גמרא
פירוש
דְּמִדַּלְיָא וּבְסִים אַוֵּירָא.
הָהוּא יוֹמָא דְּנָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי גְּזַרוּ רַבָּנַן תַּעֲנִיתָא וּבְעוֹ רַחֲמֵי וְאָמְרִי כֹּל מַאן דְּאָמַר נָח נַפְשֵׁיהּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
דמדליא – דאמרינן במסכת מגילה (דף ו.) למה נקרא שמה צפורי שיושבת בראש ההר כציפור.
דעל כמה זימנין לבית הכסא – דחולי מעיים הוה ליה.
וחלץ תפילין ומנח להו – וקא מצער לחלוץ ולהניח. פתח ואמר – הספד.
אראלים ומצוקים – מלאכים וצדיקים מצוקי ארץ. ולא נהניתי בעולם הזה – [אפילו] לפי טורח שיגעתי באצבע קטנה שלי. יבואו צדיקים ויצאו לקראתו ויבא בשלום – ואחר כך ינוחו צדיקים על משכבותם. הולך נכחו – בדרך ישרה. מתני׳ כל זמן שהיא בבית אביה – והיורשים זנוה שם.
גובה כתובתה – כשתרצה.
שתעשה טובה – מנכסי יתומים נותנת לחם ומלח לשכניה. וחכמים אומרים – לא הוזכרו עשרים וחמש לענין הטובה שתעשה ולא אפסדוה רבנן כתובה וכשהוזכרו עשרים וחמש לענין המחילה הוזכרו דהואיל ושתקה ולא תבעה כל השנים הללו מחלתה הלכך כל זמן שהיא בבית בעלה אין שתיקתה מחילה אלא מפני שמכבדין אותה היא בושה למחות על כתובתה אבל בבית אביה מששתקה כ״ה שנים מחילה היא. מתה יורשיה מזכירין כתובתה כו׳ – כלומר צריכה למחות על כתובתה בתוך כ״ה שנים. גמ׳ ענייה שבישראל – שכתובתה מועטת איבדה לרבי מאיר בטובה שעושה בכ״ה שנים.
ומרתא בת בייתוס – שהיתה עשירה וכתובתה מרובה תפסיד כתובתה בטובה של כ״ה שנים. לפום גמלא שיחנא – המשוי לפי הגמל אף כאן לפי עושרה טובתה. מהו שתשלש – לר״מ דטעמא משום טובה.
שתשלש – שנחשוב טובתה לחשבון כתובתה לפי חשבון השנים להפסיד לכל שנה אחת מעשרים וחמש בכתובתה אם לא שהתה כ״ה שנים אלא חציין או שלישית או רביעית תשלש לשון חלוקה לפי חשבון הוא כדתנן (מכות דף ה.) משלשין בממון ואין משלשין במכות. כל מדת חכמים כן – העמידוה יתד ולא תמוט. אבל שטר כתובה יוצא – בבית דין מתחת ידה.
גובה כתובתה לעולם – שאילו מחלתה היתה מוסרת להם שטר הכתובה. שלא בהזכרה – אם שתק עשרים וחמש שנים ולא מיחה על חובו לא הפסיד בכך.
אלמנה בת אחולי היא – שנהנית מהן כל השנים הללו וכתובתה אינה מלוה ולא חיסרה בה ממון. לעולם דלא נקיט – הלכך דווקא בעל חוב הא אלמנה דלא נקטא שטרא אחילת׳ ודקשיא לך במאי גביא כשחייב מודה. שונין – בעלי ברייתא.
גרושה הרי היא כבעל חוב – לגבות לעולם שלא בהזכרה דוודאי לא מחלה. כשחייב מודה – שלא נתקבלה כתובתה. בר קזא – שם חכם.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
וחלץ תפילין ומנח להו – וקא מצער לחלוץ ולהניח. פתח ואמר – הספד.
אראלים ומצוקים – מלאכים וצדיקים מצוקי ארץ. ולא נהניתי בעולם הזה – [אפילו] לפי טורח שיגעתי באצבע קטנה שלי. יבואו צדיקים ויצאו לקראתו ויבא בשלום – ואחר כך ינוחו צדיקים על משכבותם. הולך נכחו – בדרך ישרה. מתני׳ כל זמן שהיא בבית אביה – והיורשים זנוה שם.
גובה כתובתה – כשתרצה.
שתעשה טובה – מנכסי יתומים נותנת לחם ומלח לשכניה. וחכמים אומרים – לא הוזכרו עשרים וחמש לענין הטובה שתעשה ולא אפסדוה רבנן כתובה וכשהוזכרו עשרים וחמש לענין המחילה הוזכרו דהואיל ושתקה ולא תבעה כל השנים הללו מחלתה הלכך כל זמן שהיא בבית בעלה אין שתיקתה מחילה אלא מפני שמכבדין אותה היא בושה למחות על כתובתה אבל בבית אביה מששתקה כ״ה שנים מחילה היא. מתה יורשיה מזכירין כתובתה כו׳ – כלומר צריכה למחות על כתובתה בתוך כ״ה שנים. גמ׳ ענייה שבישראל – שכתובתה מועטת איבדה לרבי מאיר בטובה שעושה בכ״ה שנים.
ומרתא בת בייתוס – שהיתה עשירה וכתובתה מרובה תפסיד כתובתה בטובה של כ״ה שנים. לפום גמלא שיחנא – המשוי לפי הגמל אף כאן לפי עושרה טובתה. מהו שתשלש – לר״מ דטעמא משום טובה.
שתשלש – שנחשוב טובתה לחשבון כתובתה לפי חשבון השנים להפסיד לכל שנה אחת מעשרים וחמש בכתובתה אם לא שהתה כ״ה שנים אלא חציין או שלישית או רביעית תשלש לשון חלוקה לפי חשבון הוא כדתנן (מכות דף ה.) משלשין בממון ואין משלשין במכות. כל מדת חכמים כן – העמידוה יתד ולא תמוט. אבל שטר כתובה יוצא – בבית דין מתחת ידה.
גובה כתובתה לעולם – שאילו מחלתה היתה מוסרת להם שטר הכתובה. שלא בהזכרה – אם שתק עשרים וחמש שנים ולא מיחה על חובו לא הפסיד בכך.
אלמנה בת אחולי היא – שנהנית מהן כל השנים הללו וכתובתה אינה מלוה ולא חיסרה בה ממון. לעולם דלא נקיט – הלכך דווקא בעל חוב הא אלמנה דלא נקטא שטרא אחילת׳ ודקשיא לך במאי גביא כשחייב מודה. שונין – בעלי ברייתא.
גרושה הרי היא כבעל חוב – לגבות לעולם שלא בהזכרה דוודאי לא מחלה. כשחייב מודה – שלא נתקבלה כתובתה. בר קזא – שם חכם.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush