גמרא
פירוש
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
1מתני׳ פיגל בקומץ – בהקטרת קומץ חישב על השירים.
עד שיפגל בכל המתיר – והקטרת אחד מהן חצי מתיר הוא דאיכא נמי הקטרת חבירו. גמ׳ שנתן הקומץ כו׳ – כלומר הקטרה ראשונה הקטיר בשתיקה ושניה במחשבה אבל חישב בראשונה ושתק בשניה פיגול לדברי הכל. להא שמעתא – דרב.
בד״א – דמחשבת עבודה הקומץ מפגל בברייתא דמנחות.
בקמיצה כו׳ – דבהנך ג׳ עבודות אין דומה להן בלבונה הילכך כולו מתיר הוא הולכה מפרש בגמ׳ לקמן בשמעתין דהא איכא בלבונה. קתני מיהא כו׳ ופליגי – ותיובתא דרב. בשתי דעות – דאחד הקטיר קומץ במחשבה ואח״כ הקטיר חבירו לבונה בשתיקה דמשו״ה פליגי רבנן דליכא למימר על דעת ראשונה עשה. בד״א – דבמתנה אחת פיגל בדמים הניתנין כו׳ בברייתא דזבחים (דף מב.). מ״ג דיום הכיפורים – ח׳ הזאות דפר בין הבדים אחת למעלה ושבע למטה וח׳ דשעיר הרי ט״ז וכנגדו בהיכל כדאמרי׳ במס׳ יומא (דף נג:) הרי ל״ב וד׳ קרנות המזבח הפנימי הרי ל״ו וז׳ על טהרו של אותו מזבח כשהדם הפר והשעיר מעורבין ביחד הרי מ״ג.
י״א של פר כהן משיח – ז׳ הזאות על הפרוכת וד׳ מתנות דמזבח כדכתיב בויקרא וכן פר העלם דבר.
בראשונה – בין הבדים בשניה על הפרוכת בג׳ על מזבח הזהב.
וחייבים עליו כרת – האוכל מבשר הפר. ופליגי – אפי׳ פיגל בראשונה פליגי רבנן אלמא לא אמרי׳ שניה ושלישית על דעת ראשונה עושה. בשתי דעות – שמת כהן גדול או אירע לו קרי לאחר הזאות דבין הבדים ושמש אחר תחתיו והזה בהיכל דליכא למימר על דעת ראשונה עושה.
הניחא למ״ד – במס׳ יומא בפ׳ הוציאו לו (דף מט:).
פר ואפי׳ דמו של פר – [שנאמר] בזאת יבא אהרן [וגו׳] בפר ואפי׳ בדמו של פר שאם שחטו הראשון ואירע בו פסול יבא אהרן בדמו אל הקדש וא״צ להביא ולשחוט פר אחר לדידיה הוה [מצי] לאוקמיה בב׳ דעות.
אלא למ״ד ולא בדמו של פר – לא מצי לאוקומי בשתי דיעות. אלא אמר רב אשי כגון שפיגל בראשונה ובשניה – ושתק בשלישית דאכתי הוה חצי מתיר.במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י".
עד שיפגל בכל המתיר – והקטרת אחד מהן חצי מתיר הוא דאיכא נמי הקטרת חבירו. גמ׳ שנתן הקומץ כו׳ – כלומר הקטרה ראשונה הקטיר בשתיקה ושניה במחשבה אבל חישב בראשונה ושתק בשניה פיגול לדברי הכל. להא שמעתא – דרב.
בד״א – דמחשבת עבודה הקומץ מפגל בברייתא דמנחות.
בקמיצה כו׳ – דבהנך ג׳ עבודות אין דומה להן בלבונה הילכך כולו מתיר הוא הולכה מפרש בגמ׳ לקמן בשמעתין דהא איכא בלבונה. קתני מיהא כו׳ ופליגי – ותיובתא דרב. בשתי דעות – דאחד הקטיר קומץ במחשבה ואח״כ הקטיר חבירו לבונה בשתיקה דמשו״ה פליגי רבנן דליכא למימר על דעת ראשונה עשה. בד״א – דבמתנה אחת פיגל בדמים הניתנין כו׳ בברייתא דזבחים (דף מב.). מ״ג דיום הכיפורים – ח׳ הזאות דפר בין הבדים אחת למעלה ושבע למטה וח׳ דשעיר הרי ט״ז וכנגדו בהיכל כדאמרי׳ במס׳ יומא (דף נג:) הרי ל״ב וד׳ קרנות המזבח הפנימי הרי ל״ו וז׳ על טהרו של אותו מזבח כשהדם הפר והשעיר מעורבין ביחד הרי מ״ג.
י״א של פר כהן משיח – ז׳ הזאות על הפרוכת וד׳ מתנות דמזבח כדכתיב בויקרא וכן פר העלם דבר.
בראשונה – בין הבדים בשניה על הפרוכת בג׳ על מזבח הזהב.
וחייבים עליו כרת – האוכל מבשר הפר. ופליגי – אפי׳ פיגל בראשונה פליגי רבנן אלמא לא אמרי׳ שניה ושלישית על דעת ראשונה עושה. בשתי דעות – שמת כהן גדול או אירע לו קרי לאחר הזאות דבין הבדים ושמש אחר תחתיו והזה בהיכל דליכא למימר על דעת ראשונה עושה.
הניחא למ״ד – במס׳ יומא בפ׳ הוציאו לו (דף מט:).
פר ואפי׳ דמו של פר – [שנאמר] בזאת יבא אהרן [וגו׳] בפר ואפי׳ בדמו של פר שאם שחטו הראשון ואירע בו פסול יבא אהרן בדמו אל הקדש וא״צ להביא ולשחוט פר אחר לדידיה הוה [מצי] לאוקמיה בב׳ דעות.
אלא למ״ד ולא בדמו של פר – לא מצי לאוקומי בשתי דיעות. אלא אמר רב אשי כגון שפיגל בראשונה ובשניה – ושתק בשלישית דאכתי הוה חצי מתיר.במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י".
הערות
1 בדפוס וילנא מופיע כאן ד״ה ״מתירו״ שמופיע במהדורתנו בסוף דף
הערות
Gemara
Peirush