חד להכשיר צדדין וכו׳. וא״כ הא תינח להכשיר דילפינן מעל דר״ל על בסמוך אלא לפסול צדי צדדים היכי ילפינן מעל. וי״ל דכמו כן נילף משום דעל משמע צדדין משום על בסמוך הוי מיעוטא לצדי צדדין דדוקא על בסמוך מכשרינן ולא כשנתרחק דהיינו צדי צדדים:

על דם האשם. פי׳ דכתיב בעשיר. ועל מקום דם האשם דכתיב בעני. למה לי בשלמא חד כתביה לאשמעינן דיתן שמן על הדם ולא אצלו אלא אידך למה לי. ל״ה:
וא״ת מאי פריך והלא אצטריך על דם ועל מקום דם כדי לומר על בהן ידו דשמן דעני ודעשיר למדרשי להו להכשיר צדדין ולפסול צדי צדדין כדפי׳ רש״י לעיל דאי לאו על דם ועל מקום דם לא הוו מייתרי:
וי״ל דלא פרי׳ אלא אמאי שני קרא בדבוריה לכתוב בכל מקום או על דם או על מקום דם האשם. ומ״מ יש לישב פירש״י דפי׳ תרי קראי למה לי בשלמא חד כתביה לאשמועינן דיתן השמן על הדם ולא אצלו אלא אידך למה לי ונימא דהכא מצרכינן קראי לומר דבהן רגל לא ילפינן מבהן יד ולא עני מעשיר ולא שמן מדם הילכך ליכא להקשות דלא לכתוב רחמנא על בבהן רגלו לא בדם ולא בשמן ולא בעשיר ולא בעני אלא לכתוב בכולהו בין בדם בין בשמן בין בעני בין בעשיר ונתן על בהן ידו הימנית ובהן רגלו הימנית ולשתוק מעל דבהן רגלו הימנית דכולהו משום דאי הוה שתיק מעל דבהן רגל לא הוה ילפינא על בבהן דרגל מעל דיד והוה אמינא דמאחר דקרא אצטריך למכתב על בהן ידו דאי לא כתב על בבהן יד אלא ונתן בבהן ידו הוה אמינא דר״ל באיזה מקום שיהיה ולא עליו ואצטריך למכתב על לומר שעליו דוקא יתן דכמו כן אי לא כתב על בבהן רגל לא הוה אמינא דעליו יתן אלא באי זה מקום ואע״פ שיכתוב ונתן על בהן ידו הימנית ובהן רגלו הימנית הוה אמינא דלא קאי על לתרווייהו כי אם לבהן דיד שכתוב עליו ולא לבהן דרגל הילכך הוצרך לכתוב על בין בבהן דיד בין דרגל וגם לא הוה אמינא דאי שתיק מעל דחד מינייהו דליגמר מחבריה משום דלא הוו גמרי מהדדי הילכך לא תקשי לן דלשתוק מעל שני שכתוב בבהן דרגל (בין בדם בין) בשמן בין בעשיר בין בעני דמאחר דהוצרך לכתוב על בין ביד בין ברגל בדם דקרבן עשיר הוצרך נמי לכתבו בשמן דעשיר משום דרגל לא גמר מיד כדפרישי׳ וגם שמן לא גמר מדם וגם לא עני מעשיר והוצרך לכתוב על בין בבהן דיד בין בבהן דרגל בדם בעני אע״ג דכתבי׳ בעשיר משום דעני לא גמר מעשיר אי לא כתב על לא ביד ולא ברגל לומר דליגמר מעשיר וגם אי כתב על בבהן יד בעני לא הוה גמר בהן רגל מבהן יד דעני ולא מבהן רגל דעשיר וגם אי כתביה בעני בדם ולא כתביה בשמן לא הוה גמר שמן דעני מדם דעני אעפ״י דלגבי עשיר שמן ודם שוין משום דעני לא גמר מעשיר הילכך אצטריך למכתב ד׳ פעמים על ברגל אע״ג דכתביה ביד לומר דעליו צריך ליתן, הילכך לא קשה לן