×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא גיטין ס׳.גמרא
;?!
אָ
מִי קוֹרְאִין לָא הֲוָה בִּידֵיהּ אֲתָא וְשַׁיְילֵיהּ לְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא א״לאָמַר לֵיהּ אאַחֲרֵיהֶן קוֹרְאִין ת״חתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַמְמוּנִּין פַּרְנָסִים עַל הַצִּבּוּר וְאַחֲרֵיהֶן ת״חתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָרְאוּיִין לְמַנּוֹתָם פַּרְנָסִים עַל הַצִּיבּוּר וְאַחֲרֵיהֶן בְּנֵי ת״חתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁאֲבוֹתֵיהֶן מְמוּנִּים פַּרְנָסִים עַל הַצִּבּוּר וְאַחֲרֵיהֶן רָאשֵׁי כְנֵסִיּוֹת וְכׇל אָדָם. שְׁלַחוּ לֵיהּ בְּנֵי גָלִיל לר׳לְרַבִּי חֶלְבּוֹ מַהוּ לִקְרוֹת בְּחוּמָּשִׁים בבהכ״נבְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּצִיבּוּר לָא הֲוָה בִּידֵיהּ אֲתָא שַׁיְילֵיהּ לר׳לְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא לָא הֲוָה בִּידֵיהּ אֲתָא שְׁאֵיל בֵּי מִדְרְשָׁא וּפַשְׁטוּהָ מֵהָא דא״רדְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן ס״תסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁחָסַר יְרִיעָה אַחַת אֵין קוֹרִין בּוֹ. וְלָא הִיא הָתָם מְחַסַּר בְּמִילְּתֵיהּ הָכָא לָא מְחַסַּר בְּמִילְּתֵיהּ רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ באֵין קוֹרְאִין בְּחוּמָּשִׁין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מִשּׁוּם כְּבוֹד צִבּוּר. וְרַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ הַאי סֵפֶר אַפְטָרָתָא אָסוּר לְמִקְרֵי בֵּיהּ בְּשַׁבָּת מַאי טַעְמָא דְּלֹא נִיתַּן לִיכָּתֵב. מָר בַּר רַב אָשֵׁי אָמַר לְטַלְטוֹלֵי נָמֵי אָסוּר מ״טמַאי טַעְמָא דְּהָא לָא חֲזֵי לְמִיקְרֵי בֵּיהּ וְלָא הִיא שְׁרֵי לְטַלְטוֹלֵי וּשְׁרֵי לְמִיקְרֵי בֵּיהּ. דר׳דְּרַבִּי יוֹחָנָן ור״שוְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מְעַיְּינִי בְּסִפְרָא דְאַגַּדְתָּא בְּשַׁבְּתָא וְהָא לֹא נִיתַּן לִיכָּתֵב אֶלָּא כֵּיוָן דְּלָא אֶפְשָׁר {תהלים קי״ט:קכ״ו} עֵת לַעֲשׂוֹת לַה׳ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ ה״נהָכָא נָמֵי כֵּיוָן דְּלָא אֶפְשָׁר עֵת לַעֲשׂוֹת לַה׳ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ. בְּעָא מִינֵּיהּ אַבָּיֵי מֵרַבָּה מַהוּ לִכְתּוֹב מְגִילָּה לְתִינוֹק לְהִתְלַמֵּד בָּהּ תִּיבְּעֵי לְמַאן דְּאָמַר תּוֹרָה מְגִילָּה מְגִילָּה נִיתְּנָה תִּיבְּעֵי לְמַאן דְּאָמַר תּוֹרָה חֲתוּמָה נִיתְּנָה. תִּיבְּעֵי למ״דלְמַאן דְּאָמַר תּוֹרָה מְגִילָּה מְגִילָּה נִיתְּנָה כֵּיוָן דִּמְגִילָּה מְגִילָּה נִיתְּנָה כּוֹתְבִין אוֹ דִילְמָא כֵּיוָן דְּאִידְּבַק אִידְּבַק. תִּיבְּעֵי למ״דלְמַאן דְּאָמַר תּוֹרָה חֲתוּמָה נִיתְּנָה כֵּיוָן דַּחֲתוּמָה נִיתְּנָה אֵין כּוֹתְבִין אוֹ דִילְמָא כֵּיוָן דְּלָא אֶפְשָׁר כָּתְבִינַן א״לאֲמַר לֵיהּ גאֵין כּוֹתְבִין וּמָה טַעַם לְפִי שֶׁאֵין כּוֹתְבִין. אֵיתִיבֵיהּ אַף הִיא עָשְׂתָה טַבְלָא שֶׁל זָהָב שֶׁפָּרָשַׁת סוֹטָה כְּתוּבָה עָלֶיהָ א״ראָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִשּׁוּם ר׳רַבִּי יַנַּאי באל״ףבְּאָלֶף בי״תבֵּית. אֵיתִיבֵיהּ כְּשֶׁהוּא כּוֹתֵב רוֹאֶה וְכוֹתֵב מַה שֶּׁכָּתוּב בַּטַּבְלָא אֵימָא כְּמָה שֶׁכָּתוּב בַּטַּבְלָא. אֵיתִיבֵיהּ כְּשֶׁהוּא כּוֹתֵב רוֹאֶה בַּטַּבְלָא וְכוֹתֵב מַה שֶּׁכָּתוּב בַּטַּבְלָא מָה הוּא כָּתוּב בַּטַּבְלָא {במדבר ה׳:י״ט} אִם שָׁכַב אִם לֹא שָׁכַב הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן דבְּסֵירוּגִין. כְּתַנָּאֵי אֵין כּוֹתְבִין מְגִילָּה לְתִינוֹק לְהִתְלַמֵּד בָּהּ וְאִם דַּעְתּוֹ לְהַשְׁלִים מוּתָּר ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בִּבְרֵאשִׁית עַד דּוֹר הַמַּבּוּל בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים עַד וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי. א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי בְּנָאָה תּוֹרָה מְגִילָּה מְגִילָּה נִיתְּנָה שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים מ׳:ח׳} אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִילַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר תּוֹרָה חֲתוּמָה נִיתְּנָה שֶׁנֶּאֱמַר {דברים ל״א:כ״ו} לָקוֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וְאִידַּךְ נָמֵי הָכְתִיב לָקוֹחַ הָהוּא לְבָתַר דְּאִידְּבַק. וְאִידַּךְ נָמֵי הָכְתִיב בִּמְגִילַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי הַהוּא דְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ אִיקְּרִי מְגִילָּה דִּכְתִיב {זכריה ה׳:ב׳} וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רוֹאֶה וָאוֹמַר אֲנִי רוֹאֶה מְגִילָּה עָפָה. אִי נָמֵי לְכִדְרַבִּי לֵוִי דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי שְׁמֹנֶה פָּרָשִׁיּוֹת נֶאֶמְרוּ בַּיּוֹם שֶׁהוּקַם בּוֹ הַמִּשְׁכָּן אֵלּוּ הֵן פָּרָשַׁת כֹּהֲנִים וּפָרָשַׁת לְוִיִּם וּפָרָשַׁת טְמֵאִים וּפָרָשַׁת שִׁילּוּחַ טְמֵאִים וּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹתמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
מי קוראין – כלומר תיקנו שום סדר לישראל בשבתות משום דרכי שלום.
הראויין לימנות כו׳ – דאמרינן במסכת שבת [באלו קשרים] (דף קיד.) איזהו תלמיד חכם שראוי למנותו פרנס על הצבור כל ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומרה.
בחומשין – שיש שכותבין להן חמשה חומשין כל חומש אחד שלם לעצמו וכל ספריהם היו במגילה כס״ת שלנו. מחסר במילתיה – שקורין לו ס״ת וחסר הוא. דלא ניתן ליכתב – פחות מספר אחד שלם לעצמו. והא לא ניתן ליכתב – שום דבר גמרא והלכה ואגדה כדאמרינן לקמן אלה אתה כותב כו׳.
כיון דלא אפשר – מליכתב שנתמעט הלב והתורה משתכחת.
עת לעשות לה׳ – ואם בא עת לעשות תקנה לשם שמים הפרו דברי תורה לשעה הצריכה.
ה״נ כיון דלא אפשר – שאין לכל צבור וצבור יכולת לכתוב נביאים שלם.
מגילה – פרשה לבדה של תורה או שתים. למ״ד – לקמן בשמעתין.
מגילה מגילה ניתנה – כשנאמרה פרשה למשה היה כותבה ולבסוף מ׳ שנה כשנגמרו כל הפרשיות חיברן בגידין ותפרן.
חתומה ניתנה – לא נכתבה עד סוף מ׳ לאחר שנאמרו כל הפרשיות כולן והנאמרות לו בשנה ראשונה ושניה היו סדורות לו על פה עד שכתבן.
לפי שאין כותבין – ואפי׳ למ״ד מגילה מגילה ניתנה כיון דאידבק אידבק.
אף היא – הילני המלכה במסכת יומא (דף לז.).
פרשת סוטה – לכתוב משם פרשיות לסוטות הבאות.
באל״ף בי״ת – כלומר ראשי התיבות.
כשהוא כותב – כהן הכותב פרשת סוטה.
כמה שכתוב – לפי הסימנים היה מבין וכותב.
אם שכב – כלומר ואת כי שטית וגו׳.
בסירוגין – תחילת המקרא היה כתוב תיבה שלימה ולבסוף ראשי תיבות.
עד ויהי ביום השמיני – שהוא גמר צווי הקרבנות. אז אמרתי – כך אמר דוד אז אמרתי כשערערו עלי שאול ודואג לפוסלני מלבא בקהל והועד בבית המדרש עמוני ולא עמונית כדאמרינן ביבמות (דף עז.).
הנה באתי – עכשיו באתי לכלל.
כתוב עלי – מאז ניתנה התורה הוזכרתי בה ואת שתי בנותיך הנמצאות (בראשית יט) בזכות דוד שעתיד לצאת מרות המואביה ונעמה העמונית אמו של רחבעם כתיב הכא הנמצאות וכתיב התם (תהלים פט) מצאתי דוד עבדי אלמא מגילה איקרי משום דמתחילה נכתבה מגילת בראשית והדר מגילת נח והדר מגילת אברהם והיינו דקאמר במגילת אברהם כתוב עלי.
חתומה – גמורה ומסויימה ושלימה.
א״נ לכדרבי לוי – איקראי מגילה אותן ח׳ פרשיות שהוצרכו ליום נאמרו ונכתבו ונמסרו בו ביום ונכתבו כל אחת במגילה לבדה לפי שמובדלות ורחוקות זו מזו הלכך קרי לשאר נמי מגילה משום דכשחזר והשלימה הוצרך לכתוב מבראשית עד פרשת כהנים לבד ודילג פרשת כהנים הכתובה כבר וכתב מפרשת כהנים עד פרשת שילוח טמאים וכן כולם.
פרשת כהנים – אמור אל הכהנים שהלכות כהנים כתובות בה לא יטמא לא יקח מום בו לא יגש ומפני שבו ביום הוזקק לעבודה הוצרכה קדושתן להודיעם.
פרשת לוים – קח (נא) את הלוים דבהעלותך שבה הל כות לוים וי״א ואל הלוים תדבר ואינו כן כי מה עניינם אצל הקמת המשכן מעשר ראשון לא נהגה עד סוף חמשים וארבעה שנה ועוד פרשת מעשר מיקריא.
פרשת לוים – הוצרכה לבו ביום שנזקקו לשיר.
פרשת טמאים – ויהי אנשים וגו׳ משום הלכות הפסח והמשכן הוקם באחד בניסן והוזהרה להם פרשת שילוח טמאים וישלחו מן המחנה שבו ביום הוקבעו שלש מחנות מחנה שכינה ומחנה לויה ומחנה ישראל והוזקקו להשתלח ומתוך כך הוזקקו טמאים לישאל הואיל וצריכין שילוח ולא יוכלו ליכנס למשכן היאך יעשו פסחיהם ולרבי לוי יכולים היו ליטהר עד ט״ו ולא נזקקו לפסח שני אלא א״כ לא יטהרו.
ופרשת שילוח טמאים – וישלחו מן המחנה שבאותו היום הוקבעו המחנות וכשנגללים הפרוכת בכל סילוק מסעות הותרו זבין ומצורעים ליכנס לשם.
ופרשת אחרי מות – אע״פ שהיא של יום הכפורים בו ביום נאמרה כדכתיב אחרי מות ומפני שמתו בני אהרן בשביל ביאה שלא לצורך נאמרה אותה אזהרה לאהרן אל יבא בכל עת.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144