גמרא
פירוש
וְהָכְתִיב {ויקרא י״ב:ד׳} בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע אלְרַבּוֹת הַתְּרוּמָה אֶלָּא קְרָא מִילֵּי מִילֵּי קָא חָשֵׁיב.
וּתְלָתָא קְרָאֵי בִּתְרוּמָה לְמָה לִי צְרִיכִי דְּאִי מֵעַד אֲשֶׁר יִטְהָר לָא הֲוָה יָדַעְנָא בְּמַאי כְּתַב רַחֲמָנָא וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר.
וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
כתב רחמנא עד מלאת וכו׳ – וא״ת ולכתוב רחמנא עד מלאת דאפילו בבני כפרה דהעריב שמשו אוכל בתרומה ותו לא בעי אידך י״ל דילמא הא דביולדת אקיל רחמנא מפני שהותרה מכללה וא״ת לכתוב רחמנא עד מלאת ועד אשר יטהר לחוד י״ל דאכתי לא ידענא האי אשר יטהר במאי כתיב וא״ת וליכתוב עד מלאת ובא השמש וטהר ותו לא בעי עד אשר יטהר וי״ל דההוא לגופיה אצטריך לחייב לאו על האוכל תרומה בטומאה.
חד בזב וחד ביולדת וצריכה – פי׳ וכיון דהשוה אותם הכתוב לענין קדושין תו לא אצטריך למכתב בתרומה חד בזב וחד ביולדת.
יולדת שהותרה מכללה – פי׳ היינו לרב דאמ׳ בפ״ד דנדה (דף ל״ה ע״א) מעיין אחד הוא התורה טמאתו והתור׳ טהרתו דאלו ללוי כיון דאמר שתי מעיינות הם לא הותרה בזה כלום מן הרבה שנאסר כי זה המעיין טהור הוא לגמרי וה״ל כדם הנחירים ולוי מוקי׳ קרא כתנא דר׳ ישמעאל בכפל שתי ראייו׳ ובמצורע מוסגר לענין תרומה דאלו בנגיע׳ מעשר חמור מלטמ׳ אותו לפי שיש לאו לאוכלו בטומאת עצמו מש״כ בתרומה. ואיפוך אנא – פי׳ ואע״ג דאכילתם בטומאת הגוף מותר׳ אפשר דנגיעתו בטומאה אסורה דמשכחת לה שפיר דאכיל ולא נגע או ע״י מפה או שתחב לו חבירו בבית הבליעה וזה ברור. הא דתנן איזהו פצוע דכא ולא פריך תנא איזהו דך טעמ׳ דמילתא משום דלא מפריש אלא הנהו דאית בהו חדא פצוע כל שנפצעו אפילו אחד מהם וכרו׳ שפכה שאם נשתייר אפילו כחוט השערה כשר. ת״ר איזהו פצוע דכא כל שנפצעו בצים שלו – פרש״י ז״ל נפצעו שנעשה בהן מכת חרב או כלי ואפילו נקבו פי׳ נקב שאין בו חסרון כיס דהיינו סתם נקב ולבתר הכי קתני חסרו ואומ׳ בתוס׳ דדוק׳ נקב מפולש דהיינו סתם נקב כדאמרי׳ במ׳ סוכה (דף ל״ו ע״א) וכן בחולין (דף מ״ז ע״ב) וכן כתב בס׳ המצות. א״ר ישמעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקה שמעתי מפי חכמי׳ בכר׳ ביבנה כל שאין לו אלא ביצה א׳ אינו אלא סריס חמה וכשר סריס חמה ס״ד אלא כסריס חמה וכשר – פי׳ ר״י ור״ת ז״ל דר׳ יוחנן בן ברוקא מילתא פסיק׳ קתני כל שאין לו אלא ביצה א׳ ואפי׳ ניטלה בידי אדם ומעשים בכל יום שכורתי׳ הרופאים ביצה א׳ והוא חוזר ומוליד ובירושלמי אמר מי יתן לי בעל ביצה א׳ ואטהרנו ובלבד בשל ימין ופריך דחסרון ביצה של שמאל הוא דלא פסיל אבל אם נחסר ביצה ימנית פוסל ואף על פי שלא פירשו ובגמ׳ שלנו סומכי׳ בזה על הירושלמי להחמיר וא״ת הא קתני רישא דברייתא וכן במשנתי׳ שנפצעו בצים ואפי׳ א׳ מהם פסולי׳ י״ל דר׳ יוחנן בן ברוקא פליג וק״ל כוותיה כיון שהיה מפי חכמי׳ בכרם ביבנ׳ א״נ דלא פליגי וטפי עדיף בנכרתה כל הביצה מהיכא שנפצע או שנדכה או שנקבה וכדאשכחן דניטל הטחול כשר ואם ניקב בסומכיה טריפה וזו שיטת הראב״ד ז״ל אבל בה״ג ור״ה ז״ל כתבו דבידי אדם פסול ק״ו מניקבה והא דר׳ יוחנן בן ברוקא בידי שמים והא דפרכי׳ סריס חמה ס״ד היינו משום דסתם סריס חמה כל שהוא לקוי ממעי אמו ועוד דסריס חמה הוא שאין בו חסרון אבר ופרישנ׳ דה״ק הרי הוא כסריס חמה שאין בו חסרון ולקות בבציו שהוא כשר כיון שהוא בידי שמים מיהת והא דקתני כל שאין לו אלא ביצה א׳ ר״ל שאין לו כן מתחלת ברייתו והיינו דמדמי ליה לסריס חמה שהוא ג״כ בידי שמים ומה שהביא מן הירושלמי ההו׳ כשאין בו בידי שמים הוא. אדרבה אשכחן בירושלמי פצוע אית תנויי תני בידי אדם פסול בידי שמים כשר ואית תנוי תני בין בידי אדם בין בידי שמים פסול הוון בעון מימ׳ מן דמר בידי אדם פסול בידי שמים כשר ר׳ ישמעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקא ומן דמר בין בידי אדם בין בידי שמים פסול רבנן וכו׳. אלמא אף ר׳ ישמעאל לא הכשיר אלא בידי שמים ומה שאמרו חכמים הללו כי הרבה יש שנכרת ביצה שלהם כן אנו אומרים כמו שאמר בגמ׳ צא וחזר על בניהם מי הם ואלו היה הפרש שאמרו בין ניקבה או נכרת׳ לגמרי לא סגיא דלא הוו מפרשי לה בגמרא ולא עוד אלא דלקמן אמר רבא פצוע דכא בכלן כרות בכלן וקתני בין שנכרתו בצים ואלו לפירש רבינו תם ורבינו יצחק זכרונו לברכה היה לנו לפרש דדוקא שנכרתו שניהם. והא דדומיא שנפצעו בצים קתני דמיירי אפי בביצה אחת אפי׳ לר״ה והרמב״ם ז״ל שהוא הבקי שברופאים כן כתב דכל שבידי אדם פסול אבל בידי שמים הכשיר אפי׳ כשאין לו אפילו ביצה אחת ולדבריו זכרונו לברכה הא דקתני כדר׳ יוחנן בן ברוק׳ כל שאין לו אלא ביצה אחת משום דהא שכיח חסר לגמרי לא שכיח וכן כתבו רבותי בשם ר״ה הרמב״ן ז״ל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
חד בזב וחד ביולדת וצריכה – פי׳ וכיון דהשוה אותם הכתוב לענין קדושין תו לא אצטריך למכתב בתרומה חד בזב וחד ביולדת.
יולדת שהותרה מכללה – פי׳ היינו לרב דאמ׳ בפ״ד דנדה (דף ל״ה ע״א) מעיין אחד הוא התורה טמאתו והתור׳ טהרתו דאלו ללוי כיון דאמר שתי מעיינות הם לא הותרה בזה כלום מן הרבה שנאסר כי זה המעיין טהור הוא לגמרי וה״ל כדם הנחירים ולוי מוקי׳ קרא כתנא דר׳ ישמעאל בכפל שתי ראייו׳ ובמצורע מוסגר לענין תרומה דאלו בנגיע׳ מעשר חמור מלטמ׳ אותו לפי שיש לאו לאוכלו בטומאת עצמו מש״כ בתרומה. ואיפוך אנא – פי׳ ואע״ג דאכילתם בטומאת הגוף מותר׳ אפשר דנגיעתו בטומאה אסורה דמשכחת לה שפיר דאכיל ולא נגע או ע״י מפה או שתחב לו חבירו בבית הבליעה וזה ברור. הא דתנן איזהו פצוע דכא ולא פריך תנא איזהו דך טעמ׳ דמילתא משום דלא מפריש אלא הנהו דאית בהו חדא פצוע כל שנפצעו אפילו אחד מהם וכרו׳ שפכה שאם נשתייר אפילו כחוט השערה כשר. ת״ר איזהו פצוע דכא כל שנפצעו בצים שלו – פרש״י ז״ל נפצעו שנעשה בהן מכת חרב או כלי ואפילו נקבו פי׳ נקב שאין בו חסרון כיס דהיינו סתם נקב ולבתר הכי קתני חסרו ואומ׳ בתוס׳ דדוק׳ נקב מפולש דהיינו סתם נקב כדאמרי׳ במ׳ סוכה (דף ל״ו ע״א) וכן בחולין (דף מ״ז ע״ב) וכן כתב בס׳ המצות. א״ר ישמעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקה שמעתי מפי חכמי׳ בכר׳ ביבנה כל שאין לו אלא ביצה א׳ אינו אלא סריס חמה וכשר סריס חמה ס״ד אלא כסריס חמה וכשר – פי׳ ר״י ור״ת ז״ל דר׳ יוחנן בן ברוקא מילתא פסיק׳ קתני כל שאין לו אלא ביצה א׳ ואפי׳ ניטלה בידי אדם ומעשים בכל יום שכורתי׳ הרופאים ביצה א׳ והוא חוזר ומוליד ובירושלמי אמר מי יתן לי בעל ביצה א׳ ואטהרנו ובלבד בשל ימין ופריך דחסרון ביצה של שמאל הוא דלא פסיל אבל אם נחסר ביצה ימנית פוסל ואף על פי שלא פירשו ובגמ׳ שלנו סומכי׳ בזה על הירושלמי להחמיר וא״ת הא קתני רישא דברייתא וכן במשנתי׳ שנפצעו בצים ואפי׳ א׳ מהם פסולי׳ י״ל דר׳ יוחנן בן ברוקא פליג וק״ל כוותיה כיון שהיה מפי חכמי׳ בכרם ביבנ׳ א״נ דלא פליגי וטפי עדיף בנכרתה כל הביצה מהיכא שנפצע או שנדכה או שנקבה וכדאשכחן דניטל הטחול כשר ואם ניקב בסומכיה טריפה וזו שיטת הראב״ד ז״ל אבל בה״ג ור״ה ז״ל כתבו דבידי אדם פסול ק״ו מניקבה והא דר׳ יוחנן בן ברוקא בידי שמים והא דפרכי׳ סריס חמה ס״ד היינו משום דסתם סריס חמה כל שהוא לקוי ממעי אמו ועוד דסריס חמה הוא שאין בו חסרון אבר ופרישנ׳ דה״ק הרי הוא כסריס חמה שאין בו חסרון ולקות בבציו שהוא כשר כיון שהוא בידי שמים מיהת והא דקתני כל שאין לו אלא ביצה א׳ ר״ל שאין לו כן מתחלת ברייתו והיינו דמדמי ליה לסריס חמה שהוא ג״כ בידי שמים ומה שהביא מן הירושלמי ההו׳ כשאין בו בידי שמים הוא. אדרבה אשכחן בירושלמי פצוע אית תנויי תני בידי אדם פסול בידי שמים כשר ואית תנוי תני בין בידי אדם בין בידי שמים פסול הוון בעון מימ׳ מן דמר בידי אדם פסול בידי שמים כשר ר׳ ישמעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקא ומן דמר בין בידי אדם בין בידי שמים פסול רבנן וכו׳. אלמא אף ר׳ ישמעאל לא הכשיר אלא בידי שמים ומה שאמרו חכמים הללו כי הרבה יש שנכרת ביצה שלהם כן אנו אומרים כמו שאמר בגמ׳ צא וחזר על בניהם מי הם ואלו היה הפרש שאמרו בין ניקבה או נכרת׳ לגמרי לא סגיא דלא הוו מפרשי לה בגמרא ולא עוד אלא דלקמן אמר רבא פצוע דכא בכלן כרות בכלן וקתני בין שנכרתו בצים ואלו לפירש רבינו תם ורבינו יצחק זכרונו לברכה היה לנו לפרש דדוקא שנכרתו שניהם. והא דדומיא שנפצעו בצים קתני דמיירי אפי בביצה אחת אפי׳ לר״ה והרמב״ם ז״ל שהוא הבקי שברופאים כן כתב דכל שבידי אדם פסול אבל בידי שמים הכשיר אפי׳ כשאין לו אפילו ביצה אחת ולדבריו זכרונו לברכה הא דקתני כדר׳ יוחנן בן ברוק׳ כל שאין לו אלא ביצה אחת משום דהא שכיח חסר לגמרי לא שכיח וכן כתבו רבותי בשם ר״ה הרמב״ן ז״ל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush