×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא חולין נ״ח.גמרא
;?!
אָ
שִׁיחְלָא קַמָּא אֲסִירָא מִכָּאן וְאֵילָךְ הָוֵה לֵיהּ זֶה וָזֶה גּוֹרֵם וּמוּתָּר. אֵיתִיבֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר אוְשָׁוִין בְּבֵיצַת טְרֵיפָה שֶׁאֲסוּרָה מִפְּנֵי שֶׁגָּדְלָה בְּאִיסּוּר הָתָם בִּדְסָפְנָא מֵאַרְעָא. וְלִישַׁנֵּי לֵיהּ בְּשִׁיחְלָא קַמָּא אִם כֵּן גָּדְלָה גָּמְרָה מִיבְּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא הָא דִּתְנַן וְלַד טְרֵפָה ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא יִקְרַב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ ור׳וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר ביִקְרַב בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי בְּשֶׁנִּטְרְפָה וּלְבַסּוֹף עִיבְּרָה ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר זֶה וָזֶה גּוֹרֵם אָסוּר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר זֶה וָזֶה גּוֹרֵם מוּתָּר אִי הָכִי אַדְּמִיפַּלְגִי לְגָבוֹהַּ לִיפַּלְגוּ לְהֶדְיוֹט. לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דר׳דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דַּאֲפִילּוּ לְגָבוֹהַּ נָמֵי שָׁרֵי. וְלִיפַּלְגוּ לְהֶדְיוֹט לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דַּאֲפִילּוּ לְהֶדְיוֹט נָמֵי אָסַור כֹּחַ דְּהֶיתֵּרָא עֲדִיף לֵיהּ. וּמוֹדִים בְּבֵיצַת טְרֵפָה שֶׁאֲסוּרָה בִּדְסָפְנָא מֵאַרְעָא דְּחַד גּוֹרֵם הוּא. רַב אַחָא סָבַר לַהּ כְּרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב וּמַתְנֵי לַהּ לִדְאַמֵּימָר כְּדַאֲמַרַן. רָבִינָא לָא סָבַר לַהּ כִּדְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב וּמַתְנֵי לַהּ לִדְאַמֵּימָר בְּהַאי לִישָּׁנָא אָמַר אַמֵּימָר הָנֵי בֵּיעֵי דִּסְפֵק טְרֵפָה דְּשִׁיחְלָא קַמָּא מְשַׁהֵינַן לְהוּ אִי הָדְרָה וְטָעֲנָה שַׁרְיָין וְאִי לָא אֲסִירָן. אֵיתִיבֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר וּמוֹדִים בְּבֵיצַת טְרֵפָה שֶׁאֲסוּרָה מִפְּנֵי שֶׁגָּדְלָה בְּאִיסּוּר אֲמַר לֵיהּ הָתָם בִּדְשִׁיחְלָא קַמָּא אִם כֵּן גָּדְלָה גָּמְרָה מִבְּעֵי לֵיהּ תְּנִי גָּמְרָה. אֶלָּא הָא דִּתְנַן וְלַד טְרֵפָה ר׳ אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא יִקְרַב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ ר׳ יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר יִקְרַב בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי כְּשֶׁעִיבְּרָה וּלְבַסּוֹף נִטְרְפָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר עוּבָּר יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא ור׳וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר עוּבָּר לָאו יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא אִי הָכִי אַדְּמִיפַּלְגִי לְגָבוֹהַּ לִיפַּלְגוּ לְהֶדְיוֹט. לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְלִיפַּלְגוּ בְּהֶדְיוֹט לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר כֹּחַ דְּהֶיתֵּירָא עֲדִיף לֵיהּ. וּמוֹדִים וַדַּאי בְּבֵיצַת טְרֵיפָה שֶׁאֲסוּרָה בִּדְשִׁיחְלָא קַמָּא מַאי טַעְמָא גּוּפַהּ הִיא. וְהִלְכְתָא גבְּזָכָר כׇּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בִּנְקֵבָה כֹּל שֶׁאֵינָהּ יוֹלֶדֶת. אָמַר רַב הוּנָא כֹּל בְּרִיָּה שֶׁאֵין בּוֹ עֶצֶם אֵינוֹ מִתְקַיֵּים י״בשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אָמַר רַב פָּפָּא שְׁמַע מִינַּהּ מִדְּרַב הוּנָא הָא דְּאָמַר שְׁמוּאֵל קִישּׁוּת שהתליע בְּאִיבֶּיהָ אֲסוּרָהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
דשיחלא קמא – בלעז פושט״ה. אותן שהיו במעיה בשעה שנטרפה כולן אסורות דעובר ירך אמו הוא ועמה נטרפו.
מכאן ואילך – היא והזכר גורמין להם שיבאו ודבר שאיסור והיתר גרמו לו שיגדל מותר.
ושוין – ר׳ אליעזר ורבנן דפליגי בולד בהמה טרפה.
בדספנא מארעא – היא מעצמה מתחממת בארץ ויולדת וההוא חד גורם הוא.
גדלה – משמע כל גידוליה באיסור. אלא הא דתנן – כיון דאמרת דהאי מודים בביצת טרפה בדספנא מארעא דחד גורם הוא קאמר מכלל דפלוגתייהו בזה וזה גורם וע״כ בשנטרפה ולבסוף עיברה פליגי דאיכא זה וזה גורם.
במאי קא מיפלגי – על כרחך בנטרפה ולבסוף עיברה.
להודיעך כחו דרבי יהושע – תירוצא הוא. סבירא ליה כרב אחא בר יעקב – דאמר לעיל (דף נז:) הלכה טרפה יולדת.
ומתני לה לדאמימר כדאמרינן – הני ביעי דטרפה כו׳ דאיכא לפלוגי בין שיחלא קמא לשיחלא בתרא אפילו בטרפה ודאית.
רבינא לא סבר לה – כוותיה ולא מצי למימר דשיחלא בתרא דהא לא טענה הלכך מוקי לה לדאמימר בספק טרפה והכי קאמר דשיחלא קמא משהינן לה אי הדרה וטענה לאו טרפה היא ושרו קמאי. מפני שגדלה באיסור – אלמא טענה. במאי קא מיפלגי – על כרחך בעיברה ולבסוף נטרפה דאי בנטרפה ברישא תו לא טענה ובהא פליגי רבי אליעזר סבר [עובר] ירך אמו הוא והרי הוא כאחד מאיבריה.
ור׳ יהושע סבר כו׳ – וכיון דהכי הוא אדמיפלגי כו׳.
ומודים – ודאי בביצת [טרפה].
בשיחלא קמא – דכיון דאגידא ביה דמעורה בגידין כגופה דמיא.
והלכתא בזכר – ספק טרפה דידיה אי שהי שנים עשר חדש ודאי לא נטרף ושוב אין צריך לבודקו כגון אם ספק דרוסה או נפולה או שמא ניקב הקרום מחמת שראינוהו שלקתה. כל בריה שאין לה עצם אינה מתקיימת י״ב חדש – ונפקא מינה כדמפרש רב פפא.
קישות שהתליעה באיביה – בעודה מחוברת.
אסורה – התולעת באכילה דכיון דמהלכת בתוך הקישות והקישות מחוברת בקרקע שורץ על הארץ קרינא ביה אבל התליעה בתלוש לאו שורץ הוא עד דנפיק מיניה ומהלך על גבי הקרקע כדמפרש בשילהי פרקין (חולין סז:).
1שמע מינה מדרב הונא.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 ד״ה זה מופיע בדפוס וילנא בתחילת דף נ״ח:
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144