למה הוצרך לכתוב על בבהן יד ובהן רגל בדם ושמן בעני ובעשיר משום דצריכי אבל קשי׳ לי׳ דכיון דכתיב על דם האשם ועל מקום דם האשם ובדם האשם כתיב על בהן ידו ועל בהן רגלו בין בעני בין בעשיר כי כתב על דם האשם בעשיר הוי כאלו כתב על בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית ולא היה צריך לכתוב לא בעני ולא בעשיר בשמן על בהן יד ועל בהן רגל ושני ליה דחד אצטריך להכשיר צדדין משום דאע״ג דהוה כתי׳ על בין בבהן יד בין בבהן רגל בין בדם בין בשמן בין בעשיר בין בעני לא הוה חזינן ממשמעות על להכשיר צדדין אי לאו יתורא דכת׳ על שאינו צריך דנהי דאחר דאכתיב יתורא אמרי׳ דעל ר״ל בסמוך כמו עליו מטה מנשה מ״מ אי לא כתיב יתורא לא הוה דרשי׳ ליה הכי דירצה לומר סמוך כמו עליו מטה מנשה משום דפשטיה דעל משמע עליו ממש אבל משום יתורא אמרי׳ דהאי על דמייתר כדי שנדרשהו מלשון על בסמוך, או אי נימא דפשטיה דעל משמע דוקא ולא צדדין ושיהא במשמעותו עליו ולא צדדין אפ״ה אי הוה כתי׳ תרי הוי מרבינן צדדים משום דהוי כמו מיעוט אחר מיעוט שבא לרבות ונימא דבא לרבות לצדדין:
ומ״מ יש להקשות כיון דפירשנו דלא יליף עני מעשיר א״כ אי כתב על יתורא בעשיר ביד ורגל ולא כתב בטני לא הוה ילפי׳ עני מעשיר וא״כ אצטריך על יתורא לאכשורי בעני אע״ג דאיכתב יתורא לאכשורי בעשיר וא״כ אצטריכו כולהו יתורי דיד ורגל ודעשיר ודעני לאכשורי צדדין וא״כ איך חזינן מינייהו למפסיל צדי צדדין כדקאמר וחד לפסול צידי צדדין וא״ל דממילא מפסלי צידי צדדין כדמשמע לשון רש״י שפי׳ דעל אמרי׳ ולא תחת משום דא״כ לא הוה ליה למימר וחד לפסול צידי צדדין כיון דממילא מפסלי אלא הוה לי׳ למימ׳ להכשיר צדדין ולפסול צידי צדדין, ומדקאמר וחד משמע דחדא מינייהו איצטריך לפסול צדי צדדין וכן פי׳ רש״י חד על בהן בין דיד בין דרגל להכשיר צדדין וחד על בהן בין דיד בין דרגל לפסול צידי צדדין שהרי מצטריך קראי לפסול צדי צדדין ולא אמרי׳ דלא צריך קרא להכי משום דקרא דוקא צדדין אכשר ולא צידי צדדין משום דהא ליתא כדפי׳ בתוס׳ שלא נאמר כיון דאפיקתיה שאינו ר״ל עליו ממש א״כ בכל מקום אפי׳ למטה יהא כשר קמ״ל וא״כ דנימא דאצטריך קרא להא איך חזינן מיניה לפסול צידי צדדין הא מצטרי׳ להכשיר צדדין כיון דלא יליף עני מעשיר כדפרשינן לעיל:
וצ״ל דמאי דאמרי׳ דלא יליף עני מעשיר היינו דוקא לגבי אי כתב על בהן ידו ועל בהן רגלו בעשיר ולא כתב בעני על אלא שכתב ונתן בבהן ידו ורגלו בהאי מילתא לא הוה גמרי׳ עני מעשיר לומר בעשיר הוי על כמו כן בעני הוי על משום דעני מעשיר לא גמר הואיל ומשתנה קרבנו מקרבן עשיר שהרי בא בדלות אבל כיון שנכתב על בעני כמו בעשיר ולא אצטריך למגמר עני מעשיר אלא לענין על שאינו עליו ממש ולמימר דעל מכשר נמי צדדין כדאשכחן דאייתר קרא בעשיר לאכשורי צדדין בהא מלתא גמרי׳ להו מהדדי דמדגלי יתורא דכתיב בעשיר דעל דכתיב ביה ר״ל אפי׳ צדדין גמרי׳ נמי דעל דעני ר״ל אפי׳ צדדין לפי שאין זה ילפותא דנילף דין עני מדין עשיר אלא גלויי מילתא דגמרי׳ הכי דמדגלי קרא דעשיר דעל דידיה ר״ל צדדין אמרי׳ נמי דגלי דלשון דעל דכתיב בעני ר״ל צדדין משום דלמגמר משמעות לשון דעל דעני להוי כמשמעות על דעשיר לא ילפותא דדין חשבינן ליה אלא ילפותא דמשמעות לשון והוי כגלויי מילתא בעלמא הילכך אמרי׳ דאייתר על דעני לפסול צידי צדדין דאתא לומר דוקא על דאמרי׳ ולא תחת וגמרינן נמי עשיר מעני בהכי דכמו כן אין זה אלא ילפותא דמשמעות לשון דעל דעשיר דלא הוי במשמעותו צידי צדדין הילכך גמרינן להו לגבי הכשר צדדין ופסול צידי צדדין מהדדי. וקאמר בתר הכי על דם האשם ועל מקום למה לי, ר״ל אע״ג דאמרי׳ דצריכי לומר לעל בהן ידו הימנית בבהן רגלו ושמן דעני ודעשיר להכשיר צדדין ולפסול צידי צדדין מ״מ קשה דלא הוה מצטרי׳ למכתב על דם האשם לא בעשיר ולא בעני אלא לכתוב במקום דם האשם בתרווייהו ובהכי נמי הוי מייתרי על בהן דיד ורגל דעני ודעשיר דאין לומר דבמקום לא משמע על ממש והוה מצריך למיכתב על בבהן יד ורגל דעני ועשיר כדי לומר דבעי׳ על ממש ודלא הוו מייתרי להכשיר ולפסול, משום דז״א שהרי אעפ״י שנניח דבמקום לא הוה משמע על מ״מ כיון דכתיב על בהן ביד ורגל ועני ועשיר הוא במקום דם האשם מיותר ואתי יתוריה לדרוש להכשיר ולפסול, וא״ל כיון דלא משמע דלא מייתר להכי כאלו כתיב תרי זימני על הא ליתא דכיון דכתי׳ על בהן ורגל וכתי׳ על הוי במקום דם האשם א״כ הוי כאלו במקום כתוב על ונמצא דהוי כאלו כתיב תרי זימני על ומייתרי להכשיר ולפסול וא״כ קשיא ליה דלא ליצטריך לכתוב על דם ועל מקום כי אם במקום. ופירש״י בשלמא חד כתביה לומר דיתן על הדם ולא אצלו, ור״ל דכמו דגבי שמן בעינן שיכתוב על תרי זימני כדי לייתר להכשיר צדדין ולפסול צידי צדדין שהרי דם לא ילפי׳ משמן כדפרי׳ הילכך מן הדין היה צריך לכתוב גבי מתן דם תרי זימני על להכשיר צדדין ולפסול צידי צדדין אלא דלהכשיר צדדין בדם לא איצטריך דמאחר דמיתורא דעל חזינן בשמן להכשיר צדדין ידעינן נמי דמתכשרי בדם צדדין שהרי כיון דאמר הכתוב דהשמן יהיה נתון על הדם והשמן מתכשר בצדדין א״כ גם הדם שצריך להיות כמו השמן עליו מתכשר בצדדין אך לפסול צידי צדדין לא ילפינן בדם משום דנהי דהשמן מפסיל בצידי צדדין והדם תחת השמן לא חזיא משום הכי דליהוי הדם מפסיל בצדי צדדין לפי שאם אמר שהשמן ינתן על הדם לא אמר משום הכי שהשמן יהיה נתון על כל מקום הדם ונוכל לומר שהרי אע״פי שבשמן יהיו פסולים צידי צדדים בעבור כן לא דפסלי צידי צדדים בדם. שהרי לא אמר שהשמן יהיה נתון בכל מקומות הדם ונוכל לומר דלא הכשיר ליתנו על הדם כי אם בצדדים ולא על כל הדם להכשיר בצידי צדדים הילכך מצטריך על יתירא לפסול דם בצידי צדדים ולכך קאמר דחד מן על בשמן דמייתר דמצי למכתב במקום כדפרשי׳ נוכל לומר דאא״ע לשמן לפסול צידי צדדים תנהו עניין לפסול בדם, וזהו מה שפי׳ דבשלמא חד כתבי לאשמועינן דיתן שמן על ולא אצלו דהיינו לפסול צידי צדדים לדם דאא״ע לשמן תנהו עניין לדם אלא אידך למה לי:

אמר רבא כו׳. אמצורע עני קאי וכתיב ימנית בדם למה לי למהדר למכתב ימנית בשמן לא לכתוב לא בעני ולא בעשיר נהי דעל בהן יתירי אצטריכי דעני ודעשיר להכשיר צדדים ולפסול צדי צדדים אלא ימנית למה לי. ל״ה. משמע דמקשה ולישתוק מימנית בין בעשיר בין בעני. ולעיל פירש״י אמצורע עני קאי וגם בספרים כתוב על בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית דכתיבי במצורע עני למה לי, דמשמע דלא קשה ליה אלא מימנית דעני ולא מימנית דעשיר:
ונוכל לומר דמימנית דעשיר לא קשה משום דאי לא כתיב אלא ומותר השמן יתן הכהן על בהן ידו ועל בהן רגלו על דם האשם והוה שתיק מימנית ה״א דלא קפיד קרא רק שיתן מהשמן על הבהנות שיש שם כבר דם האשם בין יהיה בהן יד ורגל ימנית בין שיהא שמאלית מאחר דלא כתיב בהו ימנית ונהי דלעיל כתיב בדם האשם שבבהן על בהן של ימין מ״מ כיון דלא כתיב ימנית בשמן אלא על דם האשם בלבד ה״א דלא קפיד קרא במתן שמן רק שיתנו על דם האשם באיזה מקום שיהיה דם האשם בין בבהנות ימין בין בבהנות של שמאל הילכך הוצרך לכתוב במתן שמן שיהא על בהנות ימין על דם האשם הילכך לא קשה ליה מימנית דעשיר אבל דעני קשה ליה דלא היה צריך לכתוב על בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית דליכתוב על מקום דם האשם ואנא ידענא דעל בהן יד ורגל ימין קאמר מאחר דכבר גלי בעשיר במתן שמן הנתון על גבי מתן דם דהוי על גבי בהנות של ימין יש לנו לומר במתן שמן נמי דכתב בעני שצריך ליתנו על גבי מתן בהנות דבבהנות של ימין קאמר דומיא דעשיר שהרי אין זה ילפותא דנילף מעשיר ודנימא להכי דלא ילפי׳ עני מעשיר כדפרש״י לעיל אין זה אלא גילוי מילתא בעלמא. הילכך פריך ולישתוק מימנית דעני ולא קשה ליה אלא מעני כמו שכתוב בספרים:
ומה שכתב רש״י למה ליה למהדר ולמכתב ימנית בשמן לא בעני ולא בעשיר. לאו דוקא שא״כ יהיו דבריו סותרים זה את זה שכבר כתב אמצורע עני קאי. אלא ר״ל שהיינו יכולים להקשות למה הוצרך לכתוב ימנית בשמן בין בעשיר בין בעני ומ״מ בעשיר היינו יכולין ליישב הדבר מעט כדפירשנו אבל בעני אין ליישבו למה הוצרך לכותבו: