Rashba Shevuot 15b – רשב"א שבועות טו:‏ – Shas HaMeforash

וְכִי תֵּימָא דְּמַחְמֵיץ לְהוּ לְשִׁירַיִם וּמְקַדֵּשׁ בְּהוּ וְהָכְתִיב {ויקרא ו׳:י׳} לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ ^אאֲפִילּוּ חֶלְקָם לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ. אַלְּמָה לָא אֶפְשָׁר דִּמְקַדֵּשׁ בִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם בָּעֲצֶרֶת מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר. הֵיכִי נֶיעְבֵּיד נִבְנְיֵיהּ מֵאֶתְמוֹל וְנִיקַדְּשֵׁיהּ מֵאֶתְמוֹל שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בִּשְׁחִיטַת כְּבָשִׁים הוּא דְּקָדְשִׁי. נִבְנְיֵיהּ מֵאֶתְמוֹל וְנִיקַדְּשֵׁיהּ הָאִידָּנָא בָּעֵינַן קִידּוּשׁ בִּשְׁעַת הַבִּנְיָן. נִבְנְיֵיהּ בְּיוֹם טוֹב וּנְקַדְּשֵׁיהּ בְּיוֹם טוֹב ^באֵין בִּנְיַן מִקְדָּשׁ דּוֹחֶה יוֹם טוֹב. נִשְׁבְּקֵהּ לְבָתַר הָכִי וְנִבְנְיֵיהּ וְנִיקְדָּשֶׁיהָ אִיפְּסִילָא לֵיהּ בְּלִינָה. נִבְנְיֵיהּ מִמַּעֲלֵי יוֹמָא וּנְשַׁיַּיר בֵּיהּ פּוּרְתָּא דְּעַד דְּקָדֵישׁ יוֹמָא לְאַלְתַּר נִגְמְרֵיהּ וְנִיקַדְּשֵׁיהּ ^גאֵין בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּלַּיְלָה דְּאָמַר אַבָּיֵי מִנַּיִן שֶׁאֵין בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּלַּיְלָה שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר ט׳:ט״ו} וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן בְּיוֹם מְקִימוֹ בַּלַּיְלָה אֵין מְקִימוֹ הִלְכָּךְ לָא אֶפְשָׁר.: וּבְשִׁיר.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן ^דשִׁיר שֶׁל תּוֹדָה בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְצֶלְצֶלִים עַל כׇּל פִּינָּה וּפִינָּה וְעַל כׇּל אֶבֶן גְּדוֹלָה שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וְאוֹמֵר {תהלים ל׳:ב׳} אֲרוֹמִמְךָ ה׳ כִּי דִלִּיתָנִי וְגוֹ׳ וְשִׁיר שֶׁל פְּגָעִים וְיֵשׁ אוֹמְרִין שִׁיר שֶׁל נְגָעִים. מַאן דְּאָמַר דִּנְגָעִים דִּכְתִיב {תהלים צ״א:י׳} וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶךָ וּמַאן דְּאָמַר פְּגָעִים דִּכְתִיב {תהלים צ״א:ז׳} יִפּוֹל מִצִּדְּךָ אֶלֶף. וְאוֹמֵר {תהלים צ״א:א׳} יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן עַד {תהלים צ״א:ט׳} כִּי אַתָּה ה׳ מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר {תהלים ג׳:א׳} מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבׇרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ ה׳ מָה רַבּוּ צָרָי עַד לַה׳ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה.: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי ^האָמַר לְהוּ לְהָנֵי קְרָאֵי וְגָאנֵי הֵיכִי עָבֵיד הָכִי וְהָאָמַר ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי ^ואָסוּר לְהִתְרַפְּאוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה ^זלְהָגֵן שָׁאנֵי. וְאֶלָּא כִּי אָמַר אָסוּר דְּאִיכָּא מַכָּה אִי דְּאִיכָּא מַכָּה אָסוּר וְתוּ לָא וְהָתְנַן ^חהַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן ^טבְּרוֹקֵק שָׁנוּ לְפִי שֶׁאֵין מַזְכִּירִין שֵׁם שָׁמַיִם עַל הָרְקִיקָה.: ב״דבֵּית דִּין מְהַלְּכִין וּשְׁתֵּי תּוֹדוֹת אַחֲרֵיהֶן וְכוּ׳.: לְמֵימְרָא דְּבֵית דִּין קַמֵּי תּוֹדָה אָזְלִי וְהָכְתִיב {נחמיה י״ב:ל״ב} וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵיהֶם הוֹשַׁעְיָה וַחֲצִי שָׂרֵי יְהוּדָה הָכִי קָאָמַר בֵּית דִּין מְהַלְּכִין וּשְׁתֵּי תּוֹדוֹת מְהַלְּכוֹת ^יוּבֵית דִּין אַחֲרֵיהֶם. כֵּיצַד מְהַלְּכוֹת רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי חַד אָמַר זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ וְחַד אָמַר ^כזוֹ אַחַר זוֹ מַאן דְּאָמַר זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ הַפְּנִימִית הָךְ דִּמְקָרְבָא לַחוֹמָה מַאן דְּאָמַר זוֹ אַחַר זוֹ הַפְּנִימִית הָךְ דִּמְקָרְבָא לב״דלְבֵית דִּין. תְּנַן הַפְּנִימִית נֶאֱכֶלֶת וְהַחִיצוֹנָה נִשְׂרֶפֶת בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר זוֹ אַחַר זוֹ אַמְּטוּ לְהָכִי פְּנִימִית נֶאֱכֶלֶת מִשּׁוּם דְּאָתְיָא חִיצוֹנָה קַמַּהּ וְקַדְּשָׁהּ לַהּ אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ תַּרְוַיְיהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי קָא מְיקַדְּשִׁי. וְלִיטַעְמָיךְ לְמַאן דְּאָמַר זוֹ אַחַר זוֹ חֲדָא מִי מְיקַדְּשָׁא הָא כׇּל שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית בְּכׇל אֵלּוּ תְּנַן ואפי׳וַאֲפִילּוּ למ״דלְמַאן דְּאָמַר בְּאַחַת מִכׇּל אֵלּוּ הָנֵי תַּרְוַיְיהוּ חֲדָא מִצְוָה הִיא. אֶלָּא א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י״ב:י״ד

^ב רמב״ם הלכות בית הבחירה א׳:י״ב

^ג רמב״ם הלכות בית הבחירה א׳:י״ב

^ד רמב״ם הלכות בית הבחירה ו׳:י״ב

^ה רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגוים י״א:י״ב
סמ״ג מצוות עשה ד׳
טור יורה דעה קע״ט:י׳
שולחן ערוך יורה דעה קע״ט:י׳

^ו רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגוים י״א:י״ב
טור יורה דעה קע״ט:ח׳
טור יורה דעה קע״ט:י״ב
שולחן ערוך יורה דעה קע״ט:ח׳
שולחן ערוך יורה דעה קע״ט:י״ב

^ז רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגוים י״א:י״ב
טור יורה דעה קע״ט:י׳
שולחן ערוך יורה דעה קע״ט:י׳

^ח רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגוים י״א:י״ב
טור יורה דעה קע״ט:ח׳
שולחן ערוך יורה דעה קע״ט:ח׳

^ט רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגוים י״א:י״ב
טור יורה דעה קע״ט:ח׳
שולחן ערוך יורה דעה קע״ט:ח׳

^י רמב״ם הלכות בית הבחירה ו׳:י״ב
סמ״ג מצוות עשה קס״ג

^כ רמב״ם הלכות בית הבחירה ו׳:י״ב
סמ״ג מצוות עשה קס״ג

שתי הלחם בשחיטת כבשים הוא דקדישי. ואפילו למאן דאמר (מנחות צה:) תנור כלי שרת וקרמו פניהם בתנור תנור מקדשן, מכל מקום אי אפשר לאפותן מאתמול, דאם כן נפסלו להו בלינה, ואי אפשר לאפותן אלא בי״ט. אמר ר׳ יוחנן ברוקק. הילכך ג׳ דינין חלוקין יש להגן מותר, ויש בכלל להגן הקמיעין דשרי אפילו לצאת בהן בשבת בדאתמחי גברא איתמחי קמיעא. והלוחש על המכה אפילו בלא רקיקה אסור, דכל שכבר יש מכה, (יש) להתרפאת הוא, ואמר ר׳ יהושע ב״ל אסור להתרפאת בד״ת, אבל ברוקק על המכה זילא מילתא טפי ואין לו חלק לעוה״ב, שאין מזכירין שם שמים לבטלה על הרקיקה. בשלמא למ״ד זו אחר זו מ״ה הפנימית נאכלת דאתאי חיצונה קמא וקדישא לה. קשיא לי השתא דהוה סלקא דעתך דמדינה נאכלת הפנימי ושלא על פי נביא, היכי אפשר, והלא לא הקיפה חיצונה עדיין כל התוספת, ואם כן היאך נתקדשה, ומכאן נראה דקמא קמא כי מקיף מתקדש. ומיהו אכתי תמיהא לי והלא בתחלת יציאת הראשונה נפסלה שיצא, ואיך תקדש אחר שנפסלה ואף על פי שהיתה קדושה מעיקרא, והא אמרינן לעיל גבי שתי הלחם של עצרת נבנייה למחר ונקדשיה למחר איפסילו להו בלינה, כלומר וכל שנפסלו אין מתקדשות, ואם כן מאי שנא, ויש לומר דהתם שאני שנפסלו קודם קדוש, אבל הכא הכל בא כאחד, ומיהו למסקנא לא קשיא מידי דהכל על פי נביא, כנ״ל.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון