גמרא
פירוש
וְאֶחָד בָּא כְּנֶגְדָּן וְאָמַר אֶחָד הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה פְּלוֹנִי וְאֶחָד אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה פְּלוֹנִי הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֶחָד מִכֶּם נָזִיר שֶׁאֵין אֶחָד מִכֶּם נָזִיר שֶׁשְּׁנֵיכֶם נְזִירִים שֶׁכּוּלְּכֶם נְזִירִים כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ואחד בא כנגדן – ופתח אחד מהללו השנים ואמר הריני נזיר שזה פלוני כלומר הריני נזיר אם זה פלוני דודאי אינו איש פלוני ואחד אומר הריני נזיר אם אין זה פלוני ובא (אותו) אחד ואמר הריני נזיר אם אחד מכם נזיר ובא הרביעי ואמר הריני נזיר אם אין אחד מכם נזיר דודאי יש בכם אחד שהוא נזיר ובא חמישי לאותן שנים הראשונים ואמר הריני נזיר אם שניכם נזירים דודאי אינכם נזירים ובא ששי ואמר לכולן הריני נזיר אם כולכם נזירים. בש״א כולם נזירים – הואיל ואין לך אחד מהן שלא אמר הריני נזיר ואע״פ שכולן טועין שהיו סבורין שאינו כמו שהן אומרים וקאמרי ב״ש דכולן נזירין. והא הכא דהקדש בטעות כו׳ – מהכא איכא למשמע מינה דבית שמאי סברי דהקדש בטעות הוי הקדש אבל מההיא דשור שחור ליכא למשמע מינה דההיא מיירי בהקדש בכוונה וכדפרישית. אביי אמר – ומאי דקשיא לך לב״ש מה אילו אמר הרי זה תמורה זה לחצי היום מי הוי תמורה כו׳ הכא נמי לכי מיגלי מילתא בפלגא דיומא דנפיק שחור ליהוי איהו קדוש ולא לבן לא תקשה לך ולא מידי דלא ס״ד דקאים בצפרא וכדמפרש לה רב פפא לעיל. אלא הכא במאי עסקינן דקאים בטיהרא – בצהרים ואמר שור שחור שיצא מביתי ראשון היום ליהוי קדוש. ואמרי ליה ההוא דנפק לבן הוה ולא שחור אמר להו אי הוה ידענא דלבן נפק לא אמרי שחור – אלא לבן והוי טועה בהקדש ומשום הכי הוי הקדישו הקדש והוי לבן הקדש וב״ה סברי אינו הקדש דטעות אינו הקדש ואם נפש אדם לומר לוקמא אביי כגון דקאים בצפרא ואמר שור שחור שיצא ראשון יהא הקדש ויצא לבן וכמתנית׳ ואתרמי דלבן נפק ואמר להו אי הוה ידענא דלבן עתיד למיפק לא אמרי שחור אלא לבן הא לא קשיא דעל העתיד לבא אין אדם נותן דעתו להקדישו. תני שעלה – ואח״כ נזכר לדבר שהיה של כסף או חבית של שמן. אמר רב חסדא אוכמא בחיורא לקיא – שור שחור בין הלבנים כחוש הוא דשור לבן עדיף טפי. חיורא באוכמא לקי – כלומר ואע״ג דשור לבן מעלי אפילו הכי כי איכא כתמים חיורין במשכא דתורא אוכמא לקותא היא. תנן שור שחור שיצא מביתי ראשון – ה״ג כי מקדיש בעין רעה מקדיש וקאמרי ב״ש דלבן הוי הקדש ש״מ דלבן הוה גרוע טפי ואם איתא לרב חסדא דלבן עדיף טפי אמאי הוי הקדש והא מאן דמקדיש בעין רעה מקדיש ושור שחור הוא שהקדיש ולא לבן אלא ש״מ דליתא לדרב חסדא. ואלא מאי – קאמרת לרב חסדא דמקדיש בעין יפה מקדיש ומשום הכי קאמרי בית שמאי דלבן עדיף טפי הוי הקדש. ואלא הא דקתני דינר של זהב כו׳ – ועלה של כסף בית שמאי אומרים של כסף הקדש ואמאי הא מאן דמקדיש בעין יפה מקדיש. ואלא מאי בעין רעה מקדיש – אי הכי חבית של שמן אמאי הוי הקדש לבית שמאי הואיל דהוא יפה מחבית של יין. הא לא קשיא דבגלילא שנו דחמרא עדיף טפי ממשחא – דלדידהו נפיש משחא כדגרסינן בהמוכר את הספינה (ב״ב דף צא.) וניחא להו טפי בחמרא ואין שותין אלא יין ואמטו להכי קאמרי בית שמאי דשל שמן גרוע משל יין משום הכי הויא הקדש ומיתוקמא לכולהו מתני׳ דבעין רעה מקדיש וקשיא רישא לרב חסדא. כי קאמרי – חיורא מעלי טפי בתורא דקרמנאי של חרישה חיורא מעלי טפי אבל לבישרא אוכמא עדיף טפי מחיורא ומשום הכי אמרי ב״ש גבי הקדש דלבן הוי הקדש דגריע טפי. אוכמא למשכא – מעלי טפי וסומקא לבישרא מעלי וחיורא מעלי לרדיא לחרישה. והאמר רב חסדא אוכמא בחיורא לקיא – דמשמע בין למשכא בין לרדיא הוי אוכמא גרוע. כי קאמר – רב חסדא דאוכמא לקיא לרדיא אבל למשכיה הוי עדיף. מתני׳ מי שנדר בנזיר – ונזכר שטעה בנזירותו והתחיל להתחרט בו והלך ועבר על נזירותו ושתה יין ונטמא למתים ואח״כ הלך ונשאל לחכמים להתיר נזירותו. ואסרו – שהכירו שנדר גמור הוא. מונה נזירותו משעה שנדר – כלומר אותן [ימים] שזלזל בנזירותו עולה למניין שלשים עם אותן שנשתיירו לו משאסרו ואין צריך למנות איסור במנין הימים שזילזל בנזירותו אלא עולין לו להשלמת הנזירות. מי שנזר – ושמר עצמו בכל דקדוקי נזירות ואח״כ נשאל לחכמים והתירו לו מפני שטעה בנזירות אם היתה לו בהמה מופרשת תצא ותרעה בעדר כו׳. אמרו להם בית שמאי אי אתם מודים במי שטעה וקרא לתשיעי עשירי כו׳ אמרו להם בית הלל לא השבט קידשו – כלומר לא לכך מקודש תשיעי ואחד עשר שיהא מתקדש בשבט שעבר עליהן בטעות וקורא לו עשירי ותדע שאינו מתקדש בשביל השבט מה אילו טעה והניח השבט על השמיני ועל שנים עשר וסקרו בסיקרא מי יש בהקדשו כלום אלא מה טעם מקודשין תשיעי ואחד עשר שאותו כתוב שקידש את העשירי קידש את התשיעי ואחד עשר אבל לא שמיני ושנים עשר דהכי אמרינן בפ׳ בתרא דמס׳ בכורות (דף ס:) ת״ר מנין שאם קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי ששלשתן מקודשים ת״ל וכל מעשר בקר וצאן וגו׳ העשירי יהיה קודש עשירי לרבות את כולן יכול שאני מרבה אף ח׳ ושנים עשר אמרת מה עשרה בסמוך לו אף כל בסמוך לו יצאו ח׳ וי״ב.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush