Tosafot Taanit 17a – תוספות תענית יז.‏ – Shas HaMeforash

אֶלָּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבַיּוֹבְלוֹת וּבִשְׁעַת מִלְחָמָה.: עַל הָרִאשׁוֹנָה הוּא אוֹמֵר מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם כּוּ׳.: תָּנָא יֵשׁ מַחְלִיפִין צְעָקָה לְאֵלִיָּהוּ וּתְפִלָּה לִשְׁמוּאֵל בִּשְׁלָמָא גַּבֵּי שְׁמוּאֵל כְּתִיב בֵּיהּ תְּפִלָּה וּכְתִיב בֵּיהּ צְעָקָה. אֶלָּא גַּבֵּי אֵלִיָּהוּ תְּפִלָּה כְּתִיב צְעָקָה לָא כְּתִיב {מלכים א י״ח:ל״ז} עֲנֵנִי ה׳ עֲנֵנִי לְשׁוֹן צְעָקָה הִיא.: עַל הַשִּׁשִּׁית הוּא אוֹמֵר מִי שֶׁעָנָה אֶת יוֹנָה כּוּ׳ עַל הַשְּׁבִיעִית הוּא אוֹמֵר מִי שֶׁעָנָה אֶת דָּוִד כּוּ׳.: מִכְּדֵי יוֹנָה בָּתַר דָּוִד וּשְׁלֹמֹה הֲוָה מַאי טַעְמָא מַקְדֵּים לֵיהּ בְּרֵישָׁא מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִיחְתַּם מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ תָּנָא מִשּׁוּם סוֹמְכוֹס אָמְרוּ בָּרוּךְ מַשְׁפִּיל הָרָמִים.: שָׁלֹשׁ תַּעֲנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין כּוּ׳.: תָּנוּ רַבָּנַן ^אמִפְּנֵי מָה אָמְרוּ אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מוּתָּרִין לִשְׁתּוֹת יַיִן בַּלֵּילוֹת אֲבָל לֹא בַּיָּמִים שֶׁמָּא תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל אַנְשֵׁי בֵּית אָב וְיָבוֹאוּ וִיסַיְּיעוּ לָהֶם. מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ אַנְשֵׁי בֵּית אָב לֹא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה מִפְּנֵי שֶׁהֵן עֲסוּקִין תָּמִיד בָּעֲבוֹדָה. ^במִכָּאן אָמְרוּ כׇּל כֹּהֵן שֶׁמַּכִּיר מִשְׁמַרְתּוֹ וּמִשְׁמֶרֶת בֵּית אָב שֶׁלּוֹ וְיוֹדֵעַ שֶׁבָּתֵּי אֲבוֹתָיו קְבוּעִין שָׁם אָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן כׇּל אוֹתוֹ הַיּוֹם ^גבְּמַכִּיר מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֵין מַכִּיר מִשְׁמֶרֶת בֵּית אָב שֶׁלּוֹ וְיוֹדֵעַ שֶׁבָּתֵּי אֲבוֹתָיו קְבוּעִין שָׁם אָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן כׇּל אוֹתָהּ שַׁבָּת. אֵינוֹ מַכִּיר מִשְׁמַרְתּוֹ וּמִשְׁמֶרֶת בֵּית אָב שֶׁלּוֹ וְיוֹדֵעַ שֶׁבָּתֵּי אֲבוֹתָיו קְבוּעִין שָׁם אָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן כׇּל הַשָּׁנָה. רַבִּי אוֹמֵר אוֹמֵר אֲנִי אָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן לְעוֹלָם ^דאֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁתַּקָּנָתוֹ קַלְקָלָתוֹ אָמַר אַבָּיֵי כְּמַאן שָׁתוּ הָאִידָּנָא כָּהֲנֵי חַמְרָא כְּרַבִּי.: אַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד אֲסוּרִים לְסַפֵּר וּלְכַבֵּס וּבַחֲמִישִׁי מוּתָּרִין מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת.: מַאי טַעְמָא אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן ^הכְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לְמִשְׁמַרְתָּם כְּשֶׁהֵן מְנוּוָלִין. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן ^ומֶלֶךְ מִסְתַּפֵּר בְּכׇל יוֹם ^זכֹּהֵן גָּדוֹל מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת ^חכֹּהֵן הֶדְיוֹט אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם מֶלֶךְ מִסְתַּפֵּר בְּכׇל יוֹם מ״טמַאי טַעְמָא אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא אָמַר קְרָא {ישעיהו ל״ג:י״ז} מֶלֶךְ בְּיׇפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ כֹּהֵן גָּדוֹל מע״שמֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת מ״טמַאי טַעְמָא אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק הוֹאִיל וּמִשְׁמָרוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת. כֹּהֵן הֶדְיוֹט אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם מְנָלַן אָתְיָא פֶּרַע פֶּרַע מִנָּזִיר כְּתִיב הָכָא {יחזקאל מ״ד:כ׳} וְרֹאשָׁם לֹא יְגַלֵּחוּ וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ וּכְתִיב הָתָם {במדבר ו׳:ה׳} קָדוֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ מָה לְהַלָּן שְׁלֹשִׁים אַף כָּאן שְׁלֹשִׁים. וְנָזִיר גּוּפֵיהּ מְנָלַן אָמַר רַב מַתְנָה ^טסְתַם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם מְנָלַן אָמַר קְרָא יִהְיֶה בְּגִימַטְרִיָּא תְּלָתִין הָוֵי א״לאֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי וְדִילְמָא ה״קהָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא לָא לִירַבּוֹ כְּלָל אָמַר לֵיהּ אִי הֲוָה כְּתִב לֹא יְשַׁלֵּחוּ פֶּרַע כִּדְקָאָמְרַתְּ הַשְׁתָּא דִּכְתִיב וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ פֶּרַע לֶיהֱוֵי שַׁלּוֹחֵי הוּא דְּלָא לִישַׁלְּחוּ. אִי הָכִי אֲפִילּוּ הָאִידָּנָא נָמֵי ^ידֻּומְיָא דִּשְׁתוּיֵי יַיִן מָה שְׁתוּיֵי יַיִן בִּזְמַן בִּיאָה הוּא דְּאָסוּר שֶׁלֹּא בִּזְמַן בִּיאָה שְׁרֵי אַף הָכָא נָמֵי. וְהָתַנְיָא רַבִּי אוֹמֵר אוֹמֵר אֲנִי כֹּהֲנִים אֲסוּרִין לִשְׁתּוֹת יַיִן לְעוֹלָם אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁתַּקָּנָתוֹ קַלְקָלָתוֹ וְאָמַר אַבָּיֵי כְּמַאן שָׁתוּ הָאִידָּנָא כָּהֲנֵי חַמְרָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות ביאת המקדש א׳:ב׳
סמ״ג מצוות עשה קע״ו

^ב רמב״ם הלכות ביאת המקדש א׳:ז׳

^ג רמב״ם הלכות ביאת המקדש א׳:ז׳

^ד רמב״ם הלכות ביאת המקדש א׳:ז׳

^ה רמב״ם הלכות ביאת המקדש א׳:י״ב
רמב״ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו ו׳:י״א

^ו רמב״ם הלכות מלכים ומלחמות ב׳:ה׳

^ז רמב״ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו ה׳:ו׳

^ח רמב״ם הלכות ביאת המקדש א׳:י״א
סמ״ג מצוות עשה קע״ב

^ט רמב״ם הלכות ביאת המקדש א׳:י״א
רמב״ם הלכות נזירות ג׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה ר״ב

^י רמב״ם הלכות ביאת המקדש א׳:י׳

ויודע שבתי אבותיו קבועין לשם אסור לשתות יין וכו׳ – פירוש אסור לשתות יין חוץ לסעודתו אבל בסעודתו מותר דיין שבתוך הסעודה אינו משכר. ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת מאי טעמא – פי׳ מאי טעמא אין הכהנים מותרין להסתפר אלא דווקא בחמישי בשבת כדי שלא יכנסו למשמר כשהן מנוולין פי׳ ולא ימתינו עד יום אחד מימי השבוע הבא ויסתפרו קודם שיכנסו למשמרת דאם לא יסתפרו קודם יהיו אסורין כל השבוע הבא עד יום החמישי ומתוך זה שאסרו לספר כל השבוע הבא יסתפרו קודם שיכנסו למשמרתם ולא יהיו מנוולים. כהן גדול מסתפר מע״ש לערב שבת וכהן הדיוט אחד לשלשים יום – פירוש שאינו יכול להשהות יותר והאי דקאמר בסמוך השתא דכתיב פרע לא ישלחו פרע ליהוי פי׳ פרע ליהוי עד שלשים יום אם ירצה. לא לירבו כלל – פירוש ואפילו עד ל׳ יום וקשה דאם כן ג״ש דפרע למה לי וי״ל דשמא ר״ל לא לירבו עד ל׳ יום אלא יגלח בכ״ט. שלוחי לא משלחו – יותר משלשים יום.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון