×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) הָאוֹמֶרֶת טְמֵאָה אֲנִי וְשֶׁבָּאוּ לָהּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵאָה.
One who says: I am defiled, and witnesses came forth and testified with regard to her that she is defiled.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
האומרת טמאה אני – שהודתה לבית דין על קלקולה שהיו מאיימין עליה כדתני מתני׳.
מנחת קנאות האמורה בתורה הוא שאחר שחקרוה ואיימוה והכינו את המים המרים על הדרך שיתבאר קודם השקאה היה הבעל מביא את מנחתה עשרון קמח שעורים ונותנה לכלי שרת ואחר כך משקה אותה ואחר שתייתה לוקח כלי שרת שהמנחה בתוכו ונותנו לה על ידיה והכהן נותן ידיו תחתיה ומניפים וקומץ ומקטיר את הקומץ והשאר נאכל לכהנים ויש שהמנחה שלהן נשרפת מפני שאינה ראויה ליקרב ולא לפדות ולצאת לחולין והן האומרת טמאה אני ושבאו עליה עדים שנטמאת והאומרת איני שותה ושאין בעלה רוצה להשקותה ושבעלה בא עליה בדרך ופי׳ הדברים שאמרה טמאה אני אחר שקדשה בכלי שאלו קודם שקדשה אע״פ שהופרשה הרי יכול לפדותה ולצאת לחולין על ידי פדיון שכל המנחות נפדות עד שלא קדשו בכלי אבל משקדשו בכלי אינן נפדות שהכלי מקדש את הראוי לו שלא לצאת עוד לחולין שנאמר כל הנוגע בהם יקדש ואחר שקדשה קדושת הגוף שלא לפדותה וכן שאינה ראויה ליקרב שהרי אינה באה אלא לבדוק וזו אינה צריכה בדיקה וכן שאינה ראויה לנדבה שאין מנחת שעורים באה אלא לסוטה ולעומר תשרף:
וכן באו לה עדים שנטמאת פירושו שבאו אחר שקדשה מנחתה בכלי שאלו קודם שקדשה הרי יכול לפדותה ולהוציאה לחולין הא משקדשה לא ומ״מ ראויה היתה ליקדש שכל שלא באו העדים המים בודקין כמו שביארנו וכשהונחה בכלי הרי לא באו עדים עדיין ולא נתקדשה בטעות עד שנאמר שאין הכלי מקדשה שהרי אין הכלי מקדש אלא הראוי לו ותצא לחולין אף בלא פדיון שהרי מ״מ כשהונחה כדין הוקדשה ונשרפת ואין צריך לומר אם לא באו עדים על טומאה של סתירה אלא שבאו עדים שזינתה בעזרה אחר שהונחה מנחתה בכלי שרת ואע״פ שפרחי כהונה היו מלוין אותה שמא זינתה מהם או שמא נעלמה מהם בשעה שנצרכה לנקביה וזינתה ובאו עדים על אותו זנות שאע״פ שאין עוד צורך לבדיקה מ״מ המנחה נשרפת שהרי כשהונחה בכלי כדין הוקדשה:
ולמדת מ״מ שכל שנתברר זנותה קודם שהונחה בכלי יוצאה לחולין בפדיון וכן כל שהוקדשה בטעות יוצאה לחולין בלא פדיון ואין גוזרין שמא יאמרו מוציאין דבר הקדוש בכלי שרת לחולין:
ולענין ביאור זה שאמרו לעולם כדקא אמרת מעיקרא אינו חוזר לאתו עדים מקמי דתקדוש שזו ודאי אף מדברי סופרים יוצאה לחלין בפדיון שאין גזירה משלא הונחה בכלי להונחה בכלי אלא כך פירושו לעולם כדקא אמרת מעיקרא שעל טומאת סתירה ראשונה באו העדים ולא על טומאת העזרה ואם תאמר תיקשי מיהא לרב ששת שאמר שכל שיש עדים בטומאה אע״פ שלא באו אין המים בודקין ואם כן הרי הוקדשה בטעות ואף כשהונחה בכלי תצא בלא פדיון שאפשר לומר שהדין כך הוא אלא שאין הכל בקיאין לומר שמתוך שהיו בה עדים לא היתה ראויה ליקדש ויבאו לטעות להוציא דבר הקדוש בכלי שרת לחולין:
מנחת סוטה שנטמאת אם עד שלא קדשה בכלי נטמאת נפדית ויוצאה לחולין ויביא אחרת בדמיה כדין כל המנחות ואם משקדשה בכלי נטמאת נשרפת כדין שאר המנחות גם כן ויביא אחרת קדש הקומץ והוא נתינתו בכלי שרת שהמנחה טעונה ארבע עבודות כנגד ארבע עבודות שבזבחים א׳ הסרת הקומץ מתוך כלי שרת והיא כנגד שחיטת הזבח ב׳ מתן קמיצתו בכלי שרת והיא כנגד קבלת הדם בזבח ג׳ הולכה כנגד הולכה שבזבח ד׳ הקטרת הקומץ כנגד זריקת הדם שבזבח וכל שנתן הקומץ בכלי שרת ולא הספיק להקריבו עד שמת הוא ושוב אינה שותה או שמתה היא תשרף כדין כל המנחות שאירע בהם פסול בין קמיצה להקטרה קרב הקומץ אלא שלא הספיק ליאכל שירים לכהנים עד שמת הוא או מתה היא הרי זו נאכלת שהרי אף מתחלה על ספק באה וכבר כפרה ספקה כלומר גמרה כל הצריך שהרי שתת וקרבה מנחתה והואיל ובהכשר קרבה ואף השירים עצמן לא אירע להן פסול בגופן נאכלין:
באו עדים קודם הקטרה שהיא טמאה נשרפת ויביא אחרת ואם נמצאו עידי הסתירה שעל ידם היתה המנחה באה מוזמין מנחתה חולין אף לאחר שקדש הקומץ שכל שבטעות אין קדושת פה או אפי׳ קדשת כלי מקדשו ואף לדעת האומר למעלה שאף כשיוצאה לחולין מן התורה חכמים הצריכוה שריפה שלא יאמרו מוציאין כלי שרת לחולין עדים זוממין מיהא קלא אית להו והדבר מפורסם שהקדש טעות הוא ולא יבאו לטעות ואף עידי הקנוי שנמצאו זוממין יראה שהדין כן אלא שמאחר שהבעל והאשה יודעין בהן אין הדבר מצוי להעיד על הקנוי בשקר ולענין העונש מיהא בעידי קנוי שהוזמו התבאר בתלמוד המערב שהם לוקין אבל בעידי סתירה נסתפקו שם אם משלמין שיעור כתובה ולא הובררה ונראה לי שאין כאן תשלומין שהרי לא הוחלט הפסד הכתובה בעדותו אלא תשתה ותבדק ולהשקותם אי אפשר שאין השקאה אלא לסוטה עצמה ומתוך כך דעתי נוטה לפסוק כחברתה לומר שילקו:
האשה שקנא לה בעלה ואין לו עידי סתירה אלא שבא עד אחד והעיד על הסתירה אם דעתו סומכת עליו אסורה עליו ויוציא ויתן כתובה ואם לאו אשתו מותרת לו אבל נתפרסמה סתירתה עד שיצא עליה קול חזק מאד עד שנשאו ונתנו בה נשים הטוות לאור הלבנה בפזור בהרבה מסבות שבהן אסורה עליו אפילו לא היתה דעתו סומכת עליו ויוציא אלא שנותן כתובה אלא שיש חולקין בזו כמו שיתבאר בפרק ששי על הדרך שייעדנו:
ולענין ביאור זה שהקשו לרבי שמעון והא איכא דיש לה עדים במדינת הים חוזר למה שהוא אומר שאין זכות תולה לה משום דאי הכי נמצאת מוציא שם רע על הטהורות שיאמרו זכות תלה להן והא איכא מ״מ יש לה עדים וכו׳ שלדעת רב ששת אין המים בודקין ואיכא שם רע ותירץ יש עדים במדינת הים לא שכיחא כלומר ולא מסקי אינשי אדעתייהו לחשוד הטהורות בכך:
רש״י בד״ה כיפרה כו׳ בהכשר קרבה יבא וישקה אותה כו׳ כצ״ל והד״א. תוס׳ בד״ה כי קדוש כו׳ ותרעה בעדר דנפקא לחולין כו׳ נ״ב פי׳ דאדעתא דהכי לא היה מקריב משלו בעבורה מאחר שאינה צריכה לכך שהרי לסוף הפר לה וק״ל:
האומרת ״טמאה אני״, וכן זו שבאו לה עדים שהיא טמאה.
One who says: I am defiled, and witnesses came forth and testified with regard to her that she is defiled.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) דַּאֲתוֹ עֵדִים אֵימַת אִילֵּימָא מִקַּמֵּי דְּתִקְדּוֹשׁ תִּיפּוֹק לְחוּלִּין.

Rav clarifies: In the case where witnesses came forth, when did they come forth? If we say that they came forth before the meal-offering was sanctified, as all meal-offerings become sanctified only when placed in the service vessels used in the Temple service, then the testimony should obviate the need for the sota rite, and the meal-offering should be transferred to non-sacred status, as any meal-offering that was found to be consecrated in error before it was sanctified in a service vessel reverts to non-sacred status. Therefore, Rav infers that the witnesses could not have testified before the offering’s sanctification, or the meal-offering would not be burned.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מקמי דתקדוש – בכלי שרת.
תיפוק לחולין – בפדיון שלא היה קדושת הגוף אלא קדושת פה וכל המנחות נפדות כל זמן שלא קדשו בכלי.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ונברר: דאתו [שבאו] לה עדים אימת [מתי]? אילימא מקמי דתקדוש [אם תאמר שבאו לפני שקדשה] המנחה, כלומר, לפני שניתנה בכלי שרת — תיפוק [תצא המנחה] לחולין כמו כל מנחה שהתברר לפני שקדשה בכלי שהובאה בטעות.
Rav clarifies: In the case where witnesses came forth, when did they come forth? If we say that they came forth before the meal-offering was sanctified, as all meal-offerings become sanctified only when placed in the service vessels used in the Temple service, then the testimony should obviate the need for the sota rite, and the meal-offering should be transferred to non-sacred status, as any meal-offering that was found to be consecrated in error before it was sanctified in a service vessel reverts to non-sacred status. Therefore, Rav infers that the witnesses could not have testified before the offering’s sanctification, or the meal-offering would not be burned.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אֶלָּא לְבָתַר דִּקְדוּשׁ אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מַיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ אַלְמָא בַּת מִקְדָּשׁ וּמִקְרָב הִיא וְכִי קְדוּשׁ מֵעִיקָּרָא שַׁפִּיר קְדוּשׁ וּמִשּׁוּם הָכִי מִנְחָתָהּ נִשְׂרֶפֶת.

Rav states his objection: Rather, the witnesses must have come forth after the meal-offering was sanctified. Granted, if you say the bitter water of a sota evaluates whether she was unfaithful in a case where there are witnesses to her infidelity, even if they have not testified, evidently the meal-offering is suitable to be sanctified and sacrificed; and when it was sanctified at the outset, although there were witnesses who could have testified, it was properly sanctified, and due to that reason her meal-offering is burned, because once an offering has been properly sanctified it cannot be transferred to non-sacred status.
רש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא לבתר דקדוש – דכלי שרת מקדשין את הראוי להם שלא לצאת עוד לחולין כדתנן כל הנוגע בהם יקדש וליקרב אינה ראויה שהרי אינה באה אלא להזכיר עונה של זו שתבדק והרי היא בדוקה ועומדת ולנדבה נמי לא חזיא להקריבה דמנחת שעורים אינה כשירה אלא לסוטה ולעומר.
אי אמרת בשלמא מים בודקין אותה – אם שתתה עד שלא באו עדים אלמא בשעה שניתנה בכלי ראויה היתה לכלי שרת דההיא שעתא בת מיקדשא ומיקרב היא מספק כשאר מנחת סוטה הלכך כי קדיש בכלי שפיר קדיש ומשום הכי כי אתו עדים איפסלא מהקרבה מכאן ולהבא ולא נפקא לחולין ונשרפת.
כי קדוש מעיקרא שפיר קדוש משום הכי נשרפת – קשיא כיון דהוא היה מביא מנחתו עליה אמאי נשרפת מאי שנא מהא דתנן בפרק ד׳ במסכת נזיר (נזיר כד:) האשה שנדרה בנזיר והפרישה את בהמתה בנזיר והיפר לה בעלה אם שלו היתה הבהמה תצא ותרעה בעדר ואם שלה היתה הבהמה חטאת תמות ואע״ג דבשעת הקדש הות בת מקדש דקי״ל דבעל מיגז גייז ואפ״ה אמר כיון דמשלו היתה תצא ותרעה בעדר דנפקא לחולין ותנן נמי התם בפרק בית שמאי (נזיר לב.) מי שנדר בנזיר והלך להביא בהמתו אם עד שלא נגנבה בהמה נדר הרי הוא נזיר ואם משנגנבה בהמה נדר אינו נזיר והכי נמי הוו עדים בעולם קודם הקדש ולאו אדעתא דהכי הקדיש ועוד אמאי נשרפת כיון דקי״ל כבית הלל דאמרי בפרק יש נוחלין (ב״ב דף קכ:) ובפרק ב״ש במסכת נזיר (נזיר לא:) דיש שאלה להקדש למה אינו נשאל עליה ותצא לחולין.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תוס׳ בד״ה כי קדוש מעיקרא שפיר קדוש כו׳ שנדרה בנזיר והפרישה את בהמתה והיפר כו׳ ואע״ג דבשעת הקדש הות בת מקדש דקי״ל דבעל מיגז כו׳ אינו נשאל עליה ותצא לחולין עכ״ל והס״ד ואח״כ מה״ד דכי קדוש מעיקרא בטעות קדוש ואין כו׳ דלבו נוקפו גמר ומקדיש עכ״ל וכצ״ל:
תוס׳ ד״ה כי קדוש כו׳ ועוד כו׳. עיין מל״מ פי״א ה״ד מהל׳ מעה״ק:
אלא יש לומר שבאו העדים לבתר דקדוש [לאחר שקדשה] המנחה. אי אמרת בשלמא [נניח אם אתה אומר] כי המים בודקין אותה — אלמא בת מקדש ומקרב [מכאן שהמנחה עצמה ראויה להתקדש ולהיות מוקרבת] היא, וכי קדוש מעיקרא [וכאשר קדשה מתחילה] — שפיר קדוש [יפה קדשה], ומשום הכי [כך] מנחתה נשרפת, שכבר חלה עליה קדושה, ואינה יוצאת לחולין, אך מכיון שבאו אחר כך עדים, אין להקריבה, ונשרפת.
Rav states his objection: Rather, the witnesses must have come forth after the meal-offering was sanctified. Granted, if you say the bitter water of a sota evaluates whether she was unfaithful in a case where there are witnesses to her infidelity, even if they have not testified, evidently the meal-offering is suitable to be sanctified and sacrificed; and when it was sanctified at the outset, although there were witnesses who could have testified, it was properly sanctified, and due to that reason her meal-offering is burned, because once an offering has been properly sanctified it cannot be transferred to non-sacred status.
רש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ תִּיגַּלֵּי מִילְּתָא לְמַפְרֵעַ דְּכִי קְדוּשׁ מֵעִיקָּרָא בְּטָעוּת קְדוּשׁ וְתִיפּוֹק לְחוּלִּין.

But if you say that the bitter water does not evaluate whether she was unfaithful so long as there are witnesses to her infidelity, then once the witnesses come forth, the matter should be revealed retroactively that when the meal-offering was sanctified at the outset, it was sanctified in error. And the meal-offering should therefore be transferred to non-sacred status, not burned.
רש״יתוספותתוספות איווראבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא אי אמרת אין המים בודקין אותה – הואיל ולא ליבדק עומדת ולא ראויה היא למנחה.
תיגלי מילתא למפרע – דלא היתה ראויה לכלי ואין כלי שרת מקדשין אלא הראוי להם כדאמר בזבחים (דף פג.).
ותיפוק לחולין – בלא פדיון שקדושת פה שלה וקדושת כלי שלה הכל בטעות שהיינו סבורים שהיא טעונה מנחה ואינו כן והקדש טעות אינו הקדש.
דכי קדוש מעיקרא בטעות קדוש – ואין להקשות והא אשם תלוי אע״ג דכי קדוש מעיקרא בטעות קדוש דלא חזי לכפר מידי היכא דלא חטא ואפ״ה תנן בפרק בתרא דכריתות (כריתות כג:) המביא אשם תלוי ונודע שלא חטא ירעה עד שיסתאב דהא מפרש התם טעמא משום דלבו נוקפו גמר ומקדיש.
תיגלאי מילתא למפרע דשהדי שקרי נינהו. הק׳ הר״מ מפונטייזא לר״ת לעולם אימא לך דלאו שהדי שקרי נינהו והאי דלא בדקי לה מיא משום דשמא בעלה בא עליה בדרך דאין המים בודקין אותה. והשיב לו ר״ת תשובתך בצדך דמשני רב יוסף דאימר זכות תלה לה. וה״ה דבא עליה בדרך דתולה ואפילו לרב ששת דפליג עליה ואמר דאין זכות תולה לה ליכא למיחש שמא בא עליה לא מיבעיא לרבנן דאמרי מוסרין לה שני תלמידי חכמים שלא בא עליה דליכא למיחש להכי אלא אפי׳ לר׳ יהודה דאמר דאפי׳ בעלה נאמן עליה בדרך ליכא למיחש דאטי בשופטני עסקי׳ שאינו מנוקה מעון שבא עליה בדרך ואחר כך משקה אותה אלא לאו ש״מ ליכא למיחש להכי. ותדע דא״כ לר׳ שמעון אתה מוציא לעז על הטהורות ששתו שיאמרו טמאות היו אלא שבעליהן באו עליהן בדרך דליכא למימר דר׳ שמעון סבר דכמו דבזנות לא תלינן עדות נמי לא תלינן דהא כיון דמקרא נפקא לן דאין המים בודקין אשתו כשבא עליה בדרך תלינן דלא פליג ר׳ שמעון אקרא וה״נ משמע לקמן דפרכי׳ ליה לר׳ שמעון והא איכא עדים במדינת הים ומשני עדות דמדינת הים לא שכיח ואמאי לא קאמר עדים במדינת הים לא תלו אלא ש״מ דסבירא ליה כיון דתלו בקרא ומה שאמר בעון בניו ובנותיו של אדם אין המים בודקין הים לא שכיח ואמאי לא קאמר עדים במדינת הים. לחוש שמתנונה כדפרי׳ ועוד דלקמן אמרי׳ דאין זה מן התורה אלא דברי קבלה שהתקין ריב״ז מלהקנות מפני שרבו המנאפין ומייתי קרא מדברי קבלה. רב ששת סבר לא פליגי רבנן עליה דרבי במתנוונה דכי פליגי רבנן בסוף שהיא מתה באותה מיתה לחוד אבל במתנוונה לא אפלוג דכל מי שזכות תולה מתנוונה היא וזו הואיל ולא מתנוונה לא תלה לה זכות אלא שאינה ראויה ליבדק כלל משום עדים. ורב יוסף סבר ראויה ליבדק משום עדים רק דהזכות תלה לה ואי משום דלא מתנוונה הא מני רבנן היא דאמרי רבנן זכות תולה לה ולא איירי במתנוונה כלל דקסברי לא היתה מתנוונה. ואלו שמנחותיהן נשרפות מנחת קנאות עשירית האיפה קמח שעורים נשרפות למטה דבית הדשן:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלא אי אמרת [אם אומר אתה] כי אין המים בודקין אותה, אם כן תיגלי מילתא [יתברר הדבר] למפרע דכי קדוש מעיקרא [שכאשר קדשה המנחה מתחילה] — בטעות קדוש [קדשה] ותיפוק [ותצא] המנחה לחולין! ומדוע נשרפת?
But if you say that the bitter water does not evaluate whether she was unfaithful so long as there are witnesses to her infidelity, then once the witnesses come forth, the matter should be revealed retroactively that when the meal-offering was sanctified at the outset, it was sanctified in error. And the meal-offering should therefore be transferred to non-sacred status, not burned.
רש״יתוספותתוספות איווראבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אָמַר רַב יְהוּדָה מִדִּיסְקַרְתָּא כְּגוֹן שֶׁזִּינְּתָה בָּעֲזָרָה דְּכִי קְדוּשׁ מֵעִיקָּרָא שַׁפִּיר קְדוּשׁ.

Rav Yehuda from Diskarta said, in response, that the mishna concerning meal-offerings is referring to a case where the woman committed adultery in the Temple courtyard after the meal-offering had been sanctified in a service vessel, as at the outset, when the meal-offering was sanctified due to the previous seclusion, it was properly sanctified, as the witnesses were to the infidelity that occurred in the Temple courtyard, not to infidelity during the seclusion.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שזינתה בעזרה – לאחר שקדשה בכלי ועל זנות זה באו העדים ולא על טומאה של סתירה ראשונה הילכך כי קדשה בכלי בת מקדש ומקרב הואי דלא הוו לה עדים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רב יהודה מדיסקרתא: יש לדחות את הראיה ולומר שמדובר שם כגון שזינתה עם אדם אחר בעזרה של בית המקדש לאחר שקדשה המנחה בכלי, ועל זנות זאת היו עדים, דכי קדוש מעיקרא [שכאשר קדשה מתחילה], על הסתירה הקודמת — שפיר קדוש [יפה קדשה], לפי שעל אותה סתירה לא היו עדי טומאה.
Rav Yehuda from Diskarta said, in response, that the mishna concerning meal-offerings is referring to a case where the woman committed adultery in the Temple courtyard after the meal-offering had been sanctified in a service vessel, as at the outset, when the meal-offering was sanctified due to the previous seclusion, it was properly sanctified, as the witnesses were to the infidelity that occurred in the Temple courtyard, not to infidelity during the seclusion.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) מַתְקֵיף לַהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא וַהֲלֹא פִּירְחֵי כְהוּנָּה מְלַוִּין אוֹתָהּ שֶׁזִּינְּתָה מִפִּירְחֵי כְהוּנָּה עַצְמָן.

Rav Mesharshiyya objects to this explanation: But how can she commit adultery in the Temple courtyard? Don’t young priests [pirḥei kehunna] accompany her to the place where she drinks? The Gemara answers: This is a case where she committed adultery with the young priests themselves.
בית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מתקיף לה [מקשה על כך] רב משרשיא: כיצד יכולה לזנות בעזרה? והלא פירחי כהונה מלוין אותה! ומשיבים: ייתכן הדבר, כגון שזינתה מפירחי כהונה עצמן.
Rav Mesharshiyya objects to this explanation: But how can she commit adultery in the Temple courtyard? Don’t young priests [pirḥei kehunna] accompany her to the place where she drinks? The Gemara answers: This is a case where she committed adultery with the young priests themselves.
בית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) רַב אָשֵׁי אָמַר כְּגוֹן שֶׁנִּצְרְכָה לִנְקָבֶיהָ דְּאַטּוּ פִּירְחֵי כְהוּנָּה בְּכִיפָּה תָּלֵי לַהּ.

Rav Ashi said differently: It is a case where she needed to relieve herself and the accompanying young priest allowed her to go relieve herself in private, and she committed adultery there, for is that to say that the young priests hold her in a cell? Since there are times when she is out of their sight, there remains a possibility that she will commit adultery with others even when accompanied by the young priests.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שנצרכה לנקביה – והניחוה והלכה וזינתה.
דאטו פרחי כהונה בכיפה – של ראשה תלויים לה שלא תשמט מידם.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רב אשי אמר: כגון שנצרכה לנקביה והניחוה מלוויה ללכת לצרכיה, ושם זינתה, דאטו [שהאם] פירחי כהונה בכיפה (בבית הסוהר) תלי לה [תולים מחזיקים, אותה]? ואין שמירתם יכולה למונעה לגמרי מלזנות.
Rav Ashi said differently: It is a case where she needed to relieve herself and the accompanying young priest allowed her to go relieve herself in private, and she committed adultery there, for is that to say that the young priests hold her in a cell? Since there are times when she is out of their sight, there remains a possibility that she will commit adultery with others even when accompanied by the young priests.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) רַב פָּפָּא אָמַר לְעוֹלָם כִּדְאָמְרִינַן מֵעִיקָּרָא וּדְקָאָמְרַתְּ תִּיפּוֹק לְחוּלִּין מִדְּרַבָּנַן גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ מוֹצִיאִין מִכְּלֵי שָׁרֵת לְחוֹל.

Rav Pappa said differently: Actually, the explanation is as we initially said, that the witnesses testify that she had been defiled during the initial seclusion for which she must drink, and not for adultery committed in the Temple courtyard. And that which you say, that if the bitter water does not evaluate a woman about whom there are witnesses concerning her infidelity, and therefore the offering was sanctified in error and it should be transferred to non-sacred status, you are correct that by Torah law it is non-sacred. However, it is considered sacred by rabbinic law, due to a rabbinic decree, lest people who do not know that the sanctification was done in error will mistakenly say: One can transfer a meal-offering to non-sacred status without it being redeemed even after it had been sanctified in a service vessel.
רש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לעולם כדאמרינן מעיקרא – כדהוה סלקא דעתיה ברישא שעל טומאת סתירה ראשונה באו ואפילו הכי לא קשיא לרב ששת דהא דקאמר דכיון דלא חזיא לקידוש תיפוק לחולין אין הכי נמי מדאורייתא יצאת לחולין ומדרבנן היא נשרפת לפי שאין הכל בקיאין בהלכות לידע שבשביל שהיו לה עדים לא היתה ראויה לקדש ואתו למימר מוציאין דבר שקידש בכלי שרת לחולין.
גזירה שמא יאמרו מוציאין מכלי שרת לחולין – ואי תקשה כל הני דתנן תצא ותרעה בעדר נגזור שמא יאמרו מוציאין מקדושת הגוף לחולין תריץ התם לא מוכחא מילתא וליכא היכירא בין קדושת פה לקדושת הגוף ויאמר קדושת הפה היה אבל הכא איכא היכירא בין קדושת הפה לקדושת כלי שרת וצ״ע בפרק שתי מדות (מנחות דף צ.) ובפרק התודה (שם דף עט:).
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רב פפא אמר: לעולם יש לפרש כדאמרינן מעיקרא [כפי שאמרנו מתחילה], שהעדים מעידים שנטמאה מתחילה באותה סתירה ולא בעזרה, ודקאמרת תיפוק מה שאתה אומר שבמקרה זה אין המים בודקים ותצא] לחולין, כך באמת היה צריך להיות מעיקר הדין, וזה שאינה יוצאת לחולין הוא מדרבנן דברי סופרים] — גזירה שמא יאמרו אנשים שאינם יודעים שהיה כאן הקדש בטעות: מוציאין מנחה שנתקדשה מכלי שרת לחול בלא פדיון.
Rav Pappa said differently: Actually, the explanation is as we initially said, that the witnesses testify that she had been defiled during the initial seclusion for which she must drink, and not for adultery committed in the Temple courtyard. And that which you say, that if the bitter water does not evaluate a woman about whom there are witnesses concerning her infidelity, and therefore the offering was sanctified in error and it should be transferred to non-sacred status, you are correct that by Torah law it is non-sacred. However, it is considered sacred by rabbinic law, due to a rabbinic decree, lest people who do not know that the sanctification was done in error will mistakenly say: One can transfer a meal-offering to non-sacred status without it being redeemed even after it had been sanctified in a service vessel.
רש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) מֵתִיב רַב מָרִי נִטְמֵאת מִנְחָתָהּ עַד שֶׁלֹּא קָדְשָׁה בִּכְלִי הֲרֵי הִיא כְּכׇל הַמְּנָחוֹת וְתִפָּדֶה מִשֶּׁקָּדְשָׁה בִּכְלִי הֲרֵי הִיא כְּכׇל הַמְּנָחוֹת וְתִשָּׂרֵף.

Rav Mari raises an objection to Rav Pappa’s interpretation from a baraita in the Tosefta (2:4–6) that states: If the meal-offering of a sota became ritually impure, its status is determined by when it became impure. If it became impure before it was sanctified by being placed in a service vessel, it is like all other meal-offerings that became impure prior to sanctification, and it should be redeemed by a replacement offering brought in its stead. If it became impure after it had been sanctified by being placed in a service vessel, it is like all other meal-offerings that became impure after sanctification and must be burned.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הרי היא ככל המנחות – שנטמאו עד שלא קדשו בכלי ותפדה ויביא בדמיה את המנחה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מתיב [מקשה] רב מרי על דבריו אלה של רב פפא, שנינו: נטמאת מנחתה של הסוטה, אם עד שלא קדשה בכלי — הרי היא ככל המנחות, ותפדה. משקדשה בכלי — הרי היא ככל המנחות, ותשרף.
Rav Mari raises an objection to Rav Pappa’s interpretation from a baraita in the Tosefta (2:4–6) that states: If the meal-offering of a sota became ritually impure, its status is determined by when it became impure. If it became impure before it was sanctified by being placed in a service vessel, it is like all other meal-offerings that became impure prior to sanctification, and it should be redeemed by a replacement offering brought in its stead. If it became impure after it had been sanctified by being placed in a service vessel, it is like all other meal-offerings that became impure after sanctification and must be burned.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אקָדַשׁ הַקּוֹמֶץ וְלֹא הִסְפִּיק לְהַקְרִיבוֹ עַד שֶׁמֵּת הוּא אוֹ עַד שֶׁמֵּתָה הִיא הֲרֵי הִיא כְּכׇל הַמְּנָחוֹת וְתִשָּׂרֵף.

The baraita continues: If, after the meal-offering was sanctified by being placed in a service vessel, the priest removed a handful from it to be sacrificed on the altar, and the handful was sanctified by being placed in its own service vessel, but the priest did not manage to sacrifice it before he, the husband, died, or before she, the wife, died, rendering the offering irrelevant, then it is like all other meal-offerings that are invalidated between the removal of the handful and its being sacrificed, and it must be burned.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
קדש הקומץ – שקמצה ונתן הקומץ בכלי שרת קדש בקדושת קומץ שהמנחה טעונה ארבע עבודות כנגד ארבע עבודות של דם זבחים קמיצה מתוך כלי שרת כנגד שחיטה שהסכין של כלי שרת מקדש את הדם ומתן כלי להקדיש הקומץ בכלי שרת שני כנגד קבלת דם הולכה כנגד הולכה והקטרת הקומץ כנגד זריקת הדם.
שמת הוא – ושוב אינה שותה דאמאן בעינן למשרייה.
הרי היא ככל המנחות – שאירע בהן פסול בין קמיצה להקטרה ותישרף למטה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמ׳ קדש הקומץ וכו׳. עי׳ לקמן דף כב ע״ב תד״ה אלו:
אם לאחר שקדשה בכלי וקמץ הכהן ממנה, קדש הקומץ, שנתנו בכלי ולא הספיק להקריבו עד שמת הוא (הבעל) או עד שמתה היא (הסוטה) — הרי היא ככל המנחות, ותשרף.
The baraita continues: If, after the meal-offering was sanctified by being placed in a service vessel, the priest removed a handful from it to be sacrificed on the altar, and the handful was sanctified by being placed in its own service vessel, but the priest did not manage to sacrifice it before he, the husband, died, or before she, the wife, died, rendering the offering irrelevant, then it is like all other meal-offerings that are invalidated between the removal of the handful and its being sacrificed, and it must be burned.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) קָרַב הַקּוֹמֶץ וְלֹא הִסְפִּיק לֶאֱכוֹל שִׁירַיִם עַד שֶׁמֵּת הוּא אוֹ עַד שֶׁמֵּתָה הִיא הֲרֵי הִיא כְּכׇל הַמְּנָחוֹת וְתֵאָכֵל שֶׁעַל הַסָּפֵק בָּאת מִתְּחִילָּה כִּיפְּרָה סְפֵיקָהּ וְהָלְכָה לָהּ.

The baraita continues: If the handful was sacrificed but the priest did not manage to eat the remainder of the meal-offering before the husband died, or before the wife died, it is like all other meal-offerings that become invalidated after the handful has been sacrificed, and it must be eaten by the priests. The baraita explains why, despite the death of the husband or wife, which renders this meal-offering irrelevant as the woman will not drink the bitter water, the meal-offering still is eaten: Because this meal-offering initially came due to an uncertainty as to whether the woman had been unfaithful, and it atoned for its uncertainty and left, i.e., it fulfilled its purpose of being sacrificed at the time when the husband and wife were still alive, it remains valid afterward as well.
רש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ולא הספיק – כהן לאכול את השירים.
כיפרה – מנחה זו את ספיקה האי כפרה לאו כפרת עון הוא ולא הזכרת עון אלא כפרה הראויה לה קאמרינן שעשתה מנחה זו בשעת הקטרת קומצה כל מה שיש עליה לעשות שהרי בהכשר קרבה יבא וישקה אותה ותיבדק וכיון דבהכשר קרבה שיריה נאכלין כל זמן שלא אירע בהן פסול בגופן.
קרב הקומץ ולא הספיק כו׳ – נראה דהוא הדין אם קרב הקומץ ובאו עדים שנטמאה דאמר נמי כיפרה ספיקה דהכי אמר בפרק בתרא דכריתות (כריתות כו:) גבי חטאת העוף הבא על הספק אם משמיצה דמו נודע לה שילדה אסורה אפילו בהנאה שעל הספק באת כיפרה ספיקה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בפירש״י בד״ה כיפרה מנחה כו׳ לאו כפרת עון ולא הזכרת עון הוא אלא כפרת כו׳ שהרי בהכשר קריבה יבא וישקה כו׳ עכ״ל מפי׳ ישן וק״ל:
קרב הקומץ ולא הספיק הכהן לאכול שירים עד שמת הוא או עד שמתה היא — הרי היא ככל המנחות ותאכל לכהנים. ומדוע נוהגים בה כבכל המנחות, והרי כיון שמת אינה שותה ובטל עניינה של המנחה — מפני שמנחת הסוטה על הספק באת (באה) מתחילה, שהיא באה מתחילה על דבר שהוא ספק, כיפרה מנחה זו את ספיקה והלכה לה שמבחינת המנחה היה הכל כראוי, והיא כשירה.
The baraita continues: If the handful was sacrificed but the priest did not manage to eat the remainder of the meal-offering before the husband died, or before the wife died, it is like all other meal-offerings that become invalidated after the handful has been sacrificed, and it must be eaten by the priests. The baraita explains why, despite the death of the husband or wife, which renders this meal-offering irrelevant as the woman will not drink the bitter water, the meal-offering still is eaten: Because this meal-offering initially came due to an uncertainty as to whether the woman had been unfaithful, and it atoned for its uncertainty and left, i.e., it fulfilled its purpose of being sacrificed at the time when the husband and wife were still alive, it remains valid afterward as well.
רש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) בָּאוּ לָהּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵאָה מִנְחָתָהּ נִשְׂרֶפֶת בנִמְצְאוּ עֵדֶיהָ זוֹמְמִין מִנְחָתָהּ חוּלִּין.

The baraita continues: If witnesses came forth before the handful was offered and testified with regard to her that she is defiled, her meal-offering is burned. If the witnesses who testified about her infidelity are later found to be conspiring, her meal-offering is transferred to non-sacred status. This final clause teaches that if the witnesses to the wife’s infidelity are found to be conspiring witnesses, then the meal-offering is transferred to non-sacred status even after it was already sanctified in a service vessel. This is difficult for Rav Pappa, for he said that in a similar case, where witnesses testified about her infidelity after the offering was sanctified, the Sages decreed that the offering should be burned, in order to prevent people from saying that a meal-offering that has been sanctified in a service vessel may be transferred afterward to non-sacred status.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
באו לה עדים שהיא טמאה – אמעיקרא קאי קודם הקטרה.
נמצאו עדיה זוממין – עדי סתירתה שעל ידיהם באה לכך.
מנחתה חולין – לא קדושת פה ולא קדושת כלי ואין מועלין בה דבטעות הוה אלמא לא אמרינן תישרף מדרבנן כי נמצאו עדיה זוממין שמא יאמרו מוציאין מכלי שרת לחול וש״מ כי קתני באו לה עדים שהיא טמאה מנחתה נשרפת מדאורייתא קאמר דבת מקדש הואי.
נמצאו עדים זוממין – נראה דאקדשה בכלי קאי וקודם קמיצה דלאחר הקמיצה איכא איסורא דרבנן ונשרפת דמוקמינן נמי התם הא דתנן משנמלקה נודע לה הרי זו תקבר בנודע לה שלא ילדה ובדין הוא דמותרת בהנאה ומאי טעמא תקבר מדרבנן.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה נמצאו עדיה זוממין כו׳ שמא כו׳ לא קדושת פה ולא קדושת כלי מועלת בה דבטעות כו׳ עכ״ל מפי׳ ישן וק״ל:
באו לה לפני שקרב הקומץ עדים שהיא טמאה — מנחתה נשרפת. נמצאו עדיה אותם שהעידו עליה שנסתרה — שהם עדים זוממין — מנחתה חולין. וקשה לרב פפא, שהרי יש מקרה בו מנחה שקדשה בכלי יוצאת לחולין, ואין גוזרים שמא יאמרו מוציאים מכלי שרת לחול!
The baraita continues: If witnesses came forth before the handful was offered and testified with regard to her that she is defiled, her meal-offering is burned. If the witnesses who testified about her infidelity are later found to be conspiring, her meal-offering is transferred to non-sacred status. This final clause teaches that if the witnesses to the wife’s infidelity are found to be conspiring witnesses, then the meal-offering is transferred to non-sacred status even after it was already sanctified in a service vessel. This is difficult for Rav Pappa, for he said that in a similar case, where witnesses testified about her infidelity after the offering was sanctified, the Sages decreed that the offering should be burned, in order to prevent people from saying that a meal-offering that has been sanctified in a service vessel may be transferred afterward to non-sacred status.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) עֵדִים זוֹמְמִין קָאָמְרַתְּ עֵדִים זוֹמְמִין קָלָא אִית לְהוּ.

The Gemara refutes this objection: Do you say that one can question Rav Pappa’s statement from a ruling concerning conspiring witnesses? The cases are not comparable, as conspiring witnesses generate publicity. Since the circumstances of these cases are well publicized, everyone knows that the offering was sanctified in error.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
קלא אית להו – הכל יודעין שהקדישה טעות.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ודוחים: עדים זוממין קאמרת [אומר אתה]?! אין להקשות מכאן כי עדים זוממין קלא אית להו [קול יש להם], כלומר, הדבר מתפרסם ונודע, והכל יודעים שהיה זה הקדש בטעות.
The Gemara refutes this objection: Do you say that one can question Rav Pappa’s statement from a ruling concerning conspiring witnesses? The cases are not comparable, as conspiring witnesses generate publicity. Since the circumstances of these cases are well publicized, everyone knows that the offering was sanctified in error.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת וְלָאו מִטַּעְמֵיהּ.

After attempting to question Rav Sheshet’s novel ruling, that in the case of a sota with regard to whom there are witnesses in a country overseas who can testify that she engaged in sexual intercourse, the bitter water does not evaluate whether she was unfaithful, the Gemara attempts to adduce support for his ruling: It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rav Sheshet, but not due to his reasoning, rather based upon the explication of a verse.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כוותיה דרב ששת – דאין המים בודקין סוטה שיש לה עדים.
ולא מטעמיה – דועד אין בה דההוא לאו לספק סוטה מידריש אלא לסוטה ודאית בעד אחד אלא מקרא אחרינא נפקא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומעירים: תניא כוותיה [שנויה ברייתא כשיטתו] של רב ששת שאין המים בודקים סוטה שיש לה עדים במדינת הים, ואולם לאו מטעמיה [לא מטעמו], אלא ממקור אחר:
After attempting to question Rav Sheshet’s novel ruling, that in the case of a sota with regard to whom there are witnesses in a country overseas who can testify that she engaged in sexual intercourse, the bitter water does not evaluate whether she was unfaithful, the Gemara attempts to adduce support for his ruling: It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rav Sheshet, but not due to his reasoning, rather based upon the explication of a verse.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) טְהוֹרָה וְלֹא שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֵדִים בִּמְדִינַת הַיָּם.

The baraita expounds several words in the verse concerning a sota who survives the drinking of the bitter water and is found to have been faithful: “And if the woman be not defiled, but be clean [utehora hee], then she shall be cleared and shall conceive seed” (Numbers 5:28). Noting that the phrase “but be clean,” is apparently redundant, the baraita explains: The usage of the word “clean [tehora]” in the verse indicates that only one who survived the drinking of the bitter water due to her fidelity will conceive a child, but this will not happen in a case where she did not die because there are witnesses for her in a country overseas who can testify that she engaged in sexual intercourse.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
טהורה – ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא ונקתה ונזרעה זרע והוה ליה למיכתב ואם לא נטמאה ונקתה וגו׳ וטהורה היא לדרשה למידרש הכי טהורה נזרעה זרע ולא שניצולת מן המים מפני שהיו עדים בטומאתה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

על הכתוב ״ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא ונקתה ונזרעה זרע״ (במדבר ה, כח) דרשו: דווקא אם ״טהורה״ אז ״ונקתה ונזרעה זרע״ — ולא שיש לה עדים במדינת הים, ואינה טהורה, אבל אין המים בודקים אותה ואינה נזרעת זרע.
The baraita expounds several words in the verse concerning a sota who survives the drinking of the bitter water and is found to have been faithful: “And if the woman be not defiled, but be clean [utehora hee], then she shall be cleared and shall conceive seed” (Numbers 5:28). Noting that the phrase “but be clean,” is apparently redundant, the baraita explains: The usage of the word “clean [tehora]” in the verse indicates that only one who survived the drinking of the bitter water due to her fidelity will conceive a child, but this will not happen in a case where she did not die because there are witnesses for her in a country overseas who can testify that she engaged in sexual intercourse.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) וּטְהוֹרָה וְלֹא שֶׁתָּלְתָה לָהּ זְכוּת.

Additionally, from the additional letter vav in the word utehora,” meaning “but be clean,” another case is excluded. Only one who survived the drinking of the bitter water due to her fidelity will conceive a child, but this will not happen in a case where merit delays punishment for her, and she consequently doesn’t die immediately after drinking the bitter water.
רש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וטהורה – וי״ו יתירא למעוטי שתלתה לה זכות דבהא לא אמר קרא ונזרעה זרע.
וטהורה ולא שתולה לה זכות – מהכא משמע דבעלה מותר בה לאלתר ולא אמרי׳ ימתין עד שלש שנים שמא זכות תלתה לה דאם היה אסור בה היכי הוה מצינו למיקרי בה ונקתה ונזרעה זרע וכן הראני רבי בירושלמי ונקה האיש מעון אינה חושש שמא תלה זכות ואתיא כמ״ד הזכות תולה ואינה ניכרת.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ועוד דורשים ממלה זו, ״וטהורה״ הרי זו וי״ו יתירה שבאה למעט — ולא במקרה שתלתה לה זכות שאז אין המים בודקים אותה מיד,
Additionally, from the additional letter vav in the word utehora,” meaning “but be clean,” another case is excluded. Only one who survived the drinking of the bitter water due to her fidelity will conceive a child, but this will not happen in a case where merit delays punishment for her, and she consequently doesn’t die immediately after drinking the bitter water.
רש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) הִיא וְלֹא שֶׁיִּשְׂאוּ וְיִתְּנוּ בָּהּ מוֹזְרוֹת בַּלְּבָנָה.

The baraita continues: The next word in the verse, “she [hee],” excludes a third case: But not where she, i.e., her infidelity, is discussed by weavers [mozerot] in the moonlight. Women would sit in groups while spinning thread in the moonlight and gossip about the goings-on in the city. If they discuss her having committed adultery, then it is considered public knowledge, and the bitter water would not evaluate her in that case, as evaluation is not needed.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
היא – ולא הניצולת מן המים על ידי שהיה קלקולה מפורסם לכל שכבר היו נושאות ונותנות בה לדבר בה.
מוזרות בלבנה – נשים טוות בלבנה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

״היא״ למעט — ולא שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה, נשים הטוות בצוותא לאור הירח, שבזמן זה מספרות זו לזו את מה שנתרחש בעיר. ואם הן יודעות שזו זנתה משמע שהדבר ידוע ומפורסם, ואת זו אין המים בודקים, לפי שאין צורך בבירור זה.
The baraita continues: The next word in the verse, “she [hee],” excludes a third case: But not where she, i.e., her infidelity, is discussed by weavers [mozerot] in the moonlight. Women would sit in groups while spinning thread in the moonlight and gossip about the goings-on in the city. If they discuss her having committed adultery, then it is considered public knowledge, and the bitter water would not evaluate her in that case, as evaluation is not needed.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) וְרַבִּי שִׁמְעוֹן נְהִי דוי״ודְּוָיו לָא דָּרֵישׁ וְהָא אִיכָּא

After citing this baraita as proof for the ruling of Rav Sheshet, albeit from a different source, the Gemara questions how Rabbi Shimon could deny the ability of the woman’s merit to delay the sota punishment due to fear that it will discredit the whole sota rite, being that there is another case that prevents the bitter water from evaluating a woman, i.e., where witnesses in a country overseas are able to testify. And Rabbi Shimon, granted that he does not interpret the letter vav, as he holds that its addition is not significant, and therefore he holds that her merit does not delay her punishment, but there is
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ופרכינן ורבי שמעון – דאמר אין זכות תולה נהי דוי״ו לא דריש מיהו יש לה עדים נפקא מקרא קשיא דאתה מוציא שם רע על הטהורות ויאמרו עדים היו להם.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: ור׳ שמעון הסבור שאין זכות תולה לה, נהי [אם אמנם] שאת הוי״ו כלשון יתור הוא לא דריש [דורש] ולכן אינו למד מכאן שהזכות תולה, והא איכא [והרי יש]
After citing this baraita as proof for the ruling of Rav Sheshet, albeit from a different source, the Gemara questions how Rabbi Shimon could deny the ability of the woman’s merit to delay the sota punishment due to fear that it will discredit the whole sota rite, being that there is another case that prevents the bitter water from evaluating a woman, i.e., where witnesses in a country overseas are able to testify. And Rabbi Shimon, granted that he does not interpret the letter vav, as he holds that its addition is not significant, and therefore he holds that her merit does not delay her punishment, but there is
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

סוטה ו: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה סוטה ו:, רש"י סוטה ו:, תוספות סוטה ו:, תוספות איוורא סוטה ו:, בית הבחירה למאירי סוטה ו: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה סוטה ו:, מהרש"א חידושי הלכות סוטה ו:, גליון הש"ס לרע"א סוטה ו:, פירוש הרב שטיינזלץ סוטה ו:, אסופת מאמרים סוטה ו:

Sotah 6b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Sotah 6b, Rashi Sotah 6b, Tosafot Sotah 6b, Tosefot Evreux Sotah 6b, Meiri Sotah 6b, Maharshal Chokhmat Shelomo Sotah 6b, Maharsha Chidushei Halakhot Sotah 6b, Gilyon HaShas Sotah 6b, Steinsaltz Commentary Sotah 6b, Collected Articles Sotah 6b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144