גמרא
פירוש
הֲרֵי הִיא כְּבַתְּחִלָּה וְאִם הָיָה שְׁטַר כְּתוּבָּה יוֹצֵא מִתַּחַת יָדֶיהָ גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ לְעוֹלָם.
שְׁלַח לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא לְרַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ כְּשֶׁשְּׁטַר כְּתוּבָּה יוֹצֵא מִתַּחַת יָדָהּ מַחְלוֹקֶת אוֹ כְּשֶׁאֵין שְׁטַר כְּתוּבָּה יוֹצֵא מִתַּחַת יָדָהּ וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי מִי.
שְׁלַח לֵיהּ בְּשֶׁאֵין שְׁטַר כְּתוּבָּה יוֹצֵא מִתַּחַת יָדָהּ מַחְלוֹקֶת אֲבָל שְׁטַר כְּתוּבָּה יוֹצֵא מִתַּחַת יָדָהּ גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ לְעוֹלָם וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים.
כִּי אֲתָא רַב דִּימִי הדרן עלך הנושא את האשה
פרק יג – שני דייני
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
הרי היא כבתחלה – ומונה כ״ה שנים משעת תביעה. והלכה כדברי מי – כדברי ר׳ מאיר או כדברי חכמים. לא שנו – דבכ״ה שנים מחלה. אלא מנה מאתים – שהם שם כתובה. אבל תוספת יש לה – דמתנה היא ולאו כתובה. תנאי כתובה – תוספת. אישתיקן קאמרת או אשקיין קאמרת – האי דמתמהת ואמרת אמר רב הכי משום דלא סבירא לך הוא ולאשתיקן קאמרת או משום דחביבה עלך ולאשקיין קאמרת דאי אמרה רב משקית לי חמרא דשפיר אמר. אינתת אחוה הואי – ומת בלא בנים וירשו רב חייא אחיו. לא כתובה ולא מזוני – דאלמנה בבית אביה אינה גובה אלא עד כ״ה שנים כרבנן. בכתפאי אמטאי לה – מזונותיה מיום ליום. הא נמי משום כיסופא – מחמת הכבוד הזה שעשית לה. אדרכתא – פסק דין לגבות נכסיו בכל אשר תמצא. אמרה ליה – לרבא. ליהדר לי פירי – דארעא דשיעור כתובתאי דאכל מיומא דאיכתיבא לי אדרכתא עלייהו שמאותו היום הם ברשותי דהכי אמר רבה בפ׳ המפקיד (ב״מ דף לה:) גבי שומת ב״ד לוקח מאימתי אכיל פירי אמר רבה מכי מטי אדרכתא לידיה אביי אמר משנחתמה רבא אמר מכי שלמו יומי אכרזתא. אישתמודענא – הכרנו שהנכסים הללו שכתבנו אדרכתא זו עליהם של מת היו ששיעבוד כתובתה של זו עליהם. לאו שפיר כתיבא – שנכתבה על כל שדות של זה ושדות שלו אינן משועבדות לכתובתיך אלא אותן שירש מבעליך. תיזיל אדרכתא – דלא שפיר כתיבא. אשקול – פירי מיום שמצאתי שדה משדות המת והראתי אדרכתא שבידי לבית דין ושמאוה והכריזו עליה ל׳ יום כמשפט דאפילו לרבא דמרע כח הלוקח טפי בפרק המפקיד (שם דף לה:) מודה דמכי שלמו יומי אכרזתא אכיל לוקח פירי. אבל היכא – דאדרכתא בטעות כתיבא לא זכית בה עד דמטיא ארעא לידך שהרי מכח אדרכתא שמאוה בית דין והכריזו. והא מר הוא דאמר – בפרק שנים אוחזין (שם דף טו:). אחריות טעות סופר הוא – שטר שאין בו אחריות גובה מנכסים משועבדים שלא הלוה זה מעות אלא באחריות שיעבוד נכסיו והסופר טעה הכא נמי ב״ד צוו לסופר לכתוב אדרכתא הוגנת והוא טעה דלא כתב אישתמודענא והכל יודעים שלא נכתבה אלא על נכסי המת. בהא רבה בר שילא – שצוה לכתוב ליך אדרכתא טעה וסבור שתגבה מנכסים שלו. דאזלה ומשבחה להו – לשדה ששמו לה ב״ד. ודבעלה מכספי – שלא ישביחם היורש שהוא בטוח שיחזור ויקח את שלו מידה ויאמר לה טלי שלי המשועבד ליך. ואתי לאפוקי לעז על בית דין – שלא עיינו בתקנתא של זו. הדרן עלך הנושא מתני׳ שני דייני גזירות – מפרש בגמרא. חנן אומר שני דברים – שלא היו חכמים מודים לו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush