גמרא
פירוש
בֵּין שֶׁאֵין בָּהֶן רְבִיעִית וּבִלְבַד שֶׁיְּהוּ כְּלֵי שָׁרֵת. אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַחָא אבְּקוֹדֵחַ בְּתוֹכוֹ. וְהָא מִמֶּנּוּ אָמַר רַחֲמָנָא יִרְחָצוּ בלְרַבּוֹת כְּלִי שָׁרֵת. אִי הָכִי כְּלִי חוֹל נָמֵי אָמַר אַבָּיֵי כְּלִי חוֹל לָא מָצֵית אָמְרַתְּ מִקַּל וָחוֹמֶר מִכַּנּוֹ וּמָה כַּנּוֹ שֶׁנִּמְשַׁח עִמּוֹ אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ כְּלִי חוֹל שֶׁאֵינוֹ נִמְשָׁח עִמּוֹ אֵינוֹ דִּין שֶׁאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. וְכַנּוּ מְנָלַן דְּתַנְיָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ה רמב״ם הלכות ביאת המקדש ה׳:י״ב
רמב״ם הלכות מקואות ח׳:ט׳
סמ״ג מצוות עשה רמ״ח
טור אורח חיים ק״ס:ט׳
טור יורה דעה ר״א:ל״ב
שולחן ערוך אורח חיים ק״ס:ט׳
שולחן ערוך יורה דעה ר״א:ל״ב
רמב״ם הלכות מקואות ח׳:ט׳
סמ״ג מצוות עשה רמ״ח
טור אורח חיים ק״ס:ט׳
טור יורה דעה ר״א:ל״ב
שולחן ערוך אורח חיים ק״ס:ט׳
שולחן ערוך יורה דעה ר״א:ל״ב
ו רמב״ם הלכות מקואות ח׳:י״א
טור אורח חיים ק״ס:י׳
טור יורה דעה ר״א:ל״ג
שולחן ערוך אורח חיים ק״ס:י׳
שולחן ערוך יורה דעה ר״א:ל״ג
טור אורח חיים ק״ס:י׳
טור יורה דעה ר״א:ל״ג
שולחן ערוך אורח חיים ק״ס:י׳
שולחן ערוך יורה דעה ר״א:ל״ג
ז רמב״ם הלכות מקואות ח׳:י״א
טור אורח חיים ק״ס:י׳
טור יורה דעה ר״א:ל״ג
שולחן ערוך אורח חיים ק״ס:י׳
שולחן ערוך יורה דעה ר״א:ל״ג
טור אורח חיים ק״ס:י׳
טור יורה דעה ר״א:ל״ג
שולחן ערוך אורח חיים ק״ס:י׳
שולחן ערוך יורה דעה ר״א:ל״ג
בין שאין בהן רביעית – למאי דקס״ד בלא קודח יש תימה דגרע מנטילת ידים ויש לומר דנטילת ידים נמי כשיש בו רביעית נוטלין אפילו לשנים והכא בדהוה ביה רביעית מעיקרא. קודח מתוכו – פי׳ שנוטל ממימיו בכלי קטן וכשירה לקדש כיון דבאין מכלי גדול וכה״ג לקמן אם קדח בו רביעית מטבילין בו מחטים וצנוריות דמהכשירות דמקוה אתו ובקונטרס לא פירש כן. והא ממנו אמר רחמנא – פי׳ בקונטרס דאמתניתין (פריך) דאמר כל כלי שרת ראויין לקדש פריך וקשה תיקשה ליה מתניתין [דיומא] (דף מג:) דקתני דכהן גדול מקדש בקיתון של זהב ונראה דקאי אהא דשני בקודח מתוכו [ופריך] והא ממנו אמר רחמנא דאין לקדש אפי׳ קודח אלא אם כן יהא כמוהו שיהא בו כשיעור. ק״ו מכנו – משמע שיש לו תוך ועשוי כמין תיבה פרוצה למעלה והכיור יושב עליו ורבי׳ פי׳ כעין יורה כפוייה על פיה ונפחתו שוליה. לרביעית אינו משלים – פי׳ בקונטרס לרביעית לנטילת ידים וקצת תימה והיה נראה לפרש לרביעית היינו להטביל מחטין וצנוריות דבהכי מיירי בסוף שמעתא ומיהו נראה כפירוש הקונט׳ דבימי ר״ל כבר בטלו רביעית דמקוה כדמוכח בנזיר בפרק שלשה מינים (נזיר לח.). למעוטי טיט הנדוק – אע״ג דמשלים למי מקוה אין מטבילין בו כדאמר בפרק קמא דסוכה (סוכה יט.) גבי אויר מצטרף ואין ישינים תחתיו ופריך מי איכא מידי דאיהו לא חזי ומצטרף וקאמר טיט הנדוק יוכיח ולא כמו שפירש שם בקונטרס דאע״ג דמשלים כדתנן במסכת מקואות פ״ז אלו מעלין ולא פוסלין מי השלג והברד וטיט הנדוק מכל מקום אם עשה מקוה שלם מטיט הנדוק לא עלתה לו טבילה דלפירושו אין זה יוכיח דטיט הנדוק בשעה שהוא משלים חזי לטבילה ולא דמי [לאויר] דאין ישינים תחתיו אפי׳ בשעה שהוא משלים לפיכך נראה [דטיט הנדוק נמי] אפי׳ בשעה שמצטרף אין מטבילין בו והכי תנן במסכת מקואות פ״ב (מ״י) מקוה שיש בו מ׳ סאה וטיט רבי אליעזר אומר מטבילין במים ואין מטבילין בטיט רבי יהושע אומר בטיט ובמים באיזה טיט אמרו בטיט שהמים צפין על גביו ואם היו המים מצד אחד מודה רבי יהושע שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט באיזה טיט אמרו בטיט שהקנה יורד מאיליו בתוכו דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר מקום שאין קנה המדה עומד אבא אליעזר [בן דילאי] אומר מקום שהמשקולת יורדת רבי אליעזר אומר היורד בפי חבית רבי שמעון אומר היורד בשפופרת הנוד רבי אליעזר ברבי צדוק אומר הנמדד בלוג והיינו טיט הנדוק דסוכה (דף יט:) דאמר יוכיח [דכשהטיט מצד א׳ מצטרף לכ״ע ואין מטבילין בו]. אפילו לרביעית – כאן פי׳ בקונטרס דאמרינן פרק כל הבשר (חולין דף קו.) מים שנפסלו משתיית בהמה בין בכלים בין בקרקע פסולין הא לא נפסלו כשירים ואינו כן דהתם תניא בהדיא בקרקע כשירים ופליגי התם באפסקא בבת בירתא אבל במקומן כשירין לכולי עלמא ואפי׳ מקוה והא דקאמר הכא אי אין פרה שוחה ושותה ממנו אפילו למקוה נמי אינו משלים לא קשיא מידי דהתם במים צלולים מיירי בלא טיט אלא שהם סרוחים ונפסלו משתיית בהמה והכא מיירי במים עבים שנפסלו על ידי טיט המעורב בהן ויש תימה מנא ליה האי שיעורא דכל הני תנאי דמסכת מקואות (פ״ב) לא מיירו בשתיית פרה. נתן סאה כשר – במי פירות מיירי כדפי׳ פרק הערל (יבמות דף פב:) אבל מים שאובין אפי׳ כל היום כולו [כשר דראשון ראשון] בטל ויש תימה דגבי קרב וכרעים דרשינן במים ולא במזוג והכא גבי כיור כתיב במים ומכשרינן במזוג. והא תנא רבי שמואל – פי׳ בקונטרס לא ידענא אהיכא קאי ומיהו בתורת כהנים תניא [והקרב והכרעים ירחץ במים ולא ביין ולא במזוג במים לרבות שאר מים] יכול שאני מרבה אף מי תותין תלמוד לומר מים מים שאין להם שם לווי יצאו מי תותים שיש להם שם לווי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush