Rashba Shevuot 16a – רשב"א שבועות טז.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

^אעַל פִּי נָבִיא נֶאֱכֶלֶת וְעַל פִּי נָבִיא נִשְׂרֶפֶת.: כֹּל שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית בְּכׇל אֵלּוּ כּוּ׳.: אִיתְּמַר רַב הוּנָא אָמַר ^בבְּכׇל אֵלּוּ תְּנַן רַב נַחְמָן אָמַר בְּאַחַת מִכׇּל אֵלּוּ תְּנַן. רַב הוּנָא אָמַר בְּכׇל אֵלּוּ תְּנַן קָסָבַר ^גקְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא וְעֶזְרָא ^דזֵכֶר בְּעָלְמָא הוּא דַּעֲבַד. רַב נַחְמָן אָמַר בְּאַחַת מִכׇּל אֵלּוּ תְּנַן קָסָבַר קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְלֹא קִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא וְעֶזְרָא קַדּוֹשֵׁי קַדֵּישׁ אע״גאַף עַל גַּב דְּלָא הֲווֹ אוּרִים וְתוּמִּים. אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן כֹּל שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית בְּכׇל אֵלּוּ תָּנֵי בְּאַחַת מִכׇּל אֵלּוּ. תָּא שְׁמַע אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר שְׁנֵי בִּיצְעִין הָיוּ בְּהַר הַמִּשְׁחָה תַּחְתּוֹנָה וְעֶלְיוֹנָה תַּחְתּוֹנָה נִתְקַדְּשָׁה בְּכׇל אֵלּוּ עֶלְיוֹנָה לֹא נִתְקַדְּשָׁה בְּכׇל אֵלּוּ אֶלָּא בְּעוֹלֵי גוֹלָה שֶׁלֹּא בְּמֶלֶךְ וְשֶׁלֹּא בְּאוּרִים וְתוּמִּים. תַּחְתּוֹנָה שֶׁהָיְתָה קְדוּשָּׁתָהּ גְּמוּרָה עַמֵּי הָאָרֶץ נִכְנָסִין לְשָׁם וְאוֹכְלִין שָׁם קָדָשִׁים קַלִּים אֲבָל לֹא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וַחֲבֵרִים אוֹכְלִין שָׁם קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. עֶלְיוֹנָה שֶׁלֹּא הָיְתָה קְדוּשָּׁתָהּ גְּמוּרָה עַמֵּי הָאָרֶץ הָיוּ נִכְנָסִין שָׁם וְאוֹכְלִין שָׁם קָדָשִׁים קַלִּים אֲבָל לֹא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וַחֲבֵרִים אֵין אוֹכְלִין שָׁם לֹא קָדָשִׁים קַלִּים וְלֹא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּמִפְּנֵי מָה לֹא קִידְּשׁוּהָ שֶׁאֵין מוֹסִיפִין עַל הָעִיר וְעַל הָעֲזָרוֹת אֶלָּא בְּמֶלֶךְ וְנָבִיא וְאוּרִים וְתוּמִּים וּבְסַנְהֶדְרִין שֶׁל ע״אשִׁבְעִים וְאֶחָד וּבִשְׁתֵּי תּוֹדוֹת וּבְשִׁיר. וְלָמָּה קִידְּשׁוּהָ לָמָּה קִידְּשׁוּהָ הָא אָמְרַתְּ לֹא קִידְּשׁוּהָ אֶלָּא לָמָה הִכְנִיסוּהָ מִפְּנֵי שֶׁתּוֹרְפָּהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם הָיְתָה וְנוֹחָה הִיא לִיכָּבֵשׁ מִשָּׁם. תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא א״ראָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שָׁמַעְתִּי כְּשֶׁהָיוּ בּוֹנִין בַּהֵיכָל עָשׂוּ קְלָעִים לַהֵיכָל וּקְלָעִים לָעֲזָרוֹת אֶלָּא ^השֶׁבַּהֵיכָל בּוֹנִין מִבַּחוּץ וּבָעֲזָרוֹת בּוֹנִין מִבִּפְנִים. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שָׁמַעְתִּי ^ושֶׁמַּקְרִיבִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּיִת אוֹכְלִין קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאֵין קְלָעִים קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאֵין חוֹמָה מִפְּנֵי שֶׁקְּדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא לָאו מִכְּלָל דר׳דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר לֹא קִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא. א״לאֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי מִמַּאי דִּלְמָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא וּמָר מַאי דִּשְׁמִיעַ לֵיהּ קָאָמַר וּמָר מַאי דִּשְׁמִיעַ לֵיהּ קָאָמַר וְכִי תֵּימָא קְלָעִים לר׳לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמָה לִי לִצְנִיעוּתָא בְּעָלְמָא. אֶלָּא הָנֵי תַּנָּאֵי דְּתַנְיָא א״ראָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי לָמָּה מָנוּ חֲכָמִים אֶת אֵלּוּ שֶׁכְּשֶׁעָלוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה מָצְאוּ אֵלּוּ וְקִידְּשׁוּם אֲבָל רִאשׁוֹנוֹת בָּטְלוּ מִשֶּׁבָּטְלָה הָאָרֶץ אַלְמָא קָסָבַר קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ ^זוְלֹא קִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא. ורְמִינְהִי אָמַר ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בר׳בְּרַבִּי יוֹסֵי וְכִי אֵלּוּ בִּלְבַד הָיוּ וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר {דברים ג׳:ד׳} שִׁשִּׁים עִיר כׇּל חֶבֶל אַרְגּוֹב מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן כׇּל אֵלֶּה עָרִים בְּצוּרוֹת חוֹמָה גְבוֹהָה אֶלָּא לָמָּה מָנוּ חֲכָמִים אֶת אֵלּוּ שֶׁכְּשֶׁעָלוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה מָצְאוּ אֵלּוּ וְקִידְּשׁוּם. קִידְּשׁוּם הַשְׁתָּא הָא אָמְרִינַן לְקַמַּן דְּלָא צְרִיכָא לְקַדּוֹשֵׁי אֶלָּא מָצְאוּ אֵלּוּ וּמְנָאוּם. וְלֹא אֵלּוּ בִּלְבַד אֶלָּא כׇּל שֶׁתַּעֲלֶה בְּיָדְךָ מָסוֹרֶת מֵאֲבוֹתֶיךָ שֶׁמּוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן כׇּל מִצְוֹת אֵלּוּ נוֹהֲגוֹת בָּהּ מִפְּנֵי שֶׁקְּדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא קַשְׁיָא דר׳דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר יוֹסֵי אַדְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר יוֹסֵי. אִיבָּעֵית אֵימָא תְּרֵי תַּנָּאֵי אַלִּיבָּא דר׳דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר יוֹסֵי אִיבָּעֵית אֵימָא חֲדָא מִינַּיְיהוּ ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר יוֹסֵי אַמְרַהּ דְּתַנְיָא ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר יוֹסֵי אוֹמֵר {ויקרא כ״ה:ל׳} אֲשֶׁר לוֹא חוֹמָה ^חאע״פאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עַכְשָׁיו וְהָיָה לוֹ קוֹדֶם לָכֵן.:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות בית הבחירה ו׳:י״ב
סמ״ג מצוות עשה קס״ג

^ב רמב״ם הלכות בית הבחירה ו׳:י״ד
רמב״ם הלכות בית הבחירה ו׳:ט״ז

^ג רמב״ם הלכות בית הבחירה ו׳:י״ד
רמב״ם הלכות בית הבחירה ו׳:ט״ז

^ד רמב״ם הלכות בית הבחירה ו׳:י״ד
רמב״ם הלכות בית הבחירה ו׳:ט״ז

^ה רמב״ם הלכות בית הבחירה ז׳:כ״ג

^ו רמב״ם הלכות בית הבחירה ו׳:ט״ו

^ז רמב״ם הלכות בית הבחירה ו׳:ט״ז
רמב״ם הלכות תרומות א׳:ה׳

^ח רמב״ם הלכות מגילה וחנוכה א׳:ד׳
רמב״ם הלכות שמיטה ויובל י״ב:ט״ז

הא דאמרינן: תני באחת. פירושו פרש באחת. רב הונא אמר בכל אלו קסבר קדושה ראשונה קדושה לשעתא וקדשה לעתיד לבוא, ורב נחמן סבר קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבוא. ואוקי כתנאי, וקיי״ל כרב נחמן דלא קדשה לעתיד לבוא, אלא דבקדושה שנייה שקדשה עזרא איפליגו ג״כ רבנן ור׳ יוסי דסדר עולם, רבנן אית להו דקדושה ג׳ יש להן, וכדתניא ב׳ קופות אחת של חולין ואחת של תרומה, ולפניהן ב׳ סאין אחת של חולין ואחת של תרומה, ונפלו אלו בתוך אלו אני אומר חולין לתוך חולין נפלו ותרומה לתוך תרומה נפלה, ומייתינן לה בפרק (כל שעה) [אלו עוברין] (מד.) ואמרינן עלה אי אמרת אכילת פרס דאורייתא היכי אמרינן שאני אומר, כלומר שאין אומרי׳ להקל בדאורייתא אלא בדרבנן, ופרקינן הנח לתרומה בזמן הזה דרבנן, וביבמות פרק הערל (יבמות פב.) איפליגו ר״ל ור״י, ר״ל סבר תרומה בזמן הזה דרבנן ור״י סבר תרומה בזמן הזה דאורייתא, ואקשינן עליה דר״י מההיא ברייתא דשתי קופות, ופריק בזה ההיא דרבנן ואנא דאמרי כר׳ יוסי דתניא בסדר עולם אשר ירשו אבותיך וירישתה קדושה ראשונה ושנייה יש להם שלישית אין להם, ומאן הוא סדר עולם ר׳ יוסי, וה״נ אמרינן בנדה פרק יוצא דופן (נדה מו:) דר׳ יוסי אית ליה תרומה בזמן הזה דאורייתא, אבל חלה דרבנן לכ״ע כדאי׳ התם, וכיון דאיפליגו בה ר״ל ור״י בפסק הלכה [אי] כר׳ יוסי אי כרבנן, איפשר לומר דהלכה כר״י וכר׳ יוסי דפסק איהו כותיה, דלית הלכתא כר״ל לגבי ר״י אלא בתלתא לחוד, וכן מצאתי גם לראב״ד ז״ל, ומאותה דר״י שאמרתי. אבל הרמב״ם ז״ל כתב בפ״א של הלכות תרומות (הכ״ו) דתרומה בזמן הזה דרבנן וז״ל התרומה בזמן הזה ואפילו במקום שהחזיקו עולי בבל ואפילו בימי עזרא אינה מן התורה אלא מדבריהם שאין לך תרומה של תורה שלא בא״י ובזמן שהיו כל ישראל שם שנאמר כי תבואו בביאת כלכם כשהיו בירושה ראשונה וכמו שהן עתידין לחזור לירושה שלישית, וכתב עליו הרב ר׳ אברהם ז״ל בהשגות א״א לא כיון להלכה יפה דהא קי״ל כר״י דאמר ביבמות תרומה בזמן הזה דאורייתא, והוא עצמו נראה שכך כתב בתחלת הספר, ואי איתא להא מילתא בחלה הוא דאיתא ע״כ. ובאמת כי דברי הר״מ ז״ל תמוהים בעיני הרב בטעמן דאדרבה כי תבואו לאו כולהו משמע אלא אפילו ב׳ או ג׳, אבל בבואכם משמע ביאת כולכם ולפיכך גבי חלה דכתיב בבואכם מודו כולהו תנאי דחלה בזמן הזה דרבנן, דגרסינן בנדה פרק יוצא דופן (נדה מו:) קסבר ר׳ יוסי תרומה בזמן הזה דאורייתא חלה דרבנן, וכדאהדר להו רב הונא בריה דרב יהושע לרבנן דאמר רב הונא בריה דרב יהושע אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקאמרי אפילו למ״ד תרומה בזמן הזה דרבנן חלה דאוריתא שהרי שבע שכבשו וז׳ שחלקו נתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר, ואמינא להו אנא אפילו למ״ד תרומה בזמן הזה דאורייתא חלה דרבנן דתניא אלו נאמר כי תבואו הייתי אומר בשעה שנכנסו לה שנים ג׳ מרגלים ת״ל בבואכם ביאת כולכם אמרתי ולא ביאת מקצתכם, וכי סליק נמי עזרא לאו כולהו סליקי, אלמא לכ״ע כי תבואו לאו כולהו משמע, ואפילו לרבנן דבי רב דלא תלי טעמייהו אלא בז׳ שכבשו וז׳ שחלקו. ומיהו לעיקר פסק הלכה בתרומה אי דאורייתא או דרבנן אפשר דאע״ג דאיפליגו בה ר״ל ור״י, כיון דאפלוגתא דר׳ יוסי ורבנן אתו דר״ל כרבנן, אנן לאו משום דר״ל פסקינן הכי, אלא משום דה״ל ר׳ יוסי יחיד לגבי רבים, וקי״ל כרבנן דרבים נינהו, ופשטא דגמרא הכי אית להו כדאקשו בפרק הערל (יבמות פב.) לר׳ יוחנן מברייתא דב׳ קופות, ואע״ג דדחי ר״י ואמר ההיא דרבנן ואנא כר׳ יוסי ס״ל, מ״מ דפשיטא להו דהלכתא כההיא ברייתא. כנ״ל. הא דאמר ר׳ יהושע שמעתי שמקריבין אעפ״י שאין בית. איכא למידק דהא שחיטת קדשים צריכה פתיחת דלתות וכדדרשינן (זבחים נה:) אל פתח אהל מועד בזמן שהוא פתוח ולא בזמן שהוא נעול, וי״ל דהתם בזמן שהיה הבית קיים דאיכא פתח ואיכא דלתות.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון