גמרא
פירוש
רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר כְּגוֹן דִּנְדַר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת.
הָנִיחָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
כגון שנזר והוא בבית הקברות – שצריך לצאת מיד ולקבל עליו נזירות וכי לא נפיק קם ליה בבל תאחר.
הניחא למ״ד לא חיילא נזירות עליה לאלתר – פלוגתא דר׳ יוחנן ור״ל בפ״ג דנזיר (דף טז:) דלר׳ יוחנן אי אכיל ושתי יין בבית הקברות לקי דחיילא עליה נזירות מיד ולר״ל לא חיילא עליה נזירות מיד ולכי נפיק מבית הקברות צריך לחזור ולקבל.
אלא למ״ד מאלתר חיילא עליה מאי איכא למימר – דכיון דחיילא עליה נזירות ליכא בל תאחר לעולם.
חיילא עליה נזירות מאלתר – ולא צריך קבלה כי נפיק ולענין מלקות הוא דפליגי אי לקי על אכילת ענבים בעודו בבית הקברות וכיון דחל עליה נזירות ולא צריך קבלה מאי בל תאחר איכא. דקא מאחר ליה לנזירות דטהרה – ומש״ה קם ליה בבל תאחר.
הואיל וכך – כלומר כיון דאמרת דאע״ג דחל עליה נזירות כיון דלא חייל עליה בטהרה איכא בל תאחר אף נזיר טהור שטימא עצמו במזיד עובר בבל תאחר ולקי דאע״ג דכבר אזהריה רחמנא אטומאה בתרי לאוי כדכתיב לא יטמא וכתיב נמי על כל נפשות מת לא יבא ואמר נמי והימים הראשונים יפלו לאו למימרא שלא יהא עליו עונש אחר אלא מילקא נמי לקי משום בל תאחר. תגלחת מעכבת – פלוגתא היא דר״א ורבנן (נזיר דף מו.) דלר״א הא דכתיב ואחר ישתה הנזיר יין היינו אחר כל המעשים כולן דהיינו תגלחת והרצאת דמים ולרבנן מיד שהביא קרבנותיו מותר ביין. בל תאחר קרבנותיו – להך אוקימתא אינו עובר בבל תאחר אלא לאחר ג׳ רגלים. אלו חטאות ואשמות – וקרבנות נזיר הרי הן בכלל. מהו דתימא – אי לאו היקישא דנדרים. דלא מתפיס לה לחטאת נזיר בנדר – דקילא שאינו יכול להתפיסה בנדר שאם אמר חטאת נזיר עלי והוא אינו נזיר לא אמר כלום והואיל וקילא סלקא דעתך אמינא לא ליקום עליה בבל תאחר.
ופרכינן הרי חטאת חלב – כלומר כל החטאות דהכי מיקרי כולהו חטאת חלב אית בהו הך קולא ואפילו הכי קאי עלייהו בבל תאחר והיקישא למה לי. אפי׳ מן חרצן הוי נזיר לכל – לכל דיני נזירות. ועוד חידוש לחומרא הוא – והיכי מייתית מיניה קולא דלא ליקום בבל תאחר. הואיל ואם גילח על אחת משלשתן – חטאת ועולה ושלמים שהנזיר מביא וכיון דלא חמירי אי לאו היקישא ה״א דלא ליקום עלייהו בבל תאחר.פרקים ה', ז'-ט' – מהדורת הרב ישראל אברהם גרינבוים (בהכנה) על פי כתב יד בהמ"ל 895, ברשותו האדיבה
אלא למ״ד מאלתר חיילא עליה מאי איכא למימר – דכיון דחיילא עליה נזירות ליכא בל תאחר לעולם.
חיילא עליה נזירות מאלתר – ולא צריך קבלה כי נפיק ולענין מלקות הוא דפליגי אי לקי על אכילת ענבים בעודו בבית הקברות וכיון דחל עליה נזירות ולא צריך קבלה מאי בל תאחר איכא. דקא מאחר ליה לנזירות דטהרה – ומש״ה קם ליה בבל תאחר.
הואיל וכך – כלומר כיון דאמרת דאע״ג דחל עליה נזירות כיון דלא חייל עליה בטהרה איכא בל תאחר אף נזיר טהור שטימא עצמו במזיד עובר בבל תאחר ולקי דאע״ג דכבר אזהריה רחמנא אטומאה בתרי לאוי כדכתיב לא יטמא וכתיב נמי על כל נפשות מת לא יבא ואמר נמי והימים הראשונים יפלו לאו למימרא שלא יהא עליו עונש אחר אלא מילקא נמי לקי משום בל תאחר. תגלחת מעכבת – פלוגתא היא דר״א ורבנן (נזיר דף מו.) דלר״א הא דכתיב ואחר ישתה הנזיר יין היינו אחר כל המעשים כולן דהיינו תגלחת והרצאת דמים ולרבנן מיד שהביא קרבנותיו מותר ביין. בל תאחר קרבנותיו – להך אוקימתא אינו עובר בבל תאחר אלא לאחר ג׳ רגלים. אלו חטאות ואשמות – וקרבנות נזיר הרי הן בכלל. מהו דתימא – אי לאו היקישא דנדרים. דלא מתפיס לה לחטאת נזיר בנדר – דקילא שאינו יכול להתפיסה בנדר שאם אמר חטאת נזיר עלי והוא אינו נזיר לא אמר כלום והואיל וקילא סלקא דעתך אמינא לא ליקום עליה בבל תאחר.
ופרכינן הרי חטאת חלב – כלומר כל החטאות דהכי מיקרי כולהו חטאת חלב אית בהו הך קולא ואפילו הכי קאי עלייהו בבל תאחר והיקישא למה לי. אפי׳ מן חרצן הוי נזיר לכל – לכל דיני נזירות. ועוד חידוש לחומרא הוא – והיכי מייתית מיניה קולא דלא ליקום בבל תאחר. הואיל ואם גילח על אחת משלשתן – חטאת ועולה ושלמים שהנזיר מביא וכיון דלא חמירי אי לאו היקישא ה״א דלא ליקום עלייהו בבל תאחר.פרקים ה', ז'-ט' – מהדורת הרב ישראל אברהם גרינבוים (בהכנה) על פי כתב יד בהמ"ל 895, ברשותו האדיבה
הערות
הערות
Gemara
Peirush