sound of a Levite being flogged and having his clothing burned, as he was caught sleeping during his watch. Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: Once, the supervisors found my mother’s brother sleeping on his watch, and they burned his garment.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) א״ראָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא כִּי מָטֵי רַבִּי יוֹחָנָן בְּהָא מַתְנִיתָא אָמַר הָכִי אַשְׁרֵיהֶם לָרִאשׁוֹנִים שֶׁאֲפִילּוּ עַל אוֹנֶס שֵׁינָה עוֹשִׂין דִּין שֶׁלֹּא עַל אוֹנֶס שֵׁינָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

Rabbi Ḥiyya bar Abba says: When Rabbi Yoḥanan would reach this mishna in his studies, he would say this: The early generations were praiseworthy, as they meted out judgment even in the case of an offense caused by unavoidable sleep; and all the more so would they mete out judgment in the case of offenses that were not caused by unavoidable sleep.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ק״ו שלא על אונס שינה – מי שישן מרצונו שעושין ממנו דינים:
ק״ו על אונס שינה עושין דין – דשינה זו היא אונס שאין אדם יכול לעמוד את עצמו שלא לישן משבאה לו שינה לעינו.
שלא על אונס שינה – דבר שעושין במתכוין.
אי זו היא דרך ישרה שיבור לו האדם יאהב את התוכחת שכל זמן שהתוכחת בעולם נחת רוח בעולם טובה וברכה באין לעולם רעה משתלחת מן העולם שנאמר ולמוכיחים יונעם ועליהם תבא ברכת טוב:
ובענין זה אמר ר׳ חייא בר אבא: כי מטי [כאשר היה מגיע] ר׳ יוחנן בתוך לימודו להא מתניתא [למשנה זו], אמר הכי [היה אומר כך]: אשריהם לדורות ראשונים (קודמים), שאפילו על אונס שינה היו עושין דין, כגון זה השומר בבית המקדש שישן מתוך אונס, והיה נענש על כך. ואם כן על חטא שנעשה לא על ידי אונס שינה אלא בהקיץ ובמודע על אחת כמה וכמה שהיו מענישים.
Rabbi Ḥiyya bar Abba says: When Rabbi Yoḥanan would reach this mishna in his studies, he would say this: The early generations were praiseworthy, as they meted out judgment even in the case of an offense caused by unavoidable sleep; and all the more so would they mete out judgment in the case of offenses that were not caused by unavoidable sleep.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) תַּנְיָא רַבִּי אוֹמֵר אֵיזוֹ הִיא דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם יֶאֱהַב אֶת הַתּוֹכָחוֹת שֶׁכׇּל זְמַן שֶׁתּוֹכָחוֹת בָּעוֹלָם נַחַת רוּחַ בָּאָה לָעוֹלָם טוֹבָה וּבְרָכָה בָּאִין לָעוֹלָם וְרָעָה מִסְתַּלֶּקֶת מִן הָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר {משלי כ״ד:כ״ה} וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם וַעֲלֵיהֶם תָּבֹא בִּרְכַּת טוֹב וְיֵשׁ אוֹמְרִים יַחְזִיק בֶּאֱמוּנָה יְתֵירָה שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים ק״א:ו׳} עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי וְגוֹ׳.

It is taught in a baraita that Rabbi Yehuda HaNasi says: Which way of life is an upright path that a person should select for himself; what should be his guiding principle? One should love admonition, for as long as statements of admonition from the wise are heard in the world, pleasantness comes into the world, goodness and blessing come into the world, and evil departs from the world, as it is stated: “But to those who admonish shall be delight, and a good blessing shall come upon them” (Proverbs 24:25). And some say: The path one should select is to adhere to utmost faithfulness in business and interpersonal relations, as it is stated: “My eyes are upon the faithful of the land, that they may dwell with Me; he who walks in a way of integrity, he shall serve Me” (Psalms 101:6).
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ינעם – היינו נחת רוח:
איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם – הרבה דברים צריך לו לאדם לבחור אלא הכי קאמר איזוהי דרך אחת מדרכים הישרים שיבור לו האדם.
אהוב את התוכחות – לאהוב אמ התוכחות.
(עשותה – כמו לעשות).
שנאמר ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב – אדם שמקבל תוכחה ינעם ונחת רוח באה לעולם.
עליהם תבא ברכת טוב – טובה וברכה באה לעולם כשטובה באה לעולם רעה מסתלקת מן העולם.
ויש אומרים יחזיק באמונה יתירה – ישא ויתן עם בני אדם באמונה ולא יאנה את הבריות.
איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם כו׳. פירש״י הרבה דברים ישרים כו׳ אלא איזו דרך א׳ מדרכי ישרים כו׳ עכ״ל והוא דחוק דמאי קאמר וי״א יחזיק באמונה כו׳ דהא ת״ק נמי ס״ל דיש דרכים ישרים הרבה ונ״ל דרבי הוא מרא דשמעתי׳ דתני במתני׳ דפ״ב דאבות איזו דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם כו׳ דהיינו שהוא הדרך הטוב לעצמו ונוח לבריות ואהא מתני׳ קאי ומפרש לה הכא בברייתא דאיזו אותו דרך שהוא נוח ותפארת לעצמו ולבריות וקאמר ת״ק אוהב את התוכחות להוכיח הבריות דמתוך שמקבלין התוכחות וחוזרין למוטב נחת רוח באה לעולם כו׳ והיינו תפארת לו מן האדם ומייתי מקרא שנאמר ולמוכיחים ינעם דהיינו שנוח ונועם המוכיח למקבלים ועל ידי כן תבא למקבלי תוכחה ברכת טוב ויש לפרש שתבא עליהם ברכת משה שנקרא טוב כמ״ש וזאת הברכה אשר ברך משה גו׳ לפני מותו דהיינו באותו יום שהוכיחם כדאיתא במדרשות וקאמר די״א דאותו דרך דקתני במתני׳ שהיא תפארת לו וגם מן האדם היינו שמחזיק באמונה יתירה במשא ומתן דזה ודאי נוח לו ותפארת מן הבריות ומייתי מקרא עיני בנאמני ארץ גו׳ דהיינו שהם נאמנים בדרך ארץ במשא ומתן עם הבריות הוא זוכה לשבת עמדי דהיינו במחיצתו של הקב״ה וק״ל:
א ומתוך שהוזכרה כאן דרך לתוכחה לשומרים, מוסיפים עוד בענין זה. תניא [שנויה ברייתא], רבי אומר: איזו היא דרך ישרה שיבור (שיבחר) לו האדם כדרך חיים? — יאהב את התוכחות, שכן כל זמן שיש תוכחות הנשמעות בעולם מפי החכמים — נחת רוח באה לעולם, טובה וברכה באין לעולם, ורעה מסתלקת מן העולם, שכן נאמר: ״ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב״ (משלי כד, כה). ויש אומרים: דרך ישרה שיבחר לו האדם בכל מהלך חייו, היא שיחזיק באמונה יתירה בענייני משא ומתן ויחסו לבריות, שנאמר: ״עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי הולך בדרך תמים הוא ישרתני״ (תהלים קא, ו).
It is taught in a baraita that Rabbi Yehuda HaNasi says: Which way of life is an upright path that a person should select for himself; what should be his guiding principle? One should love admonition, for as long as statements of admonition from the wise are heard in the world, pleasantness comes into the world, goodness and blessing come into the world, and evil departs from the world, as it is stated: “But to those who admonish shall be delight, and a good blessing shall come upon them” (Proverbs 24:25). And some say: The path one should select is to adhere to utmost faithfulness in business and interpersonal relations, as it is stated: “My eyes are upon the faithful of the land, that they may dwell with Me; he who walks in a way of integrity, he shall serve Me” (Psalms 101:6).
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר ר׳רַבִּי יוֹנָתָן כׇּל הַמּוֹכִיחַ אֶת חֲבֵירוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם זוֹכֶה לְחֶלְקוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר {משלי כ״ח:כ״ג} מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמּוֹשְׁכִין עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד שֶׁנֶּאֱמַר {משלי כ״ח:כ״ג} חֵן יִמְצָא מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן.:

Rabbi Shmuel bar Naḥmani says that Rabbi Yonatan says: Anyone who rebukes another for the sake of Heaven is privileged to dwell in the portion of the Holy One, Blessed be He, as it is stated: “He that rebukes a man shall be behind Me” (Proverbs 28:23), i.e., with Me. Moreover, the heavenly court extends over him a cord of divine grace, as it is stated in the same verse: “He will find more favor than he who flatters with the tongue.”
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש רא״שמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לפלגו לחלקו של מקום שנאמר מוכיח אדם אחרי – כלומר הקב״ה גוררו אחריו לחלקו:
זוכה לחלקו של מקום – למחיצתו כלומר בתוך מחיצתו שכן נאמר מוכיח אדם הרי הוא אחרי כלומר עמי.
קשין. שאני בגדי כהונה היו קשים שחוטן היו כפול ו׳ ולכך שרו בהצעה אבל בלבישה והעלאה אסור כדאיתא בפ״ק דעירובין [צ״ל דערכין דף ג:] כהנים איצטרכי ליה דסד״א כיון דאשתרי כלאים גבייהו ליתנהו בגדילים תעשה לך קמ״ל דנהי דבעידן עבודה אשתרי שלא בעידן עבודה לא אשתרי:
כל המוכיח כו׳ זוכה לחלקו של הקב״ה כו׳. עי׳ פירש״י ובנוסחאות הערוך ובע״י זוכה לפלגו של הקב״ה כו׳ והיינו הך ועי״ל לפלגו על הפלגות חכמה כמו דאמרי׳ בסוף גיטין עדיין לא הגיע לפלגות ראובן שהיו בהם גדולים חקרי לב ומייתי ליה מדכתיב אחרי שהיה משיג בחכמה אחרי כמו שהשיג משה שנא׳ בו וראית את אחורי גו׳ וק״ל:
ועוד בענין התוכחה, אמר ר׳ שמואל בר נחמני שכך אמר ר׳ יונתן: כל המוכיח את חבירו לשם שמיםזוכה לחלקו של הקדוש ברוך הוא, שכן נאמר: ״מוכיח אדם אחרי״ (משלי כח, כג), שהמוכיח נמצא במחיצתו של הקדוש ברוך הוא (״אחרי״). ולא עוד, אלא שאף מושכין עליו מן השמים חוט של חסד, שכן נאמר בהמשך אותו פסוק: ״חן ימצא ממחליק לשון״.
Rabbi Shmuel bar Naḥmani says that Rabbi Yonatan says: Anyone who rebukes another for the sake of Heaven is privileged to dwell in the portion of the Holy One, Blessed be He, as it is stated: “He that rebukes a man shall be behind Me” (Proverbs 28:23), i.e., with Me. Moreover, the heavenly court extends over him a cord of divine grace, as it is stated in the same verse: “He will find more favor than he who flatters with the tongue.”
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש רא״שמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) מְצָאוֹ נָעוּל יוֹדֵעַ וְכוּ׳ מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ [וְכוּ׳].: הָא גוּפָא קַשְׁיָא אָמְרַתְּ מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ מַשְׁכִּים וְטוֹבֵל עַד שֶׁלֹּא יָבֹא הַמְמוּנֶּה אַלְמָא לָאו בְּפַיִיס תַּלְיָא מִילְּתָא וַהֲדַר תָּנֵי יָבֹא וִיפַיֵּיס אַלְמָא בְּפַיִיס תַּלְיָא מִילְּתָא.

§ The mishna teaches (26a): If one found the bathroom door closed, he would know that there was a person there. The mishna then describes the commencement of the daily service in the Temple: Whoever wants to remove the ashes from the altar rises early and immerses himself before the appointed priest arrives. The Gemara objects: This mishna itself is difficult. You first said: Whoever wants to remove the ashes from the altar rises early and immerses himself before the appointed priest arrives. Evidently, the matter of determining who removes the ashes is not dependent upon a lottery; rather, whoever is ready first is entitled to remove the ashes. Otherwise, only the one selected would then immerse. But afterward, the mishna teaches that the appointed priest says to the other priests: Whoever immersed may come and participate in the lottery. Evidently, the matter is dependent upon a lottery. How can this contradiction be resolved?
פירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
האי נמטא גמדי דנרש. נמטו לבד. גמדא שהוא קשה ונכווץ. ובנרש מתקנים אותו:
ב שנינו במשנתנו שאם אדם מצאו את בית הכסא שבהר הבית שהוא נעול הריהו יודע שנמצא שם אדם, ואינו נכנס. ובהמשך שנינו מי שהוא רוצה לתרום את המזבח (תרומת הדשן) הריהו משכים וטובל לפני שיבוא הממונה. ודנים בדבר, הא גופא קשיא [זה עצמו קשה, הרי דברי המשנה עצמה סותרים זה את זה], שהרי אמרת בתחילה כי מי שהוא רוצה לתרום את המזבח — הריהו משכים וטובל עד שלא (בטרם) יבא הממונה על ההגרלה (פייס). אלמא [מכאן נסיק] כי לאו [לא] בפייס תליא מילתא [תלוי הדבר] מיהו התורם, אלא כל המזדרז ומשכים הוא התורם. והדר תני [וחזר התנא ושנה] שהממונה היה אומר להם ״מי שטבל, יבא ויפייס״, אלמא [מכאן נסיק] כי בפייס תליא מילתא [תלוי הדבר]!
§ The mishna teaches (26a): If one found the bathroom door closed, he would know that there was a person there. The mishna then describes the commencement of the daily service in the Temple: Whoever wants to remove the ashes from the altar rises early and immerses himself before the appointed priest arrives. The Gemara objects: This mishna itself is difficult. You first said: Whoever wants to remove the ashes from the altar rises early and immerses himself before the appointed priest arrives. Evidently, the matter of determining who removes the ashes is not dependent upon a lottery; rather, whoever is ready first is entitled to remove the ashes. Otherwise, only the one selected would then immerse. But afterward, the mishna teaches that the appointed priest says to the other priests: Whoever immersed may come and participate in the lottery. Evidently, the matter is dependent upon a lottery. How can this contradiction be resolved?
פירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אָמַר אַבָּיֵי לָא קַשְׁיָא כָּאן קוֹדֶם תַּקָּנָה כָּאן לְאַחַר תַּקָּנָה.

Abaye said: This is not difficult. Here, when the mishna indicates that whoever is ready first is entitled to remove the ashes, it is describing the procedure before the Sages enacted the ordinance of a lottery. There, when the mishna states that the appointed priest conducts a lottery, it is describing the procedure after they enacted the ordinance.
מיוחס לר׳ גרשוםפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כאן קודם תקנה – כדתנן במסכת יומא בראשונה כל מי שהוא רוצה לתרום כו׳:
שריא. מותר בהצעה לפי שהיא קשה ואין נימא נכרכת עליו:
אמר אביי בתשובה: לא קשיא [אין זה קשה], אלא כאן שנראה שהמקדים הוא התורם — מדובר בזמן שקודם התקנה שתיקנו חכמים להטיל פייס על כך. ואילו כאן ששנינו כי בפייס תלוי הדבר — מדובר בזמן שלאחר התקנה.
Abaye said: This is not difficult. Here, when the mishna indicates that whoever is ready first is entitled to remove the ashes, it is describing the procedure before the Sages enacted the ordinance of a lottery. There, when the mishna states that the appointed priest conducts a lottery, it is describing the procedure after they enacted the ordinance.
מיוחס לר׳ גרשוםפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) דִּתְנַן בָּרִאשׁוֹנָה כׇּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ תּוֹרֵם בִּזְמַן שֶׁהֵן מְרוּבִּין רָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ כׇּל הַקּוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת זָכָה הָיוּ שְׁנַיִם שָׁוִין הַמְמוּנֶּה אוֹמֵר לָהֶם אהַצְבִּיעוּ.

As we learned in a mishna (Yoma 22a): Initially, the practice was as follows: Whoever wants to remove the ashes from the altar removes them. When there are many priests who wish to perform that task, the matter is determined by a race: The priests run and ascend on the ramp leading to the top of the altar. Any priest who precedes the other and reaches within four cubits of the top of the altar first is privileged to remove the ashes. If two priests were equal and neither preceded the other, the appointed priest says to them: Raise your fingers, and a lottery is performed.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דתנן כן שנינו במשנה] על התקנת הפייס: בראשונה היה נהוג כי כל מי מן הכהנים שהיה רוצה לתרום את המזבח, היה אכן תורם. ובזמן שהרוצים לתרום את המזבח הן מרובין — היו קובעים את הזכאי לתרום על ידי תחרות: רצין ועולין בכבש המזבח, וכל הקודם את חבירו להיכנס בתוך ארבע אמות הסמוכות לראש המזבח — זכה במצוה זו של תרומת המזבח. ואם היו שנים שוין, שהגיעו שניהם יחד, היה הממונה אומר להם: ״הצביעו״, והיה מפיל גורל ביניהם, וכאשר יבואר.
As we learned in a mishna (Yoma 22a): Initially, the practice was as follows: Whoever wants to remove the ashes from the altar removes them. When there are many priests who wish to perform that task, the matter is determined by a race: The priests run and ascend on the ramp leading to the top of the altar. Any priest who precedes the other and reaches within four cubits of the top of the altar first is privileged to remove the ashes. If two priests were equal and neither preceded the other, the appointed priest says to them: Raise your fingers, and a lottery is performed.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) וּמָה הֵן מוֹצִיאִין אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם וְאֵין מוֹצִיאִין גּוּדָּל בַּמִּקְדָּשׁ.

And what fingers do they extend for the lottery? They may extend one or two fingers. The lottery was then conducted when the priests chose an arbitrary number, after which the appointee counted the raised fingers of the priests, who stood in a circle. He would go around the circle counting the fingers until he reached the chosen number, and the priest at whom the count ended won the lottery. And the priests do not extend a thumb in the Temple, as using the thumb might enable someone to manipulate the lottery. As the count progressed, a priest could calculate the result and surreptitiously extend his thumb and an additional finger. Since there is separation between the thumb and the forefinger it might appear as though they belonged to two different priests, and in this manner one could cause the lottery to conclude with a different priest.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומה הן מוציאין בשעת הצבעה זו של הפייס? — אצבע אחת או שתים הנמנות כאחת, שהכהנים שעמדו שם היו מושיטים את אצבעותיהם, והיו מסכימים ביניהם על מספר מסויים, והיה הממונה מונה אותם שוב ושוב עד שכלה אותו מספר, ואותו אדם שכלה בו המספר הוא שזכה. ואין מוציאין גודל (אגודל) במקדש לצורך ההגרלה, כדי שלא יבואו לרמות על ידי כך.
And what fingers do they extend for the lottery? They may extend one or two fingers. The lottery was then conducted when the priests chose an arbitrary number, after which the appointee counted the raised fingers of the priests, who stood in a circle. He would go around the circle counting the fingers until he reached the chosen number, and the priest at whom the count ended won the lottery. And the priests do not extend a thumb in the Temple, as using the thumb might enable someone to manipulate the lottery. As the count progressed, a priest could calculate the result and surreptitiously extend his thumb and an additional finger. Since there is separation between the thumb and the forefinger it might appear as though they belonged to two different priests, and in this manner one could cause the lottery to conclude with a different priest.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) מַעֲשֶׂה (ב׳שְׁנַיִם הָיוּ) שָׁוִין רָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ וְדָחַף אֶחָד מֵהֶם אֶת חֲבֵירוֹ וְנִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ וּכְשֶׁרָאוּ בֵּית דִּין שֶׁהָיוּ בָּאִים לִידֵי סַכָּנָה הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהוּ תּוֹרְמִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא בְּפַיִיס.

The mishna continues: That used to be the procedure, but an incident occurred in which two priests were equal as they were running and ascending on the ramp; and one of them shoved the other and he fell, and his leg was broken. And when the court saw that people were coming to potential danger, they instituted that the priests would remove the ashes from the altar only by means of a lottery.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואחר כן היו מתכנסים בלשכת הגזית ומפייסן פיס ראשון לתרומת המזבח ומי שזכה לתרום את המזבח תורם את המזבח ר״ל שמרים את הדשן וכבר ביארנו ביומא שאותם בגדי כהנה שתורם בהם את הדשן ראויים שיהו פחותים מן הכלים שמשמשין בהם בשאר עבודות שנאמר ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והרים את הדשן ואין הכונה שילבש בגדי חול אלא שיהו פחותים מן הבגדים שלובש לעבודה אינו דין שיהא אדם מוזג כוס לרבו בבגדים שבשל בהם קדרה לרבו ומי שזכה לתרום לובש בגדי הרמה ואומרין לו הזהר שלא תגע בכלי עד שתקדש ידיך ורגליך מן הכיור שאין קרבים למזבח ולא לשום עבודה מן העבודות אלא אחר קדוש ידים ורגלים שנאמר בבאם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח וכו׳ ואחר שקדש לוקח את המחתה ומחתה זו של כסף היתה ונתונה במקצע ר״ל קרן זוית בין כבש למזבח במערבו של כבש ואין אדם נכנס עמו ולא נר בידו אלא הולך לאור המערכה ולא היו רואים אותו ולא שומעים את קולו בשעה שהולך לכיור עד ששומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור והוא כלי שאינו מכלי שרת סביב לכיור שממנו יהו מריקין תמיד מים לכיור מפני שהכיור הוא כלי שרת ולא היו מימיו נפסלין בלינה ולא היו צריכין להביא בכל יום מים לכיור כמו שביארנו בשלישי של יומא ואמר עכשו שלא היו יודעין אם הגיעו לקדוש ידים ורגלים עד שהיו שומעין קול העץ של אותו הכלי שהיה עשוי בעגול כגלגל של בור והיה משמיע קול בשעת ההרקה כדרך שגלגל הבור משמיע קול בשעת השאיבה וכששומעין כן מכירין שכבר בא לשם והיו אומרין הגיע ואחר שקדש לוקח את המחתה כמו שביארנו ועולה ומפנה את הגחלים אילך ואילך וחותה מן הגחלים הפנימיות שהן מאוכלות הרבה ויורד למטה לארץ וכשהגיע לרצפה הפך פניו לצפון ומהלך ברצפה למזרח הכבש בעשר אמות כלפי רוח צפון וצובר אותם הגחלים שחתה על גבי הרצפה רחוק מן הכבש ג׳ טפחים מקום שנותנין שם מוראת העוף ודשון מזבח הפנימי והמנורה וזו היא מצות הרמת הדשן שחייבין בה בכל יום שנאמר עליה והרים את הדשן והיא עבודה מעבודות הכהנה:
זהו ביאור המשנה ולא נתחדש עליה בגמ׳ דבר:
ונשלם הפרק תהלה לאל:
כך היה הנוהג מתחילה, ואולם פעם אחת אירע מעשה בשנים כהנים שהיו שוין בזריזות, והיו שניהם רצין ועולין בכבש, ודחף אחד מהם את חבירו, ונפל ונשברה רגלו. וכשראו בית דין שהיו באים לידי סכנה על ידי תחרות זו, התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס (הגרלה).
The mishna continues: That used to be the procedure, but an incident occurred in which two priests were equal as they were running and ascending on the ramp; and one of them shoved the other and he fell, and his leg was broken. And when the court saw that people were coming to potential danger, they instituted that the priests would remove the ashes from the altar only by means of a lottery.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) רָבָא אָמַר אִידֵּי וְאִידֵּי לְאַחַר תַּקָּנָה וְהָכִי קָתָנֵי מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לָבֹא וּלְפַיֵּיס מַשְׁכִּים וְטוֹבֵל עַד שֶׁלֹּא יָבֹא הַמְמוּנֶּה.:

Rava said: Both this clause, which states that to remove the ashes the priests must rise early and be prepared, and that clause, which states that a lottery is conducted, are describing the procedure after the ordinance. And this is what the mishna is teaching: Whoever wants to come and to participate in the lottery rises early and immerses before the appointed priest arrives to conduct the lottery among those priests who are ready to participate.
פירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דאמר מר מחילות לא נתקדשו ובעל קרי משולח חוץ לשתי מחנות. יליף בפסחים פרק אלו דברים [דף סז:] מדכתיב וכל זר לרבות בעלי קרי ומתני׳ סייעתא לר׳ יוחנן דאמר מחילות לא נתקדשו מדתנן שבעל קרי היה מהלך במסיבה דהיינו מחילות ואי הוה קדושות לא היה בעל קרי הולך שם. אבל להא דאמר ובעל קרי משולח חוץ לשתי מחנות לא מייתי סייעתא ממתניתין אלא מילתא דר״י הוא מסיק:
רבא אמר תשובה אחרת לסתירה זו: אידי ואידי [זה וזה, בשני חלקי המשנה] מדובר לאחר התקנה של הפייס, והכי קתני [וכך שנויה, זו כוונת משנתנו]: מי שהוא רוצה לבא ולפייסמשכים וטובל עד שלא יבא הממונה ואז יוכל להיות בין המועמדים לתרום את הדשן.
Rava said: Both this clause, which states that to remove the ashes the priests must rise early and be prepared, and that clause, which states that a lottery is conducted, are describing the procedure after the ordinance. And this is what the mishna is teaching: Whoever wants to come and to participate in the lottery rises early and immerses before the appointed priest arrives to conduct the lottery among those priests who are ready to participate.
פירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) מַתְנִי׳: בנָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ וְנִכְנַס מִבֵּית הַמּוֹקֵד לָעֲזָרָה וְנִכְנְסוּ הַכֹּהֲנִים אַחֲרָיו וּשְׁתֵּי אֲבוּקוֹת שֶׁל אוֹר בְּיָדָם.

MISHNA: At some time near dawn the appointed priest took the key that was kept beneath a marble tablet set in the floor of the Chamber of the Hearth and opened with it the wicket [hapishpesh] in the gate of the Chamber of the Hearth. And he entered through the wicket from the Chamber of the Hearth to the Temple courtyard; and the priests of the patrilineal family entered after him, and two torches of fire were in their hands, to light the way.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ופתח את הפשפש – היינו אותו פתח קטן הפתוח מבית המוקד לעזרה כדתנן במדות:
מתני׳ נטל את המפתח – מתחת הטבלא של שיש ולא היה פותח שערי עזרה עד שיעלה עמוד השחר אלא נוטל את המפתח ופותח את הפשפש פתח קטן שהיה בשער הך סתמא ר׳ יהודה דמדות דאמר פתח קטן היה לו שבו נכנסין לבלוש את העזרה.
נכנס מבית המוקד לעזרה – דרך בית המוקד.
נכנסו אחריו כהנים ושתי אבוקות של אור בידן – נחלקו מאותן כהנים שתי כיתות מהם היו יורדים דרך צפון שבית המוקד היה בצפון.
[פרק א משנה ב-ג]
נחר ליה. הוציא קול מנחיריו לידע אם היה שם אדם:
א״ל רב ספרא. ליעול מר:
ג משנה עם עלות השחר בכל יום נטל הממונה את המפתח הנמצא בחלל רצפת בית המוקד מתחת לטבלה של שיש ופתח בו את הפשפש (פתח קטן) הנמצא בתוך שער בית המוקד, ונכנס הממונה דרכו מבית המוקד לעזרה, ונכנסו שאר הכהנים בני אותו משמר אחריו, ושתי אבוקות של אור (אש) נתונות בידם, להאיר את דרכם.
MISHNA: At some time near dawn the appointed priest took the key that was kept beneath a marble tablet set in the floor of the Chamber of the Hearth and opened with it the wicket [hapishpesh] in the gate of the Chamber of the Hearth. And he entered through the wicket from the Chamber of the Hearth to the Temple courtyard; and the priests of the patrilineal family entered after him, and two torches of fire were in their hands, to light the way.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) נֶחְלְקוּ לִשְׁתֵּי כִיתּוֹת אֵלּוּ מְהַלְּכִין בָּאַכְסַדְרָה דֶּרֶךְ מִזְרָח וְאֵלּוּ מְהַלְּכִין בָּאַכְסַדְרָה דֶּרֶךְ מַעֲרָב הָיוּ בּוֹדְקִין וְהוֹלְכִים עַד שֶׁמַּגִּיעִים לִמְקוֹם עוֹשֵׂה חֲבִיתִּים הִגִּיעוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ אָמְרוּ שָׁלוֹם הַכֹּל שָׁלוֹם הֶעֱמִידוּ עוֹשֵׂה חֲבִיתִּים לַעֲשׂוֹת חֲבִיתִּים.

The priests divided into two groups; these priests would walk along the portico that surrounded the Temple courtyard, starting in the direction of east, and those priests would walk along the portico starting in the direction of west. The priests would ensure that all the service vessels were in place, ready for use in the daily service. Both groups would continue inspecting the vessels until they reached the place where the Chamber of the Preparer of the High Priest’s daily Griddle-Cake Offering was located. When they reached that place, these priests and those priests said to each other: It is well; all is well, and all the vessels are in place. They then set the preparer of the griddle-cake offering to prepare the griddle-cake offering.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלו – כת אחת הלכו באכסדרא דרך המזרח:
ואלו – באכסדרא דרך המערב לפי שכל העזרה מד׳ רוחותיה בנויה באכסדרא על גבי עמודים ומקורה אבל באמצע במקום המזבח והכבש ומקום שחיטה לא היתה מקורה:
היו בודקין והולכין – שיהו כל כלי העזרה שמורים יפה וכך הולכין ובודקין אלו מיכן ואלו מיכן:
עד שהגיעו למקום עושה חביתין – שם הגיעו אלו לאלו ואמרו שלום הכל שלום כלומר שלום שהכל מצאנו בשלום כל הכלים במקומן:
העמידו בית עושה חביתין – והקיצום כדי שיעשו חביתין ואח״כ מי שזכה לתרום כו׳:
אלו הולכין באכסדרה – כל סביב העזרה מארבע רוחותיה עשו אכסדראות על גבי עמודים לעמוד תחתיהן ולהצניע כלים ובגמ׳ פריך ומי הוי אכסדראות בעזרה דס״ד דאותו בנין של עץ היה לכך היה מקשי.
אלו הולכים – תחת אכסדראות של העזרה בצד מזרח ואלו דרך מערב עד שהגיעו למזרח אצל חביריהם למקום עושה חביתים דלשכת עושה חביתים הוה בעזרה כדאמר במנחות (דף צו.) דלישתן ועריכתן צריך לעשות בפנים ובמזרח היתה כדתנן במסכת מדות (דף לד.).
הגיעו אלו [ואלו] אמרו שלום הכל שלום – לא חסרנו דבר.
שלום כפל לשון.
העמידו – מאותן כהנים עושי חביתים לעשות חביתים להחם חמין לרבוכה.
המשנה השניה מי שהוא רוצה לתרום את המזבח כלומר שמתכוין להיות הוא מן המפייסים לכך משתדל בטהרת עצמו עד שיהא מזומן כשיבא הממונה והוא שאמר משכים וטובל עד שלא יבא הממונה ואחר כך הוא בא לחקור באי זו שעה הממונה בא ומשיב שלא כל העתים שוות פעמים בא מקריאת הגבר ופירשוהו בגמ׳ יומא על גביני כרוז שהיו מכריזין בקול רם סמוך לעליית השחר והממונה עומד באותה שעה או קרוב לה מלפניה או מלאחריה ודופק עליהם ר״ל שמכה בפתח בית המוקד בנחת והם פותחים לו ואומר להם מי שטבל יבא ויפייס הפיסו על הדרך שבארנו ענין הפייסות ביומא וזכה מי שזכה והממונה נוטל את המפתח ופותח את הפשיפיס והוא פתח קטן שפתוח מבית המוקד לעזרה ונכנס מבית המוקד לעזרה דרך אותו פשיפיס ונכנסים הכהנים אחריו ושתי אבוקות של אור בידם ונחלקים לשתי כתות אלו הולכים באכסדרא ופירשו בגמ׳ באכסדרא של בנין שאלו בזיזין של עץ כשאר אכסדראות שיוצאין זיזין מן הכותלים ומסככין עליהם לא הותרה שום תקיעת עץ במקדש על שם לא תטע לך אשרה כל עץ וכו׳ אלא באכסדרא של בנין והוא בנין בולט מגוף הכותלים והיו הולכים בהם משם לעזרה לצד מזרח ואלו באכסדרא של בנין גם כן לצד המערב ובודקין והולכין בכל העזרה עד שמגיעים אלו לאלו הגיעו אלו לאלו אומרין שלום והעמידו עושי חבתין לעשות חבתין ר״ל מנחת כהן גדול ואע״פ שעבודות התמיד קודמות לה כמו שיתבאר מ״מ הם משתדלים להחם את החמין לעשיית החבתים ובסדר זה עושין בכל לילה ולילה אלא שבלילי שבת לא היו מביאין אור אלא בולשים ומחפשים בנרות הדולקות שם:
א״ל רבי אבא ע״כ לא עיילת כו׳. שאינך צנוע בבית הכסא כי לא היה לך לדבר (ליעול מר) אלא היה לך להשמיע קול להודיעני אם יש שם אדם והייתי נמנע מליכנס:
לאו הכי תנן מצאו נעול בידוע שיש שם אדם. אלמא תיקנו דבר זה לסימן שלא יצטרך לשאול אם יש שם אדם ויצטרך הלה להשיב לו:
ורב ספרא. שדיבר סבר דר׳ אבא מסוכן הוא ואם היה משמיע קולו היה הולך לדרכו ומסתכן:
עמוד. של גדולים הנעקר לצאת והחזירו:
ונחלקו הכהנים לשתי כיתות (קבוצות), אלו היו מהלכין באכסדרה (רחבה מקורה על גבי עמודים המקיפה את כל העזרה מבפנים) דרך המזרח, ואלו היו מהלכין באכסדרה דרך המערב, כדי לבדוק אם כל כלי השרת נמצאים במקומם, לקראת העבודה בהם. והיו בודקין והולכים עד שהם מגיעים למקום של עושה החביתים שהיה מכין את מנחת החביתים של כהן גדול המובאת בכל יום. וכאשר הגיעו שתי הכתות הללו למקומו של עושה החביתים — אלו ואלו אמרו זה לזה: ״שלום, הכל שלום״, הכל על תיקונו בשלימות. ולאחר מכן העמידו את עושה החביתים לעשות חביתים.
The priests divided into two groups; these priests would walk along the portico that surrounded the Temple courtyard, starting in the direction of east, and those priests would walk along the portico starting in the direction of west. The priests would ensure that all the service vessels were in place, ready for use in the daily service. Both groups would continue inspecting the vessels until they reached the place where the Chamber of the Preparer of the High Priest’s daily Griddle-Cake Offering was located. When they reached that place, these priests and those priests said to each other: It is well; all is well, and all the vessels are in place. They then set the preparer of the griddle-cake offering to prepare the griddle-cake offering.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) גמִי שֶׁזָּכָה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ הוּא יִתְרוֹם וְהֵם אוֹמְרִים הֱוֵי זָהִיר שֶׁלֹּא תִּגַּע בַּכְּלִי עַד שֶׁתְּקַדֵּשׁ יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ מִן הַכִּיּוֹר וַהֲרֵי הַמַּחְתָּה נְתוּנָה בַּמִּקְצוֹעַ בֵּין הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ.

The priest who won the lottery to remove the ashes from the altar shall then remove the ashes. And the other priests say to him: Be careful that you do not touch the vessel with which you perform the rite until you sanctify your hands and your feet from the Basin, as a priest may not perform any service in the Temple before sanctifying his hands and feet. The priests would continue their reminders: The coal pan with which the ashes are removed is placed in the corner between the ramp and the altar, on the western side of the ramp.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מי שזכה לתרום את המזבח הוא יתרום את המזבח – וכיצד סדר עשייתן אומר לו הזהר שלא תגע בכלי שאף ע״פ שהוא יודע בדבר צריך להזהירו שהוא יהא הולך יחיד ושמא ישכח ויגע ומתוך שמזהירין אותו הוא נזהר.
עד שיקדש ידיו ורגליו מן הכיור – דלינה פוסלת (מן) קידוש ידים ורגלים וצריך לחזור ולקדש.
והרי המחתה – כל זה היה אומר לו הרי המחתה נתונה בזוית בין הכבש למזבח למערבו של כבש כלומר באלכסון היא נתונה ממוצעת בין כבש למזבח בזוית הכבש היא נתונה אצל מקום שכלה הכבש דהיינו בין הכבש ולמזבח.
מביא את אדם להדרוקן. חולי שבטנו צבה:
סילון. של מי רגלים:
(ומה דר״ס א״ל לרב אבא כו׳ דכיון שראית אותו נעול לא היה לך להתקרב לאו הכי תנן מצאו נעול כו׳ ור״ס שדיבר אליו סבר מסוכן הוא):
חשוך תקין נפשך וקדים תקין נפשך. החשיך בערב והקדים בבקר לתקן עצמך לעשות צרכיך בשעה שאין בני אדם מצוין בדרכים ולא תצטרך להתרחק בשדות:
תוב וגלי. לא תגביה בגדיך עד שתשב על הכסא:
כסי וקום. כסה פרועך קודם שתקום שלא יראה בשרך לא בישיבה ולא בקימה:
שטוף ושתי שטוף ואחות. שטוף הכוס קודם שישתה שמא אותו ששתה בו לא היה בעל תרבות ולא שטפו אחרי ששתה בו. ואחר שישתה שטוף הכוס (בו) כדי שלא יצטרך השותה אחריך לשטפו:
וכשאתה שותה מים שפוך מהם. במקום הנחת פיך:
כל מילי לא תפלוט. מכל דבר שאכלת אם נזדמן רוק לתוך פיך לא תפלוט אותו לחוץ לפני רבך אלא תבלענו חוץ ממאכל דלועין ודייסא כי הבולע רוק אחר אכילה נעקר כאילו היה מכניס פתילה של אבר לתוך פיו:
תנן התם. משנה היא במס׳ מדות [פ״א מ״ב] ומייתי לה הכא משמע משום דבעי למקבע עלה גמרא ומדות אין לה גמרא:
איש הר הבית. שר וממונה על צרכי הר הבית כמו אישי כה״ג:
ורשות היה לו לשרוף כסותו. ואין כאן משום בעל תשחית דהפקר ב״ד היה הפקר:
אהוב את התוכחות. אוהב מי שמוכיח:
זוכה לפלגו. לחלקו ולמחיצתו:
(מתניתין) מי שהיה רוצה לתרום את המזבח. היא היתה עבודה ראשונה תחילת עבודת היום:
לא כל העתים שוות. פעמים מקדים לבוא ופעמים מאחר לבוא כדתנן בפ״ק דיומא [דף כ:] בכל יום תורמין המזבח מקריות הגבר או סמוך לו בין מלפניו או מלאחריו וביום הכפורים מחצות וברגלים מאשמורה ראשונה והיינו דקאמר פעמים שהוא מקריות הגבר כלומר רוב פעמים ופליגי התם מאי קריות הגבר רב אמר קרא גברא ורב שילא אמר קרא תרנגולא:
והממונה בא ודופק. בפתחי של בית המוקד הפתוח לחיל והם פותחין לו אותו פתח:
יבוא ויפיס. זה הפייס היה בבית המוקד שעדיין לא נפתח שער העזרה ושאר הפייסות היו בלשכת הגזית:
גמ׳ משכים וטובל כו׳ אלמא לאו בפיוס. דמשמע דטובל בא לתרום דאי בעי פיוס מה לו למהר לטבול ימתין עד שיפול עליו הגורל:
כאן לאחר התקנה. שתקנו בפיוס לפי שרצין כל א׳ לקדם את חבירו ובאין לידי סכנה דפעם א׳ נשברו רגליו של א׳:
מי שרוצה להפיס משכים וטובל. כדי שיהא מזומן מיד אחר הגורל לעבודתו אי נמי מחמת חיבת המצוה שמא ימהר ויכניס לעזרה בלא טבילה:
[מתני׳] נטל את המפתח. במסכת מדות מפרש מהיכן נטלו:
ופתח את הפשפש. פתח קטן שהיה אצל השער הגדול כי לא היו פותחין שער הגדול עד היום:
באכסדרה. כי כל העזרה היתה מוקפת אכסדרה אצל החומה בנויה על עמודים:
היו בודקין. אם ימצאו כלי המקדש במקומם:
למקום עושה חביתין. לשכה שבה מתקנים חביתין [של] כה״ג ופגעו אלו באלו:
הכל שלום. לא נפקד ממנו כלום:
והרי המחתה נתונה. מראין לו מקומו של מחתה:
מי שזכה בגורל לתרום את המזבח הוא יתרום עתה את המזבח. והוא נוטל את המחתה כדי לתרום בה את המזבח, והם, הכהנים האחרים שבאותו בית אב אומרים לו: הוי זהיר שלא תגע בכלי זה שינתן בידך עד (טרם) שתקדש (תרחץ) ידיך ורגליך מן הכיור, שהרי אין עובדים במקדש ללא קידוש ידים ורגלים תחילה. והרי לך עוד לדעת כי המחתה המשמשת לתרומת הדשן נתונה במקצוע (בפינה) שבין הכבש למזבח, בצד מערבו של כבש.
The priest who won the lottery to remove the ashes from the altar shall then remove the ashes. And the other priests say to him: Be careful that you do not touch the vessel with which you perform the rite until you sanctify your hands and your feet from the Basin, as a priest may not perform any service in the Temple before sanctifying his hands and feet. The priests would continue their reminders: The coal pan with which the ashes are removed is placed in the corner between the ramp and the altar, on the western side of the ramp.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) אֵין אָדָם נִכְנָס עִמּוֹ וְלֹא נֵר בְּיָדוֹ אֶלָּא מְהַלֵּךְ לְאוֹר הַמַּעֲרָכָה לֹא הָיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ

No person would enter with the priest who was removing the ashes, as it was permitted to enter the area between the Entrance Hall of the Sanctuary and the altar only when performing the Temple service. And there was no lamp in his hand when he went to fetch the coal pan. Rather, he would walk by the light of the arrangement of wood on the altar, upon which the portions of the offerings sacrificed the previous day were burned during the night. The other priests would not see him, as the altar hid him from their sight,
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לא היו רואין אותו – שהלך לתרום שלא הלך אדם עמו ולא שומעין קולו לא היו יודעין מה הוא עושה עד ששומעין קול העץ:
ואיו אדם נכנס עמו – שבין אולם למזבח אין אדם יכול ליכנס (בהן) אלא בשעת עבודה וכי היכי דאדם אסור ליכנס בין אולם למזבח הכי הוא דאסור ליכנס בין אולם לכבש דכבש הוא כמזבח לכל דבר.
ולא נר בידו – לפי שהולך יחידי.
אלא מהלך לאור המערכה ולא היו רואין אותו – לפי שהי׳ מצד אחר של כבש במזרחו דהא גובה הכבש שהוא גובה הרבה אמות היה מפסיק.
אין אדם נכנס עמו, עם הכהן התורם את המזבח, שכן אין אדם רשאי להימצא בין האולם ולמזבח אלא בשעת עבודה. ולא היה נר בידו של התורם בשעה שהולך לתרום את המזבח, אלא מהלך היה לאור עצי המערכה הדולקים על המזבח, שהוקטרו עליהם במהלך הלילה אימורי קרבנות יום אתמול. ואף לא היו רואין אותו בשעה שהוא הולך לקדש ידיו ורגליו, שכן הם היו במזרח העזרה והמזבח, ואילו הוא מקדש ידיו ורגליו במערבו של המזבח, והיה איפוא המזבח חוצץ ביניהם.
No person would enter with the priest who was removing the ashes, as it was permitted to enter the area between the Entrance Hall of the Sanctuary and the altar only when performing the Temple service. And there was no lamp in his hand when he went to fetch the coal pan. Rather, he would walk by the light of the arrangement of wood on the altar, upon which the portions of the offerings sacrificed the previous day were burned during the night. The other priests would not see him, as the altar hid him from their sight,
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

תמיד כח. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים תמיד כח., עין משפט נר מצוה תמיד כח., מיוחס לר׳ גרשום תמיד כח., מיוחס לרש"י תמיד כח., בית הבחירה למאירי תמיד כח. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), פירוש רא"ש תמיד כח., מהרש"א חידושי אגדות תמיד כח., פירוש הרב שטיינזלץ תמיד כח.

Tamid 28a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Tamid 28a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Tamid 28a, Attributed to R. Gershom Tamid 28a, Attributed to Rashi Tamid 28a, Meiri Tamid 28a, Peirush HaRosh Tamid 28a, Maharsha Chidushei Aggadot Tamid 28a, Steinsaltz Commentary Tamid 28a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144