×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) בֵּית אַבְטִינָס וּבֵית הַנִּיצוֹץ אִיבַּעְיָא לְהוּ עֲלִיּוֹת מַמָּשׁ הֲווֹ אוֹ דִלְמָא דַּהֲווֹ גְּבִיהִי מִגְבָּהּ כַּעֲלִיּוֹת.
§ The mishna teaches that the Chamber of Avtinas and the Chamber of the Spark were upper stories. Concerning this, a dilemma was raised before the Sages: Were these halls actual upper stories? Or perhaps they were merely very tall, built upon pillars, and therefore were like upper stories.
מיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מגבה גביהי כעליות – משום הכי בעי דפשיטא ליה להש״ס דשמירת כהנים הם בגבוה כדבעינן לפרושי לקמן מקרא משום הכי בעי עליות ממש הוו כל עליות שבהש״ס שהבית תחתיה לשום תשמיש הוא נעשה להבית אבל הכא אפילו בלא תשמיש דלמטה היו צריכים להיות בגבוה משום הכי קא בעי עליות ממש ותשמיש למטה כדרך עליות שהתשמיש למטה בבית.
או דלמא – לא היו צריכים למטה בבית אלא לשמירת כהנים בעבור תהיה בגובה משום הכי בנאום על גבי מקום גבוה שבעזרה או על גבי עמודים אבל עליות תשמיש לא שתהא תשמיש למטה.
דקרא. הכי כתיב שומרי משמרת המקדש למשמרת:
עליות ממש. שהיו בית תחתיהן או דלמא דגבוהות כעליות שהיו בנוים ע״ג תל:
א שנינו במשנתנו כי בית אבטינס ובית הניצוץ היו עליות. ובהבנת הדברים הללו איבעיא להו [נשאלה להם, לחכמים] שאלה זו: האם הכוונה היא שבית אבטינס ובית הניצוץ עצמם עליות ממש הוו [היו], שהיו תחתיהן מדורים אחרים או דלמא [שמא] הכוונה היא שלא היה תחתיהן כל מדור אלא דהוו גביהי מגבה [שהיו בנויים על גבי עמודים וגבוהים] היו כעליות?
§ The mishna teaches that the Chamber of Avtinas and the Chamber of the Spark were upper stories. Concerning this, a dilemma was raised before the Sages: Were these halls actual upper stories? Or perhaps they were merely very tall, built upon pillars, and therefore were like upper stories.
מיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) תָּא שְׁמַע דִּתְנַן אשֶׁבַּצָּפוֹן שַׁעַר הַנִּיצוֹץ כְּמִין אַכְסַדְרָא הָיָה וַעֲלִיָּיה בְּנוּיָה עַל גַּבָּהּ שֶׁהַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים מִלְמַעְלָה וְהַלְוִיִּם מִלְּמַטָּה וּפֶתַח הָיָה לוֹ לַחוֹל.

The Gemara explains: Come and hear a resolution, as we learned in a mishna that discusses the seven gates to the Temple courtyard (Middot 1:5): There were three gates that were in the north, and the first of these was the Gate of the Spark. It was like a portico [akhsadra], and there was an upper story built atop it, where the honor guard stood, with the priests watching from above, in the upper story; and the Levites would keep watch from below. And the hall had an entrance toward the non-sacred area of the Temple Mount. This mishna indicates that the Chamber of the Spark was an actual upper story.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ת״ש שבצפון שער כו׳ – משנה היא במסכת מדות ורישא דמשנה הכי איתא ז׳ שערים הוו בעזרה שפתוחים לעזרה שלשה בצפון ושלשה בדרום ואחד במזרח דרך כניסה לעזרה שבדרום שער הדלק על דרך אותו שער מביאין עצים למזבח ושני לו שער הבכורות דרך אותו שער מביאין בכורות למזבח שלישי לו שער המים ע״ג אותו שער נעשה כמין חקיקה אמה על אמה ברום שלש אמות והמשיכן לתוכן מעין עיטם וכן מפורש ביומא (דף לא.) זה בית הטבילה שהזכרנו למעלה דחד היה על גבי שער ואותו בית הטבילה הו׳ בארץ דהרבה בתי טבילה הוו לצורך כהנים שבמזרח שער ניקנור שם האיש שעשה אותו שער ניקנור שמו ודרך אותו שער נכנסים לעזרה ושתי לשכות היו לו אחת מימינו ואחת משמאלו אחת לשכת פנחס המלביש ואחת לשכת עושי חביתין שמתקנין שם מנחות הנכנסות במחבת ונאפות שמה שבצפון שער הניצוץ אותו בנין היה בנוי בעזרה ועליות לא נתקדשו ופתח של בית הניצוץ היה פתוח לחול להר הבית מדקתני ופתח היה לו לחול אלמא בעזרה היה מקצת הבנין.
כמין אכסדרא היה – אותו בית למטה פרוצה מרוח אחת כאכסדרא דבי רב שפרוצה מרוח אחת א״נ בכל צדדין היא פרוצה כסתם אכסדרות שפרוצות מכל צד והבנין של מעלה בנוי על גבי עמודים.
שהכהנים שומרים למעלה ולוים למטן – כלומר לכך עשאום על גבי אכסדרא לפי שצורך שמירת כהנים צריכה להיות בגובה אבל לוים ששומרים כמו כן מן הפסוק כדלקמן אין צריכין להיות שמירתן למעלה אלא למטה ואגב דצריך לו לומר ששמירת כהנים צריכה שתהא למעלה פירש דלוים לא בעי למעלן אלא למטן למעלן למטן גרסי׳ ושמירת לוים אינה מוסבת על בנין אכסדרא אלא לימדך שאע״פ ששמירת כהנים צריכה שתהא למעלה מ״מ שמירתן של לוים לא בעי למעלן אלא למטן כלומר כל מקום שמירתן למטה ותדע לך דשמירת לוים לא היתה באכסדרא אלא לימדך זו כדקא חשיב במסכת מדות וגם לקמן הש״ס מייתי לה אגב גררא בג׳ מקומות הכהנים שומרים כו׳ והלוים בכ׳ ואחד מקים דקא חשיב להו ולא חשיב שמירה זו שלוים יהו שומרים באכסדרא זו למטה מהכהנים דקא חשיב חמשה על חמשה שערי הר הבית ארבעה על ד׳ פנותיו מבפנים ה׳ על חמשה שערי עזרה ד׳ על ד׳ פנותיו מבחוץ ולקמן מפרש אמאי אלו מבפנים ואלו מבחוץ אחד בלשכת הקרבן באותה לשכה נותנין קרבנות המבוקרים והוא חוץ לעזרה ושער היה לה ואחד בלשכת פרוכת שם היו נשים אורגות את הפרוכת ואחד בלשכת אחורי בית הכפורת ואם איתא דלוים שומרים באכסדרא א״כ הוו להו עשרים ותרי לקמן מוכח דאמרינן לקמן תרי מינייהו לא בעו שימור ועל מקומו אפרש.
מנא ה״מ דכהנים שומרים מלמעלן ולוים מלמטן – כלומר שהלוים בשמירתן ואין שמירתם בגובה כמו לכהנים.
ומציעים: תא שמע [בא, ושמע] פתרון לשאלה זו ממה דתנן [ששנינו] במשנה במסכת מדות המונה את שבעת שערי העזרה ומציינת בין השאר את מקומם של שלשת השערים שבצפון העזרה, שהם שער הניצוץ, שער הקרבן, ושער בית המוקד. ובתיאורו של שער הניצוץ שנינו שם: כמין אכסדרא (מבנה מקורה, הניצב על עמודים) היה, ובשני צידיו היו עמודים, ועלייה בנויה על גבה, שהכהנים שומרים שם מלמעלה, בעליה, ואילו הלוים שומרים במקדש מלמטה, על גבי הקרקע. ופתח היה לו לבית הניצוץ הפונה לחול. הרי איפוא מוכח שהיתה זו עליה ממש.
The Gemara explains: Come and hear a resolution, as we learned in a mishna that discusses the seven gates to the Temple courtyard (Middot 1:5): There were three gates that were in the north, and the first of these was the Gate of the Spark. It was like a portico [akhsadra], and there was an upper story built atop it, where the honor guard stood, with the priests watching from above, in the upper story; and the Levites would keep watch from below. And the hall had an entrance toward the non-sacred area of the Temple Mount. This mishna indicates that the Chamber of the Spark was an actual upper story.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) מְנָא הָנֵי מִילֵּי דְּתָנוּ רַבָּנַן {במדבר י״ח:ב׳} וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתְךָ הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

The Gemara asks: From where are these matters, that the priests and Levites kept watch on different stories, derived? This is derived from a verse, as the Sages taught in a baraita: The verse states that God said to Aaron: “And your brethren also, the tribe of Levi, the tribe of your father, you shall bring near with you, that they may accompany you and serve you” (Numbers 18:2). The verse is speaking of the Levites accompanying Aaron in your, i.e., Aaron’s, service of keeping watch in the Temple, which is the only service performed by both priests and Levites. Since the verse speaks of the watch of the Levites only as an accompaniment to the watch of the priests, the Levites do not keep watch from above like the priests, but only from below.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מנהני מילי – שהלוים שומרים עם הכהנים:
וישרתוך – בעבודתך הכתוב מדבר ששומרים עמך כמו שאתה שומר אצלן או אינו אלא בעבודתם בשאר מקום שמירתם בכ״א מקומות: כשהוא אומר כו׳: אחד פתוח לחיל חוץ לעזרה להר הבית:
דת״ר וילוו עליך וישרתוך בעבודתך הכתוב מדבר – כלומר בעבודתך דהיינו שמירה שהן שומרים כמו כן בא הכתוב ולימד וילוו שטפלין לך בשמירתן שאינן שומרין בגובה כמותך.
מה״מ. דכהנים ולוים שומרים במ״א וגם שהכהנים למעלה ולוים למטה דת״ר וילוו עליך וישרתוך וגו׳ ושמרו משמרתך בעבודתך הכתוב מדבר שישמרו עמך במקום שאתה שומר:
ודנים בדבר זה: מנא הני מילי [מנין אלו הדברים], מה מקורה של הלכה זו שיהיו הכהנים שומרים מלמעלה, והלויים מלמטה? דתנו רבנן כן שנו חכמים] על האמור בתורה לאהרן הכהן: ״וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות״ (במדבר יח, ג)בעבודתך זו, של שמירת המקדש, שזו העבודה היחידה במקדש שגם אתה הכהן וגם הלוי מצווים בה, הכתוב מדבר. ובא הכתוב ללמדנו, שאין הלויים אלא כנלוים וטפלים בשמירתם לשמירת הכהנים (״וילוו עליך״), שאין הם שומרים כמו הכהנים בגובה המקדש, אלא בקרקעיתו.
The Gemara asks: From where are these matters, that the priests and Levites kept watch on different stories, derived? This is derived from a verse, as the Sages taught in a baraita: The verse states that God said to Aaron: “And your brethren also, the tribe of Levi, the tribe of your father, you shall bring near with you, that they may accompany you and serve you” (Numbers 18:2). The verse is speaking of the Levites accompanying Aaron in your, i.e., Aaron’s, service of keeping watch in the Temple, which is the only service performed by both priests and Levites. Since the verse speaks of the watch of the Levites only as an accompaniment to the watch of the priests, the Levites do not keep watch from above like the priests, but only from below.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אַתָּה אוֹמֵר בַּעֲבוֹדָתְךָ הַכָּתוּב מְדַבֵּר אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בַּעֲבוֹדָתָם כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר {במדבר י״ח:ד׳} וְנִלְווּ עָלֶיךָ וְשָׁמְרוּ לְכׇל כֵּלָיו וּלְכֹל עֲבוֹדָתוֹ הֲרֵי בַּעֲבוֹדָתָם אָמוּר הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתְךָ הַכָּתוּב מְדַבֵּר הָא כֵּיצַד כֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים מִלְמַעְלָה וּלְוִיִּם מִלְּמַטָּה.

The baraita asks: Do you say that the verse speaks of the Levites’ accompanying the priests in your service, of the priests keeping watch, or is it only stating that the Levites should accompany the priests through their own service of bearing the sacred vessels? The baraita explains that when the verse states: “And they shall accompany you, and they shall keep the watch of the Tent of Meeting” (Numbers 18:4), this is referring to keeping watch of all the Temple’s vessels and all its service, and consequently their own service of bearing the sacred vessels is already stated. How, then, do I realize the meaning of the previous verse: “That they may accompany you and serve you” (Numbers 18:2)? The verse is speaking of the Levites accompanying the priests in your service, of the priests keeping watch in the Temple. How so? The priests keep watch from above, and the Levites accompany them from below.
מיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אתה אומר בעבודתך – כאשר פירשתי.
או אינו אלא בעבודתם – כלומר שהיו שומרים ונושאי׳ בכתף ומאי וילוו עליך וישרתוך הכי קאמר ויתחברו עליך וישרתוך בני לוים שהיו נושאים בכתף המשכן וכל כליו והאי וילוו שאתה עושה עיקר עבודה דהיינו עבודת מזבח והם ישרתוך שיהו נושאים המשכן בנסיעתן.
כשהוא אומר – בבני לוי ושמרו את המשכן לכל כליו ולכל עבודתו דעבודתן של לוים היא משאם.
הא מה אני מקיים וילוו עליך וישרתוך בעבודתך הכתוב מדבר – ולימדך הכתוב שיהו לוים טפלים בשמירתך כהנים למעלן ולוים למטן מ״ר.
או אינו אלא בעבודתם. שישמרו הם במקומם בפ״ע וקרא הכי פירושו וילוו עליך ויתחברו עמך וישמשוך בזה שישמרו השימור מה שהיה מוטל עליך לשמור ולעולם הם ישמרו במקומם בפני עצמם:
כשהוא אומר. במקרא אחר ונלוו עליך ושמרו את משמרת אהל מועד ולא כתיב ושמרו משמרתך:
הרי עבודתם אמור. דמשמע מהאי קרא שישמרו בפ״ע:
בעבודתך הכתוב מדבר. ומשמע שיהיו עמך ואתה עיקר והם טפילים:
הא כיצד וכו׳. ב׳ שערים היה לו לבית המוקד וכו׳. ומדקרי להו שערים אלמא גדולים היו וצריך כל חד מינייהו שישמור לחודיה:
ודנים על לימוד זה: אתה אומר בפירוש הכתוב כי בעבודתך של שמירת הכהנים הכתוב מדבר, או שמא אינו מדבר אלא שהלויים נלוים אל הכהנים בעבודתם של הלויים, בנשיאת כלי המשכן, וזו היא הדרך בה הם נלוים אל הכהנים. ומשיבים: כשהוא הכתוב אומר באותה פרשה ״ונלוו עליך ושמרו לכל כליו ולכל עבודתו את משמרת אהל מועד לכל עבודת האהל״ (שם ד) — הרי בעבודתם של הלויים אמור מקרא, ויש איפוא לשאול: הא [הרי] מעתה מה אני מקיים (במה אני מעמיד) את הכתוב ״וילוו עליך וישרתוך״?בעבודתך של כהונה שמשתתפים בה הלויים הכתוב מדבר. הא [הרי] זו, השמירה המשותפת לכהנים וללויים. וכיצד היא נעשית? הכהנים — היו שומרים מלמעלה, ואילו הלוים — שומרים מלמטה.
The baraita asks: Do you say that the verse speaks of the Levites’ accompanying the priests in your service, of the priests keeping watch, or is it only stating that the Levites should accompany the priests through their own service of bearing the sacred vessels? The baraita explains that when the verse states: “And they shall accompany you, and they shall keep the watch of the Tent of Meeting” (Numbers 18:4), this is referring to keeping watch of all the Temple’s vessels and all its service, and consequently their own service of bearing the sacred vessels is already stated. How, then, do I realize the meaning of the previous verse: “That they may accompany you and serve you” (Numbers 18:2)? The verse is speaking of the Levites accompanying the priests in your service, of the priests keeping watch in the Temple. How so? The priests keep watch from above, and the Levites accompany them from below.
מיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) בֵּית הַמּוֹקֵד כִּיפָּה וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה.

§ With regard to the third place in which the priests would keep watch, the mishna states: In the Chamber of the Hearth the ceiling was round like a cupola, and it was a large hall.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ב שנינו במשנתנו כי בית המוקד היה כיפה, ובית גדול היה, והוא המקום השלישי בו שומרים הכהנים. ומדברי המשנה משמע שבבית המוקד כמו בשני המקומות האחרים היה רק שומר אחד.
§ With regard to the third place in which the priests would keep watch, the mishna states: In the Chamber of the Hearth the ceiling was round like a cupola, and it was a large hall.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) וְחַד שׁוֹמֵר הוּא דַּהֲוָה בְּבֵית הַמּוֹקֵד וּרְמִינְהִי שְׁנֵי שְׁעָרִים הָיוּ בְּבֵית הַמּוֹקֵד אֶחָד פָּתוּחַ לַחֵיל וְאֶחָד פָּתוּחַ לָעֲזָרָה א״ראָמַר רַבִּי יְהוּדָה בָּזֶה שֶׁנִּכְנָסִין לָעֲזָרָה בפִּשְׁפָּשׁ קָטָן הָיָה לוֹ שֶׁבּוֹ נִכְנָסִין לִבְלוֹשׁ הָעֲזָרָה אָמַר אַבָּיֵי כֵּיוָן דְּגַבֵּי הֲדָדֵי הֲווֹ קָיְימִי סַגִּי לְהוּ בְּחַד שׁוֹמֵר דָּוֵי לְהָכָא וְדָוֵי לְהָכָא.

The Gemara asks: But was there only one watchman in the Chamber of the Hearth? And the Gemara raises a contradiction from a mishna (Middot 1:7): The Chamber of the Hearth had two gates; one, on the north side, was open to the rampart, and one, on the south side, was open to the courtyard. Rabbi Yehuda said: This gate that was open to the courtyard had a small wicket in the door of the gate, through which the priests would enter in order to examine the courtyard and ensure that everything was in order. The Chamber of the Hearth had two gates, and therefore there should have been two watchmen there. Abaye said: Since the two gates stood next to each other, i.e., directly opposite one another, it was sufficient for them to be watched by one watchman, who could look here and look there.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פשפש – כגון שער קטן היה לו שבו נכנסין לבלוש את העזרה לחפש בכל בקר אם כל הכלים שם כאשר הניחום מאמש. והואיל והיו לו שני שערים היה צריך ב׳ שומרים:
כיון דגבי הדדי קיימי – שזה פתוח כנגד זה סגי בחד שומר:
דוי להכא ולהכא – ישב באחד ויראה כנגדו באחד:
וחד שימור הוא דהוה ליה לבית המוקד ורמינהי ב׳ שערים היו לו לבית המוקד – הבנוי על גבי כיפה אחד פתוח לחול להר הבית ואחד פתוח לעזרה בחציו הבנוי בקדש ומדהוו שני שערים אלמא הוו שני שומרים דלכל שער ושער הוי שומר ובלבד שישמש כניסה ויציאה ואף על גב דאמרינן לשכות הבנויות בקדש ופתוחות לחול תוכן חול לששת בית המוקד הואיל והוה ליה שני שערים אחד בקדש ואחד בחול הבנוי לקדש נמשך אחר פתחו והבנוי בחול נמשך אחר פתחו וכן מוכח ביומא (דף כה.) גבי לשכת הגזית דאמרינן דחציה בקדש וחציה בחול ואמרינן שמע מינה שני פתחים היו לה אחד פתוח לקדש ואחד פתוח לחול דאי סלקא דעתך פתח אחד היה לה ולקדש היה פתוח זקן היה יושב במערבה מי איכא והאמר מר אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד [בלבד] ואי סלקא דעתך לחול היה פתוח ופתח אחר לא היה לו והאמר מר לשכות הבנויות בקדש ופתוחות לחול תוכן חול ואנן בעינן פייס במקום מקודש שנאמר בבית אלהים נהלך ברגש אלא שמע מינה שני פתחים היו לה אחד פתוח לחול ואחד פתוח לקדש.
א״ר יהודה – סיומא דההיא משנה היא בזו שנכנסין בו לעזרה פשפש קטן היה לה פתח קטן בתוך שער שבו נכנסים לבלוש את העזרה בלילה קודם תרומת הדשן לפי שאינם רוצים לפתוח שערי עזרה עד זמן עבודת תמיד שהוא יום וכן מוכח במתניתין לאחר שהפיסו על תרומת הדשן דלשם בבית המוקד היו מפיסין נטל את המפתח ופתח את הפשפש ונכנס לעזרה נכנסו אחריו כו׳ עד שהיו מגיעים כו׳ הכל שלום ומתני׳ דתמיד אליבא דר׳ יהודה דמדות.
אמר אביי כיון דגבי הדדי קיימי – זה כנגד זה אי נמי דסמיכי אהדדי.
דוי להכא דוי להכא – בחד שומר סגי דוי רואה כמו חזיא דהוי דוי למערב (שבת דף לה.).
פשפש. פתח קטן:
לבלוש את העזרה. ויחפש מתרגמינן ובלש היו נכנסין דרך אותו פתח קטן העומד אצל השער גדול לחפש על השומרים בעזרה ואם היו ישנים על משמרתם לקו אותם. ולא הי׳ פותחין את השער הגדול כשנכנסין לבלוש כדי שלא יעורו הישנים מקול השער הגדול משנפתח ויסמכו ע״ז וישנו בלילה. ומייתי הך דר״י ומתוך דבריו שמעינן גדול היה מדהיה פתח קטן בצידו והיה צריך לשומרם. וא״ת והיכי ס״ד למימר שהיה שומר לזה השער הא אמרינן לקמן דשומרי העזרה היו שומרים בחוץ ולא מבפנים כמו בהר הבית דאין ישיבה בעזרה [כו׳] ולא היו יכולים לעמוד כל היום. ובית המוקד היה חציו בקדש ואי אפשר לישב אצל השער הפתוח לעזרה ויש לומר כשירצה לישב יתרחק קצת מן השער וישב בחוץ בחציו שבחוץ וישב מעט וינוחו:
אמר אביי. כיון דגבי הדדי הוו קיימי כלומר כי מכוונים היו שערים זה כנגד זה אחד פתוח להר הבית ואחד פתוח לעזרה ושומר אחד היה יכול לראות לכאן ולכאן כדאמר בפרק במה מדליקין [דף לה.] והיה דוי למערב. ותו גבי הדדי הוה קיימי אותו הפתוח לעזרה היה עומד אצל קרן מזרחית צפונית ואותו שפתוח להר הבית היה בחציו של כותל מזרחי מיד שמתחיל החיל היו סמוכין זה לזה:
ושואלים: ורק חד [אחד] שומר הוא דהוה [שהיה] בבית המוקד? ורמינהי [ומשליכים, מראים סתירה] לכך ממה ששנינו במסכת מדות: שני שערים היו בבית המוקד, האחד מהם, הנמצא בצפון בית המוקד היה פתוח לחיל (השטח שבין העזרה להר הבית והוא חולין) והאחד, הנמצא בדרום בית המוקד היה פתוח לעזרה. ואמר רבי יהודה: בשער זה שהיה פתוח לעזרה בו היו נכנסין בכל בוקר לעזרהפשפש (פתח) קטן היה לו בתוך השער, שבו היו נכנסין על מנת לבלוש (לחפש ולבדוק) את העזרה, אם הכל מונח במקומו כראוי. ויש לשאול, כיון ששני שערים היו שם, ראוי היה שתהיינה שם שתי שמירות! אמר אביי בתשובה: כיון דגבי הדדי הוו קיימי [זה אצל זה היו עומדים] שני השערים הללו — סגי להו בחד [די להם באחד] השומר אותם, שכן השומר בשער זה הריהו דוי להכא ודוי להכא [רואה לכאן ורואה לכאן], ונשמרים בכך שני השערים.
The Gemara asks: But was there only one watchman in the Chamber of the Hearth? And the Gemara raises a contradiction from a mishna (Middot 1:7): The Chamber of the Hearth had two gates; one, on the north side, was open to the rampart, and one, on the south side, was open to the courtyard. Rabbi Yehuda said: This gate that was open to the courtyard had a small wicket in the door of the gate, through which the priests would enter in order to examine the courtyard and ensure that everything was in order. The Chamber of the Hearth had two gates, and therefore there should have been two watchmen there. Abaye said: Since the two gates stood next to each other, i.e., directly opposite one another, it was sufficient for them to be watched by one watchman, who could look here and look there.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) מוּקָּף רוֹבְדִין שֶׁל אֶבֶן רוֹבְדִין מַאי נִיהוּ גִּזְרָתָא דְאִצְטְבָתָא דְּסָלְקִי בְּהוּ לְאִצְטְבָתָא וּמִי הֲווֹ מִיפַּלְגִי אֲבָנִים וְהָכְתִיב {מלכים א ו׳:ז׳} וְהַבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה וְגוֹ׳.

§ The mishna teaches that the Chamber of the Hearth was surrounded by rows of stone that protruded from the walls and that served as benches. The Gemara asks: What are these rows of stone? They are rows of chiseled stones by which the priests ascend to another row of stone, where they could lie down. The Gemara asks: And would they split the stones in the process of building the Temple? But isn’t it written: “For the Temple, when it was being built, was built of whole stone made ready at the quarry; and there was neither hammer nor ax nor any tool of iron heard in the Temple, while it was being built” (I Kings 6:7)?
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גזראתא דמצתוואתא – אבנים חתוכות יוצאות מכל הבנין סביב ועשויות כעין כסאות סטיו ע״ג סטיו והיינו מצטוואתא:
ומי הוו מיפלגי האבנים – שזו יוצאות וזו נכנסות וכן היו מסתתין אותן כן במקדש:
והכתיב והבית וגו׳ – אין דכתיב אבני עשר אמות ואבני שמונה אמות מכלל שזו נכנסות וזו יוצאות:
רובדין מאי ניהו גיזרתא דאיצטוותא דסלקי בה לאיצטוותא – שעולין על ידם למטות שהן בחימה כעין מטות וקא סלקא דעתך דלאחר שנבנו בחומה חלקו את האבנים ועשו כמין איצטוואות ומשום הכי פריך ומי פלגי אבנים והא כתיב והבית בהבנותו אבן שלימה מסע נבנה.
גזרתא דאצטותא דסלקי בהו לאצטותא. אבנים רחבות גזורות ומרובעות בולטין מן הכותל ולמעלה מהן בולטין אבנים אחרות קצת מן התחתונים ועולין מאלו לאלו במדרגה וישנים על כולם:
ומי הוה מפלגי. וכי היה מסתתין את האבנים ומחליקין בעזרה דס״ד דאחר דבנו בכותל היה מסתתן ומחליקן. וי״מ ומי הוה מפלגי וכי היה חולקין האבנים אחד גדולה ואחד קטנה כדאמרת דסלקת בהו למציעתא אלמא דתחתונים גדולים מהעליונים והא כתיב אבן שלמה מסע נבנה דמשמע כמו שהיו מפנין אותן מן ההר אבנים גדולות כך היו נותנין אותן בבנין. ומשני דמתקני ומייתי מאבראי אבני זוטרתא ואבני רברבתא. דוקא בבית לא נשמע קול מקבות והגרזן אבל בחוץ היו מסתתין אותם אבנים גדולות ליסוד ושל בנין קטנות מהן כדכתיב אבני י׳ אמות ואבני ח׳ אמות. ולאידך פי׳ מייתי ראיה שהיו עושין אבנים גדולות ואבנים קטנות דאחר שחצבם מן ההר פחתו ועשו מהן קטנות ומהן גדולות כפי הצורך:
ג ועוד שנינו במשנתנו כי בית המוקד היה מוקף (בחלקו של חול) רובדין של אבן. ומבררים: רובדין אלה מאי ניהו [מה הם, מה טיבם]? גזרתא דאצטבתא [אבנים גזורות, חצובות ומסותתות], דסלקי בהו [שעולים בהן הכהנים] לאצטבתא [שורת אבנים בולטות] לשכב שם. ושואלים: ומי הוו מיפלגי [והאם היו חוצים, גוזרים] אבנים בבנין המקדש? והכתיב [והרי נאמר] בתיאור בנין בית המקדש בימי שלמה ״והבית בהבנותו אבן שלמה מסע נבנה ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו״ (מלכים א ו, ז), ומכאן שכל אבן ואבן היתה שלמה, וכפי שהיתה בשעה שהוסעה (הובאה) ממקום מחצבתה, כך נבנתה במקדש, בלא שיונף עליה כלי ברזל לגוזרה!
§ The mishna teaches that the Chamber of the Hearth was surrounded by rows of stone that protruded from the walls and that served as benches. The Gemara asks: What are these rows of stone? They are rows of chiseled stones by which the priests ascend to another row of stone, where they could lie down. The Gemara asks: And would they split the stones in the process of building the Temple? But isn’t it written: “For the Temple, when it was being built, was built of whole stone made ready at the quarry; and there was neither hammer nor ax nor any tool of iron heard in the Temple, while it was being built” (I Kings 6:7)?
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אָמַר אַבָּיֵי גדִּמְתַקְּנִי וּמַיְיתִי מֵעִיקָּרָא אַבְנֵי זוּטְרָתָא וְאַבְנֵי רַבְרְבָתָא כְּדִכְתִיב {מלכים א ז׳:י׳} אַבְנֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת וְאַבְנֵי שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת.:

Abaye said: It was prohibited to use iron implements to cut the stones only inside the Temple area. In this case it was permitted to have chiseled stones, as the builders prepared the stones in another location. And the builders initially brought small stones and large stones with which to build the Temple, as it is written: “And the foundation was of costly stones, even great stones, stones of ten cubits, and stones of eight cubits” (I Kings 7:10). Accordingly, the larger stones were used for the lower tier, while the smaller stones were for the higher tier, forming protruding benches upon which the priests could sleep.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר אביי דמתקנן ומייתן מעיקרא – קודם שיביאו האבנים בעזרה היו מתוקנות ע״י ברזל ומייתי אבנים גדולות ואבנים דקות כדכתיב בקרא (מלכים א ז) דהכי היו עושים אבני עשר אמות ואבני ח׳ אמות ואבני י׳ אמות אותן שתי אמות שבולטות לצורך איצטוואות הן בולטות וחוץ לעזרה מותר לחותכן ולהשוותן בברזל אבל משבאו לעזרה אסור להניף עליהם ברזל והא דכתיב (שם ו) ומקבות והגרזן וכל כלי ברזל לא נשמע [בבית] בהבנותו היינו בעזרה אבל חו לעזרה לא היינו דקמתרץ דמתקני ומייתי מעיקרא כן מוכח במכילתא דאמרי התם לא תבנה אתהן גזית בו אי אתה בונה גזית אבל אתה בונה גזית בהיכל ובבית קדשי קדשים הא מה אני מקיים ומקבות והגרזן וכל כלי ברזל וכו׳ בבית אינו נשמע אבל בחוץ נשמע כי חרבך הנפת עליה ותחלליה ר׳ שמעון בן אלעזר אומר המזבח נברא להאריך ימיו של אדם והברזל נברא לקצרם אינו דין שיבא מקצר על המאריך.
אמר אביי בתשובה: כל האיסור שלא להניף על אבני המקדש ברזל הוא רק בתוך בית המקדש עצמו (״לא נשמע בבית״) ואולם אין כל איסור לתקן את האבנים מחוצה לו אף בברזל. וכאן מדובר באופן דמתקני ומייתי מעיקרא [שהיו בוני המקדש מתקנים אותם בכלי ברזל מחוץ למקדש ומביאים מתחילה, קודם בנייתן במקדש] שני סוגי אבנים, אבני זוטרתא ואבני רברבתא [אבנים קטנות ואבנים גדולות], כדכתיב [כנאמר] בבנין המקדש ״ומיוסד אבנים יקרות גדולות אבני עשר אמות ואבני שמונה אמות״ (שם ז, י), ושורת האבנים בנות עשר אמות (הבולטת שתי אמות משורת האבנים בנות שמונה האמות), היא ששימשה למשכב לכהנים.
Abaye said: It was prohibited to use iron implements to cut the stones only inside the Temple area. In this case it was permitted to have chiseled stones, as the builders prepared the stones in another location. And the builders initially brought small stones and large stones with which to build the Temple, as it is written: “And the foundation was of costly stones, even great stones, stones of ten cubits, and stones of eight cubits” (I Kings 7:10). Accordingly, the larger stones were used for the lower tier, while the smaller stones were for the higher tier, forming protruding benches upon which the priests could sleep.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) זִקְנֵי בֵּית אָב יְשֵׁנִים שָׁם.: וְאַמַּאי לְעַיְּילִי מִטּוֹת אָמַר אַבָּיֵי דלָאו אוֹרַח אַרְעָא לְעַיּוֹלֵי מִטּוֹת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ.:

The mishna teaches that the elders of the patrilineal family that would serve in the Temple the following day would sleep there, on the rows of stone. The Gemara asks: But why did the priests sleep on the stones? Let them bring beds into the Chamber of the Hearth. Abaye said: It is not proper conduct to bring beds into the Temple.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואמאי לעיילי מטות – אמאי ישנים על גבי החומה נעיילו מטות.
ואמאי נעיילי מטות. מטות של עץ מסורגם חבלים:
לאו אורח ארעא לעיולי מטות. אבל כרים וכסתות אורח ארעא:
ד ובעניינם של רובדי אבן אלה, שנינו עוד במשנתנו כי זקני בית אב היו ישנים שם, על הרובדים הללו. ושואלים: אמאי [מדוע] הם ישנים על הרובדים הללו? לעיילי [שיכניסו] לבית המוקד מטות, ויישנו עליהן! אמר אביי בתשובה: אין עושים כן, כי לאו אורח ארעא [אין זה דרך ארץ], לעיולי [להכניס] מטות לבית המקדש.
The mishna teaches that the elders of the patrilineal family that would serve in the Temple the following day would sleep there, on the rows of stone. The Gemara asks: But why did the priests sleep on the stones? Let them bring beds into the Chamber of the Hearth. Abaye said: It is not proper conduct to bring beds into the Temple.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) פִּרְחֵי כְהוּנָּה אִישׁ כְּסוּתוֹ בָּאָרֶץ.: אַמַּאי הָתָם קָרֵי לְהוּ רוֹבִים הָכָא קָרֵי לְהוּ

The mishna further teaches that with regard to the young men of the priesthood, each of them would sleep with his garment on the ground. The Gemara asks: Why is it that there, in the earlier mishna, the tanna calls them young [rovim] priests, whereas here, the tanna calls them
מיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
התם קרי להו רובים – ורובים שומרים שם והכא קרי להו פרחי כהונה.
פרחי כהונה איש כסותו בארץ. וה״ה לקטנים כרים וכסתות:
ה שנינו עוד במשנה כי פרחי כהונה היו שוכבים שם על הארץ, כאשר כל איש ואיש מהם שוכב על כסותו שמונחת בארץ. ומבררים: אמאי התם [מדוע, שם, בתחילת המשנה] התנא קרי להו [קורא להם, מכנה אותם] בשם ״רובים״ (שכך שנינו בה ש״הרובים שומרים שם״), ואילו הכא קרי להו [כאן הוא קורא להם]
The mishna further teaches that with regard to the young men of the priesthood, each of them would sleep with his garment on the ground. The Gemara asks: Why is it that there, in the earlier mishna, the tanna calls them young [rovim] priests, whereas here, the tanna calls them
מיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

תמיד כו: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה תמיד כו:, מיוחס לר׳ גרשום תמיד כו:, מיוחס לרש"י תמיד כו:, פירוש רא"ש תמיד כו:, פירוש הרב שטיינזלץ תמיד כו:

Tamid 26b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Tamid 26b, Attributed to R. Gershom Tamid 26b, Attributed to Rashi Tamid 26b, Peirush HaRosh Tamid 26b, Steinsaltz Commentary Tamid 26b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144