×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא חולין קל״ז:גמרא
;?!
אָ
אָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן מִפִּי שְׁמוּעָה אָמְרָה מִפִּי חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי.: ר׳רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס אוֹמֵר וְכוּ׳.: וְכַמָּה כׇּל שֶׁהֵן אָמַר רַב מָנֶה וּפְרָס אוּבִלְבַד שֶׁיְּהוּ מְחוּמָּשׁוֹת וּשְׁמוּאֵל אָמַר בשִׁשִּׁים וְנוֹתֵן סֶלַע אַחַת לְכֹהֵן. רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן שֵׁשׁ לְכֹהֵן חָמֵשׁה ואחד לוֹ עוּלָּא אָמַר ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר כׇּל שֶׁהֵן שָׁנִינוּ. תְּנַן וְכַמָּה נוֹתֵן לוֹ מִשְׁקַל חֲמֵשׁ סְלָעִים בִּיהוּדָה שֶׁהֵן עֶשֶׂר סְלָעִים בַּגָּלִיל בִּשְׁלָמָא לְרַב וְרַבִּי יוֹחָנָן נִיחָא אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל ור׳וְרַבִּי אֶלְעָזָר קַשְׁיָא. וְלִיטַעְמָיךְ וּלְרַב מִי נִיחָא וְהָא רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ רֵאשִׁית הַגֵּז בְּשִׁשִּׁים. הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ דְּהַהִיא רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ גִּיזִּין הַרְבֵּה עָסְקִינַן וּמְבַקֵּשׁ לִיתְּנָן לְכֹהֵן ואמרי׳וְאָמְרִינַן לֵיהּ כֹּל חַד וְחַד לָא תְּבַצַּר לֵיהּ מֵחֲמֵשֶׁת סְלָעִים. גּוּפָא רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ רֵאשִׁית הַגֵּז בְּשִׁשִּׁים תְּרוּמָה בְּשִׁשִּׁים פֵּאָה בְּשִׁשִּׁים. תְּרוּמָה בְּשִׁשִּׁים וְהָא אֲנַן תְּנַן תְּרוּמָה געַיִן יָפָה אֶחָד מֵאַרְבָּעִים דְּאוֹרָיְיתָא בְּשִׁשִּׁים דְּרַבָּנַן בְּאַרְבָּעִים. דְּאוֹרָיְיתָא בְּשִׁשִּׁים וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל דחִטָּה אַחַת פּוֹטֶרֶת אֶת הַכְּרִי דְּאוֹרָיְיתָא כְּדִשְׁמוּאֵל דְּרַבָּנַן בִּדְאוֹרָיְיתָא אַחַת מֵאַרְבָּעִים הדְּרַבָּנַן בִּדְרַבָּנַן בְּשִׁשִּׁים. ופֵּאָה בְּשִׁשִּׁים וְהָתְנַן אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶן שִׁיעוּר זהַפֵּאָה חוְהַבִּכּוּרִים טוְהָרֵאָיוֹן דְּאוֹרָיְיתָא אֵין לָהּ שִׁיעוּר דְּרַבָּנַן בְּשִׁשִּׁים. מַאי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן תְּנֵינָא אֵין פּוֹחֲתִין לַפֵּאָה מִשִּׁשִּׁים אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ הַפֵּאָה אֵין לָהּ שִׁיעוּר הָתָם בָּאָרֶץ הָכָא בחו״לבְּחוּצָה לָאָרֶץ. כִּי סְלֵיק אִיסִי בַּר הִינִי אַשְׁכְּחֵיהּ (לר׳לְרַבִּי) [ר׳[רַבִּי]] יוֹחָנָן דְּקָא מַתְנֵי לֵיהּ לִבְרֵיהּ רְחֵלִים אֲמַר לֵיהּ אַתְנְיֵיהּ רְחֵלוֹת א״לאֲמַר לֵיהּ כְּדִכְתִיב {בראשית ל״ב:ט״ו} רְחֵלִים מָאתַיִם אֲמַר לֵיהּ לְשׁוֹן תּוֹרָה לְעַצְמָהּ לְשׁוֹן חֲכָמִים לְעַצְמָן. אֲמַר לֵיהּ מַאן רֵישׁ סִדְרָא בְּבָבֶל אֲמַר לֵיהּ אַבָּא אֲרִיכָא אֲמַר לֵיהּ אַבָּא אֲרִיכָא קָרֵית לֵיהּ דְּכִירְנָא כַּד הֲוָה יָתֵיבְנָא אַחַר י״זשְׁבַע עֶשְׂרֵה שׁוּרָן אֲחוֹרֵיהּ דְּרַב קַמֵּיהּ דְּרַבִּי וְנָפְקִי זִיקּוּקִין דְּנוּר מִפּוּמֵּיהּ דְּרַב לְפוּמֵּיהּ דְּרַבִּי וּמִפּוּמֵּיהּ דְּרַבִּי לְפוּמֵּיהּ דְּרַב וְלֵית אֲנָא יָדַע מָה הֵן אָמְרִין וְאַתְּ אַבָּא אֲרִיכָא קָרֵית לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ אִיהוּ רֵאשִׁית הַגֵּז בְּכַמָּה אֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי יוֹחָנָן בְּשִׁשִּׁים וְהָאֲנַן בְּכׇל שֶׁהֵן תְּנַן אֲמַר לֵיהּ אִם כֵּן מָה בֵּין לִי וְלָךְ. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רֵאשִׁית הַגֵּז רַב אָמַר בְּשִׁשִּׁים ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם ר׳רַבִּי יַנַּאי אָמַר בְּשֵׁשׁ אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב דִּימִי אַנַּחְתְּ לַן חֲדָא וְאַקְשֵׁת לַן חֲדָא. בִּשְׁלָמָא דר׳דְּרַבִּי יוֹחָנָן אדר׳אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן לָא קַשְׁיָא הָא דִידֵיהּ הָא דְרַבֵּיהּ. אֶלָּא דְּרַב אַדְּרַב קַשְׁיָא דְּהָא אָמַר רַב מָנֶה וּפְרָס דְּרַב אַדְּרַב נָמֵי לָא קַשְׁיָא מַאי מָנֶה דְּקָאָמַר בֶּן אַרְבָּעִים סְלָעִים דַּהֲוָה לֵיהּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
א״ר יוחנן מפי השמועה אמרה – ר׳ יוסי הלכך הלכתא כוותיה. מנה ופרס – החמשה כולן.
שיהו מחומשות – לכל אחת מהן שבעה סלעים וחצי דהוו לה כולהו מנה ופרס שהמנה מאה זוז עשרים וחמשה סלעים הרי ל״ז סלעים וחצי.
ששים – סלעים.
ונותן סלע מהם לכהן – ולקמיה פריך ליה ממתניתין.
רבי יוחנן אומר שש – סלעים הוי כל שהן ויתן מהם חמש סלעים כדתנן במתני׳.
ואחד לו – ואפילו הן גוזזות אלף סלעים סגי ליה נמי בחמשה סלעים לכהן.
כל שהן תנן – ואפילו אין גוזזות כולן אלא סלע אחד.
בשלמא לרב ורבי יוחנן ניחא – דרב לא איירי בנתינת כהן כלל ואיכא למימר דהוא נמי סבירא ליה דנותן מהנך ל״ז סלעים לכהן ה׳ סלעים.
אלא לשמואל – דאמר נותן סלע לכהן הא אנן חמש תנן ולעולא נמי דאמר כל שהוא קשיא דמהיכא יתן לכהן ה׳ סלעים.
ולרב מי ניחא והאמר ראשית הגז בס׳ – וכיון דאמר שבעה ושלשים סלעים וחצי חייבין בראשית הגז אם מחמש רחלות באו צא מהם חלק ס׳ מטי לשלשים סלעים חצי סלע ולשבעה סלעים וחצי דבר מועט וא״נ מוקמינן לה כדלקמן במנה בן מ׳ סלעים אכתי סלע הוא דהוי ואנן ה׳ סלעים לכהן תנן. הא אתמר עלה – כלומר ולעולם ראשית הגז בששים בין רב למעט ומתניתין דקתני חמש סלעים לאו ארישא קאי אלא מילתא באנפי נפשה היא.
בישראל שיש לו גיזין הרבה – דחלק ששים שבהם יש בו כדי לחלק לכהנים הרבה ומבקש ליתנם לכהנים הרבה דאמרי׳ ליה כל חד וחד כהן לא תבצר ליה מחמשה סלעים דהואיל ויש לו ליתן בעינן נתינה ראויה לכל כהן כדלקמן והיכא דגוזזות מעט נמי סגי ליה בששים. יש לשונות אחרים ואין בהם ממש.
והא תניא עין יפה אחד מארבעים – והיכי רב ושמואל אעין רעה נקטי שיעורייהו.
ומשני: דאורייתא בששים – מדאורייתא סגי ליה בששים והיינו דקתני עין רעה אחד מששים. רב ושמואל שיעורא דאורייתא אתו לאשמועינן. וביחזקאל (מה) רמיזא וששיתם האיפה מחומר החטים וששיתם האיפה מחומר השעורים חומר ל׳ סאין איפה שלש סאין שתות שלה חצי סאה כשתוציא חצי סאה תרומה משלשים הרי אחד מששים.
דרבנן מארבעים – ואתו רבנן ותקון דניהיב עין יפה מארבעים ובינונית בחמשים.
פוטרת את הכרי – ראשית דגנך ולא יהיב ביה קרא שיעור.
דאורייתא כדשמואל – מדאורייתא בכל שהן מיפטר.
דרבנן בדאורייתא בארבעים – ושעורא דרבנן אתמר בתרומה שהיא מן התורה כגון תרומת תירוש ויצהר שתנתן בארבעים.
ושיעור דרבנן בדרבנן – ושיעורא דאמור רבנן בתרומה דידהו כגון פירות האילן וירק בששים ורמיזא דיחזקאל אצרי עין אמרה.
והראיון – מפרש בגמ׳ דחגיגה (דף ז.) דכל כמה דבעי לאתחזויי בעזרה ברגל מיתחזי ומייתי קרבן עולת ראיה וגם הקרבן אין שיעורא לדמים אם מרובה אם מועט מן התורה אבל חכמים אמרו הראיה מעה כסף והחגיגה שתי כסף.
דאורייתא אין לה שיעור – כלל ורבנן יהבו לן בה שיעורא בששים אבל בתרומה אף על גב דמדאורייתא נמי בכל דהו מפטר נהי דמפטר ממיתה דטבל מיהו לכתחלה רמיזא שיעורא דילה חמשים וששים דתנא בתוספתא אמר רבי יוסי מנין לתרומה שהיא אחד מחמשים שנאמר במדין (במדבר לא) תקח אחד אחוז מן החמשים אחוז שאמרתי לך במקום אחר כזה ומנין אם תרם ועלה בידו אחד מששים שאין צריך לתרום שנאמר וזאת התרומה אשר תרימו ששית האיפה מחומר החטים וגו׳ אלמא דמתייהב בה שיעורא הלכך לא תני לה בדברים שאין להם שיעור.
אשכחיה – רבי יוחנן לאיסי בר היני.
דמתני לבריה – מתניתין חמש רחלים גוזזות מנה מנה ופרס.
אמר ליה – איסי כדכתיב קרא קא מתני רחלים מאתים אמר ליה לשון תורה לחוד וכו׳.
אמר ליה – ר׳ יוחנן לאיסי.
מאן ריש סידרא בבבל – ראש ישיבה.
אבא אריכא – רב קרי אריכא שארוך בדורו היה כדאמרינן בהמפלת בנדה (דף כד:).
אבא אריכא קרית ליה – ולא אמרת רבינו בלשון כבוד.
דכירנא – כשהיה בכאן קודם שירד לבבל היה חשוב ממני שהיה יושב לפני רבי ואני הייתי יושב שבעה עשר שורות מאחריו.
זיקוקין – נושאין ונותנין בהלכה.
א״ל איהו – איסי לרבי יוחנן.
ראשית הגז בכמה – כמה יהיה לו ויתחייב בראשית הגז אמר ליה בששים סלעים.
מה בין לי ולך – אם איני יודע פירושה של משנתינו יותר ממך מה אני גדול ממך אני יש בידי דכל שהוא לאו דוקא אלא איידי דאמר ר׳ דוסא שיעורא רבה אמור רבנן לשון שיעור מועט וגוזמא הוא ומיהו ששה סלעים בעינן כי היכי דלימטי סלע לכהן דבציר מהכי ליכא למאן דאמר דתיהוי נתינה.
בששים – חלק ששים יתן לכהן. לישנא אחרינא ששים סלעים חייבים בראשית הגז.
אנחת לן חדא – אחת מדבריך יכולה להתקיים.
בשלמא דרבי יוחנן – דאמרת משמיה בששים.
אדר׳ יוחנן – דאמר לעיל כמה כל שהן שש חמש לכהן ואחד לו לא קשיא.
הא דידיה הא דרביה – משום רבי ינאי כדקאמרינן.
אלא דרב אדרב קשיא דאמר רב (כולו) מנה ופרס – חייבות בראשית הגז ואי ראשית הגז בששים לא מטו ליה לכהן סלע ובציר מהכי ליכא למאן דאמר.
במנה בן ארבעים סלעים – יש מנה גדול כך כדלקמן דהוו מנה ופרס ששים ומהן יתן סלע לכהן.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144