גמרא
פירוש
וּתְנַן כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
5 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
6 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״בַּעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״בעבודת כוכבים״.
7 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
8 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
הוא דאמר – ר״א כחנן המצרי ס״ל דאפילו בשחוטין לית ליה דחייה.
אפילו דם – שעיר הנעשה בפנים בכוס שכבר נשחט אם מת המשתלח מביא חבירו מן השוק ומזווג לדם ולא אמרינן הואיל ונדחה הדם במיתת חבירו ישפך ויביא שנים ויגריל עליהן ויתכפר בהן. 1טבעת של עבודת כוכבים – שנתקשטה בה עבודת כוכבים. ואמאי ימותו כולן – מכיון שמת אחד מהן ליתלי ביה ונימא דאיסורא מית והנותרים יקרבו. כר״א דאמר אם קירב כו׳ – ומתניתין היא אלמא תלינן איסורא בהאי דאזיל. והא אמר ר״א – לקמן בפירקין דלא התיר ר׳ אליעזר להקריב את הנותרים אלא שנים שנים דודאי חד מינייהו דהיתירא שהרי לא נתערב בהם אלא בעל מום אחד ובכל חד אמרינן מדחבריה לאו דאיסורא איהו נמי לאו דאיסורא הוא וההוא דאיסורא אזל ליה בהקרבה ראשונה שקרב אחד מהן אבל אחד ואחד לא יקריבו הראשים דבכל חד מספקינן דלמא דאיסורא הוא דליכא למימר מגו.2
תרתי תרתי קאמינא – שימכור הטבעות שנים שנים. פירשה אחת מארבעים – ונתערבה באחרות אינן נאסרות וכולה מפרש לה ואזיל. מאי שנא אחד מהארבעים – דלא אסרה תערובתה דאמרינן איסורא ברובא איתיה בששים.
א׳ מששים – נימא נמי הך דפריש דהיתירא הוא ואיסורא ברובא איתיה בחמשים ותשע הנותרים.
אלא – ה״ק פירשו הארבעים כולם למקום אחד ונתערבו בשאר טבעות אינן אוסרים דאמרינן איסורא בששים איתיה ונהי דהנך עצמם אם לא נתערבו באחרות אסורות לעולם דאפילו ר׳ אליעזר לא אמר תולין את האיסור אלא בדבר שאבד כגון שנפלה אחת מהן לים הגדול דומיא דקרב הראש של אחד מהן אבל לא לתלותו בששים ולהתיר את הארבעים דאין ביטול ברוב לעבודת כוכבים והוו כולהו ספק עבודת כוכבים אבל כי נתערבו באחרות הוו להו ספק ספיקא של עבודת כוכבים.
פירשו ששים למקום אחד אסורות – דכיון דאיסורא ברובא איתיה הוו כולהו ספק עבודת כוכבים. הנח לעבודת כוכבים – מלהקל בספק ספיקא כשאר איסורין ואפילו פירשו ארבעים למקום אחד אסורות. ה״ג: תנאי היא דתניא ר׳ יהודה אומר רמוני בדן כו׳ – רמוני בדן אחד מששה דברים שאינן בטילים הן הלכך אוסרים בכל שהוא אם של ערלה או של תרומה הן כולן אסורין ואפילו אחרונים.
ר״ש אומר לריבוא אסורין – ריבוא הראשון שהאיסור עצמו נפל שם אסור אבל פירש אחד מאותו ריבוא לג׳ רמונים ומן השלישי פירש אחד למקום אחר מותר אף הג׳ אמצעיים דספק ספיקא בטיל. ופרכינן שמואל דאמר – הנח לעבודת כוכבים דמשמע דבשאר איסורין לית ליה ספק ספיקא.
כמאן – מהני תנאי סבירא ליה. וכי תימא שני ליה לר״ש – ושמואל כר״ש אמר.
הך דתני – הך מתניתא דאותיבנא מינה לשמואל לעיל מיניה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
אפילו דם – שעיר הנעשה בפנים בכוס שכבר נשחט אם מת המשתלח מביא חבירו מן השוק ומזווג לדם ולא אמרינן הואיל ונדחה הדם במיתת חבירו ישפך ויביא שנים ויגריל עליהן ויתכפר בהן. 1טבעת של עבודת כוכבים – שנתקשטה בה עבודת כוכבים. ואמאי ימותו כולן – מכיון שמת אחד מהן ליתלי ביה ונימא דאיסורא מית והנותרים יקרבו. כר״א דאמר אם קירב כו׳ – ומתניתין היא אלמא תלינן איסורא בהאי דאזיל. והא אמר ר״א – לקמן בפירקין דלא התיר ר׳ אליעזר להקריב את הנותרים אלא שנים שנים דודאי חד מינייהו דהיתירא שהרי לא נתערב בהם אלא בעל מום אחד ובכל חד אמרינן מדחבריה לאו דאיסורא איהו נמי לאו דאיסורא הוא וההוא דאיסורא אזל ליה בהקרבה ראשונה שקרב אחד מהן אבל אחד ואחד לא יקריבו הראשים דבכל חד מספקינן דלמא דאיסורא הוא דליכא למימר מגו.2
תרתי תרתי קאמינא – שימכור הטבעות שנים שנים. פירשה אחת מארבעים – ונתערבה באחרות אינן נאסרות וכולה מפרש לה ואזיל. מאי שנא אחד מהארבעים – דלא אסרה תערובתה דאמרינן איסורא ברובא איתיה בששים.
א׳ מששים – נימא נמי הך דפריש דהיתירא הוא ואיסורא ברובא איתיה בחמשים ותשע הנותרים.
אלא – ה״ק פירשו הארבעים כולם למקום אחד ונתערבו בשאר טבעות אינן אוסרים דאמרינן איסורא בששים איתיה ונהי דהנך עצמם אם לא נתערבו באחרות אסורות לעולם דאפילו ר׳ אליעזר לא אמר תולין את האיסור אלא בדבר שאבד כגון שנפלה אחת מהן לים הגדול דומיא דקרב הראש של אחד מהן אבל לא לתלותו בששים ולהתיר את הארבעים דאין ביטול ברוב לעבודת כוכבים והוו כולהו ספק עבודת כוכבים אבל כי נתערבו באחרות הוו להו ספק ספיקא של עבודת כוכבים.
פירשו ששים למקום אחד אסורות – דכיון דאיסורא ברובא איתיה הוו כולהו ספק עבודת כוכבים. הנח לעבודת כוכבים – מלהקל בספק ספיקא כשאר איסורין ואפילו פירשו ארבעים למקום אחד אסורות. ה״ג: תנאי היא דתניא ר׳ יהודה אומר רמוני בדן כו׳ – רמוני בדן אחד מששה דברים שאינן בטילים הן הלכך אוסרים בכל שהוא אם של ערלה או של תרומה הן כולן אסורין ואפילו אחרונים.
ר״ש אומר לריבוא אסורין – ריבוא הראשון שהאיסור עצמו נפל שם אסור אבל פירש אחד מאותו ריבוא לג׳ רמונים ומן השלישי פירש אחד למקום אחר מותר אף הג׳ אמצעיים דספק ספיקא בטיל. ופרכינן שמואל דאמר – הנח לעבודת כוכבים דמשמע דבשאר איסורין לית ליה ספק ספיקא.
כמאן – מהני תנאי סבירא ליה. וכי תימא שני ליה לר״ש – ושמואל כר״ש אמר.
הך דתני – הך מתניתא דאותיבנא מינה לשמואל לעיל מיניה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 בדפוס וילנא ד״ה זה מופיע לאחר ד״ה ״והא אמר ר״א״.
2 בדפוס וילנא מופיע כאן ד״ה ״טבעת של״ שמופיע במהדורתנו לעיל.
הערות
Gemara
Peirush