גמרא
פירוש
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
מאי שנא שלשה – והוא רביעי דבטיל בהו. דאיכא רובא – לבטולי. ואי בעית אימא סבר לה כרבי אליעזר – שמואל דאמר ספק ספיקא דעבודת כוכבים אסור דאמר כר״א דתנן במסכת עבודה זרה (דף מט:) נטל הימנה עצים אסורין בהנאה הסיק בהן את התנור חדש יותץ ישן יוצן אפה בו את הפת אסורה בהנאה נתערבה באחרות ואחרות באחרות אסורות בהנאה רבי אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח אלמא אית ליה לר׳ אליעזר ספק ספיקא בעבודת כוכבים מדקתני ואחרות באחרות. ל״א סבר כר״א אר״ש קאי דאמר מריבוא לג׳ ותריצנא מאי שלשה דקתני תרי והוא ואי בעית אימא ג׳ דוקא ודקאמרינן תיסגי בתרי סבר לה כר׳ אלעזר דאמר לא התיר ר״א אלא שנים שנים הלכך בעינא דלהוו ד׳ דלישקלינהו שנים שנים וראשון ישר בעיני. שנתערבה בק׳ חביות – סתומות ואמרינן לעיל (דף עב:) שהן אחד מו׳ דברים שאינן בטלין. ואצטריך דר״נ – דאמר לעיל גבי טבעות הכי נמי. תרומה יש לה מתירין – ימכרם כולם לכהנים. חבית – גדולה מקומה ניכר כשהיא נטולה מחברותיה הילכך מינכרא נפילתה ומוכחא מילתא דבה תליא ולא אתי למימר כולהו שרו בלא נפילת האחד לים. אבל טבעת אין מקומה ניכר – ולא מינכרא נפילתה ואתי למישרינהו מעיקרא בלא נפילה. תאינה – קטנה היא ואין מקום חסרונה ניכר. כנפילתה כך עלייתה – כשם שתחילת נפילתה בתוך ההיתר נחשבת בעיניך לאסור את אלו כך כשעלתה מתוכן יחשב בעיניך מקום עלייתה להתיר. בק׳ חביות סתומות – דלא בטילות. פותח אחד מהן – וכיון דנפתחה יש לה ביטול הלכך נוטל הימנה כדי דימוע אחת ממאה ואחת שבה דהא אחת נתערבה בק׳. גמע ושתי קא חזינן הכא – דא״כ דפותח לכתחילה הא דקי״ל חביות סתומות דלא בטלי היכי משכחת לה. נפתחה – בלא מתכוין. כדי דמועה – אחד מק׳ שבהן והשאר אסורות עד שיפתחו ולא אמרינן יטול אחת מן הק׳ דאיסורא ברובא איתיה ויהא הכל מותר ויפתח החמשים לכתחילה. לא ידיע – אין פסולן ניכר שיוכל לברר ולהוציא הפסול מביניהם. אלא טריפה אי ידיע ליה – כגון נחתכו רגליה מן הארכובה ולמעלה או ניקב קרום של מוח שטריפתה ניכר. מנא ידע – מעיקרא שזו המעורבת טריפה היתה. נקובת הקוץ – ואינה נקובה לחלל וכשירה ומום נמי לא הוי דהדר בריא. דרוסת הזאב – טריפה מפני שהארס שורפה ולא ידע בין נקובה לדרוסה. נפולה – מן הגג ואינה יכולה לעמוד ספק טריפה היא ואם שחטה קודם ששהתה מעת לעת טריפה משום ריסוקי אברים ואפילו בדקה ולא מצא בה נקובת ריאה או מעיים ולא פסוקת חוט השדרה ושום סימן טריפות ואם שהתה מעת לעת ושחטה צריכה בדיקה מכל סימני טריפות וכיון דאיתחזק בה ספק טריפות אין מכניסין אותה לעזרה לשוחטה משום הקריבהו נא לפחתך. נפולה נבדקת – אם תעמיד ותלך כשירה לגמרי דאיכא למאן דאמר באלו טריפות עמדה אינה צריכה מעת לעת הלכה אינה צריכה בדיקה. קסבר – ר״ל עמדה על רגליה אפילו הכי צריכה מעת לעת ואף אם הלכה צריכה בדיקה לאחר שחיטתה שאין זו בדיקתה. ולד טריפה לא יקרב – בפרק כל האסורים במסכת תמורה (דף לא.) מפרש טעם. דרוסת הזאב משוך – הנקב ואינו עגול שהציפורן קורע ויורד. עמדה – על רגליה אינה צריכה מעת לעת אבל בדיקה בעיא ואם הלכה אף בדיקה אינה צריכה. יקרב1 – לשם מי שהוא. והא בעיא סמיכה – בבעליו ולא ידיע מנו. אבל קרבן אנשים לא – מתכשר בתערובת בתמיה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 ד״ה זה מוסב על לשון המשנה ״קדשים בקדשים מין במינו... יקרב לשם מי שהוא״
הערות
Gemara
Peirush