Rashi Menachot 75a – רש"י מנחות עה.‏ – Shas HaMeforash

מָה כָּאן מַתַּן שֶׁמֶן בִּכְלִי אַף לְהַלָּן מַתַּן שֶׁמֶן בִּכְלִי וּמָה לְהַלָּן יְצִיקָה וּבְלִילָה אַף כָּאן יְצִיקָה וּבְלִילָה.: חַלּוֹת בּוֹלְלָן דִּבְרֵי רַבִּי וַחֲכָמִים אוֹמְרִים סוֹלֶת.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן {ויקרא ב׳:ה׳} סֹלֶת בְּלוּלָה ^אמְלַמֵּד שֶׁנִּבְלֶלֶת סוֹלֶת רַבִּי אוֹמֵר חַלּוֹת בּוֹלְלָן שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא ז׳:י״ב} חַלּוֹת בְּלוּלוֹת אָמְרוּ לוֹ וַהֲלֹא לַחְמֵי תוֹדָה נֶאֱמַר בָּהֶן חַלּוֹת וְאִי אֶפְשָׁר לְבוֹלְלָן כְּשֶׁהֵן חַלּוֹת אֶלָּא סוֹלֶת. כֵּיצַד עוֹשֶׂה ^בנוֹתֵן שֶׁמֶן בִּכְלִי קוֹדֶם לַעֲשִׂיָּיתָן וְנוֹתְנָהּ וְנוֹתֵן שֶׁמֶן עָלֶיהָ וּבוֹלְלָהּ וְלָשָׁהּ וְאוֹפָהּ וּפוֹתְתָהּ וְנוֹתֵן עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְקוֹמֵץ. רַבִּי אוֹמֵר חַלּוֹת בּוֹלְלָן שֶׁנֶּאֱמַר חַלּוֹת בְּלוּלוֹת בַּשֶּׁמֶן כֵּיצַד עוֹשֶׂה נוֹתֵן שֶׁמֶן בִּכְלִי קוֹדֶם לַעֲשִׂיָּיתָהּ וְנוֹתְנָהּ וְלָשָׁהּ וְאוֹפָהּ וּפוֹתְתָהּ וְנוֹתֵן עָלֶיהָ שֶׁמֶן וּבוֹלְלָהּ וְחוֹזֵר וְנוֹתֵן עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְקוֹמֵץ. אִי אֶפְשָׁר דְּקָאָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי מַאי הִיא אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק רְבִיעִית שֶׁמֶן הִיא הֵיאַךְ מִתְחַלֶּקֶת לְכַמָּה חַלּוֹת.: הַחַלּוֹת טְעוּנוֹת בְּלִילָה וּרְקִיקִין מְשִׁיחָה.: תָּנוּ רַבָּנַן חַלּוֹת בְּלוּלוֹת וְלֹא רְקִיקִין בְּלוּלִין שֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִּין הוּא וּמָה חַלּוֹת שֶׁאֵינָן טְעוּנוֹת מְשִׁיחָה טְעוּנוֹת בְּלִילָה רְקִיקִין שֶׁטְּעוּנִין מְשִׁיחָה אֵינוֹ דִּין שֶׁטְּעוּנִין בְּלִילָה תַּלְמוּד לוֹמַר חַלּוֹת בְּלוּלוֹת וְלֹא רְקִיקִין בְּלוּלִין. רְקִיקִין מְשׁוּחִין וְלֹא חַלּוֹת מְשׁוּחוֹת שֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִּין הוּא וּמָה רְקִיקִין שֶׁאֵינָן טְעוּנִין בְּלִילָה טְעוּנִין מְשִׁיחָה חַלּוֹת שֶׁטְּעוּנוֹת בְּלִילָה אֵינוֹ דִּין שֶׁטְּעוּנוֹת מְשִׁיחָה תַּלְמוּד לוֹמַר רְקִיקִין מְשׁוּחִים וְלֹא חַלּוֹת מְשׁוּחוֹת. מַאי תַּלְמוּדָא אָמַר רָבָא לָא לִישְׁתְּמִיט וְלִכְתּוֹב חַלּוֹת מְשׁוּחוֹת וּרְקִיקִין בְּלוּלִין.: כֵּיצַד מוֹשְׁחָן כְּמִין כִּי וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל וְכוּ׳.: מַאי כְּמִין כִּי אָמַר רַב כָּהֲנָא כְּמִין כִּי יְוָונִי.: תָּנוּ רַבָּנַן מִנְחָה הַבָּאָה מֶחֱצָה חַלּוֹת וּמֶחֱצָה רְקִיקִין מֵבִיא לוֹג שֶׁמֶן וְחוֹצֵהוּ חֶצְיוֹ לַחַלּוֹת וְחֶצְיוֹ לָרְקִיקִין. וְחַלּוֹת בּוֹלְלָן וּרְקִיקִין מוֹשְׁחָן וּמוֹשֵׁחַ אֶת הָרָקִיק עַל פְּנֵי כּוּלּוֹ וּשְׁאָר הַשֶּׁמֶן מַחְזִירוֹ לַחַלּוֹת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מוֹשְׁחָן כְּמִין כִּי וּשְׁאָר הַשֶּׁמֶן נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים.: תַּנְיָא אִידַּךְ ^גרְקִיקִין הַבָּאִים בִּפְנֵי עַצְמָן מֵבִיא לוֹג שֶׁמֶן וּמוֹשְׁחָן וְחוֹזֵר וּמוֹשְׁחָן עַד שֶׁיִּכְלֶה כׇּל שֶׁמֶן שֶׁבַּלּוֹג רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹשְׁחָן כְּמִין כִּי וּשְׁאָר הַשֶּׁמֶן נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים.: מתני׳מַתְנִיתִין: ^דכׇּל הַמְּנָחוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בִּכְלִי טְעוּנוֹת פְּתִיתָה.: גמ׳גְּמָרָא: לְמַעוֹטֵי מַאי אָמַר רַב פָּפָּא לְמַעוֹטֵי שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים. תָּנוּ רַבָּנַן {ויקרא ב׳:ו׳} פָּתוֹת אוֹתָהּ פִּתִּים מִנְחָה לְרַבּוֹת כׇּל הַמְּנָחוֹת לִפְתִיתָה יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתָהּ. {ויקרא ב׳:ו׳} וְיָצַקְתָּ שָׁמֶן מִנְחָה לְרַבּוֹת כׇּל הַמְּנָחוֹת לִיצִיקָה יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף מִנְחַת מַאֲפֶה ^התַּלְמוּד לוֹמַר עָלֶיהָ שָׁמֶן. אוֹצִיא אֶת הַחַלּוֹת וְלֹא אוֹצִיא אֶת הָרְקִיקִין תַּלְמוּד לוֹמַר הִיא מַאי תַּלְמוּדָא אֵימָא לְהוֹצִיא מִנְחַת כֹּהֲנִיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י״ג:ה׳

^ב רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י״ג:ה׳

^ג רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י״ג:ח׳-ט׳

^ד רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י״ג:ו׳

^ה רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י״ג:ח׳

ובוללה – ונותן עליה שמן ליציקה. מאי היא – מילתא דרבנן דאמרי אי אפשר לבוללן אלא סולת. רביעית שמן היא – דאמרי׳ בפ׳ שתי מדות מביא חצי לוג שמן וחוצהו חציו לחלות ורקיקין וחציו לרבוכה ובלחמי תודה הוי שלשה מינים של מצה חלות ורקיקין ורבוכה כדאמרי׳ לקמן דחצי הלוג הל״מ וחלות ורקיקין שבעה עשרונים פחות שליש הוי ולאחר אפייתן יבשות הן ובולעות שמן יותר מחמת האור ורביעית שמן לא ספקי להו. מאי תלמודא – דלמא גלי קרא גבי רקיקין משיחה וה״ה לחלות וגבי חלות בלילה וה״ה לרקיקין. מנחה הבאה חציה חלות וחציה רקיקין – במנחת מאפה קאי ואליבא דר״ש דאמר בפ׳ כל המנחות באות מצה רצה להביא מחצה חלות ומחצה רקיקין יביא. מחזירו – לחלות לבלילה דמשיחת רקיקין קודם לבלילות החלות. נאכל לכהנים – בפני עצמן ואינו מחזירו לחלות. רקיקין הבאין בפני עצמו – כגון אם הבית למנחת מאפה כולה רקיקין. גמ׳ הנעשית בכלי למעוטי מאי. מפתיתה למעוטי מנחת מאפה ליכא למימר כדמפרשי׳ לקמן דגבי יציקה כתיב תרי מעוטי עליה והיא וגבי פתיתה לא כתיבי ש״מ מיציקה ממעט לה למנחת מאפה ולא מפתיתה. פתות אותה פתים מנחה – ואע״ג דמנחה לא סמוך לפתיתים דקרא הכי כתיב פתות אותה פתים ויצקת עליה שמן מנחה היא אפי׳ הכי דריש ליה הכי משום דמנחה אכוליה קרא קאי. ומאי תלמודא – דלהוציא מנחת מאפה אתיא דילמא להוציא מנחת כהנים.במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י".

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון