×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מנחות נ״ח.גמרא
;?!
אָ
ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן הַאי אוֹתָם מַאי עָבֵיד לֵיהּ. מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא יָכוֹל יְהֵא יָחִיד מִתְנַדֵּב וּמֵבִיא כַּיּוֹצֵא בָּהּ נְדָבָה וְקוֹרֵא אֲנִי בָּהּ {דברים כ״ג:כ״ד} מוֹצֵא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמוֹר וְעָשִׂיתָ. ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא ב׳:י״ב} קׇרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ אצִיבּוּר אָמַרְתִּי לְךָ וְלֹא יָחִיד. יָכוֹל לֹא יְהֵא יָחִיד מֵבִיא שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא חוֹבָתוֹ כַּיּוֹצֵא בָּהּ אֲבָל יְהֵא צִיבּוּר מֵבִיא שֶׁמֵּבִיא חוֹבָתוֹ כַּיּוֹצֵא בָּהּ ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתָם וּמָה יֵשׁ לְךָ לְהָבִיא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מִן הַשְּׂאוֹר וּבִכּוּרִים מִן הַדְּבַשׁ. וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם לֹא יִקְרְבוּ נְדָבָה וְהָתַנְיָא אִם נֶאֱמַר {ויקרא ב׳:י״א} כׇּל שְׂאוֹר לָמָּה נֶאֱמַר כׇּל דְּבַשׁ וְאִם נֶאֱמַר כׇּל דְּבַשׁ לָמָּה נֶאֱמַר כׇּל שְׂאוֹר מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּשְּׂאוֹר מַה שֶּׁאֵין בַּדְּבַשׁ וְיֵשׁ בַּדְּבַשׁ מַה שֶּׁאֵין בִּשְׂאוֹר. שְׂאוֹר הוּתַּר מִכְּלָלוֹ בַּמִּקְדָּשׁ דְּבַשׁ לֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ בַּמִּקְדָּשׁ. בדְּבַשׁ הוּתַּר בִּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת שְׂאוֹר לֹא הוּתַּר בִּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת הָא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּשְּׂאוֹר מַה שֶּׁאֵין בַּדְּבַשׁ וְיֵשׁ בַּדְּבַשׁ מַה שֶּׁאֵין בִּשְׂאוֹר הוּצְרַךְ לוֹמַר כׇּל שְׂאוֹר וְהוּצְרַךְ לוֹמַר כׇּל דְּבַשׁ. שְׂאוֹר דְּהוּתַּר מִכְּלָלוֹ בַּמִּקְדָּשׁ מַאי נִיהוּ לָאו שְׁתֵּי הַלֶּחֶם דְּקָרְבָה נְדָבָה אָמַר רַב עַמְרָם לָא לִיקְרַב עִמָּהֶם. א״האִי הָכִי בִּכּוּרִים נָמֵי דִּתְנַן גהַגּוֹזָלוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הַסַּלִּין הָיוּ עוֹלוֹת וְהַסַּלִּים שֶׁבְּיָדָם נִיתָּנִין לַכֹּהֲנִים הָנְהוּ לְעַטֵּר בִּכּוּרִים הוּא דְּאָתוּ. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא מֵרַב חִסְדָּא הַמַּעֲלֶה מִבְּשַׂר חַטַּאת הָעוֹף ע״געַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ מַהוּ. כֹּל שֶׁמִּמֶּנּוּ לָאִישִּׁים אָמַר רַחֲמָנָא וְהַאי אֵין מִמֶּנּוּ לָאִישִּׁים אוֹ דִלְמָא כֹּל שֶׁשְּׁמוֹ קרבן וְהַאי נָמֵי שְׁמוֹ קרבן אֲמַר לֵיהּ כֹּל שֶׁשְּׁמוֹ קרבן דוְהַאי נָמֵי שְׁמוֹ קרבן. כְּתַנָּאֵי ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כֹּל שֶׁמִּמֶּנּוּ לָאִישִּׁים רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר הכֹּל שֶׁשְּׁמוֹ קרבן. מַאי בֵּינַיְיהוּ אָמַר רַב חִסְדָּא בְּשַׂר חַטַּאת הָעוֹף אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. רַב אָמַר ולוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּתָנֵי לֵוִי {במדבר י״ח:ט׳} כׇּל קׇרְבָּנָם זלְרַבּוֹת לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן שְׂאוֹר בַּל תַּקְטִירוּ אֵין לִי אֶלָּא חכּוּלּוֹ מִקְצָתוֹ מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר כׇל טעֵירוּבוֹ מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר כִּי כׇל. מַאי קָאָמַר אָמַר אַבָּיֵי הָכִי קָאָמַר שְׂאוֹר בַּל תַּקְטִירוּ אֵין לִי אֶלָּא כְּזַיִת חֲצִי זַיִת מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר כׇּל עֵירוּבוֹ מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר כִּי כׇל. רָבָא אָמַר הָכִי קָאָמַר שְׂאוֹר בַּל תַּקְטִירוּ אֵין לִי אֶלָּא קוֹמֶץ חֲצִי קוֹמֶץ מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר כׇל עֵירוּבוֹ מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי כׇל. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי אַבָּיֵי סָבַר יֵשׁ קוֹמֶץ פָּחוֹת מִשְּׁנֵי זֵיתִיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
1יכול יהא יחיד מתנדב ומביא כיוצא בה – שתי לחם דעליה קאי דכתיב (שם) קרבן ראשית וגו׳. תקריבו – משמע ציבור. אבל יהא צבור מביא – ב׳ הלחם נדבה שהרי מביאין [שתי] הלחם חובה והיכי דמי נדבת צבור כגון ממעות של שופרותיהם.
מה יש לך להביא – ל״ג לה בתורת כהנים ומאן דגריס ליה הכי קאמר מה יש לך להביא מהן חובה דהא ראשית חובה משמע דלא אשכחן קרבן ראשית.
אם נאמר כל דבש – לרבות חצי קומץ כדמפרש לקמן.
למה נאמר כל שאור – נגמר מדבש אי נמי לא לכתוב כל גבי דבש ונילף משאור.
שאור הותר מכללו – כדמפרש לקמן. דבש הותר בשירי מנחות – אם רוצה ללוש ולטגן שירי מנחה בדבש מותר דכל מתנות כהונה נאכלות בגדולה כדאמרינן בפ׳ הזרוע והלחיים (חולין דף קלב:) לך נתתים למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלין.
שאור לא הותר בשירי המנחה – כדאמרי׳ לעיל אפילו חלקם לא תאפה חמץ.
לאו שתי הלחם דקרבה נדבה – במזבח דאי מהנך דחובה לא מצי למימר דהא לא הותר במקדש דלא קרב למזבח.
לקרב עמהן – אשני כבשי עצרת קאמר דקריבים עם שתי הלחם והיינו הותרו מכלל במקדש לקרב עמהן.
בכורים נמי – שהיו מביאין עמהם עופות.
והסלים שבידן – של בכורים שביד הבעלים ניתנין לכהנים.
לעטר בכורים אתו – הנך עופות ולאו חובה נינהו והדתנן במסכת בכורים (משנה בכורים ב׳:ד׳) ומייתינן בלולב וערבה (סוכה דף מז:) הבכורים טעונין קרבן ושיר וברכה ולינה אמרינן בתלמוד ירושלמי דהאי קרבן שלמים הוא כתיב הכא ושמחת בכל הטוב וכתיב התם וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת ולאו קריבים עמהן חשיב להו שלא היו זקוקין זה [לזה] לבא יחד למקדש אלא חובה עליו להביא שלמים (קודם) לשם.
כל ששמו קרבן – אמר רחמנא דלא יקטירו משיריו דהכי כתיב בתר דההוא קרא קרבן ראשית ומקרא נדרש לפניו.
עוף שמו קרבן דכתיב (ויקרא א) ואם מן העוף עולה קרבנו.
לוג שמן של מצורע – אין ממנו לאישים אבל קרבן איקרי כדאמרינן באלו מנחות לכל קרבנם לרבות לוג שמן של מצורע ובגופיה נמי כתיב (ויקרא יד) והקריב אותו לאשם ואת לוג השמן ואי קשיא הרי קרב ממנו [דאשם מצורע בא עמו] לאישים כשתי הלחם משום כבשים הא לא קשיא דאשם לא שייך בהדי לוג לגמרי דאדם מביא אשמו עכשיו ולוגו עד עשרה ימים כדאמרן בהקומץ זוטא (לעיל דף טו:). מאי קאמר – מאי שיעוריה דקאמר כולו ומקצתו.
חצי זית מנין – וכגון דאיתיה בעיניה.
עירובו – שעירבו עם מצה דלא מינכר.
אביי סבר יש קומץ פחות משני זיתים – ולא תקטירו לקומץ שלם משמע וכיון דיש קומץ פחות משני זיתים אשמעינן כל יתירא.במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י".
הערות
1 בדפוס וילנא מופיע כאן ד״ה שמופיע במהדורתנו בסוף דף נ״ז:
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144