גמרא
פירוש
כְּשִׁיקְרָא לָא חָיְישִׁינַן.
אהָהוּא גַּבְרָא דְּאַפְקֵיד שַׁב מַרְגָּנְיָתָא דְּצַיְירִי בִּסְדִינָא בֵּי רַבִּי מְיָאשָׁא בַּר בְּרֵיהּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
כשיקרא – שלא נכתב על מלוה זו.
לא חיישינן – אם לא שיש בדבר ביטול שטר גמור. שב מרגניתא דציירי בסדינא – שבע מרגליות צרורות בסדין אחד הפקיד ביד ר׳ מיאשא.
ולא פקיד – לא צוה לאנשי ביתו שחטפתו מיתה.
אתו לקמיה דר׳ אמי – לתבוע את היורשין והיורשין אומרים שמא של אבינו היו.
דלא אמיד – אינו עשיר.
סימנא – דאמר בסדין הם צרורות והם שבע. שכיב חסא ולא פקיד – שטבע בנהר כדאמר ביבמות בפ׳ בתרא (דף קכא:). מטכסא – לבוש משי צינד״ל בלעז. ההוא דאמר להו – בצוואת מיתה נכסי לטוביה ולא פירש לאיזה טוביה. דגיס ביה – רגיל אצלו ומגו דגייסי אהדדי קורא לו בשמו כאילו לא נסמך.
ת״ח קודם – דמסתמא אדם מצדיק מעשיו לזכות בשעת מיתה דאמר מר (ברכות לד:) כל הנביאים לא נתנבאו אלא למהנה תלמידי חכמים מנכסיו. שודא דדייני – הטלת הדיינים לפי מה שיראו דיינים שהיה דרכו של מת לקרב את זה יותר מזה או מי שבשניהן טוב ונוהג בדרך ישרה שיש לומר בו נתכוין המת לזכות.
שודא – כמו שדי בימא (שמות טו) דמתרגמינן ירה בים הטיל בים. וחזר ומחלו – המוכר שהוא מלוה מחלו ללוה.
מחול – דאמר ליה לוה ללוקח לאו בעל דברים דידי את.
ואפי׳ יורש – של מלוה מוחל. זבינתה לכתובתה – מכרה שעבוד כתובתה לאחרים בעודה תחת בעלה.
בטובת הנאה – דבר מועט שאינו אלא כחיזוק טובה שקורין גרי״ד מפיק רצון ולפי שהלוקח מטיל מעותיו בספק שמא תמות היא בחיי בעלה מפחד ואינו לוקחה אלא בדמי׳ מועטי׳.
ה״ג: אתו תבעי לה לברתה – אתו לקוחות וקא תבעי לה לברתה הבאה לגבות כתובת אמה מאביה ולירש הכתובה מכח אמה ואלו באין ליטול אותה הימנה לומר אמך מכרה לנו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
לא חיישינן – אם לא שיש בדבר ביטול שטר גמור. שב מרגניתא דציירי בסדינא – שבע מרגליות צרורות בסדין אחד הפקיד ביד ר׳ מיאשא.
ולא פקיד – לא צוה לאנשי ביתו שחטפתו מיתה.
אתו לקמיה דר׳ אמי – לתבוע את היורשין והיורשין אומרים שמא של אבינו היו.
דלא אמיד – אינו עשיר.
סימנא – דאמר בסדין הם צרורות והם שבע. שכיב חסא ולא פקיד – שטבע בנהר כדאמר ביבמות בפ׳ בתרא (דף קכא:). מטכסא – לבוש משי צינד״ל בלעז. ההוא דאמר להו – בצוואת מיתה נכסי לטוביה ולא פירש לאיזה טוביה. דגיס ביה – רגיל אצלו ומגו דגייסי אהדדי קורא לו בשמו כאילו לא נסמך.
ת״ח קודם – דמסתמא אדם מצדיק מעשיו לזכות בשעת מיתה דאמר מר (ברכות לד:) כל הנביאים לא נתנבאו אלא למהנה תלמידי חכמים מנכסיו. שודא דדייני – הטלת הדיינים לפי מה שיראו דיינים שהיה דרכו של מת לקרב את זה יותר מזה או מי שבשניהן טוב ונוהג בדרך ישרה שיש לומר בו נתכוין המת לזכות.
שודא – כמו שדי בימא (שמות טו) דמתרגמינן ירה בים הטיל בים. וחזר ומחלו – המוכר שהוא מלוה מחלו ללוה.
מחול – דאמר ליה לוה ללוקח לאו בעל דברים דידי את.
ואפי׳ יורש – של מלוה מוחל. זבינתה לכתובתה – מכרה שעבוד כתובתה לאחרים בעודה תחת בעלה.
בטובת הנאה – דבר מועט שאינו אלא כחיזוק טובה שקורין גרי״ד מפיק רצון ולפי שהלוקח מטיל מעותיו בספק שמא תמות היא בחיי בעלה מפחד ואינו לוקחה אלא בדמי׳ מועטי׳.
ה״ג: אתו תבעי לה לברתה – אתו לקוחות וקא תבעי לה לברתה הבאה לגבות כתובת אמה מאביה ולירש הכתובה מכח אמה ואלו באין ליטול אותה הימנה לומר אמך מכרה לנו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush