×
Mikraot Gedolot Tutorial
×
E/ע
בחרו טקסט במקראות גדולותSelect Text in the Mikraot Gedolot
  1. ברכותBerakhot
  2. שבתShabbat
  3. ערוביןEiruvin
  4. פסחיםPesachim
  5. ראש השנהRosh HaShanah
  6. יומאYoma
  7. סוכהSukkah
  8. ביצהBeitzah
  9. תעניתTaanit
  10. מגילהMegillah
  11. מועד קטןMoed Katan
  12. חגיגהChagigah
  1. יבמותYevamot
  2. כתובותKetubot
  3. נדריםNedarim
  4. נזירNazir
  5. סוטהSotah
  6. גיטיןGittin
  7. קידושיןKiddushin
  1. בבא קמאBava Kamma
  2. בבא מציעאBava Metzia
  3. בבא בתראBava Batra
  4. סנהדריןSanhedrin
  5. מכותMakkot
  6. שבועותShevuot
  7. עבודה זרהAvodah Zarah
  8. הוריותHorayot
  1. זבחיםZevachim
  2. מנחותMenachot
  3. חוליןChulin
  4. בכורותBekhorot
  5. ערכיןArakhin
  6. תמורהTemurah
  7. כריתותKeritot
  8. מעילהMeilah
  9. תמידTamid
  10. נדהNiddah
  1. בחרו פרקChoose a chapter
  2. בחרו עמודChoose a page
  1. מאימתי מזכיריןמאימתי מזכירין
  2. סדר תעניות כיצדסדר תעניות כיצד
  3. סדר תעניות אלוסדר תעניות אלו
  4. בשלשה פרקיםבשלשה פרקים
  1. הקדמותIntros
  2. ב.2a
  3. ב:2b
  4. ג.3a
  5. ג:3b
  6. ד.4a
  7. ד:4b
  8. ה.5a
  9. ה:5b
  10. ו.6a
  11. ו:6b
  12. ז.7a
  13. ז:7b
  14. ח.8a
  15. ח:8b
  16. ט.9a
  17. ט:9b
  18. י.10a
  19. י:10b
  20. יא.11a
  21. יא:11b
  22. יב.12a
  23. יב:12b
  24. יג.13a
  25. יג:13b
  26. יד.14a
  27. יד:14b
  28. טו.15a
  29. טו:15b
  30. טז.16a
  31. טז:16b
  32. יז.17a
  33. יז:17b
  34. יח.18a
  35. יח:18b
  36. יט.19a
  37. יט:19b
  38. כ.20a
  39. כ:20b
  40. כא.21a
  41. כא:21b
  42. כב.22a
  43. כב:22b
  44. כג.23a
  45. כג:23b
  46. כד.24a
  47. כד:24b
  48. כה.25a
  49. כה:25b
  50. כו.26a
  51. כו:26b
  52. כז.27a
  53. כז:27b
  54. כח.28a
  55. כח:28b
  56. כט.29a
  57. כט:29b
  58. ל.30a
  59. ל:30b
  60. לא.31a
×
E/ע
בחרו פרשניםSelect Commentators
הגדרות כלליותGeneral Settings
הגדרות להערותNotes Settings
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא תענית י״ז:גמרא
;?!
אָ
כְּרַבִּי מִכְּלָל דְּרַבָּנַן אָסְרִי מ״טמַאי טַעְמָא מְהֵרָה יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבָעֵינַן כֹּהֵן הָרָאוּי לָעֲבוֹדָה וְלֵיכָּא הָכָא אֶפְשָׁר דִּמְסַפַּר וְעָיֵיל. אִי הָכִי שְׁתוּי יַיִן נָמֵי אֶפְשָׁר דְּגָנֵי פּוּרְתָּא וְעָיֵיל כִּדְרָמֵי בַּר אַבָּא דְּאָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא אדֶּרֶךְ מִיל וְשֵׁינָה כׇּל שֶׁהוּא מְפִיגִין אֶת הַיַּיִן לָאו מִי אִיתְּמַר עֲלַהּ אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ בלֹא שָׁנוּ אֶלָּא כששתה שִׁיעוּר רְבִיעִית אֲבָל שָׁתָה יוֹתֵר מֵרְבִיעִית כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁדֶּרֶךְ מַטְרִידָתוֹ וְשֵׁינָה מְשַׁכַּרְתּוֹ. רַב אָשֵׁי אָמַר גשְׁתוּיֵי יַיִן דְּמַחֲלִי עֲבוֹדָה גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן דפְּרוּעֵי רֹאשׁ דְּלָא מַחֲלִי עֲבוֹדָה לָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן. מֵיתִיבִי וְאֵלּוּ שֶׁהֵן בְּמִיתָה השְׁתוּיֵי יַיִן ווּפְרוּעֵי רֹאשׁ בִּשְׁלָמָא שְׁתוּיֵי יַיִן בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ {ויקרא י׳:ט׳} יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אֶלָּא פְּרוּעֵי רֹאשׁ מְנָלַן. דִּכְתִיב {יחזקאל מ״ד:כ׳} וְרֹאשָׁם לֹא יְגַלֵּחוּ וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ וְיַיִן לֹא יִשְׁתּוּ כׇּל כֹּהֵן בְּבֹאָם אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית וְאִיתַּקּוּשׁ פְּרוּעֵי רֹאשׁ לִשְׁתוּיֵי יַיִן מָה שְׁתוּיֵי יַיִן בְּמִיתָה אַף פְּרוּעֵי רֹאשׁ בְּמִיתָה. וּמִינַּהּ אִי מָה שְׁתוּיֵי יַיִן דְּמַחֲלִי עֲבוֹדָה אַף פְּרוּעֵי רֹאשׁ דְּמַחֲלִי עֲבוֹדָה (לָא כִּי אִיתַּקּוּשׁ לְמִיתָה הוּא דְּאִיתַּקּוּשׁ אֲבָל לְאַחוֹלֵי עֲבוֹדָה לָא אִיתַּקּוּשׁ). א״לאֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי הָא מִקַּמֵּי דַּאֲתָא יְחֶזְקֵאל מַאן אַמְרַהּ א״לאֲמַר לֵיהּ וליטעמיך הָא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא דָּבָר זֶה מִתּוֹרַת מֹשֶׁה לֹא לָמַדְנוּ וּמִדִּבְרֵי קַבָּלָה לָמַדְנוּ {יחזקאל מ״ד:ט׳} כׇּל בֶּן נֵכָר עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר לֹא יָבוֹא אֶל מִקְדָּשִׁי (לשרתני) הָא מִקַּמֵּי דַּאֲתָא יְחֶזְקֵאל מַאן אַמְרַהּ. אֶלָּא גְּמָרָא גמיר לַהּ וַאֲתָא יְחֶזְקֵאל וְאַסְמְכַהּ אַקְּרָא הָכָא נָמֵי גְּמָרָא גמיר לַהּ וַאֲתָא יְחֶזְקֵאל וְאַסְמְכַהּ אַקְּרָא (כִּי גְּמִירִי הֲלָכָה לְמִיתָה לְאַחוֹלֵי עֲבוֹדָה לָא גְּמִירִי).: כׇּל הַכָּתוּב בִּמְגִילַּת תַּעֲנִית דְּלָא לְמִיסְפַּד לְפָנָיו אָסוּר לְאַחֲרָיו מוּתָּר.: תָּנוּ רַבָּנַן אִלֵּין יוֹמַיָּא דְּלָא לְהִתְעַנָּאָה בְּהוֹן וּמִקְצָתְהוֹן דְּלָא לְמִיסְפַּד בְּהוֹן מֵרֵישׁ יַרְחָא דְנִיסָן וְעַד תְּמָנְיָא בֵּיהּ אִיתּוֹקַם תְּמִידָא דְּלָא לְמִיסְפַּד בְּהוֹן מִתְּמָנְיָא בֵּיהּ עַד סוֹף מוֹעֲדָא אִיתּוֹתַב חַגָּא דְשָׁבוּעַיָּא דְּלָא לְמִיסְפַּד בְּהוֹן. אָמַר מָר מֵרֵישׁ יַרְחָא דְנִיסָן עַד תְּמָנְיָא בֵּיהּ אִיתּוֹקַם תְּמִידָא דְּלָא לְמִיסְפַּד לְמָה לִי מֵרֵישׁ יַרְחָא לֵימָא מִתְּרֵי בְּנִיסָן ור״חוְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ גּוּפֵיהּ יו״טיוֹם טוֹב הוּא וְאָסוּר אָמַר רַב לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לֶאֱסוֹר יוֹם שֶׁלְּפָנָיו. וְשֶׁלְּפָנָיו נָמֵי תִּיפּוֹק לֵיהּ דְּהָוֵה לֵיהּ יוֹם שֶׁלִּפְנֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ ר״חרֹאשׁ חֹדֶשׁ דְּאוֹרָיְיתָא הוּא ודאוריית׳וּדְאוֹרָיְיתָא לָא בָּעֵי חִיזּוּק. דְּתַנְיָא הַיָּמִים הָאֵלֶּה הַכְּתוּבִין בִּמְגִילַּת תַּעֲנִית לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם אֲסוּרִין שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים הֵן אֲסוּרִין לִפְנֵיהֶן וּלְאַחֲרֵיהֶן מוּתָּרִין וּמָה הֶפְרֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה הַלָּלוּ דִּבְרֵי תוֹרָה וְדִבְרֵי תוֹרָה אֵין צְרִיכִין חִיזּוּק הַלָּלוּ דִּבְרֵי סוֹפְרִים וְדִבְרֵי סוֹפְרִים צְרִיכִין חִיזּוּק. אָמַר מָר מִתְּמָנְיָא בֵּיהּ עַד סוֹף מוֹעֲדָא אִיתּוֹתַב חַגָּא דְשָׁבוּעַיָּא דְּלָא לְמִיסְפַּד לְמָה לִי עַד סוֹף מוֹעֵד לֵימָא עַד הַמּוֹעֵד וּמוֹעֵד גּוּפֵיהּ יוֹם טוֹב הוּא וְאָסוּר אָמַר רַב פָּפָּא כִּדְאָמַר רַב לֹא נִצְרְכָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
→ לעמוד הקודםחזור לראש העמודלעמוד הבא ←
← Previous AmudReturn to Top of AmudNext Amud →
הערות
E/ע
הערותNotes
מכלל דרבנן אסרי – פי׳ מכלל דרבנן אסרי לשתות יין משום דשמא יבנה ביהמ״ק ובעינן כהן ראוי לעבוד וליכא ומשני אפשר דמספר ועייל.
בעינן כהנים הראויים לעבודה וליכא – וא״ת והלא בלא יין נמי אסורין בעבודה דטמאי מתים נינהו וצריכין הזאה ג׳ [וז׳] ואמאי אסרי להו יין וי״ל דמ״מ מותרין בעבודת צבור דטומאה הותרה בצבור. שתויי יין דמחללי עבודה – פי׳ דכתיב יין ושכר אל תשת וגו׳ ולהבדיל בין הקודש ובין החול.
פרועי ראש דלא מחלי עבודה – פי׳ דלא כתיב בסמוך ולהבדיל וגו׳: (דבר תורה). דבר זה מתורת משה לא למדנו – וא״ת נילף מק״ו ומה בעל מום שמותר באכילת קדשים כדדרשינן במסכת קדושין פרק האיש מקדש (קידושין נג.) וכל מנחת מחבת וכל מרחשת לכהנים יהיה איש כאחיו ואפ״ה בעל מום אסור לעבוד עבודה ערל שאסור באכילת קדשים דדרשינן פרק הערל (יבמות דף ע.) בג״ש תושב ושכיר מפסח דערל אסור בו אינו דין שאסור לעבודה וי״ל דחלל יוכיח שאינו אוכל בקדשים ואפ״ה כשר לעבודה וכדאמר פרק האומר (קדושין דף סו:) מדכתיב ברך ה׳ חילו ופועל ידיו תרצה דמשמע אפילו [חולין שבו] הוא רוצה בעבודתו אי נמי מבעל מום לא מצי יליף דאיכא למיפרך מה לבעל מום שכן עשו בו קריבין כמקריבים שכל הקריבין פסולים שהם בעלי מומים כמו המקריב תאמר בערל שלא עשה בו קריבין כמקריבין דמה ערלות שייך בבהמה. מריש ירחא דניסן ועד תמניא (דהא) [ביה] איתוקם תמידא – פי׳ כדמפרש במגילת תענית [פ״א] שהיו הבייתוסים אומרים שיחיד מתנדב תמיד משום דכתיב תעשה את הכבש אחד תעשה בבקר תעשה משמע יחיד והדרי להו את קרבני לחמי לאשי תשמרו להקריב לשון רבים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
→ לעמוד הקודםחזור לראש העמודלעמוד הבא ←
← Previous AmudReturn to Top of AmudNext Amud →
הערות
E/ע
הערותNotes
→ לעמוד הקודםחזור לראש העמודלעמוד הבא ←
← Previous AmudReturn to Top of AmudNext Amud →
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144