גמרא
פירוש
לְאַמְטוֹיֵיהּ.
אֲמַר לֵיהּ רב יִרְמְיָה לְרַב אָשֵׁי הָכִי אָמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי הָא צָרִיךְ לְאַמְטוֹיֵיהּ מַחְלוֹקֶת רַבִּי אֶלְיעָזָר וְרַבָּנַן.
דִּתְנַן הדרן עלך כל הזבחים
פרק ב – כל הזבחים שקבלו דמן
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ובעובדי כוכבים״.
הא צריך לאמטוייה – דקאמרת לאחשובה עבודה מהאי טעם מחלוקת ר׳ אליעזר ורבנן במתני׳.
בחוץ – להלן מן המזבח והכניסו בפנים לצד המזבח.
והוציאו לחוץ – כלומר ריחקו מן המזבח הנך חוץ ופנים כולהו בעזרה. הא צריך לאמטוייה – לכשיחזור ויקריבנו לצד המזבח אם תהא אותה הולכה במחשבה פסולה.
לאו כהילוך הצריך לעבודה דמי – הואיל ושלא לצורך הוציאו על חנם הוצרך לחזור ולהכניסו. אי תניא – דמודה בה ר׳ אליעזר תניא ואין מחלוקת בין ר״א לת״ק אלא אר״ש אבוה קאי ופליג. מתני׳ כל הזבחים. אונן – כל זמן שלא נקבר המת.
טבול יום – דשרץ ודמת ושאר טומאות שלא הוצרכו לקרבן.
מחוסר כפורים – זב ומצורע שטבלו והעריב שמשן ולא הביאו כפרתן.
מחוסר בגדים – כהן גדול ששימש בפחות משמונה וכהן הדיוט בפחות מד׳.
ושלא רחץ ידים ורגלים – מן הכיור.
ערל – כהן שמתו אחיו מחמת מילה.
יושב או עומד על גבי כלים – שיש חציצה בין רגליו לרצפה וכולהו יליף בגמ׳ דפסלי בעבודה. גמ׳ וינזרו מקדשי וגו׳ – גבי מקריבים בטומאה כתיב דסמיך ליה כל איש אשר יקרב מכל זרעכם.
(למעוטי מאי) בני ישראל למעוטי מאי – קרבן של מי הוא ממעט מלהזהיר כהנים על הטומאה.
אילימא למעוטי בנות ישראל – קרבן נשים שלא הוזהרו כהנים מלהקריבו בטומאה.
קרבן נשים בטומאה קרב – בתמיה וכי יש כח בקרבן נשים לדחות הטומאה. אלא למעוטי קרבן עובדי כוכבים – עובד כוכבים ששילח עולתו כדתניא בהכל שוחטין (חולין דף יג:) איש איש לרבות את העובדי כוכבים שנודרים נדרים ונדבות כישראל.
השתא ציץ לא מרצה – על טומאת עולין שבקרבנו כגון נטמא הדם או החלב כדרך שמרצה על של ישראל.
דאמר מר – במנחות בהקומץ רבה (דף כה.).
לא הורצה – דכתיב לרצון להם ולא לעובדי כוכבים.
בטומאת הגוף יהא קרב – בתמיה והלא [אפילו] אצל קרבן יחיד דישראל לא נדחת. אלא הכי קאמר וינזרו מקדשי – יתרחקו בטומאה מכל קדשים.
בני ישראל לא יחללו – והזרים אף הם ינזרו כדי שלא יחללום לימד על זר שעבד שחילל את הקדשים ופסלם. בעל מום שאוכל – את קדשי קדשים דכתיב (ויקרא כא) מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל.
אם עבד חילל – דכתיב מום בו ולא יחלל את מקדשי (שם).רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
והוציאו לחוץ – כלומר ריחקו מן המזבח הנך חוץ ופנים כולהו בעזרה. הא צריך לאמטוייה – לכשיחזור ויקריבנו לצד המזבח אם תהא אותה הולכה במחשבה פסולה.
לאו כהילוך הצריך לעבודה דמי – הואיל ושלא לצורך הוציאו על חנם הוצרך לחזור ולהכניסו. אי תניא – דמודה בה ר׳ אליעזר תניא ואין מחלוקת בין ר״א לת״ק אלא אר״ש אבוה קאי ופליג. מתני׳ כל הזבחים. אונן – כל זמן שלא נקבר המת.
טבול יום – דשרץ ודמת ושאר טומאות שלא הוצרכו לקרבן.
מחוסר כפורים – זב ומצורע שטבלו והעריב שמשן ולא הביאו כפרתן.
מחוסר בגדים – כהן גדול ששימש בפחות משמונה וכהן הדיוט בפחות מד׳.
ושלא רחץ ידים ורגלים – מן הכיור.
ערל – כהן שמתו אחיו מחמת מילה.
יושב או עומד על גבי כלים – שיש חציצה בין רגליו לרצפה וכולהו יליף בגמ׳ דפסלי בעבודה. גמ׳ וינזרו מקדשי וגו׳ – גבי מקריבים בטומאה כתיב דסמיך ליה כל איש אשר יקרב מכל זרעכם.
(למעוטי מאי) בני ישראל למעוטי מאי – קרבן של מי הוא ממעט מלהזהיר כהנים על הטומאה.
אילימא למעוטי בנות ישראל – קרבן נשים שלא הוזהרו כהנים מלהקריבו בטומאה.
קרבן נשים בטומאה קרב – בתמיה וכי יש כח בקרבן נשים לדחות הטומאה. אלא למעוטי קרבן עובדי כוכבים – עובד כוכבים ששילח עולתו כדתניא בהכל שוחטין (חולין דף יג:) איש איש לרבות את העובדי כוכבים שנודרים נדרים ונדבות כישראל.
השתא ציץ לא מרצה – על טומאת עולין שבקרבנו כגון נטמא הדם או החלב כדרך שמרצה על של ישראל.
דאמר מר – במנחות בהקומץ רבה (דף כה.).
לא הורצה – דכתיב לרצון להם ולא לעובדי כוכבים.
בטומאת הגוף יהא קרב – בתמיה והלא [אפילו] אצל קרבן יחיד דישראל לא נדחת. אלא הכי קאמר וינזרו מקדשי – יתרחקו בטומאה מכל קדשים.
בני ישראל לא יחללו – והזרים אף הם ינזרו כדי שלא יחללום לימד על זר שעבד שחילל את הקדשים ופסלם. בעל מום שאוכל – את קדשי קדשים דכתיב (ויקרא כא) מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל.
אם עבד חילל – דכתיב מום בו ולא יחלל את מקדשי (שם).רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush