גמרא
פירוש
אוְכׇל קָבוּעַ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דָּמֵי אֶלָּא נִיכְבְּשִׁינְהוּ דְּנָיְידִי וְנֵימָא כֹּל דְּפָרֵישׁ מֵרוּבָּא פָּרֵישׁ.
אָמַר רָבָא (הַשְׁתָּא דַּאֲמוּר רַבָּנַן לָא נִיקְרַב) גְּזֵירָה שֶׁמָּא יָבֹאוּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
נכבשינהו דניניידו – יכוף אותם שינודו דלא ליהוי קבוע. אמר רבא גזירה שמא יבאו י׳ כהנים בבת אחת ויקרבו – קא סלקא דעתך השתא דחייש לשמא אחר שיקחם אחד אחד עד ששחטו י׳ והם רוב יבואו י׳ כהנים ויזרקו דמיהן ויקטירו אימוריהן כאחד ואפשר לצמצם והשתא דאשתכח דקריב רובא בבת אחת ואיכא למיחש איסורא ברובא איתיה דבשלמא כי משיך חד חד ומקריב קמא קמא איכא למימר דכל חד דקריב בהיתר מרובא פריש ואיסורי הנאה בהני דפיישי הוא דהוו רובא לגביה אבל השתא דקרבי כי הדדי לא הוו הני דפיישי רובא לגבייהו. אלא מעתה מגיסא אסירא – כלומר וכי מאחר שמשכו ולקחו אחד אחד לבדו ובנידנוד דכל חד דאמר דמרובא פריש ושחטן וקבל דמן במגיס בחזקה שהוא כשר חוזרים ומצטרפין השחוטין להיות רוב ולהיאסר. ומשני: משום שמא יבאו י׳ כהנים בבת אחת ויקחו – מתוך התערובת וכיון דרובא נכסי כי הדדי איכא למיחש דאיסורא ברובא איתיה. ובבת אחת מי משכחת לה – בשלמא זריקה והקטרה איכא למימר בבת אחת אבל לקיחה כיון דכבשינהו וניידי כלום אפשר לצמצם לקיחתן דלא צריך לרדוף ולהשיג כל אחד. אלא אמר רבא גזירה משום קבוע – דלמא אתי למימשך ולמיסבינהו חד וחד כי לא ניידי דה״ל קבוע וכמחצה על מחצה דמי וליכא למיסמך ולמימר מדרובא פריש. אי מקריב לא מרצי – דאידחי ליה מדרבנן (נ״ל מדאורייתא בשעת קביעותא לא חזו עד דניידי וגזרו ביה רבנן משום קביעותא והוו להו דחויין מן התורה ומתני׳ אפילו הוכרו לבסוף אסורין הואיל ונדחו ושוב אין חוזר) ור׳ אמר לי דהאי קבוע אינו דין מן התורה כמחצה על מחצה אלא א״כ ניכר האיסור כל שהן (דמגו דאחד דמינכר ילפי׳ לה) ושוב אינו חוזר ונראה ואע״פ שהכשרין שבהן ראויין להקרבה הואיל ונדחה מלהקריב לכתחלה מחמת הפסולין המעורבין בהן נדחו לגמרי דהוה להו כפסולין. חטאת שנתערבה בעולה – בעופות קתני דלית להו תקנתא ברעייה שאין פדיון לעוף כדאמרינן במנחות בפרק המנחות והנסכים (דף ק:). מחצה כשר ומחצה פסול – ומביא חטאת ויקריבנה למטה ותיובתא לרבא מהא דקתני מחצה כשר דהא הכא אילו אתי לאימלוכי אמרי׳ ליה לא תקריב כדקתני ימותו שאין משנים לפסול זה בידים מפני תקנת חבירו וכי לא נמלך והקריב קתני דהעשוי כהלכתא כשר וה״נ הכשירין ירצו. הא כמ״ד – פלוגתא רבי יהודה ורבנן היא בסדר יומא (דף סד:). והרי שחוטין דלכ״ע – כל הנך דפליגי בבעלי חיים מודו בשחוטין דנידחין. ותנן – במתני׳ אם קרב הראש כו׳ אברי בעל מום ואברי עולות תמימות הרבה שנתערבו ר״א אומר אם קודם שנמלך בה הקריב אחד מן הראשים יקרבו כל הראשים ואפי׳ לכתחלה דתלינן איסורא באותו שקרב ראשון והא הכא דאילו אתי ברישא לאימלוכי א״ל לא תקריב דכתיב ואשה לא תתנו מהם (ויקרא כב) וכי לא אימליך מכשרינן הנך דפרישי ולא אמרי׳ ידחו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush