Tosafot Pesachim 11a – תוספות פסחים יא.‏ – Shas HaMeforash

שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים (הֵן עוֹשִׂין) דִּבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בִּרְצוֹן חֲכָמִים הָיוּ עוֹשִׂין וְלָא קָא גָזַר ר׳רַבִּי יְהוּדָה דִּילְמָא אָתֵי לְמֵיכַל מִינֵּיהּ אָמַר רָבָא שָׁאנֵי חָדָשׁ מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא הִתַּרְתָּ לוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי קִטּוּף הוּא זָכוּר. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי תִּינַח בִּשְׁעַת קְטִיפָה טְחִינָה וְהַרְקָדָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר הָא לָא קַשְׁיָא טְחִינָה בְּרִחְיָא דְיָד הַרְקָדָה ע״געַל גַּבֵּי נָפָה. אֶלָּא הָא דִּתְנַן קוֹצְרִין בֵּית הַשְּׁלָחִים וְשֶׁבַּעֲמָקִים אֲבָל לֹא גּוֹדְשִׁין וְאוֹקִימְנָא כְּרַבִּי יְהוּדָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי חָדָשׁ בָּדֵיל מִינֵּיהּ חָמֵץ לָא בָּדֵיל מִינֵּיהּ. אָמַר רָבָא דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה קַשְׁיָא דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן לָא קַשְׁיָא. דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה אדר׳אַדְּרַבִּי יְהוּדָה לָא קַשְׁיָא כִּדְשַׁנִּינַן דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן נָמֵי לָא קַשְׁיָא הוּא עַצְמוֹ מְחַזֵּר עָלָיו לְשׂוֹרְפוֹ מֵיכַל קָאָכֵיל מִינֵּיהּ. רַב אָשֵׁי אָמַר דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה אדר׳אַדְּרַבִּי יְהוּדָה לָא קַשְׁיָא קֶמַח וְקָלִי תְּנַן. הָא דְּרַב אָשֵׁי בְּדוּתָא הִיא הָתִינַח מִקָּלִי וְאֵילָךְ מֵעִיקָּרָא עַד קָלִי מַאי אִיכָּא לְמֵימַר. וכ״תוְכִי תֵּימָא עַל יְדֵי קִיטּוּף כִּדְרָבָא אֶלָּא קוֹצְרִין בֵּית הַשְּׁלָחִין וְשֶׁבָּעֲמָקִים וְאוֹקִימְנָא כְּרַבִּי יְהוּדָה מא״למַאי אִיכָּא לְמֵימַר אֶלָּא דְּרַב אָשֵׁי בְּדוּתָא הִיא. וְכׇל הֵיכָא דְּלָא בָּדֵיל מִינֵּיהּ מִי גָּזַר רַבִּי יְהוּדָה. וְהָתְנַן ^אלֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת ואפי׳וַאֲפִילּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס. ור׳וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר הָתָם מִשּׁוּם חוּמְרָא דְּשַׁבָּת מִבְדָּל בְּדִילִי. וּרְמִי דְּשַׁבָּת אַשַּׁבָּת דְּתַנְיָא חֶבֶל דְּלִי שֶׁנִּפְסַק לֹא יְהֵא קוֹשְׁרוֹ אֶלָּא עוֹנְבוֹ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כּוֹרֵךְ עָלָיו פּוּנְדָּא אוֹ פָּסִקְיָא וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעַנְבֶנּוּ. קַשְׁיָא דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה קַשְׁיָא דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן. דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן לָא קַשְׁיָא שֶׁמֶן בְּשֶׁמֶן מִיחַלַּף עֲנִיבָה בִּקְשִׁירָה לָא מִיחַלַּף. דְּרַבִּי יְהוּדָה אדר׳אַדְּרַבִּי יְהוּדָה לָא קַשְׁיָא טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה לָאו מִשּׁוּם דְּגָזַר עֲנִיבָה אַטּוּ קְשִׁירָה אֶלָּא מִשּׁוּם דְּקָסָבַר עֲנִיבָה גּוּפַהּ קְשִׁירָה הִיא. וְרָמֵי רַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן דִּתְנַן ^בקוֹשְׁרִין דְּלִי בְּפָסִקְיָא אֲבָל לֹא בְּחֶבֶל וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר חֶבֶל דְּמַאי אִילֵּימָא חֶבֶל דְּעָלְמָא וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר קֶשֶׁר שֶׁל קַיָּימָא הוּא דְּוַדַּאי אָתֵי לְבַטּוֹלֵי. אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּגַרְדִּי. וּגְזַרוּ רַבָּנַן חֶבֶל דְּגַרְדִּי אַטּוּ חֶבֶל דְּעָלְמָא אִין חֶבֶל בְּחֶבֶל מִיחַלַּף עֲנִיבָה בִּקְשִׁירָה לָא מִיחַלְּפָא. וְכׇל הֵיכָא דְּבָדֵיל מִינֵּיהּ לָא גָּזַר רַבִּי יהוד׳יְהוּדָה וְהָתַנְיָא בְּכוֹר שֶׁאֲחָזוֹ דָּם אפי׳אֲפִילּוּ הוּא מֵת אֵין מַקִּיזִין לוֹ דָּם דִּבְרֵי ר׳רַבִּי יְהוּדָה. וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים ^גיַקִּיז וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָטִיל בּוֹ מוּם הָתָם מִתּוֹךְ שֶׁאָדָם בָּהוּלמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שבת ה׳:י״ב
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ה
טור אורח חיים רס״ה:א׳
שולחן ערוך אורח חיים רס״ה:א׳

^ב רמב״ם הלכות שבת י׳:ג׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ה
טור אורח חיים שי״ז:ד׳
שולחן ערוך אורח חיים שי״ז:ד׳

^ג רמב״ם הלכות בכורות ב׳:י״ג
סמ״ג מצוות לא תעשה שמ״ג
טור יורה דעה שי״ג:ו׳
שולחן ערוך יורה דעה שי״ג:ו׳

קוצרין בית השלחין – פירש רש״י ממקום שאי אתה מביא אתה קוצר וכו׳ ובית השלחין וכל הנהו אע״ג דתניא בפרק כל הקרבנות (מנחות דף פה.) אם הביא כשר כיון דלכתחלה לא יביא חשבינן ליה ממקום שאי אתה מביא ואין לתמוה מי איכא מידי דמדאורייתא לכתחלה אסור ובדיעבד שרי דאיכא מילי טובא דבעינן שישנה הכתוב עליו לעכב כגון קדשים.
אבל לא גודשין – דבגדישה ליכא פסידא אם ימתין אחר העומר דדוקא משום פסידא התירו קצירה שממהרין ליקצר משאר פירות ואי לא קצרי להו פסדי והא דשרי רבי יהודה קמח וקלי לעיל יש לומר משום עולי רגלים הקילו ור׳ מאיר אוסר בקמח ושרי קצירה לקמן בפ׳ מקום שנהגו (פסחים נו.) דקתני במילתיה קוצרין ברצון חכמים והיינו משום פסידא וכן פי׳ הקונטרס במנחות ואם תאמר א״כ מאי פריך דילמא הכא שרי רבי יהודה משום פסידא אבל גבי חמץ גזרינן ויש לומר משום מצות ביעור יש להתיר כמו משום פסידא. כורך עליו פונדא – לאו דוקא כורך דאפילו לקשור יכול דלא מבטל ליה ובלבד שלא יענבנו אחבל קאי. כל היכא דבדיל מיניה לא גזר ר׳ יהודה – דר׳ מאיר אדר״מ לא רצה להקשות דלעיל גזר גבי חדש וגבי בכור לא גזר דבפרק כל פסולי המוקדשין (בכורות לג: ושם) תניא בכור שאחזו דם מקיזין לו במקום שאין עושין לו מום דברי ר׳ מאיר ורבי יהודה אומר וכו׳ משום דאיכא לשנויי שאני בכור דאיכא פסידא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון