גמרא
פירוש
הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה לֵיהּ בְּרָא דַּהֲוָה שָׁמֵיט כִּיפֵּי דְכִיתָּנָא אַסְרִינְהוּ לְנִכְסֵיהּ עֲלֵיהּ אָמְרוּ לֵיהּ וְאִי הֲוַאי בַּר בְּרָךְ צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן מַאי אֲמַר לְהוֹן לִיקְנֵי הָדֵין וְאִי הֲוַאי בַּר בְּרִי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן לִקְנְיֵיהּ מַאי.
אָמְרִי פּוּמְבְּדִיתָאֵי קְנִי עַל מְנָת לְהַקְנוֹת הוּא וְכׇל קְנִי עַל מְנָת לְהַקְנוֹת לָא קָנֵי.
אוְרַב נַחְמָן אָמַר קָנֵי דְּהָא סוּדָרָא קָנֵי עַל מְנָת לְהַקְנוֹת הוּא.
אָמַר רַב אָשֵׁי וּמַאן לֵימָא לַן דְּסוּדָרָא אִי תָּפֵיס לֵיהּ לָא מִיתְּפִיס בוְעוֹד סוּדָרָא קָנֵי עַל מְנָת לְהַקְנוֹת וְקָנֵי מִן הַשְׁתָּא הָלֵין נִיכְסִין דְּהָדֵין לְאִימַתִּי קָנֵי לְכִי הָוֵי בַּר בְּרֵיהּ צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן לְכִי הֲוָה הָדַר סוּדָרָא לְמָרֵיהּ.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן וְהָא מַתְּנַת בֵּית חוֹרוֹן דִּקְנִי עַל מְנָת לְהַקְנוֹת הוּא וְלָא קָא קָנֵי.
זִימְנִין אֲמַר לֵיהּ מִשּׁוּם דִּסְעוּדָתוֹ מוֹכַחַת עָלָיו וְזִימְנִין אֲמַר לֵיהּ הדרן עלך השותפין
מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ההוא גברא דהוה שמיט בריה כיפי דכיתנא – פי׳ שהיה גונב חבילי פשתן והיה נוהג שלא כשורה אסרינהו לנכסי עליה אמרי ליה אי הוי בר בריך צורבא מרבנן מאי אמר להון ליקני הדין אי הוי צורבא מרבנן ליקנייה. פי׳ הזקן הזה לא היה רוצה להקנות לבן בנו כלום או אפשר שעדיין לא היה נולד ואין אדם מקנה למי שלא בא לעולם ולפיכך אמרו לו כיון שאתה אוסר נכסים שלך מבנך ולא ירשם כשתמות מה יהא לבן בנך אם יהיה הגון שהרי מחמתך אינו זוכה וגם לא מחמת אביו שהוא מודר ואמר להם יקנה בני זה לענין שיהא מקנה אותם לבנו אם יהיה צורבא מרבנן פירוש ולא אמר מעכשיו אמרי פומבדיתאי דלכי הוי בר בריה צורבא מרבנן לא קני בריה הני נכסי על מנת להקנות לבר בריה דקני על מנת להקנות לא קנה פירוש שהמקנה לחבירו נכסים על מנת שלא יעשה בהן כלום אלא שיקנה אותם לאחרים לא קנה הוא אם יקיים תנאו להקנותם לאחרים כשאר תנאים דעלמא דהתם הוא שנותן לו לזכות בנכסים לעשות בהן עכשיו חפצו אלא שמתנה בו תנאים אחרים אבל זה שמתנה בגוף המתנה שלא יזכה בה כלל לא בגוף ולא בפירות אלא שיקנה אותם לאחרים לאו מתנה היא.
ור״נ [אמר] קני על מנת להקנות קנה – הוא וקנה חבירו כשיקיים תנאו כשאר תנאים דעלמא דהא סודרא קני ע״מ להקנות הוא וקנה פי׳ דהא סודרא דחליפין מתנה ע״מ להחזיר הוא שמקנה הקונה סודר שלו למקנה ע״מ להחזיר לאלתר שיזכה הוא בקרקע שהקנה לו ואילו רצה מקנה הקרקע לעכב הסודר של קונה אין הרשות בידו ואפ״ה קנייה מקנה לההוא סודר ע״מ להחזיר.
ואמרינן בגמ׳ אמר רב אשי ומאן לימא לן דסודרא קני ע״מ להקנות הוא ואי תפיס בה מקנה לגרמיה לא מתפיס פי׳ דמהא דסודר ליכא ראיה דדלמא ההוא מתנה גמורה הוא ורשאי המקנה לעכבו לעצמו ולהכי קני ליה. ועוד. פירוש ותו איכא טעמא אחרינא דליכא למיגמר מסודרא להאי עובדא דסודרא קני על מנת להקנות מן השתא הוא. הלין נכסי דהדין לאימת קנו להו בריה לכי הוי בר בריה צורבא מרבנן לכי הוי הדר סודרא למריה פי׳ דאילו סודרא אפילו תימא דמתנה ע״מ להחזיר הוא התם המקבל זוכה לגמרי בסודר מהשתא על מנת להחזיר אבל בעובדא דפומבדיתא לא הקנה הזקן כלום לבנו מעכשיו ואפילו ע״מ להקנות אלא שנטל קנין שמקנה נכסיו לבנו לכשיהא בן בנו צורבא מרבנן שיקנה אותם לו ובנו אינו קונה עד שיהא בן בנו צורבא מרבנן וההיא שעתא ליתיה לקנין דלקני ביה שכל קנין שאינו לשעתו אינו קונה לאחר זמן בר מקונה בכסף לאחר ל׳ יום שכל זמן שלא חזרן בהם קנה לאחר ל׳ יום אף על פי שנתאכלו המעות וכן בקדושין כדאיתא (קדושין דף נט.) וכדבררנא התם ומסתברא דהאי טעמא בתרא דרב אשי עיקר ואידך כמו סניפין בעלמא שוויא וכלשון דלמא ודכוותיה בתלמודא חדא ועוד דבתרא עיקר בלחוד כדכתיבנא בפרק הזהב תדע דהא רב אשי אמר בפרק קמא דקדושין (דף ו:) דמתנה על מנת להחזיר בכל מידי קנה לבר מקדושי אשה גזירה שמא יאמרו אשה נקנית בחליפין וש״מ דסבר רב אשי דמתנה ע״מ להחזיר קנה וש״מ דלדידיה חליפין מתנה על מנת להחזיר הוא כסברא דרב נחמן דהכא דהא משום הכי פוסל בקדושי כסף על מנת להחזיר דאין אשה נקנית בחליפין הלכך האי דקאמר הכא ודלמא סודרא אי תפס ליה מיתפס לדחייה בעלמא אמרה ואידך טענה הוי עיקר פרכיה ובודאי דמודה רב נחמן באידך טעמא דקנין שאינו קונה לשעתו אינו קונה לאחר כן דהא אשכחן ליה בכתובות (דף פו:) דס״ל הכי גבי משוך פרה זו ולא תקני לך אלא לאחר ל׳ יום אלא משום דפומבדיתאי תלו טעמא דהאי עובדא דלא מהני משום דקני ע״מ להקנות לא קנה אמר איהו דודאי קני על מנת להקנות קנה דומיא דסודרא אבל לאו למימר דבהאי עובדא קני ברא ואתא רב אשי וחזק דינם של פומבדיתאי דשאני הכא דלא הוי קני ע״מ להקנות כראוי והכי מוכח לישנא דר״נ דלא קאמר דהאי גברא קני אלא דאמר מילתא באנפי נפשה דקני ע״מ להקנות קנה ובעובדא לא איירי דאפשר דאיהו לא הוה ידע היכי הוה עובדא אי הוה ביה מעכשיו או לא כנ״ל והשתא דאתינן להכי שמעינן דמתנה ע״מ להחזיר קנה וכן באומר קני ע״מ להקנות לאחרים והוא שמקנה לזה מעכשיו ע״מ להקנות ואף על פי שאותן אחרים אינם נולדין עכשיו דהא האי נותן לא מקני מידי אלא להאי דאיתיה השתא בעולם דמקני ליה להאי שעתא ולאחר שיולד אותו האיש כאומר מהיום ולאחר שירדו גשמים וזה מבואר וכן דנתי לפני רבותי נר״ו והאי עובדא לפום פשטיה הכי משמע מדלא אקני האי סבא נכסי לבר בריה גופיה לאחר מיתתו וגלגל המתנה על יד בנו שהיה נזוף בעיניו דלא הוה בר בריה קיים אכתי כי היכי דליקני ליה ושמעינן נמי דסודרא מתנה ע״מ להחזיר הוא ואי תפיס ביה מקנה לא מיתפיס.
וסברא דרבוותא ז״ל דה״ה לקרקע דאגב כדכתיבנא בנזיקין. א״ל רבא לרב נחמן והא מתנת בית חורון דקני ע״מ להקנות הוא ולא קנה – פי׳ ולא קנה אפילו דלא אמר בשעת המתנה ואינם בפניך דאילו היכא דא״ל ואינם בפניך אפילו קני על מנת להקנות אין כאן כדמוכח לעיל (דף מח) בין בלישנא קמא דרבא בין בלישנא בתרא. זמנין א״ל משום דסעודתו מוכחת עניו – פי׳ ואע״ג דהאי טעמא גופיה אמריה רבא לעיל בלישנא בתרא ההוא טעמא בתר דשמעיה רבא מדרב נחמן הכא הוא דאמר ליה אלא דתלמודא מסדר לה לעיל בפירושא דמתני׳ ודכוותה טובא בתלמודא והכי שמעינן ליה לרבא בעלמא דס״ל דמתנה ע״מ להחזיר קנה כדאיתא במסכת קדושין (דף ו:) ובמסכת גיטין בהדיא.
וזימנין א״ל ר׳ אלעזר היא דאמר ויתור אסור במודר הנאה – פי׳ וכי היכי דמחמיר ר׳ אליעזר בנדרים גבי ויתור מחמיר בהאי אבל מדינא מתנת בית חורון מהניא כל היכא דלא אמר בשעת המתנה ואינם לפניך ואע״ג דקאמר יבא אבא שלא הושלך לעולם אלא שתקנה אותן כדי שתתן ממנו לאבא והוה קני מלי מנת להקנות שלא נעשית המתנה בהערמה ואע״ג דהלכתא כר׳ אליעזר נקיט רבא במתני׳ טעמא קמא דסעודתו מוכחת עליו משום דההוא משמע טפי כנ״ל.
כתב רבינו ז״ל והלכתא כרב נחמן וכו׳ עד והכי נמי פסק הגאון ז״ל בספר המקח כרב נחמן. גרסי׳ בפרק יש נוחלין מעשה באחד שלא היו בניו נוהגין כשורה וכתב כל נכסיו ליונתן בן עוזיאל וכו׳ עד מעיקרא מאי סבר משום מעשה דבית חורון. ופירושו מבואר בדברי רבינו ז״ל ואין דבריו צריכין עוד ביאור וכבר כתיבנא לה אנן בדוכתא בסייעתא דשמיא ובהכי סליק פירקא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ואמרינן בגמ׳ אמר רב אשי ומאן לימא לן דסודרא קני ע״מ להקנות הוא ואי תפיס בה מקנה לגרמיה לא מתפיס פי׳ דמהא דסודר ליכא ראיה דדלמא ההוא מתנה גמורה הוא ורשאי המקנה לעכבו לעצמו ולהכי קני ליה. ועוד. פירוש ותו איכא טעמא אחרינא דליכא למיגמר מסודרא להאי עובדא דסודרא קני על מנת להקנות מן השתא הוא. הלין נכסי דהדין לאימת קנו להו בריה לכי הוי בר בריה צורבא מרבנן לכי הוי הדר סודרא למריה פי׳ דאילו סודרא אפילו תימא דמתנה ע״מ להחזיר הוא התם המקבל זוכה לגמרי בסודר מהשתא על מנת להחזיר אבל בעובדא דפומבדיתא לא הקנה הזקן כלום לבנו מעכשיו ואפילו ע״מ להקנות אלא שנטל קנין שמקנה נכסיו לבנו לכשיהא בן בנו צורבא מרבנן שיקנה אותם לו ובנו אינו קונה עד שיהא בן בנו צורבא מרבנן וההיא שעתא ליתיה לקנין דלקני ביה שכל קנין שאינו לשעתו אינו קונה לאחר זמן בר מקונה בכסף לאחר ל׳ יום שכל זמן שלא חזרן בהם קנה לאחר ל׳ יום אף על פי שנתאכלו המעות וכן בקדושין כדאיתא (קדושין דף נט.) וכדבררנא התם ומסתברא דהאי טעמא בתרא דרב אשי עיקר ואידך כמו סניפין בעלמא שוויא וכלשון דלמא ודכוותיה בתלמודא חדא ועוד דבתרא עיקר בלחוד כדכתיבנא בפרק הזהב תדע דהא רב אשי אמר בפרק קמא דקדושין (דף ו:) דמתנה על מנת להחזיר בכל מידי קנה לבר מקדושי אשה גזירה שמא יאמרו אשה נקנית בחליפין וש״מ דסבר רב אשי דמתנה ע״מ להחזיר קנה וש״מ דלדידיה חליפין מתנה על מנת להחזיר הוא כסברא דרב נחמן דהכא דהא משום הכי פוסל בקדושי כסף על מנת להחזיר דאין אשה נקנית בחליפין הלכך האי דקאמר הכא ודלמא סודרא אי תפס ליה מיתפס לדחייה בעלמא אמרה ואידך טענה הוי עיקר פרכיה ובודאי דמודה רב נחמן באידך טעמא דקנין שאינו קונה לשעתו אינו קונה לאחר כן דהא אשכחן ליה בכתובות (דף פו:) דס״ל הכי גבי משוך פרה זו ולא תקני לך אלא לאחר ל׳ יום אלא משום דפומבדיתאי תלו טעמא דהאי עובדא דלא מהני משום דקני ע״מ להקנות לא קנה אמר איהו דודאי קני על מנת להקנות קנה דומיא דסודרא אבל לאו למימר דבהאי עובדא קני ברא ואתא רב אשי וחזק דינם של פומבדיתאי דשאני הכא דלא הוי קני ע״מ להקנות כראוי והכי מוכח לישנא דר״נ דלא קאמר דהאי גברא קני אלא דאמר מילתא באנפי נפשה דקני ע״מ להקנות קנה ובעובדא לא איירי דאפשר דאיהו לא הוה ידע היכי הוה עובדא אי הוה ביה מעכשיו או לא כנ״ל והשתא דאתינן להכי שמעינן דמתנה ע״מ להחזיר קנה וכן באומר קני ע״מ להקנות לאחרים והוא שמקנה לזה מעכשיו ע״מ להקנות ואף על פי שאותן אחרים אינם נולדין עכשיו דהא האי נותן לא מקני מידי אלא להאי דאיתיה השתא בעולם דמקני ליה להאי שעתא ולאחר שיולד אותו האיש כאומר מהיום ולאחר שירדו גשמים וזה מבואר וכן דנתי לפני רבותי נר״ו והאי עובדא לפום פשטיה הכי משמע מדלא אקני האי סבא נכסי לבר בריה גופיה לאחר מיתתו וגלגל המתנה על יד בנו שהיה נזוף בעיניו דלא הוה בר בריה קיים אכתי כי היכי דליקני ליה ושמעינן נמי דסודרא מתנה ע״מ להחזיר הוא ואי תפיס ביה מקנה לא מיתפיס.
וסברא דרבוותא ז״ל דה״ה לקרקע דאגב כדכתיבנא בנזיקין. א״ל רבא לרב נחמן והא מתנת בית חורון דקני ע״מ להקנות הוא ולא קנה – פי׳ ולא קנה אפילו דלא אמר בשעת המתנה ואינם בפניך דאילו היכא דא״ל ואינם בפניך אפילו קני על מנת להקנות אין כאן כדמוכח לעיל (דף מח) בין בלישנא קמא דרבא בין בלישנא בתרא. זמנין א״ל משום דסעודתו מוכחת עניו – פי׳ ואע״ג דהאי טעמא גופיה אמריה רבא לעיל בלישנא בתרא ההוא טעמא בתר דשמעיה רבא מדרב נחמן הכא הוא דאמר ליה אלא דתלמודא מסדר לה לעיל בפירושא דמתני׳ ודכוותה טובא בתלמודא והכי שמעינן ליה לרבא בעלמא דס״ל דמתנה ע״מ להחזיר קנה כדאיתא במסכת קדושין (דף ו:) ובמסכת גיטין בהדיא.
וזימנין א״ל ר׳ אלעזר היא דאמר ויתור אסור במודר הנאה – פי׳ וכי היכי דמחמיר ר׳ אליעזר בנדרים גבי ויתור מחמיר בהאי אבל מדינא מתנת בית חורון מהניא כל היכא דלא אמר בשעת המתנה ואינם לפניך ואע״ג דקאמר יבא אבא שלא הושלך לעולם אלא שתקנה אותן כדי שתתן ממנו לאבא והוה קני מלי מנת להקנות שלא נעשית המתנה בהערמה ואע״ג דהלכתא כר׳ אליעזר נקיט רבא במתני׳ טעמא קמא דסעודתו מוכחת עליו משום דההוא משמע טפי כנ״ל.
כתב רבינו ז״ל והלכתא כרב נחמן וכו׳ עד והכי נמי פסק הגאון ז״ל בספר המקח כרב נחמן. גרסי׳ בפרק יש נוחלין מעשה באחד שלא היו בניו נוהגין כשורה וכתב כל נכסיו ליונתן בן עוזיאל וכו׳ עד מעיקרא מאי סבר משום מעשה דבית חורון. ופירושו מבואר בדברי רבינו ז״ל ואין דבריו צריכין עוד ביאור וכבר כתיבנא לה אנן בדוכתא בסייעתא דשמיא ובהכי סליק פירקא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush