גמרא
פירוש
וְיֵשׁ הַקְטָרָה פְּחוּתָה מִכְּזַיִת.
וְרָבָא אָמַר אאֵין קוֹמֶץ פָּחוֹת מִשְּׁנֵי זֵיתִים בוְאֵין הַקְטָרָה פְּחוּתָה מִכְּזַיִת.
אִיתְּמַר הַמַּעֲלֶה מִשְּׂאוֹר וּמִדְּבַשׁ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אָמַר רָבָא גלוֹקֶה מִשּׁוּם שְׂאוֹר וְלוֹקֶה מִשּׁוּם דְּבַשׁ לוֹקֶה מִשּׁוּם עֵירוּבֵי שְׂאוֹר וּמִשּׁוּם עֵירוּבֵי דְּבַשׁ.
אַבָּיֵי אָמַר דאֵין לוֹקִין עַל לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת.
אִיכָּא דְּאָמְרִי חֲדָא מִיהָא לָקֵי.
וְאִיכָּא דְּאָמְרִי חֲדָא נָמֵי לָא לָקֵי דְּהָא לָא מְיַחַד לָאוֵיהּ כְּלָאו דַּחֲסִימָה.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ויש הקטרה פחותה מכזית – והכי נמי אמרינן בהקומץ [רבה] (לעיל דף כו.) הקטיר קומצה פעמים כשרה הלכך אפילו פחות מכזית חייב. ורבא סבר אין קומץ פחות משני זיתים – הלכך לא נפקא לן מהתם דתיהוי הקטרה בפחות מכזית ולרבא כי כל למימר אע״ג דלא מינכר שהרי עירבו. משאור ומדבש – שעירבן יחד לוקה ארבע מלקיות. לאו שבכללות – כל שאור דמשתמעי מיניה שאור ועירובין וכן כל דבש דמשתמעי מיניה דבש ועירובין אבל אי לאו כל משום שאור ודבש שכתב לך באזהרה אחת לא מקרי לאו שבכללות דלאו אכל חד קמהדר והכי משתמעא במס׳ נזיר (דף לח:) גבי מכל אשר יעשה מגפן היין. איכא דאמרי תרתי לא לקי – משום כל שאור אע״ג דשאור ועירובין מצטרפין מינה והמקטיר עירובי שאור איכא שאור ועירובין לא לקי אלא חדא וכן חדא משום עירובי דבש. ואיכא דאמרי אפילו חדא נמי לא לקי – דאין כאן לאו מיוחד דכל חד מינייהו לאו שבכללות אבל אלמנה וגרושה וחללה זונה לא הוי [לאו] שבכללות דלאו אכל חדא קאי הואיל ומפורשין בפירוש הלכך לקי עלייהו להכי נקט לאו דחסימה משום דעליה כתיב והפילו השופט וגו׳.במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י".
הערות
הערות
Gemara
Peirush