×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא זבחים כ״ב:גמרא
;?!
אָ
יָצְאוּ מֵי כִיּוֹר שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֵׁם לְוַוי אֶלָּא לָאו דִּרְאוּיִין לְמֵי כִיּוֹר אַלְמָא מַיִם חַיִּים נִינְהוּ. תַּנָּאֵי הִיא דְּאָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן מֵי כִיּוֹר ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר מֵי מַעְיָן הֵן וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אשְׁאָר מֵימוֹת הֵן.: עָרֵל.: מְנָלַן אָמַר רַב חִסְדָּא דָּבָר זֶה מִתּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא לָמַדְנוּ מִדִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי לָמַדְנוּ {יחזקאל מ״ד:ט׳} כׇּל בֶּן נֵכָר עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר לֹא יָבֹא אֶל מִקְדָּשִׁי (לְשָׁרְתֵנִי). וּמְנָלַן דְּמַחֲלִי עֲבוֹדָה דִּכְתִיב {יחזקאל מ״ד:ז׳} בַּהֲבִיאֲכֶם (אֶת) בְּנֵי נֵכָר עַרְלֵי לֵב וְעַרְלֵי בָשָׂר לִהְיוֹת בְּמִקְדָּשִׁי לְחַלֵּל אֶת בֵּיתִי.: תָּנוּ רַבָּנַן בֶּן נֵכָר יָכוֹל בֶּן נֵכָר מַמָּשׁ תַּלְמוּד לוֹמַר עֶרֶל לֵב אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר בֶּן נֵכָר שֶׁנִּתְנַכְּרוּ מַעֲשָׂיו לְאָבִיו שֶׁבְּשָׁמַיִם וְאֵין לִי אֶלָּא עֶרֶל לֵב עֶרֶל בָּשָׂר מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר וְעֶרֶל בָּשָׂר. וּצְרִיכִי דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא עֶרֶל בָּשָׂר מִשּׁוּם דִּמְאִיס אֲבָל עֶרֶל לֵב דְּלָא מְאִיס אֵימָא לָא וְאִי אַשְׁמְעִינַן עֶרֶל לֵב מִשּׁוּם דְּאֵין לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם אֲבָל עֶרֶל בָּשָׂר דְּלִבּוֹ לַשָּׁמַיִם אֵימָא לָא צְרִיכִי.: טָמֵא פָּסוּל.: אָמְרוּ זִקְנֵי דָרוֹם לֹא שָׁנוּ אֶלָּא טְמֵא שֶׁרֶץ אֲבָל טְמֵא מֵת מִתּוֹךְ שֶׁמְּרַצֶּה בְּצִיבּוּר מְרַצֶּה נָמֵי בְּיָחִיד. אִי הָכִי טְמֵא שֶׁרֶץ נָמֵי לֵיתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר מִטְּמֵא מֵת מָה טְמֵא מֵת שֶׁטָּעוּן הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי מְרַצֶּה טְמֵא שֶׁרֶץ שֶׁאֵינוֹ טָעוּן הַזָּאָה ג׳שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי אֵינוֹ דִּין שֶׁמְּרַצֶּה. קָסָבְרִי זִקְנֵי דָרוֹם מְכַפְּרִין כְּמִתְכַּפְּרִין מָה מִתְכַּפְּרִין בטְמֵא מֵת אִין טְמֵא שֶׁרֶץ לָא אַף מְכַפְּרִין טְמֵא מֵת אִין טְמֵא שֶׁרֶץ לָא. מַאי קָסָבְרִי אִי קָסָבְרִי אֵין שׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עַל טְמֵא שֶׁרֶץ אַמַּאי לָא עָבְדִי צִיבּוּר בְּטוּמְאָה הָא כֹּל שֶׁבְּיָחִיד נִדְחֶה צִיבּוּר עָבְדִי בְּטוּמְאָה. אֶלָּא קָסָבְרִי שׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עַל טְמֵא שֶׁרֶץ. אָמַר עוּלָּא תְּקַע לְהוּ ר״לרֵישׁ לָקִישׁ לִדְרוֹמָאֵי וְכִי אֵיזֶה כֹּחַ מְרוּבֶּה כֹּחַ מְכַפְּרִין אוֹ כֹחַ מִתְכַּפְּרִין הֱוֵי אוֹמֵר כֹּחַ מִתְכַּפְּרִין. וּמָה בִּמְקוֹם גשֶׁנִּטְמְאוּ בְּעָלִים בְּשֶׁרֶץ מְשַׁלְּחִין קׇרְבְּנוֹתֵיהֶן כֹּהֵן שֶׁנִּטְמָא בְּשֶׁרֶץ אֵינוֹ מְרַצֶּה מְקוֹם שֶׁנִּטְמְאוּ בְּעָלִים בְּמֵת דשֶׁאֵין מְשַׁלְּחִין קׇרְבְּנוֹתֵיהֶן כֹּהֵן שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת אֵינוֹ דִּין שֶׁאֵינוֹ מְרַצֶּה. קָסָבְרִי זִקְנֵי דָרוֹם טְמֵא מֵת [נָמֵי] מְשַׁלֵּחַ קׇרְבְּנוֹתָיו. וְהָכְתִיב {במדבר ט׳:י׳} אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא וַעֲשֵׂה פֶּסַח בְּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וְגוֹ׳ לְמִצְוָה. וְהָא כְּתִיב {שמות י״ב:ד׳} אִישׁמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
יצאו מי כיור שיש להם שם לווי – הא דאמרינן בסוכה (דף יג.) ובחולין (דף סב:) כל שנשתנה שמו קודם מתן תורה ובאה תורה והקפידה עליו זהו שם לווי לא קשיא מידי דכך שמו מי כיור בשעת מתן תורה. ערל – מפרש רבינו שלמה בכל מקום שמתו אחיו מחמת מילה ור״ת מפרש דמומר לערלות וקרי ליה לבו לשמים לפי שאינו עושה אלא מדאגת צער המילה ובריש הערל (יבמות דף ע.) פירשתי. משום דאין לבו לשמים – אפילו שב בשעת עבודה אמרינן בסוף מנחות (דף קט.) דאין קרבנו ריח ניחוח ואע״ג דהשתא לבו לשמים מתחילה לא היה לבו לשמים. אבל טמא מת – פירוש קודם שביעי מרצה אפי׳ בקרבן יחיד על ידי ציץ מתוך שמרצה בלא ציץ והא דאמר עון הקדשים ולא עון מקדישים מוקמינן להו בטומאת שרץ וכן כל טומאת מת דשמעתין היינו קודם שביעי שלו אבל בשביעי היינו כמו טמא שרץ דאינו מרצה ביחיד לפי ששוחטין וזורקין עליו וגם אינו מרצה בצבור טמא מת בשביעי [נמי] לפי שיכולין לעשות ע״י שלוחין טהורים ולאורתא מצו אכלי הפסח בטהרה. ברוך. אי הכי טמא שרץ נמי – בקונטרס לא גרס אי הכי דאפי׳ לית לן מתוך שמרצה כו׳ מצי לאקשויי הך פירכא טמא שרץ לירצי בצבור מקל וחומר מטמא מת ויש ליישב אי הכי דקאמרת מתוך שמרצה וכו׳ וילפת יחיד בדיעבד מצבור לכתחילה א״כ טמא שרץ נמי לירצי ביחיד דהא מרצה הוא בציבור מק״ו דטמא מת אבל אי לאו מתוך לא הוה קשיא מידי דאמינא דמתני׳ דפסלה טמא מיירי בין בטמא מת בין בטמא שרץ ועוד יש לפרש כי נמי אמרינן מתוך הוה לכו לאוקמי מתני׳ בזב ומצורע מי שטומאה יוצאת מגופו אבל טמא מת ושרץ לא דמרצו ביחיד בדיעבד הואיל ומרצו בצבור לכתחילה ושרץ מקל וחומר ומשני טמא שרץ אינו מרצה בציבור לכתחילה שהרי מכפרין כמתכפרין ובמתכפרין טמאי שרץ אינן עושים פסח בטומאה שהרי שוחטין וזורקין על טמא שרץ וכל שאין היחיד נדחה אין צבור עושין בטומאה אלא שולחין שלוחיהן הטהורים ועושים פסחיהן בשבילם וא״כ איכא למיפרך מה לטמא מת שכן מרצה בצבור מה שאין כן בטמא שרץ [הגה״ה]. ורבינו תם גרס אי הכי ומפרש דבמועדו אפי׳ בטומאה היינו בין במת בין בשרץ בין דפסח בין דתמיד והא דקאמרי זקני דרום לא שנו אלא טמא שרץ אבל טמא מת מתוך שמרצה בצבור מיירי בריצוי של אכילה בטומאה כלומר מתוך שמרצה ריצוי גדול שנאכל בטומאת בעלים במת מרצה נמי ביחיד ששימש בטומאת מת אבל טמא שרץ נהי דיש לו ריצוי בצבור כגון היכא דנטמאו הכהנים או הסכינים בשרץ דעבדי בטומאה דבמועדו אמר רחמנא ואפילו בטומאה וכל שביחיד נדחה בצבור עבדי בטומאה מ״מ אין לו ריצוי גדול כמו מת ואילו נטמאו צבור בשרץ אין להם לאכול בטומאה כמו שאמר לבסוף ופריך אי הכי טמא שרץ נמי כיון דאמרת דבטומאת מת מרצה ביחיד מטעם דמרצה בצבור דאכלי בטומאת מת א״כ טמא שרץ נמי בקרבן יחיד לירצי מקל וחומר מטמא מת דיחיד ומשני קסברי זקני דרום מכפרין פירוש דיחיד כמתכפרין דטמא מת אין טמא שרץ לא ואם תאמר ומנ״ל דבמועדו איירי אף בטומאת שרץ אי ממשמעותא דמועדו אם כן אפילו זב ומצורע אי מקל וחומר דמת שטעון שלישי ושביעי מה לטומאת מת שכן אישתראי לאכול בטומאת בעלים תאמר בשרץ דאם נטמאו בעלים בשרץ לא אכלי [ויש לומר דהאי דלא אכלי] לאו משום חומר דשרץ אלא משום דשוחטין וזורקין עליו [ולא] איפטר ליה מפסח וכה״ג במת בשביעי שלו אם היו רוב צבור טמאים בשביעי שיכולים ליטהר לערב לא הוו אכלי בטומאה וקשה לפירוש ר״ת כי היכי דאמר מכפרין כמתכפרים [למעוטי טומאת שרץ דלא לירצי ביחיד] הכי נמי נימא בציבור ודווקא טמא מת ולא טמא שרץ ואי משום דאתי קל וחומר ומפיק מהיקישא הכא נמי נייתי ק״ו ליפוק מהיקשא ועוד קשה היכי יליף טמא שרץ דיחיד בק״ו מטמא מת דיחיד הא טמא גופיה דיחיד יליף על ידי מתוך וכי האי גוונא חשיב בבנין אב בפרק איזהו מקומן (לקמן דף נא.) דקאמר לן בדם כשר הואיל ולן כשר באימורין ודבר הלמד בבנין אב אינו חוזר ומלמד בקל וחומר וי״ל דבעיא היא באיזהו מקומן והכא אם נאמר דילפי׳ קאמר ועוד י״ל דהאי מתוך אינו בבנין אב דאי הוי בבנין אב א״כ יאכל ביחיד כבציבור.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144