ולענין פסק התבאר בתלמוד ר״ה (י״ט:) שבטלה מגלת תענית ומותרים הן בהספד ובתענית חוץ מחנוכה ופורים שנשאר מהם דין מגלת תענית ומגדולי המפרשים פי׳ שלא בטלה אלא ליחיד הרוצה להתענות בהם אבל צבור אין יכולים לגזור בו תענית וראיה להם ממה שאמרו כאן רב נחמן גזר תעניתא בתריסר באדר ואמרו לו והא יום טורינוס הוא והשיבם דבטולי בטלוה משום שמעיה ואבטליון ואם לא כן היה לו להשיב בטלוה למגלת תענית אלא שבודאי לא בטלוה אלא לתענית יחיד אבל יום טורינוס שכבר נתבטל מקדם לגמרי נתבטל ומ״מ ימים שלפניהם ולאחריהם אף צבור מותרים ומ״מ רוב מפרשים מסכימים להתיר אף ימים עצמם אף לצבור לגמרי בטלה לה מגלת תענית לדבריהם חוץ מחנכה ופורים וכן כתבוה גדולי הדורות ומפרשים בזו של רב נחמן שהמקשים היו סוברים שלא בטלה מגלת תענית והוא השיבם לרווחא דמילתא שאף למה שהם סוברים מותר ומ״מ דעת ראשון ראיה גדולה היא אלא שנהגנו לומר שבטלה מכל וכל והלכה רווחת למעשה ולא ראיתי מי שנמנע מזה כלל:

אף חנכה ופורים פי׳ מגדולי המפרשים שלא נשאר בהם דין מגלת תענית אלא לעצמם הא לפניהם ולאחריהם מותרים ורוב מפרשים חולקים עמהם לומר שאף לפניהם ולאחריהם אסור מעתה לדעת זה תמהו רבים האיך אנו מתענים בי״ג של אדר שהוא יום שלפני י״ד וי״ד כתוב במגלת תענית ותירצו דבר זה בהרבה פנים יש מי שאומר הואיל וי״ג עצמו כתוב במגלת תענית מטעם יום ניקנור ובטל אינו חוזר וניעור מטעם יום שלפניו ויש מי שאומר שתענית זה תענית של שמחה הוא ואינו בכלל שאר התעניות ועל הדרך שאמרו שאף במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה בפורים בנין של שמחה מיהא מותר כמו שיתבאר בראשון של מגלה ויש מי שתירץ שתענית י״ג מעקר התקנה היה ולא היה כח ביד חכמים לסלקו כדכתיב קיימו על נפשם דברי הצומות וכו׳ או שמא הואיל ודברי קבלה הם הרי הם כעין תורה שאין צריך חזוק ויש מי שתירץ שיום י״ג אינו בדין שיאסר לנו מתורת יום שלפני י״ד שהרי יום י״ד אינו נאסר לנו ר״ל לבני כפרים ועיירות מתורת מגלת תענית אלא מכח המקרא ואינו צריך חזוק אבל בני כרכים שיום י״ד להם מימים שבמגלת תענית נאסר להם להתענות בי״ג ויום י״ו נאסר לנו מתורת יום שלאחריו הואיל וט״ו לנו יום שבמגלת תענית ומותר להם מפני שט״ו להם אינו מדין מגלת תענית אלא מכח המקרא ואין צריך חזוק:

הרבה זמנים תקנו חכמים בקריאת המגלה כמו שיתבאר במקומו ומ״מ כל שאין קורים אותה בזמנה אין אותו היום נאסר בהספד ותענית מכח מקרא המגלה כמו שיתבאר במקומו:

המשנה הששית אין גוזרים תענית על הצבור תחלה בחמשי שלא להפקיע את השערים וכבר בארנו ענין הפקעת שערים בפרק ראשון בסוגיית משנה חמשית שבו ר׳ יוסי בין בראשונות בין בשניות בין אחרונות אין מתחילים אלא בשני והלכה כר׳ יוסי:

זהו ביאור המשנה ולא נתחדש עליה בגמרא דבר:

המשנה השביעית אין גוזרין תענית תחלה על הצבור בראשי חדשים ובחנכה ופורים והוא הדין לחלו של מועד וכ״ש בשבת וי״ט אם התחילו ר״ל שכבר גזרו ג׳ תעניות או יותר קודם שיבא אותו היום ואירע אחד מן התעניות באחד מימים אלו אין מפסיקים ומ״מ לשבת וי״ט מפסיקין ומודה ר״ג שאינו מתענה ומשלים אלא אוכל מן המנחה ולמעלה ואין הלכה כדבריו וכן ט׳ באב שחל להיות בערב שבת אינו משלים שלא יכנס לשבת כשהוא מתענה:

זהו ביאור המשנה ולפי מה שנאמר עליה בגמרא התחלה זו שאמרנו עליה שאין מפסיקין אפילו יום אחד נקראת התחלה לענין זה: