גמרא
פירוש
בְּמִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו קָמִיפַּלְגִי.
אָמַר אַבָּיֵי הָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מַפְּקָא מִדַּאֲבוּהּ וּמַפְּקָא מִדְּרַבָּנַן דְּתַנְיָא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֶצְבַּע בְּקַבָּלָה שִׁינָּה בַּקַּבָּלָה פָּסוּל בַּנְּתִינָה כָּשֵׁר וְכׇל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֶצְבַּע בִּנְתִינָה שִׁינָּה בַּנְּתִינָה פָּסוּל בַּקַּבָּלָה כָּשֵׁר.
וְהֵיכָן נֶאֱמַר אֶצְבַּע בִּנְתִינָה דִּכְתִיב {שמות כ״ט:י״ב} וְלָקַחְתָּ מִדַּם הַפָּר וְנָתַתָּ עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ בְּאֶצְבָּעֶךָ וְקָסָבַר מִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו וְלֹא לִפְנֵי פָנָיו וּלְאַחֲרָיו.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
נדרש – ר״ש סבר מקרא נדרש לאחריו ולא לפניו הילכך אצבע אונתן דכתיב בתריה קאי ולא אולקח דכתיב לקמיה ורבנן סברי מקרא נדרש לפניו ולאחריו.
מפקא מדאבוה – מוצאת מכלל דברי אביו ומכלל דברי חכמים.
כל מקום שנאמר אצבע בקבלה – ולא בנתינה כגון האי קרא דלעיל דר׳ אלעזר בר״ש דריש אצבע אולקח דהיינו לפניו ולא אונתן.
שינה בקבלה – שקיבל בשמאל וקאמר לך במקום שנכתב שם תתננו ולא במה שלא נכתב בו. ולקחת מדם הפר – בפר המילואים כתיב.
ולא לפני פניו – דלא דריש להאי באצבע דמילואים אולקחת ולא לאחריו דלא דריש להאי באצבעו דחטאת יחיד (ויקרא ד) אונתן והיינו פליג אדאבוה דאבוה סבר לאחריו ולא לפניו ואדרבנן דאינהו סברי בין לפניו בין לאחריו. וכהונה – כגון הכהן או הכהנים. תרתי בעינן – אצבע וכהונה כגון האי קרא דכתיב גבי זריקת חטאת ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו וקאמר רבי יוחנן דהכא ימין בעי דגמר ממצורע עשיר דכתיב ביה אצבע וכהונה ומפרש ביה ימנית. הרגל של ימין – נושא ביד שמאל לכבש משום דרגל ימין קרבה תחילה עם הראש כדקיימא לן בפ״ב דסדר יומא (דף כה.) והילכך מוליך הראש בימין שהוא חשוב והרגל בשמאל.
ובית עורה לחוץ – כלפי העם ומקום החתך כלפי המוליך דהכי שפיר שלא יראה החתך. המעכב כפרה – דומיא דהזאה של מצורע כגון קמיצה אבל הולכת איברים דלא מעכבא כפרה דהוא עצמו שלא הוקטרו אימורין כשר לא בעיא ימין. קבלה כתב בה כהונה – דכתיב והקריבו בני אהרן הכהנים ואמר מר זו קבלת הדם. ואלא כהן למה לי – בקבלה הא כתיב בני אהרן אי לאו לאגמורי אימין אתא.
בכיהונו – בבגדי כהונה. זרק בשמאל פסול ור״ש מכשיר – אשאר כל הזבחים דלא כתב בהו אצבע אלא וזרקו הכהנים אבל בזריקת חטאת מודה ר״ש כדאמר לעיל באצבעו ונתן שלא תהא נתינה אלא בימין. ואלא הא דאמר רבא – במנחות בפ״ק (מנחות י.) יד יד לקמיצה בפרשת מצורע עשיר כתיב על תנוך אזן הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית וקרא יתירא הוא כדמפרש התם וקאמר רבא יד דמצורע אתי לג״ש למיגמר יד דקמיצה מינה שתהא בימין והיכא כתב יד בקמיצה וימלא כפו ממנה.
לחליצה – שתהא בימין.
למה לי – יד בקמיצה.
מדרבה בר בר חנה נפקא – דהא כהונה כתיב. לקידוש קומץ – בכלי שרת שיהא בימין שיאחז הכלי שהוא מקדש בו בידו הימנית.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
כל מקום שנאמר אצבע בקבלה – ולא בנתינה כגון האי קרא דלעיל דר׳ אלעזר בר״ש דריש אצבע אולקח דהיינו לפניו ולא אונתן.
שינה בקבלה – שקיבל בשמאל וקאמר לך במקום שנכתב שם תתננו ולא במה שלא נכתב בו. ולקחת מדם הפר – בפר המילואים כתיב.
ולא לפני פניו – דלא דריש להאי באצבע דמילואים אולקחת ולא לאחריו דלא דריש להאי באצבעו דחטאת יחיד (ויקרא ד) אונתן והיינו פליג אדאבוה דאבוה סבר לאחריו ולא לפניו ואדרבנן דאינהו סברי בין לפניו בין לאחריו. וכהונה – כגון הכהן או הכהנים. תרתי בעינן – אצבע וכהונה כגון האי קרא דכתיב גבי זריקת חטאת ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו וקאמר רבי יוחנן דהכא ימין בעי דגמר ממצורע עשיר דכתיב ביה אצבע וכהונה ומפרש ביה ימנית. הרגל של ימין – נושא ביד שמאל לכבש משום דרגל ימין קרבה תחילה עם הראש כדקיימא לן בפ״ב דסדר יומא (דף כה.) והילכך מוליך הראש בימין שהוא חשוב והרגל בשמאל.
ובית עורה לחוץ – כלפי העם ומקום החתך כלפי המוליך דהכי שפיר שלא יראה החתך. המעכב כפרה – דומיא דהזאה של מצורע כגון קמיצה אבל הולכת איברים דלא מעכבא כפרה דהוא עצמו שלא הוקטרו אימורין כשר לא בעיא ימין. קבלה כתב בה כהונה – דכתיב והקריבו בני אהרן הכהנים ואמר מר זו קבלת הדם. ואלא כהן למה לי – בקבלה הא כתיב בני אהרן אי לאו לאגמורי אימין אתא.
בכיהונו – בבגדי כהונה. זרק בשמאל פסול ור״ש מכשיר – אשאר כל הזבחים דלא כתב בהו אצבע אלא וזרקו הכהנים אבל בזריקת חטאת מודה ר״ש כדאמר לעיל באצבעו ונתן שלא תהא נתינה אלא בימין. ואלא הא דאמר רבא – במנחות בפ״ק (מנחות י.) יד יד לקמיצה בפרשת מצורע עשיר כתיב על תנוך אזן הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית וקרא יתירא הוא כדמפרש התם וקאמר רבא יד דמצורע אתי לג״ש למיגמר יד דקמיצה מינה שתהא בימין והיכא כתב יד בקמיצה וימלא כפו ממנה.
לחליצה – שתהא בימין.
למה לי – יד בקמיצה.
מדרבה בר בר חנה נפקא – דהא כהונה כתיב. לקידוש קומץ – בכלי שרת שיהא בימין שיאחז הכלי שהוא מקדש בו בידו הימנית.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush