×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא חולין קכ״ו:גמרא
;?!
אָ
שָׁלֹשׁ טוּמְאוֹת פּוֹרְשׁוֹת מִן הַמֵּת שְׁתַּיִם בְּכׇל אַחַת וּשְׁלִישִׁית אֵין בָּהֶן וְאֵלּוּ הֵן מְלֹא תַרְוָוד רָקָב וְעֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה וְגוֹלֵל וְדוֹפֵק. מְלֹא תַרְוָוד רָקָב מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא וּבְאֹהֶל וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַגָּע וְהֵיכָן מַגָּעוֹ עִם אַחַת מֵהֶן. עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא וּבְמַגָּע וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאֹהֶל וְהֵיכָן אׇהֳלוֹ עִם אַחַת מֵהֶן. גּוֹלֵל וְדוֹפֵק מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא וְהֵיכָן מַשָּׂאוֹ עִם אֶחָד מֵהֶן.: קוּלִית נְבֵלָה וְקוּלִית הַשֶּׁרֶץ וְכוּ׳.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן {ויקרא י״א:ל״ט} בְּנִבְלָתָהּ וְלֹא בְּקוּלִית סְתוּמָה. יָכוֹל אֲפִילּוּ נִיקְּבָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר הַנּוֹגֵעַ יִטְמָא אֶת שֶׁאֶפְשָׁר לִיגַּע טָמֵא וְאֶת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִיגַּע טָהוֹר. א״לאֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְאַבָּיֵי אֶלָּא מֵעַתָּה בְּהֵמָה בְּעוֹרָהּ לֹא תְּטַמֵּא פּוֹק חֲזִי כַּמָּה נְקָבִים יֵשׁ בָּהּ. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא אֶלָּא מֵעַתָּה כּוּלְיָא בְּחֶלְבָּהּ לֹא תְּטַמֵּא תָּא חֲזִי כַּמָּה חוּטִין נִמְשָׁכִין הֵימֶנָּה. בָּעֵי רַב אוֹשַׁעְיָא אחִישֵּׁב עָלֶיהָ לְנוֹקְבָהּ וְלֹא נִיקְּבָה מַהוּ מְחוּסַּר נְקִיבָה כִּמְחוּסַּר מַעֲשֶׂה דָּמֵי אוֹ לָא. הֲדַר פַּשְׁטַהּ מְחוּסַּר נְקִיבָה לָאו כִּמְחוּסַּר מַעֲשֶׂה דָּמֵי.: מתני׳מַתְנִיתִין: בבֵּיצַת הַשֶּׁרֶץ הַמְרוּקֶּמֶת טְהוֹרָה נִיקְּבָה כׇּל שֶׁהוּא טָמֵא געַכְבָּר שֶׁחֶצְיוֹ בָּשָׂר וְחֶצְיוֹ אֲדָמָה הַנּוֹגֵעַ בַּבָּשָׂר טָמֵא בָּאֲדָמָה טָהוֹר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף הַנּוֹגֵעַ בָּאֲדָמָה שֶׁכְּנֶגֶד הַבָּשָׂר טָמֵא.: גמ׳גְּמָרָא: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן {ויקרא י״א:כ״ו,ל״א} הַטְּמֵאִים לְרַבּוֹת בֵּיצַת הַשֶּׁרֶץ וְקוּלִית הַשֶּׁרֶץ. יָכוֹל אפי׳אֲפִילּוּ לֹא רִיקְּמָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא י״א:כ״ט} הַשֶּׁרֶץ מָה שֶׁרֶץ שֶׁרִקֵּם אַף בֵּיצַת הַשֶּׁרֶץ שֶׁרִקְּמָה. יָכוֹל אפי׳אֲפִילּוּ לֹא נִיקְּבוּ ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר הַנּוֹגֵעַ יִטְמָא אֶת שֶׁאֶפְשָׁר לִיגַּע טָמֵא וְאֶת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִיגַּע טָהוֹר. וְכַמָּה נְקִיבָתָהּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה שֶׁאֶפְשָׁר לִיגַּע כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה.: עַכְבָּר שֶׁחֶצְיוֹ [וְכוּ׳].: אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְהוּא שֶׁהִשְׁרִיץ עַל פְּנֵי כּוּלּוֹ אִיכָּא דדְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף הַנּוֹגֵעַ בָּאֲדָמָה שֶׁכְּנֶגֶד בָּשָׂר טָמֵא אָמַר ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְהוּא שֶׁהִשְׁרִיץ עַל פְּנֵי כּוּלּוֹ. מַאן דְּמַתְנֵי לַהּ אַרֵישָׁא כׇּל שֶׁכֵּן אַסֵּיפָא וּמַאן דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא אֲבָל רֵישָׁא אע״גאַף עַל גַּב דְּלָא הִשְׁרִיץ. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר עַכְבָּר שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִילּוּ עַכְבָּר שֶׁבַּיָּם שֶׁשְּׁמוֹ עַכְבָּר וְדִין הוּא טִימֵּא בְּחוּלְדָּה וְטִימֵּא בְּעַכְבָּר מָה חוּלְדָּה מִין הַגָּדֵל עַל הָאָרֶץ אַף עַכְבָּר מִין הַגָּדֵל עַל הָאָרֶץ. אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ טִימֵּא בְּחוּלְדָּה וְטִימֵּא בְּעַכְבָּר מָה חוּלְדָּה כֹּל שֶׁשְּׁמָהּ חוּלְדָּה אַף עַכְבָּר כֹּל שֶׁשְּׁמוֹ עַכְבָּר אפי׳אֲפִילּוּ עַכְבָּר שֶׁבַּיָּם שֶׁשְּׁמוֹ עַכְבָּר ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא י״א:ב׳-מ״ו} עַל הָאָרֶץ. אִי עַל הָאָרֶץ יָכוֹל עַל הָאָרֶץ יְטַמֵּא יָרַד לְיָם לֹא יְטַמֵּאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
עצם כשעורה מטמא במגע ובמשא אבל לא באהל – פי׳ בקונטרס דהלמ״מ הוא ואי אפשר לומר כן דמקראי ילפינן לה בנזיר פרק כהן גדול (נזיר נג:) ולא הוי הלכה אלא מה שהנזיר מגלח עליו אע״ג דלא מטמא באהל. גולל ודופק מטמא במגע ובאהל ואין מטמא במשא – למ״ד בפרק בהמה המקשה (לעיל דף עב.) דגולל ודופק הוו מהלכה איכא למימר דהכי גמירי לה אלא למאן דמייתי לה מעל פני השדה קשה מנא לן ונראה משום דההוא קרא דכל אשר יגע על פני השדה מוקמינן בנזיר (דף נג:) באהל הילכך מטמא באהל ובמגע נמי מטמא משום דאפקיה בלשון נגיעה אבל במשא לא מצינו שיטמא. בנבלתה ולא בקולית סתומה – מהאי קרא נמי ממעטינן בפ׳ בהמה המקשה (לעיל עז:) עצמות וגידין וקשה דא״כ היכי נמעט מיניה קולית סתומה ומיהו כיון דלא מרבינן שומר אלא בנקובה שיכול ליגע ממילא כי אמעיטו עצמות אמעיט נמי קולית סתומה אע״פ דשומר הוי כסתום כגון חטה בקליפתה התם מרבינן מקרא דזרע אשר יזרע כדרך שבני אדם מוציאים לזריעה אבל הכא גלי קרא דשומר לא הוי אלא בשאפשר ליגע וכן גבי שרצים מרבינן לקמן מיטמא דשרצים קולית השרץ נקובה ואע״ג דמהטמאים דרשינן לקמן לרבות קולית השרץ וביצת השרץ עיקר קרא לא אתא אלא לביצת השרץ אבל קולית נפקא מיטמא ואע״ג דמהטמאים דרשינן דרשות טובא אפשר דדרשינן מטמא טמאים הטמאים או טובא טמאים כתיב התם. יכול אפילו לא רקמה ת״ל השרץ – וא״ת ולרקמה למה לי קרא לענין טומאה הא לענין אכילה פשיטא לן בלא קרא בפרק אלו טרפות (לעיל דף סד.) שאם רקמה ואכלה לוקה משום השרץ השורץ על הארץ אלמא שרץ איקרי ויש לומר דודאי רקמה שרץ איקרי אבל צב ועכבר לא איקרי וכה״ג אמרינן בפ׳ בהמה המקשה (לעיל עה.) גבי חלב דלא איקרי חלב שור כשב ועז עד שיצא העובר לאויר העולם אי נמי מקרא דהכא קים לן באלו טרפות לענין אכילה שלוקה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144